כוננות ספיגה: האם המפולת בדולר-שקל תתחדש? הנה הצפי של פסגות ולידר

בשבוע החולף נמנעה התרסקות בדולר רק ע"י התערבות אגרסיבית של בנק ישראל, מה צפוי בתקופה הקרובה? 
נדב לוי | (19)
נושאים בכתבה מט"ח שער הדולר

השבוע החולף היה אחד הסוערים בשוק המט"ח המקומי מזה תקופה ארוכה. המטבע האמריקני נכנס למצב של מפולת שבועית ורשם שפל של מעל שנתיים מול השקל כשצלל במהלך המסחר ביום רביעי האחרון לרמה של 3.64, וזאת בניגוד למגמת התחזקותו של הדולר מול סל המטבעות בעולם. מה שמנע את המשך ההתרסקות במטבע האמריקני היה התערבותו האגרסיבית של בנק ישראל בשלב המסחר הרציף שהצליחה לרסן משמעותית את הירידה והביאה להיפוך מגמה, שנמשכה גם ביום למחרת (ה') אודות לעזרתו של בנק ישראל שהמשיך לפעול בהיקף של מאות מיליוני דולרים. דולר רציף

בתוך כך, בכירי בנק ישראל העבירו מסרים לסוחרי המט"ח גם בעצם פעולתם האגרסיבית ועצירת הירידה בדולר וגם כאשר הצהירו לגבי המשך פעולתם. כך לדוגמה, סגנית הנגידה, נדין בודו-טרכטנברג אמרה בראיון לאתר 'רויטרס' כי "התערבות בשוק המט"ח נמצאת לחלוטין על השולחן ואנחנו נמשיך להתערב אם נראה שהתחזקות השקל פוגעת בכלכלה. אנחנו מרגישים שיש אפקטיביות להתערבות מצידנו".

בנוסף, אנדרו אביר, האיש שמנהל בבנק ישראל את רכישות המט"ח, אמר כי "הועדה המוניטרית לא אמרה לחטיבת השווקים "110 מיליארד דולר זה משהו שאסור לעבור". בעצם כך הבהיר אביר כי לבנק ישראל עדיין קיימת האפשרות לפעול גם כאשר יתרות המט"ח שמחזיק עלו לראשונה מעל רף 100 מיליארד דולר.

כעת נשאלת השאלה - לאן מכאן? האם בנק ישראל ימשיך להזרים מאות מליונים ולהתערב בצורה מאסיבית במטרה לבסס את הדולר מעל רף 3.70 שקל או שמא כיוון הדולר מטה אינו נמנע וידיהם של סוחרי המט"ח על העליונה. הנה תחזיות הכלכלנים:

פסגות בית השקעות: "נדגיש שבטווח הקצר מאוד (מספר ימים לכל היותר) לרכישות של בנק ישראל יכולה להיות השפעה אך השפעה הזו תפוג מהר מאוד כאשר הרכישות מעוקרות. כלומר, כאשר בנק ישראל רוכש דולרים הוא למעשה מזרים שקלים למערכת הפיננסית. על מנת שכמות הכסף במשק לא תגדל באופן משמעותי ותייצר אינפלציה ו/או עליית מחירי נכסים ו/או עלייה בתיאבון לסיכון, בנק ישראל "סופג" את אותם השקלים חזרה. תהליך זה נקרא "עיקור", בנק ישראל טוען שזה מה שהוא עושה והעדויות מלמדות שהוא אכן מתבצע בפועל".

"פה מגיע הקאטץ'. בשנים האחרונות מתקיים ויכוח לגבי מה משפיע יותר על השווקים: כמות הכסף עצמה או הזרם שלה (כלומר השינוי בה). ויכוח זה היה סוער במיוחד בכל הנוגע להרחבות הכמותיות השונות כאשר הבנקים המרכזיים גילו שהמדיניות שלהם לא ממש עובדת למרות שהמאזנים שלהם הולכים ומתנפחים ללא היכר. כמו כל ויכוח בין כלכלנים גם לוויכוח הזה אין תשובה חד משמעית אבל נראה שהכף נוטה לכיוון של הזרם. בהתאם, להערכתנו אם בנק ישראל מעקר את הרכישות שלו, לאחר העיקור זרם השקלים והדולרים במשק נותר ללא שינוי (בהינתן שהתנאים הכלכליים לא השתנו) ולכן גם שער החליפין צריך להיוותר ללא שינוי. השורה התחתונה: כדי להחליש את השקל לאורך זמן בנק ישראל צריך לבצע הרחבות מוניטריות נוספות, מה שהוא לא צפוי לעשות בסביבה הכלכלית הנוכחית. לכן, כל עוד המשק הישראלי נראה טוב השקל ימשיך ליהנות מרוח גבית".

לידר שוקי הון: "עם פרסום נתוני התוצר לרבעון הרביעי של 2016 (צמיחה של 6.2%) לפני שבועיים הלחץ לייסוף בשקל התגבר. שוק המט"ח מבין היטב שגם אם לא צפויה העלאת ריבית בקרוב, ההצדקה להמשיך במלחמת המטבעות במשק בצמיחה מהירה עם גידול של 11.2% ביצוא, כבר פחות משכנעת. כמובן שבנק ישראל לא שמח לייסוף חד ומהיר אך נדמה שהנכונות להילחם נגד כוחות השוק קטנה".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"המשמעות של ניתוח זה ברורה: הלחץ לייסוף בשקל צפוי להימשך בחודשים הקרובים. נגד גורמי המאקרו הבסיסיים התומכים בשקל חזק קשה להתווכח. הייסוף בשקל הינו תולדה של גורמים מאקרו כלכליים בסיסיים, כולל עודף בחשבון השוטף (3.9% תוצר בשנת 2016) והשקעות ריאליות נטו (כ-3% נוספים). ישראל נהנית מכניסת הון נטו חיובי בהיקף גדול, בפרט השקעות בענפי הטכנולוגיה העלית כולל מכירת חברות הזנק".

לאומי שוקי הון: "מצב העניינים של שער החליפין משקף את ההשפעה החזקה של גורמים בסיסים, ארוכי טווח, התומכים בתיסוף השקל ואת הנסיון להתמודד עם מצב זה באמצעות כלי קצר טווח -  התערבות במסחר במט"ח. אי התאמה זו, שבין האופי ארוך הטווח של גורם התיסוף לעומת האופי קצר הטווח של כלי ההתמודדות עם הבעיה, יוצר מצב של עלות יקרה של ניהול יתרות מט"ח בהיקף אדיר של כמאה מיליארד דולר מחד ואפקטיביות מועטה מאוד של השימוש בכלי זה. יש כאן, ככל הנראה, כשל של ממש באי התאמת הכלי לבעיה".  לכתבה המלאה.

תגובות לכתבה(19):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 15.
    משה 07/03/2017 12:50
    הגב לתגובה זו
    לא יצוא-לא צמיחה -ובקרוב לא עבודה ....
  • 14.
    ממי 06/03/2017 10:14
    הגב לתגובה זו
    לידיעתכם.
  • 13.
    מאיר פ 06/03/2017 07:45
    הגב לתגובה זו
    הי ספקולנטים תהמרו בגדול נגד הדולר שרל כי אין סיכוי שתפסידו כסף... אני בנק ישראל קבעתי אצפה... כך בנק ישראל פוגע ביצואנים פעם אחד, ניהול 110 מיליארד דולר מייצר הפסדי ענק לישראל פעם שניה, מנפח בואה התחום הרכב והגיור פעם שלישית ... נבכה דורות על הנזק שבנק ישראל גורם למדינת ישראל
  • 12.
    דב 05/03/2017 20:17
    הגב לתגובה זו
    מדוע בנק ישראל קונה מטבע זר בהלואות ובהיתחיבויות
  • 11.
    טוטם 05/03/2017 18:06
    הגב לתגובה זו
    יש תרופת פלא . פיחות !!! הדולר ב 4.5 שקלים . שהספקולנטים יעשו שמיניות באוויר . וגם היבואנים . הסינים עשו את זה לפני שנה וזה הצליח . למה לא ישראל (הבנק המרכזי) ? אז יהיו הרבה שקלים בשווקים . ממילא האינפלציה אפס או שלילית . אז תהיה קצת אינפלציה זה מה שרוצים לא ? והכי חשוה , היצוא ירוויח . זה מה שרוצים לא ???
  • 10.
    אודי 05/03/2017 18:04
    הגב לתגובה זו
    נדב היי, רשמת כי לפי הסקירה של בל"ל : " בטווח הארוך יותר, ייתכן כי קצב העלאת הריבית בישראל עשוי להיות מעט מהיר יותר מזה שחוזה חטיבת המחקר של בנק ישראל (0.50% בסוף 2018), כיוון שהתפתחות זו עשויה להוביל לפתיחת פער ריביות משמעותי מול ארה"ב, דבר אשר עלול להוביל לתנודתיות חדה יחסית בשווקים השונים – שוק ההון והמט"ח", כך נכתב בסקירה ". אתה מתכוון לאמר שעל פי בסקירה של בל"ל הם מעריכים כי בטווח הארוך יותר ( שנה ומעלה ) הריבית השיקלית תהיה גבוה יותר משמעותית מהריבית הדולרית, לכן צפויים זעזועים בשווקים ?
  • 9.
    אריה 05/03/2017 17:02
    הגב לתגובה זו
    לבנק ישראל יש יכוולות מוגבלות לרכוש עוד דולרים נניח יעבור יתרות של 110 120 מיליארד ואז מה ?
  • מה מגביל את הבנק, הוא יכול להדפיס שקלים כרצונו? (ל"ת)
    Hadshen 05/03/2017 21:25
    הגב לתגובה זו
  • א..אז 130. (ל"ת)
    בא 05/03/2017 18:35
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    יוסקו 05/03/2017 16:44
    הגב לתגובה זו
    ..בנק ישראל מתמיד מריץ את שער הדולר בעזרת רוח גבית-מגמה עולמית להתחזקותו, נאום טראפ נתן את האות, לכל הציניקנים למינהם, פלוג לא תעצור עד שהשער יעבור את 3.75, נתוני התעסוקה והצמיחה המראים כלכלה "חזקה ואיתנה"אצלנו בעייתיים , אין התיחסות למיגזר הדתי והערבי ויש לקבלם בערבון מוגבל, כולם יודעים ,אבל פלוג היחידה שמגיבה ותגיב גם אם יהיו לנו יתרות של 125 מיליארד דולר, היצואנים ועובדיהם מעל הכל!
  • 7.
    זאביק 05/03/2017 15:45
    הגב לתגובה זו
    בארה'ב המתוכננת לחודש זה ואלה שיבואו אחריה כפי שצוין ע'י בכירי הפד. הסיפור עם השקל החזק הוא בעיקרו סיפור של ספקולנטים שחוגגים בגלל הטפשות של מי שמסרב להטיל מס על עיסקות מטח לטווחים אולטרא קצרים
  • שמטוב 05/03/2017 16:34
    הגב לתגובה זו
    והוא יכשל. שאר הבנקים חוגגים על הטיפשות של בנק ישראל: קונים דולר _בזול_ ומוכרים אותו _ביוקר_ לבנק ישראל ואזרחי ישראל מממנים את המהלך הטיפשי של בנק ישראל.
  • 6.
    טומטומון 05/03/2017 15:10
    הגב לתגובה זו
    בדרך כלל המציאות טופחת על פניהם ועל תחזיותיהם (הבנתם בכלכלה היא די מיזערית), מה יהיה הפעם לדעתי גם אלוהים לא יודע, מה דעתכם?
  • 5.
    מיכאל 05/03/2017 15:09
    הגב לתגובה זו
    רק הדפסה של שקלים תוריד את השקל ותעשה קצת אינפלציה !! בכסף המודפס לקנות דולרים !!! האינפלציה תעלה אז יעלו ריבית ויצננו גם את שוק הדיור !!! הדפסת שקלים ומהר
  • מה חשבת שעשו עד עכשיו ? הדפיסו פוגים? (ל"ת)
    9 05/03/2017 18:22
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    ''' 05/03/2017 15:02
    הגב לתגובה זו
    החודש, בשבוע החולף הדולר לא נחלש מול השקל בסיכום , בנק ישראל יכול למרר את חייהם של הספקולנטים לא רק באמצעות רכישות אלא באמצעות של משחק בריבית על פקדונות דולרים, במשחק בריבית היומית ועוד....בנק ישראל לא נותן לספקולנטים נזילות למימוש הרווח .
  • 3.
    קרנית שלום למה את קונהדולרים ארצואת הברית תקני פלורסטים (ל"ת)
    אבי 05/03/2017 15:00
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    לקרנית במקום דולרים תקני פלורסטם מנית הדגל של הבורסה (ל"ת)
    דוד 05/03/2017 14:51
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    דוד 05/03/2017 14:49
    הגב לתגובה זו
    הכסף לו שלה מה איחפת לה רק לקנות דולרים על חשבון הציבור עוד מיסים יבוא הכסף תקנה דולרים
טבע תרופות
צילום: סיון פרג'

אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע

בבית ההשקעות אופנהיימר מציינים לחיוב את השיפור בכל חטיבות הפעילות של חברת התרופות, את העלאת התחזיות להכנסות מאוסטדו ויוזדי, והתקדמות בפיתוח מולקולת ה-TL1A; מחיר היעד למניה על 30 דולר עם המלצת "תשואת יתר"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע אופנהיימר

אופנהיימר מפרסמים סקירה חיובית על טבע טבע -1.91%   בעקבות דוחות הרבעון השלישי, שבהם הציגה החברה הכנסות של 4.5 מיליארד דולר - עלייה של 3% מהתקופה המקבילה וגבוהה מהצפי שעמד על 4.34 מיליארד דולר. 

כל חטיבות הפעילות - הגנריקה, הביוסימילרס ותרופות המקור - הראו שיפור בתוצאות, וטבע העלתה את התחזיות השנתיות שלה. בבית ההשקעות אופנהיימר משאירים את המלצת ה-Outperform ומחיר היעד על 30 דולר למניה, כשהם מתבססים על מכפיל 6.7 לרווח התפעולי המתואם של 2026.


צמיחה בכל החטיבות

בחטיבת הגנריקה נרשמה צמיחה של 2% בהכנסות, ל-2.58 מיליארד דולר, מעל תחזית השוק שעמדה על 2.41 מיליארד דולר. בארה"ב בלטה עלייה של 7% (במונחי מטבע מקומי), שהובילה להכנסות של 1.18 מיליארד דולר, בעוד שבאירופה נרשמה ירידה של 5% עקב בסיס השוואה גבוה. שאר העולם הציג צמיחה מתונה של 3%. תחת אותה חטיבה משולבות גם תרופות הביוסימילרס, שמהן כבר הושקו 10 תרופות, ועוד שש צפויות עד סוף 2027. אופנהיימר מציין כי השקת התרופות באירופה ב-2027 צפויה להאיץ את קצב הצמיחה בתחום, כאשר התחזית להכנסות נותרת על 800 מיליון דולר.

בחטיבת תרופות המקור הממוסחרות בלטה צמיחה משמעותית באוסטדו (Austedo) - עלייה של 38% ל-618 מיליון דולר. גם יוזדי (Uzedy) הציגה צמיחה של 24% ל-43 מיליון דולר, ואג’ובי (Ajovy) עלתה ב-19% ל-168 מיליון דולר. טבע מאשררת את תחזית ההכנסות לאוסטדו לשנת 2027 - 2.5 מיליארד דולר - וצופה כי לאחר חדירה לשוק האירופי היא תגיע להכנסות שיא של כ-3 מיליארד דולר. בהתאם לכך, החברה העלתה את התחזית השנתית ל-2025 ל-2.05-2.15 מיליארד דולר. גם יוזדי מתקדמת בקצב מהיר מהצפי - עם תחזית מעודכנת של 190-200 מיליון דולר השנה, לעומת 150 מיליון בתחזית הקודמת. שתי התרופות, יחד עם האולנזפין שצפויה להגיע לשוק ב-2026, מוערכות לייצר בשיאן בין 1.5 ל-2 מיליארד דולר.

בצד של הפיתוח, טבע מתכננת להגיש את זריקת האולנזפין (לטיפול בסכיזופרניה) ל-FDA עד סוף 2025, עם צפי למכירות מ-2026 והכנסות של עד 1.5 מיליארד דולר. מולקולת ה-TL1A, שמפותחת יחד עם סנופי, מתקדמת כמתוכנן, והחברה צופה לקבל בגינה תשלום ראשון של 250 מיליון דולר ברבעון הרביעי של השנה ועוד 250 מיליון נוספים ברבעון הראשון של 2026. בטווח הארוך מעריכה טבע כי מדובר בפוטנציאל הכנסות של 2-5 מיליארד דולר, לא כולל אינדיקציות נוספות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ג'י סיטי ירדה 6.8%, נקסט ויז'ן עלתה 7.1%, סגירה יציבה במדדים

ת"א 35 סגר סביב ה-0 אחרי יום בו המדד נע בין עליות וירידות; תדיראן ירדה 6.2%, סולרום איבדה 5.4%

מערכת ביזפורטל |

המסחר בת"א נסגר ביציבות. מדד ת"א 35 סגה ללא שינוי משמעותי ומדד ת"א 90 עלה ב-0.4%. 

במבט על הסקטורים, מדד הבנקים עלה ב-0.2%, מדד הביטוח עלה 1%, מדד הנדל"ן ירד0.1% ומדד הנפט וגז איבד 0.4%.

רוצים לדעת איזה מניות בולטות היום ומה הסיפור מאחוריהן? הכל כאן העולות - היורדות - הסחירות; המניות הבולטות בת"א

בשוק האג"ח נרשמת יציבות לקראת החלטת הריבית בסוף החודש. אג"ח עם מח"מ של כ-10.5 שנים נסחר עם תשואה ברוטו של כ-4.06%. נזכיר כי בסוף השבוע מדד המחירים לצרכן צפוי להתפרסם, במה שיכריע את הכף האם הריבית תרד או לא בסוף החודש. נכון לבוקר זה השוק מתמחר הורדת ריבית באזור 70%.


אחת המניות שבולטת לשלילה בימים האחרונים היא ג'י סיטי. החברה הפתיעה את המשקיעים אחרי שהגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה. לניתוח המלא על מה עשתה החברה, ומה ההשלכות האפשריות - ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%


השבוע הקודם ננעל במחזור ענק של כ-13.4 מיליארד שקל השני בגובהו אי פעם, שלב הנעילה (החדש) רשם מחזור של כ-9.4 מיליארד שקל על רקע עדכון המדדים החצי-שנתי. במסגרת העדכון הצטרפו למדד ת״א-35 מניות מגדל ביטוח מגדל ביטוח 2.17%   ונקסט ויז׳ן נקסט ויז'ן 7.09%  , בעוד שמניות החברה לישראל חברה לישראל 0.35%    ואנרג׳יאן אנרג'יאן -3.37%   הועברו למדד ת״א-90. המהלך גרם לתנודתיות גדולה במיוחד בשתי האחרונות, בעיקר לאחר הצניחה במניית איי.סי.אל איי.סי.אל 0.11%   ובמניית בעלת השליטה בה - החברה לישראל - בעקבות הפשרה עם המדינה סביב זיכיון ים המלח. הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה, גם היום אייסיאל תעמוד במוקד לאחר שהשוק יאכל מחדש את השפעות ההתפתחויות על הרווחיות הליבתית שלה.