דו"חות כיל: עלייה מינורית בהכנסות ל-1.29 מיליארד דולר; תובעת את אתיופיה על כישלון המיזם
חברת כיל פרסמה היום את תוצאות הרבעון הראשון של השנה ופספסה את תחזית ההכנסות ומנגד רשמה עלייה קלה במשלוחי האשלג. במקביל הגישה החברה תביעה בשם החברה הבת כנגד ממשלת אתיופיה בצל כישלון מיזם האשלג במדינה (בהמשך).
בשורה העליונה, הכנסותיה של כיל (במאוחד) הסתכמו ב-1.295 מיליארד דולר, לעומת הכנסות של 1.265 מיליארד דולר בתקופה המקבילה אשתקד - עלייה של 2.4% בלבד - וקצת מתחת לציפיות השוק להכנסות של 1.3 מיליארד דולר ברבעון.
בשורה התחתונה, הרווח הנקי ברבעון הראשון עלה ל-68 מיליון דולר, לעומת רווח נקי בסך 66 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח הנקי המתואם ברבעון ירד ל-68 מיליון דולר, לעומת 85 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.
משלוחי האשלג של כיל ברבעון הראשו גדלו בלמעלה מ-5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. חל גידול מתון במחירי האשלג בשווקי ה-spot, כגון ברזיל, ארה"ב ואירופה, ברבעון הראשון לעומת הרבעון הקודם, וכעת הם יציבים. לפי הודעת החברה, התחלת ייצור האשלג בפרויקט Legacy של K S בקנדה צפויה להוסיף לחץ על המחירים מצד ההיצע בטווח הקצר.
- לקראת זיכיון 2030: חלקה של המדינה ברווח מים המלח יגיע ל-50%
- איי סי אל בתוצאות מעורבות: "ההידרדרות במחירים הייתה מהירה מהצפוי אבל כעת יש התייצבות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, החברה הבת, כיל אירופה, הגישה היום תביעה במסגרת אמנת עידוד והגנת השקעות, כנגד אתיופיה בקשה להפרות מצד המדינה של ההסכם לעידוד והגנה הדדית של השקעות שנחתם בין אתיופיה לבין הולנד. ההפרות נוגעות, בין היתר, להטלתה של שומת מס בלתי-חוקית מצד המדינה ולמחדלה מלספק תמיכה תשתיתית לחברת Plc Afar Potash Allana ,חברה-בת של כיל אירופה, בעקיפין. כיל אירופה הגישה את תביעתה בהתאם לכללי הבוררות של ועדת האו"ם לדיני סחר בינלאומי וביקשה כי בית הדין הקבוע לבוררות בהאג ינהל את הליכי הבוררות. נכון למועד הדיווח, החברה רשמה הפרשת מס מלאה בגין שומת המס. נזכיר כי כיל מחקה 170 מיליון דולר בגין הפסקת פרויקט האשלג באתיופיה.
- 2.מתי 10/05/2017 14:02הגב לתגובה זושער 5000 ממש כמו בשעה שלפיד הפריע למכירה אם לא יותר מדינת ישראל עשתה עוול למשקיעים ולא נתנה את הדין. כי רוזנטל הוא בעל דירות ולא בעל מניות בכיל
- 1.מדינת עולם שלישי 10/05/2017 14:00הגב לתגובה זוהפרת הסכמים עם שישנסקי זהה למעשי האתיופים הבעיה שיש עידן עופר שאפשר לחלוב אותו. משקיעים תמיד יפגעו עם עידן עופר. למה לא מכרו את כיל לפוטאש אם עידן עופר כזה אפס

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
קרן מניקיי שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.
האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.
במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.
הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.
- בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים: בורסת ת"א מרחיבה את היצע מדדי המניות
- הבורסה פורחת, המחזורים מזנקים - האם ישראל בדרך להפוך לשוק יעד עולמי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?