6 נקודות שצריך לקחת בחשבון בעידן טראמפ

איל קאופמן, ראש תחום אנליזה בענף המחקר של בנק לאומי מסביר על נקודות המפנה של ארה"ב עם כניסת הנשיא החדש לתפקיד 
איל קאופמן | (1)
נושאים בכתבה טראמפ

ב-20 בינואר יושבע דונלד טראמפ לנשיא ה-45 של ארה"ב. כניסתו לתפקיד של הנשיא הנבחר עשויה להוות נקודת מפנה בתחומים רבים. טראמפ ואנשי הממשל המיועדים מחזיקים על פי רוב בדעות שונות ואף מנוגדות לאלה של הממשל היוצא. נושאים אלה כוללים מיסוי, עצמאות תאגידית, נושאים סביבתיים ופיקוח נשק. לעומתם, קיימים גם נושאים שלגביהם קיימת הסכמה משני צדי המתרס כמו הצורך בהשקעה מסיבית בתשתיות בארה"ב. להלן מספר הזדמנויות פוטנציאליות בתחום ההשקעות ב-2017 הנובעות מכך.

מיסוי:

ממשל טראמפ, כמו המפלגה הרפובליקנית, מאמין כי יש להוריד את שיעור המס בארה"ב. שיעור מס החברות הפדרלי בארה"ב עומד על כ-35% (למעט עסקים קטנים), תכניתו של טראמפ היא להוריד את שעור המס ל-15%. עם רוב בשני בתי הקונגרס הסבירות ליישום התכנית גבוהה. ירידה כה חדה בשיעור המס תגדיל את רווחי החברות ותביא לעלייה במניותיהן.

על מנת למתן את הפגיעה בהכנסות הממשל ממסים, מבקש טראמפ מצד שני להגדיל את בסיס המס באמצעות "החזרת כסף הביתה". הוא עושה זאת באמצעות מתן הקלות לחברות שמחזיקות מזומן מחוץ לארה"ב, משום שאינן מעוניינות לשלם מסים בארה"ב. חברות כמו גוגל, אפל, פייסבוק וסיסקו מחזיקות מאות מיליוני דולרים מחוץ לארה"ב והערכות על סך המזומן בחו"ל, שמחזיקות החברות האמריקאיות מגיע ל-2.5 טריליון דולר.

הממשל היוצא ניסה למצוא פתרון רגולטורי לבעיה זו, אך ללא הצלחה. במידה והממשל הנכנס יצליח לפתות את החברות להשיב את המזומן הביתה, ישמש כסף זה לתשלום התחייבויות ולהשקעות הוניות אך גם לקניית מניות (BUY BACK) ולדיבידנדים מיוחדים. הסבירות להתממשות תרחיש זה נמוכה עד בינונית.

מיתון הרגולציה:

עודף הרגולציה נחשב בעיני הרפובליקנים לגורם מעכב עסקים. אמנם לא סביר שהממשל הנכנס יצליח לבטל את החוקים שנחקקו בעקבות המשבר ב-2008, דוגמת Dodd Frank לחלוטין, אך בהחלט סביר כי הרוח המנשבת במסדרונות הבית הלבן תהיה פרו-עסקית.

עליית תשואות (ותלילות העקום):

בחירתו של טראמפ ב-8/11 הביאה לעלייה חדה בתשואות איגרות החוב בארה"ב. מרמה של 1.85% לאיגרת ל-10 שנים לרמה של קרוב ל-2.4% בימים אלה. עלייה זו מגלמת ציפייה לעלייה באינפלציה ולצמיחה כלכלית. בעבר התבטא טראמפ נגד מדיניות הפד לשמירה ריבית נמוכה מאוד. עם זאת, סביר כי הפד, שהחל כבר להעלות את הריבית, ישמור על עצמאותו. שילוב של ריבית נמוכה יחסית בטווח הקצר (המושפעת ממדיניות הפד) וריבית גבוהה, ביחס לעבר, בטווח הארוך הופכת את עקום התשואות לתלול. עלייה זו בתלילות העקום מיטיבה עם חברות הפיננסים בכלל ועם הבנקים בפרט. שילוב של מיתון רגולציה יחד עם עקום תלול סביר שיתמכו במניות הבנקים ב-2017.

השקעה בתשתיות:

במסע הבחירות שלו דיבר טראמפ על השקעה של טריליון דולר בתשתיות בארה"ב ב-10 השנים הבאות. לא ברור מהיכן תקציב זה יגיע, במיוחד עם קונגרס רפובליקני שתומך במשמעת תקציבית. עם זאת, לשתי המפלגות ברור כי קיים צורך משמעותי לשדרוג תשתיות הכבישים, בתי הספר, המים, והחשמל. בדו"ח שפורסם ב-2013 על ידי האגודה האמריקאית של מהנדסים אזרחיים (ASCE) הוערך פער המימון, או הדרישה לשיקום והבאת התשתיות לרמה נאותה, על 1.4 טריליון $ בין 2014 ל-2020. כמחצית מההשקעה דרושה במערכת הכבישים המהירים, והמחצית הנותרת מתחלקת בין בתי ספר, תשתיות מים, תשתיות חשמל ותקשורת, ועוד. גיוס סכומים שכאלה ללא השלכות פיסקליות משמעותיות על ארה"ב אינו סביר. אך חלק מהמקורות למימון יכולים להגיע מהסקטור הפרטי ומשוק ההון. החברות שייהנו מתנופת הפיתוח נמצאות לאורך השרשרת מחברות המייצרות חומרי הגלם ועד חברות הביצוע.

קיראו עוד ב"בארץ"

קידוחי נפט:

הממשל היוצא כמו הממשל הנכנס תומכים שניהם בעצמאות אנרגטית לארה"ב. ההבדל בין השניים הוא במדיניות איכות הסביבה. ממשל אובמה העדיף לרוב את שיקולי איכות הסביבה על פני שיקולים אחרים. סביר ששיקולים אלה לא יהיו בראש סדר עדיפויות הממשל הנכנס, וזו בלשון המעטה. עלייה באישורי קידוח, ואישור אפשרי של צינור הובלת הנפט מקנדה לטקסס, צינור ה-Keystone XL, אותו פסל ממשל אובמה בסוף 2015, יועיל לתעשיית האנרגיה האמריקאית. בפרט יוטב מצבן של חברות שירותי הקידוח וחברות הובלת הנפט והגז.

פרוטקציוניזם וסחר חוץ:

במהלך מסע הבחירות האשים טראמפ את סין במניפולציית מטבע, ובחודש דצמבר האחרון הזכיר אפשרות להעלות את מכסי המגן על המוצרים המיובאים מסין מרמה של 3% ל-45%. מול מקסיקו ניהל טראמפ חזית לכל אורך מסע הבחירות, בשל הבטחתו לבנות חומה בין ארה"ב למקסיקו, שתמומן על ידי האחרונה. זאת למניעת הסתננות מקסיקנים לארה"ב. לטעמנו, הסיכוי כי הצהרות אלה יתממשו נמוך, אך ייתכן כי המתיחות בין ארה"ב לשותפות הסחר שלה תעלה וכי חברות רב לאומיות ישלמו על כך מחיר.

לסיכום: נאמר כי אנו צופים כי כניסת הממשל החדש תביא בשורה לעסקים, בעיקר הורדת מסים והקלה ברגולציה. עם זאת יש לזכור כי לטראמפ היו התבטאויות לא עקביות בעבר, וייתכן כי ישנה את דעתו לגבי נושאים שונים, וזאת ללא אזהרה מוקדמת. מצד שני, ייתכן כי בתור נשיא בפועל ימתן טראמפ את התבטאויותיו, יפעל בשיקול דעת ויישם רק חלק מהבטחות מסע הבחירות. בכל מקרה 2017 בוודאי תהיה שנה מעניינת.

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימי 18/01/2017 13:00
    הגב לתגובה זו
    הבנק המולאם שווה לממשל 90 מילארד דולר כתוספת להכנסות האוצר
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. 

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי