חשבתם שהביטקוין השיג תשואה יפה השנה? תראו מה עשה המטבע המתחרה

איתן יונסי | (2)

המטבע הוירטואלי איתריום (Ethereum), המתחרה בביטקוין שתפס את הכותרות בשבועות האחרונים, נסחר השנה בתשואות גבוהות באופן משמעותי מיריבו. בעוד הביטקוין השיג תשואה מרשימה של כ-170% בתוך פחות מחודשיים ונסחר ברמתו הגבוהה ביותר אי פעם, האיתריום רושם כעת תשואה של לא פחות מ-2,747% מתחילת השנה (!).

בראשון לינואר השנה, מחיר האיתריום עמד על מעט מתחת ל-8 דולר למטבע, כשמאז עלה ערכו עד לרמת שיא כל הזמנים ולערך של 227.3 דולר. מאז השיא, האיתריום איבד מעט גובה לצד הירידה החדה שנרשמה גם בביטקוין. נזכיר כי אמש, הביטקוין טס עד למחיר של 2,800 דולר למטבע ורשם שיא חדש בשוויו, אך לאחר מכן ותוך שעתיים בלבד המטבע צלל במהירות והשיל 360 דולר או 9.2% ממחירו וירד למחיר של 2,230 דולר למטבע. לפי שעה, האיתריום נסחר בירידה יומית של 12.9% וברמה של 178 דולר למטבע. נציין כי השווי של כלל מטבעות הביטקוין עומד על כ-38.3 מיליארד דולר כשבמקום השני מבחינת שווי נמצא האיתריום עם 16.3 מיליארד דולר.

ניקולה דיוק, אנליסטית בחברת Forex Analytix, אמרה כי מבחינת ניתוח טכני, המטבע הוירטואלי מתקרב לנקודה משמעותית במיוחד שיש לשים לה דגש מיוחד. לדבריה, אם האיתריום יחצה מטה את רמת ה-170 דולר למטבע, אז המשמעות היא שנראה אותו ממשיך לצנוח כ-17% נוספים ולרמה של כ-140 דולר למטבע, ובסה"כ 38.4% מרמת השיא שנרשמה ביום רביעי.

עוד הוסיפה דיוק כי הירידות האחרונות הם בסה"כ בגדר מימוש רווחים של משקיעים, אך ברגע שהמטבע יגיע לרמה של 140 דולר זאת עשויה להיות "הזדמנות קניה נהדרת". לטענתה, מרמה זו המטבע עשוי להיסחר בראלי מרשים ולחזור לשבור שיאים כשהיא צופה שהמטבע יכול להגיע לטווח של בין 240 דולר ואף 380 דולר לטבע.

השבוע דיוק התייחסה למטבע הביטקוין ובשיחה ל-CNBC אמרה האנליסטית כי במידה ונראה את הביטקוין מתקרב לרמת ה-2,800 דולר סביר להניח שנראה תיקון מגיע, וכך אכן קרה. כמו כן הוסיפה כי הירידה עשויה להמשיך לאורך תקופה ארוכה עד שנראה ראלי נוסף במטבע הוירטואלי.

משקיעים רבים התחילו להביע עניין במטבעות וירטואליים המתחרים בביטקוין, גם מהסיבות שרבים מהם חושבים שקיימת בועת מחירים בכל הקשור לביטקוין, כשערכו כבר יותר מכפול מזה של אונקיית זהב. האיתריום מהווה אלטרנטיבה טובה עבור חלק ממשקיעים אלו, במיוחד לאחר שזכה לגיבוי ממוסדות פיננסים ותאגידים.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    שמטוב 27/05/2017 14:29
    הגב לתגובה זו
    עכשיו את הכסף של הפתאים שקנו מהם מטבע תרמית בשיטת פונזי מחזורי. קבוצת עבריינים שמכנה את עצמה "סאטושי" שולטת בשער הביטקוין ומריצה אותו למעלה על פי רצונה על ידי קניות סיבוביות בתוך הקבוצה. בקניות סיבוביות אין שום העברה ריאלית של כסף למרות שנרשם כביכול שמדובר לכאורה בשוק חופשי של הצע וביקוש. בשלב מסויים, לאחר שהפריירים קנו ביטקויינים במחיר אסטרונומי המטבע מופל הפריירים מוכרים בפניקה את המטבע והוא מתמוטט. היום היל שלב ההתמוטטות, כאשא המאבע נפל תוך שעות ב- 20 אחוז או משהו. איחולי נחמה לפריירים שביזבזו את כספם בגלל החרטא ברטא שסיפרו להם על הטכנולוגיה הניפלאה של הביטקוין. לא סיפרו להם שזה מטבע שנישלט על ידי עבריינים.
  • אדי 28/05/2017 09:28
    הגב לתגובה זו
    עדיף שלא תכתוב על דברים שאתה לא מבין בהם.. אף אחד לא שולט בביטקוין כי ככה הוא בנוי בצורה מבוזרת. שום פונזי ושום עבריינים מאחורי זה, אתה פשוט לא מבין כלום ושייך למאה ה19, זה הכל. זאת הטכנולוגיה של העתיד, כנראה העתיד הקרוב ולכן חברות ענק שהבינו את זה לאחרונה משקיעות בזה כספים גדולים. ברגע שתיפתח הקרן סל הראשונה שמשקיעה במטבעות קריפטו הערך קופץ במאות אחוזים נוספים !
מטבעות קריפטוגרפיים
צילום: Pixbay

בנק אנגליה קובע תקרה: כל אזרח יוכל להחזיק עד 20 אלף פאונד במטבעות יציבים

הבנק המרכזי של אנגליה מפרסם מתווה חדש שמציב תקרות אחזקה על מטבעות יציבים ויחייב את המנפיקים לגבות את המטבעות באגרות חוב קצרות טווח; המהלך נועד להבטיח יציבות פיננסית ולמנוע משיכות המוניות, אבל מעורר חשש בשוק הקריפטו מבריחה של משתמשים לפלטפורמות אמריקאיות

מנדי הניג |

הבנק המרכזי של אנגליה חושף מתווה רגולטורי חדש להסדרת המטבעות היציבים, במטרה להגן על היציבות הפיננסית ולמנוע סיכוני נזילות במערכת הדיגיטלית. ההצעה קובעת מגבלות זמניות על אחזקות פרטיות ועסקיות, לצד דרישות גיבוי נוקשות שיחייבו את המנפיקים לשמור חלק ניכר מהנכסים באג"ח ממשלתיות קצרות.

המסמך שפרסם הבנק היום מגביל אנשים פרטיים להחזיק מטבעות יציבים (Stablecoins) בשווי של עד 20 אלף פאונד (כ-26.3 אלף דולר), ועסקים עד 10 מיליון פאונד. המטרה, לפי הבנק, היא למנוע "משיכות המוניות" דיגיטליות דומות לאלו שקדמו לקריסת Terra-Luna ב-2022, ולצמצם סיכונים מערכתיים בזמן שמטבעות דיגיטליים הופכים לכלי תשלום נפוץ יותר ויותר. בבנק הבריטי מדגישים כי מדובר במגבלות זמניות שיוסרו בהדרגה, אחרי בחינה מחודשת של התנאים בשוק. חריגים יינתנו לגופים חיוניים, כמו רשתות קמעונאיות או פלטפורמות מסחר בקריפטו, במידה שיוכיחו צורך תפעולי מהותי.

גיבוי היברידי

בהצעה נקבע כי מנפיקי המטבעות היציבים - בהם Tether ו-Circle - יחויבו לגבות את המטבעות במבנה היברידי - עד 60% מהנכסים באגרות חוב ממשלתיות קצרות טווח (Gilts), והיתרה כפיקדונות לא נושאי ריבית בבנק המרכזי. מנפיקים שייחשבו "מערכתיים", כלומר כאלה שמחזיקים נתח של מעל 10% מהשוק, יורשו לגבות עד 95% מהנכסים באג"ח ממשלתיות. מדובר בשינוי מתון ביחס להמלצות מ-2023, שבהן דרש הבנק שכל הנכסים יוחזקו בפיקדונות בלבד.

ג'ון ריינולדס, אנליסט ראשי ב-HSBC, מסביר שמדובר בצעד מאוזן: "המתווה החדש מאפשר למנפיקים להתמודד עם עלויות תפעול גבוהות בעידן ריבית גבוהה, מבלי לוותר על נזילות". עם זאת, בבנק מזהירים כי חשיפה גדולה מדי לנכסים נושאי ריבית עלולה להקשות על משיכת כספים במקרה של משבר, ולכן נשקלת האפשרות לאפשר למנפיקים גישה ישירה לנזילות מהבנק המרכזי.

הגישה הבריטית נתפסת כקשוחה מזו האמריקאית, שבה חוק ה-Genius Act של ממשל טראמפ מתמקד בעיקר בשקיפות ולא מגביל את היקף האחזקות. סגנית הנגיד, שרה ברידן, מסבירה כי הזהירות נובעת ממבנה הכלכלה הבריטית: "שוק האשראי הבריטי מבוסס על בנקים מסחריים, והמערכת רגישה למשיכות מהירות של פיקדונות דיגיטליים". לדבריה, משיכות מהירות של פיקדונות דיגיטליים עלולות לערער את היציבות של המערכת הבנקאית כולה במיוחד בשוק משכנתאות הנשען על מימון קצר טווח. מעבר לכך, בבנק רואים בהבדל הזה לא רק סוגיה טכנית אלא גם ביטוי לפילוסופיה רגולטורית רחבה יותר: בעוד ארצות הברית נוטה לאפשר לשוק לנהל את הסיכונים בעצמו, בריטניה מעדיפה לבנות מנגנוני הגנה מוקדמים כדי למנוע משבר עוד לפני שיתפרץ.

מטבעות קריפטוגרפיים
צילום: Pixbay

בנק אנגליה קובע תקרה: כל אזרח יוכל להחזיק עד 20 אלף פאונד במטבעות יציבים

הבנק המרכזי של אנגליה מפרסם מתווה חדש שמציב תקרות אחזקה על מטבעות יציבים ויחייב את המנפיקים לגבות את המטבעות באגרות חוב קצרות טווח; המהלך נועד להבטיח יציבות פיננסית ולמנוע משיכות המוניות, אבל מעורר חשש בשוק הקריפטו מבריחה של משתמשים לפלטפורמות אמריקאיות

מנדי הניג |

הבנק המרכזי של אנגליה חושף מתווה רגולטורי חדש להסדרת המטבעות היציבים, במטרה להגן על היציבות הפיננסית ולמנוע סיכוני נזילות במערכת הדיגיטלית. ההצעה קובעת מגבלות זמניות על אחזקות פרטיות ועסקיות, לצד דרישות גיבוי נוקשות שיחייבו את המנפיקים לשמור חלק ניכר מהנכסים באג"ח ממשלתיות קצרות.

המסמך שפרסם הבנק היום מגביל אנשים פרטיים להחזיק מטבעות יציבים (Stablecoins) בשווי של עד 20 אלף פאונד (כ-26.3 אלף דולר), ועסקים עד 10 מיליון פאונד. המטרה, לפי הבנק, היא למנוע "משיכות המוניות" דיגיטליות דומות לאלו שקדמו לקריסת Terra-Luna ב-2022, ולצמצם סיכונים מערכתיים בזמן שמטבעות דיגיטליים הופכים לכלי תשלום נפוץ יותר ויותר. בבנק הבריטי מדגישים כי מדובר במגבלות זמניות שיוסרו בהדרגה, אחרי בחינה מחודשת של התנאים בשוק. חריגים יינתנו לגופים חיוניים, כמו רשתות קמעונאיות או פלטפורמות מסחר בקריפטו, במידה שיוכיחו צורך תפעולי מהותי.

גיבוי היברידי

בהצעה נקבע כי מנפיקי המטבעות היציבים - בהם Tether ו-Circle - יחויבו לגבות את המטבעות במבנה היברידי - עד 60% מהנכסים באגרות חוב ממשלתיות קצרות טווח (Gilts), והיתרה כפיקדונות לא נושאי ריבית בבנק המרכזי. מנפיקים שייחשבו "מערכתיים", כלומר כאלה שמחזיקים נתח של מעל 10% מהשוק, יורשו לגבות עד 95% מהנכסים באג"ח ממשלתיות. מדובר בשינוי מתון ביחס להמלצות מ-2023, שבהן דרש הבנק שכל הנכסים יוחזקו בפיקדונות בלבד.

ג'ון ריינולדס, אנליסט ראשי ב-HSBC, מסביר שמדובר בצעד מאוזן: "המתווה החדש מאפשר למנפיקים להתמודד עם עלויות תפעול גבוהות בעידן ריבית גבוהה, מבלי לוותר על נזילות". עם זאת, בבנק מזהירים כי חשיפה גדולה מדי לנכסים נושאי ריבית עלולה להקשות על משיכת כספים במקרה של משבר, ולכן נשקלת האפשרות לאפשר למנפיקים גישה ישירה לנזילות מהבנק המרכזי.

הגישה הבריטית נתפסת כקשוחה מזו האמריקאית, שבה חוק ה-Genius Act של ממשל טראמפ מתמקד בעיקר בשקיפות ולא מגביל את היקף האחזקות. סגנית הנגיד, שרה ברידן, מסבירה כי הזהירות נובעת ממבנה הכלכלה הבריטית: "שוק האשראי הבריטי מבוסס על בנקים מסחריים, והמערכת רגישה למשיכות מהירות של פיקדונות דיגיטליים". לדבריה, משיכות מהירות של פיקדונות דיגיטליים עלולות לערער את היציבות של המערכת הבנקאית כולה במיוחד בשוק משכנתאות הנשען על מימון קצר טווח. מעבר לכך, בבנק רואים בהבדל הזה לא רק סוגיה טכנית אלא גם ביטוי לפילוסופיה רגולטורית רחבה יותר: בעוד ארצות הברית נוטה לאפשר לשוק לנהל את הסיכונים בעצמו, בריטניה מעדיפה לבנות מנגנוני הגנה מוקדמים כדי למנוע משבר עוד לפני שיתפרץ.