בי"ח הדסה: דיון סוער במשבר המחלקה לאונקולוגיית ילדים בוועדת הבריאות
יו"ר השדולה למען הילדים חולי הסרטן, ח"כ איציק שמולי (המחנה הציוני), יזם היום דיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת בנושא המשבר במחלקה לאונקולוגיית ילדים בבית החולים הדסה, זאת לאחר שבעקבות החודשים האחרונים בהם ליווה את המשפחות במהלך הקרע בין בית החולים למנהל המחלקה, פרופ' מיקי ויינטראוב, הודיע האחרון אתמול, יחד עם חמישה רופאים בכירים במחלקה, על התפטרות.
בפתח הדיון אמר יו"ר הוועדה, ח"כ אלי אלאלוף: "לא אעיז להביע דעה מקצועית כלשהי, רוצה להיות פה למי שלא יכול לדבר ובמיוחד לילדים המטופלים. הילדים מודעים למשבר סביבם, ונמצאים במצב פסיכולוגי מאתגר בכל מקרה. ההתפתחות העתידית של הילדים תושפע מהמשבר. יש לחשוב על הילדים לאורך כל הדיון, הם המטרה שהתכנסנו לשמה. יש לסיים את המשבר בהקדם האפשרי. נעשו מהלכים, כולל מגשר, כרגע לא הסתיימו. יש צורך במעקב מתמיד: מוכן לישיבות שבועיות והתייעצויות עם כל הגורמים.
ח"כ שמולי, שכאמור יזם את הדיון, אמר כי "המשבר הזה הוא קודש הקודשים של מערכת הבריאות וחייבים לעשות הכל כדי לפתור אותו ומיד. פיזור המחלקה אינו אפשרי ואסור שיקרה. זאת פשוט בושה שבגלל תכנית ההבראה שעל הדסה לעבור נעשה ניסיון לעשות את המהלך על גבם של הילדים החולים ומשפחותיהם. המשבר הזה הוא אמנם אנושי אבל לפני הכל מסמל את עומק השבר במערכת הבריאות שלנו."
מנכ"ל בית החולים הדסה, פרופ' רוטשטיין, פתח ואמר כי הוא "עולה חדש בהדסה, אבל לוקח את כל האחריות עליו. כואבת מאוד מצוקת ההורים. בא מעולם הרפואה הציבורית. סרטן ילדים קרוב מאוד ללבי. המשבר נוגע ללבי וכואב לי, נחוש לצאת ממנו מנצחים בשם הילדים. יש חילוקי דעות בנוגע לטיפול במשבר. אין חילוקי דעות בנוגע לטיפול בילדים כילדים ובמתחמי ילדים. לוקח זמן ליצור מחלקות של ילדים בלבד, יש תהליך ביניים אבל הוא לוקח זמן שכמובן לא מעניין את ההורה והילד הזקוק לטיפול. כרגע לאור הבעיה בטיפול באגף הילדים הטיפול יהיה תחת פיקוח וניהול אגף הילדים גם אם לא במחלקה עצמה פיזית לאור המגבלות." רוטשטיין הוסיף ואמר: "לא אסכים שבהדסה יהיה רופא שלא יסכים לטפל במטופל שמחוץ למחלקה שלו."
- שמולי: "ראש הממשלה לא צריך לרקוד לפי החליל של ארדואן"
- הצעת חוק "בורגס" של ח"כ איציק שמולי תעלה מחר להכרעת וועדת השרים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנהל המחלקה, פרופ' מיקי ויינטראוב, קיבל את זכות הדיבור מיו"ר הוועדה ואמר: "נמנעו עד היום באופן גורף מדיבור בתקשורת. גאה לעבוד עם 5 הרופאים לצידו. אין צורך להרחיב מעבר להצגתם. הטענות שהועלו לאחרונה – רודפי בצע, רודפי שררה וכו' – הכל שקר והכפשה. אלה הרופאים הטובים ביותר שהכיר בימיו, עובדים ברפואה ציבורית בלבד ללא שר"פ – אינספור שעות עבודה בילדים."
ויינטראוב המשיך ואמר: "בנובמבר 16 הנהלת הדסה קיבלה החלטה ללא התייעצות עם הצוות ע"י מסמך שנמסר בטעות: כל הילדים המושתלים עוברים למחלקת המבוגרים. הביעו התנגדות מוחלטת. ב-14 בנובמבר הייתה פגישה בהנהלת הדסה בה הובעה ההתנגדות להחלטה; רוטשטיין טען שהמצאתי את ההחלטה. בפועל – ההחלטה מבוצעת בחודשים האחרונים. בהדסה אין אף ילד שמאושפז במחלקות מבוגרים אחרות. השתלת מח עצם היא אחת הפרוצדורות המסובכות והמסוכנות ביותר ברפואה. אי אפשר לעשות את התהליך בצורה קצת מקצועית או קצת מתפשרת – אך ורק בדרך המקצועית ביותר שיש. ילדים הם לא מבוגרים קטנים אלא צריכים להיות מושגחים ע"י צוות מלא שעבר הכשרה לטיפול בילדים. אין עוררין על הנקודה המקצועית – לא מכיר אף איש מקצוע שמערער על כך."
"קשה לי לעבוד במוסד שבו מתקבלות החלטות קררדינליות ללא התייעצות עם המומחים כשהיא נוגעת להם ולמקצועיותם ישירות. בשבוע שעבר בישיבה אצל רוטשטיין, הוא אמר שהוא מבין בהמטולוגיה ילדים יותר מכל המומחים בחדר הזה. אני לא מוכן לעבוד בארגון שזו רוחו. ההחלטה נעשתה מאחורי גבי, בצורה שגויה ובסגנון ניהולי שגוי. תוך כדי התהליך כשנאמר שלא התקבלה ההחלטה – גויסו מושגים חדשים כמו "ילדים גדולים" (ההגדרה: ילדים מעל גיל 5) שלא קיים בשום מקום בעולם", אמר ויינטראוב וסיכם את דבריו בכך: "ברפואה יכולים להיות חילוקי דעות קשים – לא מתמטיקה. ככה זה עובד. אבל אני מקבל מההורים את הזכות להיכנס ולטפל בילד בסכנת חיים. הגישה שלי לטפל בילד כאילו מדובר בילד שלי. לא מוכן לשום פשרות וההעברה למחלקת המבוגרים היא בגדר פשרה."
- רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?
- מה 68% אומר על צעירי ישראל?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים -...
אורי יקיר, אחד ההורים שבתו מטופלת במחלקה: "אני מאמין בצוות הרפואי הזה בלבד. שר הבריאות דחה אותנו מכל הכיוונים ואמר "יהיה בסדר". מי מעז להסתכל על ילדה בת 3 ששואל 'מה יקרה אם הרופא לא יהיה?', 'מה יהיה מחר בבוקר?'. לא נהיה מוכנים בשום תנאי שאותם המלאכים שהתחילו את הטיפול לא ימשיכו אותו, לא אכפת ממעבר למקום אחר כל עוד הצוות זהה. אם צריך נוציא את הילדים ונשב מתחת לבית של ליצמן. אני לא מכיר הורה אחד שהסכים לוותר על הרופאים."
משה בניטה, הורה שכול, שבנו טופל במחלקה: "עברנו שנה אחרונה של גיהינום, מה שהחזיק אותו בחיים הייתה ההשגחה התמידית של רופא ילדים מומחה. אונקולוגיה של מבוגרים היא גזר דין מוות – אווירה של מוות. אני מכיר את נושא אישורי משרד הבריאות מבפנים. היו העברות של מחלקות בשלמותן מהדסה לשערי צדק. יש משבר מיטות חמור בירושלים וליצמן נגרר אחרי פרופ' רוטשטיין."
פרופ' רחמילביץ': "עצוב מאוד. אני רופא 50 שנה, חצי מחיי ביליתי בהדסה. השתלות מח העצם הראשונות בארץ בוצעו בהדסה, על מטופל שלי. השתלות מח עצם לילדים יכולות להתבצע אך ורק במחלקות ילדים, הכרח מקצועי. יש צורך הכרחי ברופא ילדים. המקום שבו צריכות להתבצע ההשתלות הוא אך ורק הדסה. צריך להיות פתרון מידי שרוטשטיין יכול להגות. יש צורך בפתרון אחר, ומחשבה נוספת."
פרופ' רוטשטיין: "כבוד גדול ליו"ר הוועדה ולמאמצים. לא חשוב לי להיות צודק, רוצה להשיג שלום בית. מושיט את היד לויינטראוב למו"מ עד שיימצא פתרון." ויינטראוב: "זה לא עניין אישי ביני לבין רוטשטיין. הרופאים מתייסרים עם החלטת ההתפטרות כ-4 חודשים."

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
