כוננות ספיגה: האם המפולת בדולר-שקל תתחדש? הנה הצפי של פסגות ולידר

בשבוע החולף נמנעה התרסקות בדולר רק ע"י התערבות אגרסיבית של בנק ישראל, מה צפוי בתקופה הקרובה? 
נדב לוי | (19)
נושאים בכתבה מט"ח שער הדולר

השבוע החולף היה אחד הסוערים בשוק המט"ח המקומי מזה תקופה ארוכה. המטבע האמריקני נכנס למצב של מפולת שבועית ורשם שפל של מעל שנתיים מול השקל כשצלל במהלך המסחר ביום רביעי האחרון לרמה של 3.64, וזאת בניגוד למגמת התחזקותו של הדולר מול סל המטבעות בעולם. מה שמנע את המשך ההתרסקות במטבע האמריקני היה התערבותו האגרסיבית של בנק ישראל בשלב המסחר הרציף שהצליחה לרסן משמעותית את הירידה והביאה להיפוך מגמה, שנמשכה גם ביום למחרת (ה') אודות לעזרתו של בנק ישראל שהמשיך לפעול בהיקף של מאות מיליוני דולרים. דולר רציף

בתוך כך, בכירי בנק ישראל העבירו מסרים לסוחרי המט"ח גם בעצם פעולתם האגרסיבית ועצירת הירידה בדולר וגם כאשר הצהירו לגבי המשך פעולתם. כך לדוגמה, סגנית הנגידה, נדין בודו-טרכטנברג אמרה בראיון לאתר 'רויטרס' כי "התערבות בשוק המט"ח נמצאת לחלוטין על השולחן ואנחנו נמשיך להתערב אם נראה שהתחזקות השקל פוגעת בכלכלה. אנחנו מרגישים שיש אפקטיביות להתערבות מצידנו".

בנוסף, אנדרו אביר, האיש שמנהל בבנק ישראל את רכישות המט"ח, אמר כי "הועדה המוניטרית לא אמרה לחטיבת השווקים "110 מיליארד דולר זה משהו שאסור לעבור". בעצם כך הבהיר אביר כי לבנק ישראל עדיין קיימת האפשרות לפעול גם כאשר יתרות המט"ח שמחזיק עלו לראשונה מעל רף 100 מיליארד דולר.

כעת נשאלת השאלה - לאן מכאן? האם בנק ישראל ימשיך להזרים מאות מליונים ולהתערב בצורה מאסיבית במטרה לבסס את הדולר מעל רף 3.70 שקל או שמא כיוון הדולר מטה אינו נמנע וידיהם של סוחרי המט"ח על העליונה. הנה תחזיות הכלכלנים:

פסגות בית השקעות: "נדגיש שבטווח הקצר מאוד (מספר ימים לכל היותר) לרכישות של בנק ישראל יכולה להיות השפעה אך השפעה הזו תפוג מהר מאוד כאשר הרכישות מעוקרות. כלומר, כאשר בנק ישראל רוכש דולרים הוא למעשה מזרים שקלים למערכת הפיננסית. על מנת שכמות הכסף במשק לא תגדל באופן משמעותי ותייצר אינפלציה ו/או עליית מחירי נכסים ו/או עלייה בתיאבון לסיכון, בנק ישראל "סופג" את אותם השקלים חזרה. תהליך זה נקרא "עיקור", בנק ישראל טוען שזה מה שהוא עושה והעדויות מלמדות שהוא אכן מתבצע בפועל".

"פה מגיע הקאטץ'. בשנים האחרונות מתקיים ויכוח לגבי מה משפיע יותר על השווקים: כמות הכסף עצמה או הזרם שלה (כלומר השינוי בה). ויכוח זה היה סוער במיוחד בכל הנוגע להרחבות הכמותיות השונות כאשר הבנקים המרכזיים גילו שהמדיניות שלהם לא ממש עובדת למרות שהמאזנים שלהם הולכים ומתנפחים ללא היכר. כמו כל ויכוח בין כלכלנים גם לוויכוח הזה אין תשובה חד משמעית אבל נראה שהכף נוטה לכיוון של הזרם. בהתאם, להערכתנו אם בנק ישראל מעקר את הרכישות שלו, לאחר העיקור זרם השקלים והדולרים במשק נותר ללא שינוי (בהינתן שהתנאים הכלכליים לא השתנו) ולכן גם שער החליפין צריך להיוותר ללא שינוי. השורה התחתונה: כדי להחליש את השקל לאורך זמן בנק ישראל צריך לבצע הרחבות מוניטריות נוספות, מה שהוא לא צפוי לעשות בסביבה הכלכלית הנוכחית. לכן, כל עוד המשק הישראלי נראה טוב השקל ימשיך ליהנות מרוח גבית".

לידר שוקי הון: "עם פרסום נתוני התוצר לרבעון הרביעי של 2016 (צמיחה של 6.2%) לפני שבועיים הלחץ לייסוף בשקל התגבר. שוק המט"ח מבין היטב שגם אם לא צפויה העלאת ריבית בקרוב, ההצדקה להמשיך במלחמת המטבעות במשק בצמיחה מהירה עם גידול של 11.2% ביצוא, כבר פחות משכנעת. כמובן שבנק ישראל לא שמח לייסוף חד ומהיר אך נדמה שהנכונות להילחם נגד כוחות השוק קטנה".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"המשמעות של ניתוח זה ברורה: הלחץ לייסוף בשקל צפוי להימשך בחודשים הקרובים. נגד גורמי המאקרו הבסיסיים התומכים בשקל חזק קשה להתווכח. הייסוף בשקל הינו תולדה של גורמים מאקרו כלכליים בסיסיים, כולל עודף בחשבון השוטף (3.9% תוצר בשנת 2016) והשקעות ריאליות נטו (כ-3% נוספים). ישראל נהנית מכניסת הון נטו חיובי בהיקף גדול, בפרט השקעות בענפי הטכנולוגיה העלית כולל מכירת חברות הזנק".

לאומי שוקי הון: "מצב העניינים של שער החליפין משקף את ההשפעה החזקה של גורמים בסיסים, ארוכי טווח, התומכים בתיסוף השקל ואת הנסיון להתמודד עם מצב זה באמצעות כלי קצר טווח -  התערבות במסחר במט"ח. אי התאמה זו, שבין האופי ארוך הטווח של גורם התיסוף לעומת האופי קצר הטווח של כלי ההתמודדות עם הבעיה, יוצר מצב של עלות יקרה של ניהול יתרות מט"ח בהיקף אדיר של כמאה מיליארד דולר מחד ואפקטיביות מועטה מאוד של השימוש בכלי זה. יש כאן, ככל הנראה, כשל של ממש באי התאמת הכלי לבעיה".  לכתבה המלאה.

תגובות לכתבה(19):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 15.
    משה 07/03/2017 12:50
    הגב לתגובה זו
    לא יצוא-לא צמיחה -ובקרוב לא עבודה ....
  • 14.
    ממי 06/03/2017 10:14
    הגב לתגובה זו
    לידיעתכם.
  • 13.
    מאיר פ 06/03/2017 07:45
    הגב לתגובה זו
    הי ספקולנטים תהמרו בגדול נגד הדולר שרל כי אין סיכוי שתפסידו כסף... אני בנק ישראל קבעתי אצפה... כך בנק ישראל פוגע ביצואנים פעם אחד, ניהול 110 מיליארד דולר מייצר הפסדי ענק לישראל פעם שניה, מנפח בואה התחום הרכב והגיור פעם שלישית ... נבכה דורות על הנזק שבנק ישראל גורם למדינת ישראל
  • 12.
    דב 05/03/2017 20:17
    הגב לתגובה זו
    מדוע בנק ישראל קונה מטבע זר בהלואות ובהיתחיבויות
  • 11.
    טוטם 05/03/2017 18:06
    הגב לתגובה זו
    יש תרופת פלא . פיחות !!! הדולר ב 4.5 שקלים . שהספקולנטים יעשו שמיניות באוויר . וגם היבואנים . הסינים עשו את זה לפני שנה וזה הצליח . למה לא ישראל (הבנק המרכזי) ? אז יהיו הרבה שקלים בשווקים . ממילא האינפלציה אפס או שלילית . אז תהיה קצת אינפלציה זה מה שרוצים לא ? והכי חשוה , היצוא ירוויח . זה מה שרוצים לא ???
  • 10.
    אודי 05/03/2017 18:04
    הגב לתגובה זו
    נדב היי, רשמת כי לפי הסקירה של בל"ל : " בטווח הארוך יותר, ייתכן כי קצב העלאת הריבית בישראל עשוי להיות מעט מהיר יותר מזה שחוזה חטיבת המחקר של בנק ישראל (0.50% בסוף 2018), כיוון שהתפתחות זו עשויה להוביל לפתיחת פער ריביות משמעותי מול ארה"ב, דבר אשר עלול להוביל לתנודתיות חדה יחסית בשווקים השונים – שוק ההון והמט"ח", כך נכתב בסקירה ". אתה מתכוון לאמר שעל פי בסקירה של בל"ל הם מעריכים כי בטווח הארוך יותר ( שנה ומעלה ) הריבית השיקלית תהיה גבוה יותר משמעותית מהריבית הדולרית, לכן צפויים זעזועים בשווקים ?
  • 9.
    אריה 05/03/2017 17:02
    הגב לתגובה זו
    לבנק ישראל יש יכוולות מוגבלות לרכוש עוד דולרים נניח יעבור יתרות של 110 120 מיליארד ואז מה ?
  • מה מגביל את הבנק, הוא יכול להדפיס שקלים כרצונו? (ל"ת)
    Hadshen 05/03/2017 21:25
    הגב לתגובה זו
  • א..אז 130. (ל"ת)
    בא 05/03/2017 18:35
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    יוסקו 05/03/2017 16:44
    הגב לתגובה זו
    ..בנק ישראל מתמיד מריץ את שער הדולר בעזרת רוח גבית-מגמה עולמית להתחזקותו, נאום טראפ נתן את האות, לכל הציניקנים למינהם, פלוג לא תעצור עד שהשער יעבור את 3.75, נתוני התעסוקה והצמיחה המראים כלכלה "חזקה ואיתנה"אצלנו בעייתיים , אין התיחסות למיגזר הדתי והערבי ויש לקבלם בערבון מוגבל, כולם יודעים ,אבל פלוג היחידה שמגיבה ותגיב גם אם יהיו לנו יתרות של 125 מיליארד דולר, היצואנים ועובדיהם מעל הכל!
  • 7.
    זאביק 05/03/2017 15:45
    הגב לתגובה זו
    בארה'ב המתוכננת לחודש זה ואלה שיבואו אחריה כפי שצוין ע'י בכירי הפד. הסיפור עם השקל החזק הוא בעיקרו סיפור של ספקולנטים שחוגגים בגלל הטפשות של מי שמסרב להטיל מס על עיסקות מטח לטווחים אולטרא קצרים
  • שמטוב 05/03/2017 16:34
    הגב לתגובה זו
    והוא יכשל. שאר הבנקים חוגגים על הטיפשות של בנק ישראל: קונים דולר _בזול_ ומוכרים אותו _ביוקר_ לבנק ישראל ואזרחי ישראל מממנים את המהלך הטיפשי של בנק ישראל.
  • 6.
    טומטומון 05/03/2017 15:10
    הגב לתגובה זו
    בדרך כלל המציאות טופחת על פניהם ועל תחזיותיהם (הבנתם בכלכלה היא די מיזערית), מה יהיה הפעם לדעתי גם אלוהים לא יודע, מה דעתכם?
  • 5.
    מיכאל 05/03/2017 15:09
    הגב לתגובה זו
    רק הדפסה של שקלים תוריד את השקל ותעשה קצת אינפלציה !! בכסף המודפס לקנות דולרים !!! האינפלציה תעלה אז יעלו ריבית ויצננו גם את שוק הדיור !!! הדפסת שקלים ומהר
  • מה חשבת שעשו עד עכשיו ? הדפיסו פוגים? (ל"ת)
    9 05/03/2017 18:22
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    ''' 05/03/2017 15:02
    הגב לתגובה זו
    החודש, בשבוע החולף הדולר לא נחלש מול השקל בסיכום , בנק ישראל יכול למרר את חייהם של הספקולנטים לא רק באמצעות רכישות אלא באמצעות של משחק בריבית על פקדונות דולרים, במשחק בריבית היומית ועוד....בנק ישראל לא נותן לספקולנטים נזילות למימוש הרווח .
  • 3.
    קרנית שלום למה את קונהדולרים ארצואת הברית תקני פלורסטים (ל"ת)
    אבי 05/03/2017 15:00
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    לקרנית במקום דולרים תקני פלורסטם מנית הדגל של הבורסה (ל"ת)
    דוד 05/03/2017 14:51
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    דוד 05/03/2017 14:49
    הגב לתגובה זו
    הכסף לו שלה מה איחפת לה רק לקנות דולרים על חשבון הציבור עוד מיסים יבוא הכסף תקנה דולרים
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

הבורסה ננעלה באדום: ת"א ביטוח איבד 6.9%, הבנקים 4.5% - איי.סי.אל זינקה 4.8%

הבורסה ננעלה בירידות חזקות, כשהבנקים וחברות הביטוח בירידות חדות, לאור איומי שר האוצר, סמוטריץ', על הכפלת המיסוי על הבנקים במידה ויגלגלו את המיסוי לצרכנים; סאמיט ירדה לאור ירידת שווי נכסים בניו יורק, ובמקביל הגישה הצעה לרכישת פורטפוליו של דה זראסאי, טורבוג'ן זינקה לאחר איזכור השם רפאל; ומי חברת האנרגיה המתחדשת שהורידה תחזיות ונפלה? 

מערכת ביזפורטל |

הבורסה ננעלה ביום אדום במיוחד, והפיננסים משכו את מדדי הדגל למטה, כשמספר גופים ירדו במהלך המסחר בשיעור דו-ספרתי, כולל הראל, מנורה, מזרחי ודיסקונט, אך לקראת הנעילה הירידות התמתנו מעט.  

 דווקא בכזה יום מעניין לראות את המניות שבכל זאת מצליחות לטפס.  ארן ארן 15.25%  מזנקת דו-ספרתית, ארן היא חברת מו"פ קטנה, היא מספקת שירותי פיתוח הנדסי לחברות בתעשיות שונות (רפואה, ביטחון, מים, פלסטיק), וגם משקיעה בסטארט-אפים, היא הודיעה על קבלת שתי הזמנות, האחת מחברה בטחונית ישראלית והשניה מחברה בטחונית בינלאומית לייצור מוצרים לשוק הבטחוני, בהיקף כולל של כ- 18.45 מיליון שקל, בנוסף להזמנה נוספת של כ-3 מיליון שקל.  בהזמנות ארן כותבת שנכללת גם הזמנה לייצור מוצר שנבחר על ידי הלקוח כפתרון ייחודי בתחום מערכות אוויריות בלתי מאוישות (רחפנים).

סאמיט סאמיט -4.78%   הגישה הצעה לרכישת פורטפוליו נכסי דיור להשכרה של חברת דה זראסאי גרופ בניו־יורק, בהיקף של כ־450 מיליון דולר, והצעתה נבחרה כהצעה המובילה במסגרת הליך מכירה פומבית המתנהל כחלק מהליכי חדלות פירעון של דה זראסאי מול הבנק המממן. במקביל, עדכנה סאמיט על אינדיקציה לירידת שווי של 65-70 מיליון דולר בנכסי הדיור הקיימים שלה בניו־יורק, נתון שממחיש את הלחץ המתמשך בשוק המגורים האמריקאי.

טורבוג'ן טורבוג'ן 9.25%    זינקה היום אחרי שהודיעה על התקשרות עם רפאל כדי להשתמש במיקרו-טורבינה שעליה יש לרפאל קניין רוחני בשביל לעשות פיילוט עם חברה בטחונית, רפאל תקבל תמלוגים של 10% מההכנסות של הפרויקט. מכל ההודעה הזאת נראה שטורבוג'ן בעיקר משתמשת, לכאורה, בשם של רפאל כדי לקבל קרדיביליות מול מערכת הביטחון וגם השוק, נזכיר כי טורבוג'ן הודיעה שהיא בדרך לנאסד"ק: טורבוג’ן הגישה תשקיף ל-SEC

ג'ין טכנולוגיות 6.41%   דיווחה שנבחרה כספק יחיד לאספקת תשתית GenAI ארגונית לאחד משלושת גופי הבריאות הגדולים בישראל - לביזפורטל נודע שמדובר בקופת חולים מכבי. ההתקשרות המתוכננת היא לשלוש שנים וכוללת רישיון שימוש בפלטפורמה של החברה לצד שירותי פיתוח, התאמה, הטמעה וליווי מקצועי. נכון לעכשיו אין הזמנת עבודה מחייבת והמהלך כפוף לאישורים פנימיים אצל מכבי - ג׳ין טכנולוגיות תטמיע AI בקופ"ח גדולה - במי מדובר?



משקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini

הדילמה של המשקיעים - הם רוצים לממש מניות, אבל לא רוצים לשלם מס; מה לעשות?

צרות של עשירים - משקיעים רבים סבורים שהשוק עלה מדי ורוצים לממש, אבל אז הם נזכרים במס על רווחים ומתחרטים - למה זו טעות ונאחל לכם לשלם כמה שיותר מסים על רווחים בבורסה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה משקיע מס

אחרי שנה שבה שוק המניות המקומי רשם עליות חריגות ( שיא מאז 1992) ואחרי שנים שוול סטריט שוברת שיאים, אתם לא תשמעו אנשים שאומרים באמת שזה זמן מצוין להשקיע בבורסות. סליחה, טעות - אתם תקראו מנהלי השקעות, מנכ"לים, אנליסטים שאומרים שהשווקים ימשיכו לעלות, אבל הם לא אומרים את האמת שלהם, ואם כן - הם כנראה לא יודעים מה זה שוק מניות, מה זו מחזוריות ולא בטוח שהם יודעים לתמחר חברות ושווקים. וזה לא שאנחנו מבינים יותר, ממש לא, אלו מספרים, עובדות, זו מתמטיקה פשוטה. ככל שהשווקים עולים התמחור של הפירמות גבוה יותר וזה במבחנים שונים כמו - מכפילי רווח, מכפילי הון ועוד.

ההקדמה הזו חשובה למי שרואה את התחזיות של המומחים. אין באמת מומחים, יש פוזיציה ענקית שמחייבת את המומחה להאמין בעליות - זה הביזנס שלו. הוא חייב להיות אופטימי. מה שכן יש אלו בעלי שליטה שמממשים. שי את זה בלי סוף, ולמי הם מוכרים - לנו. פראיירים כנראה רק מתחלפים. הגופים המוסדיים מקבלים מאיתנו כסף גדול דרך הפרשות לפנסיה, גמל השתלמות ועוד וקונים מניות גם במחירים של פי 2-3 משנה שעברה, גם במכפילי רווח של 40. 

ומה אתם באופן ישיר עושים? כלומר בקרנות נאמנות, במניות וכו'? יש כאלו ומסתבר שהם רבים מאוד שאומרים לנו - "השוק יקר, טאואר הגיעה ל-90 דולר מכרתי חצי מהכמות, זינקה ל-100 מכרתי עוד חצי. קניתי באזור 32-33 דולר. אבל עכשיו היא ב-120 דולר. גם לא הרווחתי את העלייה הנוספת וגם שילמתי מס ענק".

בואו נחלק את הדילמה לשתיים: לתזמן את טאואר בשיא - אף אחד לא יכול. לתזמן את המסים - כולם יכולים. 

משקיעים חוששים מ-FOMO, אבל ככל שהשוק עולה, הם משתכנעים למכור. הבעיה שאחרי שהם משתכנעים למכור יש דילמה חדשה. למכור עכשיו ולשם מס? זו היתה שנה מופלאה, אין כמעט ניירות שירדו, התיקים מפוצצים ברווחים וגם במס תיאורטי (מס של 25% על הרווח בעת המימוש). ברגע שתבוצע מכירה, המס התיאורטי יהפוך למס בפועל. 

ואז משקיעים רבים אומרים - נחכה כבר לשנה הבאה, ודוחים את העסקה. הכל יכול להית בעתיד - אולי יתברר שהם צדקו, אבל זו חוכמה שבדיעבד.