"הבורסה משנה כיוון, המסחר והיקף ההנפקות גדלו להיקפים שלא נראו שנים"

כך אומר היום יו"ר הרשות, שמואל האזור, שהגיש לשר האוצר כחלון את הדוח השנתי - מסמן 5 יעדים ל-2017
יוסי פינק | (12)
נושאים בכתבה רשות ני"ע

רשות ני"ע הגישה היום את הדו"ח השנתי שלב לשר האוצר כאשר המסר העולה מהדו"ח נשמע אופטימי למדיי - "השלמת רפורמות משמעותיות וסימני יציאה מהמשבר בשוק ההון", זו הכותרת שניתנה להודעת רשות ני"ע בדבר הדו"ח השנתי. יו"ר הרשות, שמואל האזור, הגיש הבוקר לשר האוצר, ח"כ משה כחלון, את הדוח השנתי המציג פעילות שהתמקדה בהגנה על המשקיעים, ליתוח השוק המקומי והגברת אמון הציבור בשוק ההון.

לדברי האוזר, "הבורסה משנה כיוון. המסחר בה והיקף ההנפקות בה גדלו להיקפים שלא הכרנו מזה שנים. זו תוצאה ישירה של חיבור כל ההליכים שהובלנו עד היום: אכיפה עוצמתית שכללה 24 תיקי אכיפה פלילית או מנהלית חדשים, וסיום הליכים בפרשות דנקנר, פסגות, סימנס ועוד מחד, והקלות שתכליתן הסרת חסמים רגולטוריים, מאידך. העברנו בכנסת את השינוי המבני בבורסה שיאפשר לה להיות יעילה יותר ולהתחרות עם בורסות בעולם. הקלות לחברות מו"פ, סל קליטה לחברות שמנפיקות לראשונה (ה-JobsAct הישראלי), הקלות לחברות קטנות ובינוניות, ותקנות "מימון המונים". יחד עם זאת, כולנו חייבים לפעול להשבת אמון הציבור והחברות בבורסה בת"א ע"י שינוי הסנטימנט השלילי לדינמיקה חיובית, פרו-צרכנית, פרו-יזמית ופרו-צמיחה כדי שלחברות יהיה כדאי לפעול בישראל ולגייס הון בבורסה, וכדי שמשקיעים ירצו להשקיע בחברות הללו, ולדאוג לוודאות רגולטורית בטווח הארוך".

בסיכום שנת 2016, הדגיש האוזר בפני שר האוצר כחלון את הצורך בהודנא רגולטורית ובהשלמת שינוי מבנה הבורסה בת"א, לטובת הרחבת הפעילות בבורסה והורדת גובה העמלות שמשלם ציבור המשקיעים. "בשנת 2017 אנחנו מתכוונים לקדם בתיאום עם האוצר מספר מהלכים מרכזיים נוספים שמטרתם להשיב את הבורסה לתפקידה הבסיסי כערוץ מימון מרכזי לעסקים בישראל", כך האוזר. 

מהדו"ח עולה כי אלו הדברים שמתכננת רשות ני"ע להשלים בשנה הנוכחית:

1. הודנא - אמנה של הרגולטורים בחסות משרד האוצר ומשרד המשפטים להקפאת רגולציה מחמירה חדשה וליצירת ודאות. 

2. הקלות במס - על מנת לעודד את הציבור להעדיף השקעה בשוק ההון על פני השקעה פיננסית בנדל"ן, מוצע לטפל באמצעות הקלות מס, בהוראת שעה לתקופה מוגבלת, כדי ליצור עדיפות להשקעה בבורסה על פני השקעה בשוק הנדל"ן. 

3. הקמת שוק ייעודי חדש בבורסה לחברות קטנות ובינוניות וחברות טכנולוגיה. 

4. תמריצים למשקיעים המוסדיים להשקיע בחברות ציבורית קטנות ובינוניות ובחברות טכנולוגיה.

5. אופציות בינאריות - להרחיב את סמכויות הרשות כדי לאפשר טיפול במסחר באופציות בינאריות

עוד נכתב לגבי 2017 כי בהמשך ישיר לפעילות הרשות בשנת האחרונה, מתכוון הרשות להרחיב השנה את תחומי הטיפול במעגלים אלה באופנים הבאים:

במעגל החברות: בכוונתנו להעמיק את הטיפול בנושא מדרג הרגולציה, לאפשר גמישות פיננסית בגיוסי הון וחוב, לוודא כי האכיפה תרתיע אך לא תשתק את פעילות החברות, להשלים את החקיקה שתאפשר מימון המונים ו-Peer to Peer lending ועוד. בנוסף, בכוונת הרשות גם לקדם את החקיקה להקמת גוף שמפקח על עבודת רואי החשבון (PCAOB ישראלי).

במעגל המשקיעים: בכוונתנו להגדיל את היצע מכשירי ההשקעה, לפעול להפחתת העמלות למשקיעים, לפתוח שער לשירותים מקוונים ולמיזמים אינטרנטיים ועוד. בכוונת הרשות לנסות לקדם גם מכשירי השקעה שיעניקו טיפול מס דומה לקופת הגמל להשקעה.

במעגל הבורסה: בחינת הקמת בורסה משנית (רשימה ייעודית) לחברות קטנות ובינוניות שתתנהל ברגולציה מופחתת, לטפל ביעילותה של הבורסה, ולפעול ליצירת תשתית מתאימה לשיתוף פעולה של הבורסה המקומית עם בורסות בעולם.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מעגל האכיפה: מלבד הטיפול בתיקים החשובים המתנהלים היום, כחלק ממדיניות אכיפה בלתי מתפשרת כלפי מפרי חוק, בכוונתנו לטפל בזירות פורקס הפועלות ללא רישיון ולפעול לקידום תיקון החוק שימגר את תעשיית האופציות הבינאריות בישראל. בכל הנוגע להליכים מנהליים אציין כי מדיניות הרשות היא לעודד את כריתתם של הסדרי אכיפה בשלבים מוקדמים כדרך להשגת אכיפה אפקטיבית ויעילה. שר האוצר ביקש מיו"ר הרשות להשלים את הרפורמות המתוכננות לעידוד הבורסה, להביא מהר ככל שניתן את ההמלצות לגבי יצירת בורסה ייעודית לעסקים קטנים  ובינוניים, ולפעול להשלמת החוק למיגור התופעה של אופציות ובינאריות.

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    הקלות מס הדבר החשוב ביותר 25% זה שחיטה. (ל"ת)
    הצעות מצוינות 10/05/2017 14:02
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    זה אמיתי??? 2016 הסתיימה בירידות וכך גם 2017 (ל"ת)
    בניגוד לשנים הקודמות 10/05/2017 13:44
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    וואו הבן אדם איבד קשר עם המציאות (ל"ת)
    לא משנה 10/05/2017 13:26
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    הגולש 10/05/2017 13:23
    הגב לתגובה זו
    הגידול נובע מהעטבדה הפשוטה שהציבור סופסופ מפנים שחבל לשבת על הר כסף שלא עושה כלום ומעבירו לבורסהואלו שחשבו להעבירו לנדלן מבינים שנגמרה תקופה ומעדיפים להעביר לבורסהכל אלו אינם קשורים כלל לפילות הכושלת של ההנהלה ( והראיה מספר החברות הולך וקטן וכבר נהה מגוחכ, גם היקפי המסחר עצמם עדין מגוחכים. ברב המניות)ונשאר לתמוה האם הפכנו לערבים שנדרשת לנו הודנא?
  • 8.
    הבורסה נהנתה ממס דירה שלישית. אבל נגמר. (ל"ת)
    כלכלן 10/05/2017 13:17
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    ברוריה ש. 10/05/2017 13:16
    הגב לתגובה זו
    בנוסף להפחתת מס הכנסה על רווחים בבורסה יש להוריד את כל התעריפים המגוכחים שבנקים גובים כמו דמי החזקה עמלות גבוהות על קניה מחירהועוד ההופכים את הרווח למשקיע למזערי ואת הרווח לבנקים והמוסדיים לגדול יותר אם יהיו רווחים בבורסה לא ישקיעו בדירות.
  • 6.
    הכתבה הבורסה שינתה כיוון למטה (ל"ת)
    בדיוק כשהתפרסמה 10/05/2017 13:14
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    אזרח 10/05/2017 13:00
    הגב לתגובה זו
    ככל שמתעכווים המצב יחמיר בבורסה במשק ובנדל״ן.
  • 4.
    כן זה בזכותך 10/05/2017 12:52
    הגב לתגובה זו
    אנחנו רואים שהכסף הולך למקומות טובים . שמנו לב לשיפור הגדול בחיינו . הגיע הזמן להעלות מיסים ל 30% . כי ממש מגיע לממשלה הזאת
  • 3.
    270 איש מכרו דירות וקונים מניות חחח. (ל"ת)
    חחח 10/05/2017 12:51
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    חח 10/05/2017 12:50
    הגב לתגובה זו
    חי ביקום מקביל האוזר... מניפלאות הפוליטיקה...
  • 1.
    ZORO 10/05/2017 12:35
    הגב לתגובה זו
    האוזר זה גונב דעת מקצועי. תוצאה ישירה של הפעולות שלהם.. בושה שבכלל העלה את זה על הכתב. על מה הבנאדם מדבר? חברות גדולות רק נמחקות מהמסחר. כל הנהפקות זה אגח שעד לפני עשור לא הייתם נוגעים בהם עם מקל. על מה הוא מדבר??
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?