נועם רוקח אנליסט
צילום: יח"צ
מיוחד

נועם רוקח מ'אנליסט': "בשוק האג"ח הסביבה מאתגרת, אבל יש אפשרויות" - מסמן 4 ניירות מעניינים להשקעה

סמנכ"ל ההשקעות נועם רוקח מסביר ל-Bizportal איך צריך לגוון את תיק האג"ח בשנת 2017
אבי שאולי | (4)

עיני המשקיעים נשואות עם פתיחת 2017 לסיטואציה בשוקי המניות, אבל הדרמה האמיתית בתקופה האחרונה הייתה דווקא בשוקי האג"ח. ניצחונו של טראמפ בבחירות לנשיאות בארה"ב הוביל לעליית תשואות באג"ח הממשלתיות - דבר שמחק מעל טריליון דולר של משקיעים מסביב לעולם. השאלה לגבי השנה הנוכחית היא האם קצב העלאת הריבית יהיה מהיר כפי שהפד' מאותת ואיך הדברים ישפיעו על איגרות החוב השונות? שוחחנו עם נועם רוקח מבית ההשקעות 'אנליסט' על 2016 שהסתיימה, והמלצות לשנה החדשה.

איך אתה מסכם את 2016?

"השנה החולפת היא שנת האנליזה שבה ניצח מי שבחר נכסים שהכו את המדדים. מי שהשקיע רק במדדים זה לא הספיק. כשהריבית אפסית והתשואה הפנימית באג"ח ממשלתית במח"מ 5 עומדת על רק 1.3% אז השקעה רק בממשלתית ובמדדי המניות לא מספיקה. אנו מחפשים כל העת רעיונות השקעה עם תוחלת תשואה גבוהה יותר, אך כמובן בשים לב לניהול סיכונים ופיזור".

מקור התשואה הבולטת של קרן האג"ח של אנליסט?

"הקרן אנליסט 20/80 עלתה 11.6% וגם קרן אנליסט אג"ח השיגה תשואה גבוהה של 10%. התשואה יוצאת הדופן הושגה באמצעות השקעה באג"ח שהשיגו תשואות של עשרות אחוזים כמו דסק"ש, כלכלית ירושלים ואפריקה ישראל. לגבי אג"ח דסק"ש ו' חשבנו שה-LTV של החברה מספק ביטחון להשקעה בתשואה של מעל 10% שבה האג"ח נסחרה בתחילת 2016, כך לגבי האג"ח של כלכלית ירושלים שם שינוי הבעלות הביא להזרמת כסף פנימה לתוך החברה של כ-900 מיליון שקל, דבר ששינה את מאזן החברה. חשבנו גם שאג"ח אפריקה נסחרה בתחילת 2016 מתחת לפוטנציאל הריקברי וגם אג"ח אדמה השיגה תשואה נאה, כי החברה במומנטום עסקי טוב והשוק דרש פרמיה שלהערכתנו לא הייתה מוצדקת. בנוסף, גם בחירת מניות שהיכו דרמטית את המדדים כמו ביג, אינרום, טאואר, סודה סטרים ועוד".

רמת המחירים של האג"ח גבוהה, יש בכל זאת הזדמנויות

"מרווחי הקונצרני נמוכים בכל העולם וגם בישראל - זאת סביבה יותר מאתגרת להשקעה בשוק האג"ח. בתוך זה ישנם עדיין רעיונות שאפשר לנצל".

אתה יכול לתת דוגמאות לאג"ח מומלצות?

אלון רבוע אגח ד

שנסחרת בתשואה של 4.3% מח"מ של 5 שנים. יש לאג"ח שעבודים על מניות דור אלון וריבוע נדל"ן - אלו שעבודים מצוינים כך שהאג"ח נותנת תשואה עודפת על מדדי התל-בונד.

חברה לישראל אגח 11

מדובר באג"ח דולרית בתשואה של 4.8% ומח"מ של 4.7 שנים.

שווי ההתחייבויות מול הנכסים בחברה לישראל עומד על 39% בלבד. זאת גם כן דוגמא להשקעה שיכולה להכות את מדד התל-בונד.

גם אג"ח

אדמה אגח ב -0.31%

ו-

גזית גלוב אגח יב

נסחרות בפרמיה גבוהה מדי.

מה דעתך לגבי חברות הנדל"ן האמריקניות שהנפיקו כאן אג"ח

"הן  לא פסולות להשקעה בעיני, אבל בהחלט לא כולן. אנחנו מחזיקים מעט ובפיזור".

אז איפה צריך להיות מבחינת התיק האג"ח?

"לב השוק באג"ח ממשלתית אבל צריך לנסות להכות אותם. פעם היה אפשר להישען רק על ממשלתית ושטרי הון בנקאים והיום כבר לא וזה השינוי הגדול בשוק האג"ח".

מה לגבי אג"ח ממשלתית מקומית?

"בישראל האג"ח הממשלתית עשויה להיות קצת יותר פגיעה לעליית ריבית מאחר ולא הייתה כאן עליית תשואות כמו בעקום האמריקני. כדאי לגוון בתוך רכיב האג"ח רכישת אג"ח דולרית לאור עליית התשואות החדה של העקום האמריקני".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הריבית בישראל בשפל של 0.1% תקופה ארוכה - מתי זה צפוי להשתנות?

"בנק ישראל יתקשה להעלות ריבית בגלל התחזקות השקל, אבל המק"מים נסחרים בתשואה גבוהה כי הם מרמזים שהריבית כנראה תעלה לקראת סוף השנה. העלאת ריבית בסוף השנה נמצאת בהסתברות של 50%, העלאה אחת במקרה הטוב".

מה דעתך על עליית התשואות בארה"ב מאז בחירתו של טראמפ לנשיאות?

"השוק מתמחר עלייה בציפיות האינפלציה על רקע השקעה בתשתיות שתבוא על ידי הגדלה חדה של הגירעונות התקציביים. טראמפ היה רק טריגר לעליית תשואות כי אגרות החוב הארוכות היו בתשואות נמוכות מדי במהלך השנה האחרונה ולא פיצו על הסיכון. כעת העקום האמריקני נראה די מעניין להשקעה בסביבת הריבית הנמוכה בעולם".

סיכום שנת 2016 בשוק האג"ח בבורסה בתל-אביב:

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    משה 05/01/2017 13:35
    הגב לתגובה זו
    לא שוכח
  • משה 06/01/2017 21:59
    הגב לתגובה זו
    בכל מקרה, בדקת אותם ב 2009 והלאה? אין מה להתבייש בביצועים שלהם
  • Lavironen 06/01/2017 16:58
    הגב לתגובה זו
    הם נותנים תוצאות של קוסמים בקרנות מעורבות, כנ״ל גם איילים.
  • עד שמגיעות הירידות (ל"ת)
    משה 07/01/2017 19:02
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?