לאחר שהורשע בהרצת מניות: נוחי דנקנר הגיש ערעור לעליון

גיא בן סימון | (1)
נושאים בכתבה נוחי דנקנר

נוחי דנקנר הגיש היום (ד') לבית המשפט העליון ערעור על החלטת שופט המחוזי, חאלד כבוב, שהרשיע ביולי האחרון בהרצת מניות, את מי שהיה עד לא מזמן לאיש החזק במשק. עיקר הטענה של דנקנר היא כי ההלוואה שניתנה לשטרום לא נועדה לפצות על ההפסד שנגרם, והרכישות של שטרום נעשו מתוך הגיון כלכלי. נזכיר כי על דנקנר הוטלו שנתיים מאסר בפועל על תרמית בניירות ערך ואיסור הלבנת הון.

דנקנר טוען כעת כי המהלך של שטרום לרכישת מניות בעת ההנפקה נעשה מתוך שיקול כלכלי, ולכן הוא נענה לבקשת שטרום והתקשר לאילן בצרי, מנהל החטיבה העסקית ומשנה למנכ"ל הבנק הבינלאומי, כדי לומר 'מילה טובה' על שטרום, ו"לכן הפנה דנקנר אל שטרום ("לבקשתו וללא תכנון מוקדם") רוכשים במספר מועט של מקרים", נכתב בערעור.

דנקנר גם לא ראה פסול במתן הלוואה לשטרום לאחר ההנפקה. לטענתו, ההלוואה לא תוכננה מראש, לא היוותה פיצוי להפסדיו של שטרום ולא היוותה כסות לרכישת מניות עבור דנקנר.

נזכיר כי בפסק הדין השופט כבוב התייחס למניעים של שטרום כמעשים שבאו לקרב אותו לדנקנר: "מצאתי קושי למצוא את המניעים של שטרום למניפולציות, הוא סיכן כסף והסתכן במעשים פליליים. נוכחתי ששטרום רצה להתיידד עם נוחי ולסייע לו. שטרום עשה פעילות לא הגיונית מכר במחיר נמוך וקנה במחיר גבוה, ניהל פעילות שבהכרח מביאה להפסד ועוד לקח הלוואות גדולות לצורך זה".

דנקנר טוען בנוסף, כי במועדים הרלוונטיים הוא האמין "אמונה כנה" בכדאיות ההשקעה במניות אי.די.בי ואת טענה זו הוא מגבה בכך שהוא ומשפחתו השקיעו מאות מיליונים בחברה. "דנקנר האמין שהצלחת ההנפקה מובטחת עוד לפני ששטרום סיפר לו על יוזמתו לרכוש מניות במסחר. הייתה זו הנפקה שכוונה לשותפיו, למשפחתו ולאנשי עסקים שהכיר, אליהם פנה דנקנר, ושנענו לפנייתו", נכתב בערעור.

"המחוזי קבע שלא היה תכנון מראש להשפיע על שער מניית אי.די.בי, כי ההלוואה שניתנה לאיתי שטרום היא הלוואה אמיתית ולא נועדה לפצות את שטרום על הפסדיו מרכישת מניות. אולם למרות זאת, בחר השופט להתעלם מקביעות אלה, שהוא עצמו קבע בהכרעת דינו", נכתב. "הוכח ונקבע במפורש שעד המדינה שיקר באופן גס וברור, כי הפגישה שבה נטען כי שטרום הנחה את עד המדינה לרכוש מניות אי.די.בי. לא התקיימה כלל, וכי עדותו התמוטטה וקרסה. השופט קבע כי "עדות עד המדינה אינה יכולה לשמש לחובתו של דנקנר".

דנקנר טוען בנוסף כי רשות ניירות ערך לא זימנה לחקירה אף לא אחד מהמשקיעים אליהם פנה בבקשה להשקיע בחברה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    רונן 08/02/2017 14:27
    הגב לתגובה זו
    אין ודאות בשמה של נוחי דנקנר ....כאחד משוק ההון ובהמשך למה שקראתי , האיש לא צריך ללכת לכלא ,אפילו ליום אחד .
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?