אורנשטיין הכריע - על אישתו של פישמן נאסר לבצע שינוי בנכסיה בארץ ובחו"ל

ענת דניאלי | (8)
נושאים בכתבה פישמן פשיטת רגל

נשיא בית המשפט המחוזי, השופט איתן אורנשטיין קבע כי אישתו של איש העסקים אליעזר פישמן לא תוכל לעשות כל שינוי בבעלות או רישום נכסיה בארץ ובכל (צו איסור דיספוזיציה). בנוסף, אורנשטיין דחה את בקשתו של פישמן לקיים את ההליכים בדלתיים סגורות משום "שמדובר בפשיטת רגל בהיקף אדיר". השופט אורנשטיין אסר על הגב' טובה פישמן לעשות כל דיספוזיציה באף אחד מנכסיה, לרבות הבית, וכולל המניות וחשבונות הבנק שלה, כאשר הצו נכנס לתוקף מהיום. כמו כן, גב' פישמן צריכה לסכם עם המנהל המיוחד על "צרכי המחייה" שלה כדי שתוכל למשוך כספים למחייתה השוטפת.  וכך כותב השופט אורנשטיין בהחלטתו: "הבקשה נועדה לאפשר שמירה על נכסי המשיבה, שנטען כי אלה משותפים גם לחייב, ובהינתן הטענה שהמשיבה גם שותפה לחובותיו. בכתבי הטענות ומיוחד בתגובה נשזרה השתלשלות רכישות הנכסים במהלך חיי הנישואין של המשיבים. אלה בתחילתם היו בעלי דירה צנועה בבני ברק שנרכשה במימון חלקי של הורי המשיבה ועד לאחזקה באימפריה כלכלית בשווי של מיליארדי שקלים. בין אלה נכללים נכסי נדל"ן בשווי ניכר אחזקה במניות במספר רב של תאגידים וכספים בחשבונות בנקים".   אורנשטיין הוסיף ותיאר כיצד בני הזוג התעשרו יחדיו וגם החוב הוא עניין של שניהם: "בני הזוג נישאו עוד קודם לחוק יחסי ממון בין בני זוג, ומשכך, נטען להחלת חזקת השיתוף[...] על פני הדברים קיימות ראיות מהימנות לכאורה בעילת התביעה[...] בני הזוג נשואים יותר מ-50 שנה [...] אין חולק שהנכסים הצטברו במהלך שנות הנישואין, ולא התקבלו כתוצאה מירושות או רכוש טררם הנישואין. משכל ועל פני הדברים, קיימת אחיזה לשלב זה של ההליך לכף שקיים שיתוף בנכסים[...] המשיבה אמנם טעה להפרדה רכושית, אך לא השכילה לתמוך את הטענה בתצהיר מטעמה והדבר עומד כנגדה. זאת הן באשר לעניין השיתוף בנכסים והן לנשיאה בחובות. במיוחד נכון הדבר בהינתן הנטל הרובץ עליה ושעסקינן בטענות עובדתיות".  נציין כי בשבוע שעבר, בדיון בנושא הדיספוזיציה לגברת טובה פישמן, ביקש עו"ד שלום גולדבלט, המייצג את פישמן לנהל את כל ענייני טובה פישמן בדלתיים סגורות כשם שמדובר בנושאים של ענייני משפחה. "אני סבור כי בסיטואציה הזו אין פה סוגיה שבין הנושים לחייב אלא בסוגיה שבין המנהל המיוחד (עו"ד יוסי בנקל. ח',מ'), המבקש להיכנס לזכויות של החייב לבין אשת החייב, ומשכך זה נופל לגדר עניינים במשפחה, שעל-פי החוק מחויבים להידון בדלתיים סגורות". כאמור, אורנשטיין לא קיבל עמדת עורך דינו של פישמן.   

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    אזרח 30/01/2017 08:13
    הגב לתגובה זו
    מנהלי הבנקים כגון גליה מאור, ציון קינן, ונוספים אישרו את הלוואות העתק לפישמן ללא שום ביטחונות , ללא שום בקרה. פשוט כי הוא היה מהמעגל החברתי שלהם. מדוע הם אינם עומדים לדין ? האם הפרקליטות מגינה עליהם ?
  • 5.
    אם תבצע שינוי בנכסים תקבל תכף ומיד סטירה. (ל"ת)
    פישמן הבריון המכה. 29/01/2017 21:55
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    הכלבים ינבחו והפישמן וילדיו יחיו כמו מלכים עד סוף חייהם (ל"ת)
    אנונימי 29/01/2017 17:10
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    בא 29/01/2017 16:40
    הגב לתגובה זו
    יצורים כמו פישמן מאמינים רק בכסף ,אבל לצערם הכול זמני ,הגיהנום קיים והוא מאמין בפישמן ואישתו .
  • 2.
    אלי 29/01/2017 16:02
    הגב לתגובה זו
    שכחו שאפילו לפישמן יש זכויות ועורכי דין
  • אריק 29/01/2017 16:43
    הגב לתגובה זו
    20 שנים הכל היה טוב הבנקים לקחו מאות מליונים ריבית. אלפי משכורות שולמו כל חודש מפעלים הוקמו ,שקורה פנצר מפשיטים את האדם עד לעצמות? בקיצור החיות מחכות.כל יזם בארץ עלול להיות פישמן ללמדך לך תהיה שכיר .! אבל אם לא יהיה פישמן איפו תהיה שכיר?
  • בא 29/01/2017 16:36
    הגב לתגובה זו
    ביטחונות , לא כולם כאן פרות אלי , פרה עושה מו , ואדם עושה מה . ולא במיקרה .או שאתה מושחת .
  • 1.
    גם את מנהליי הבנקים צריך להביא לאורנשטיין (ל"ת)
    קק 29/01/2017 15:20
    הגב לתגובה זו
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.