כלכלני לאומי: "ממליצים להאריך את מח"מ ההשקעה באפיק האג"חי ממשלתי בישראל ובאפיק הקונצרני בחו"ל"

איתן יונסי | (1)
נושאים בכתבה מאקרו

כלכלני מערך ייעוץ בהשקעות של בנק לאומי כותבים בסקירתם כי "תוצאות משאל העם שהתקיים בתחילת השבוע באיטליה תאמו את ציפיות המשקיעים, כך שלא נרשמו זעזועים בשווקים בעקבותיהן. שוקי המניות באירופה אף בלטו בעליות שערים לאחר המשאל. יחד עם זאת, במבט רחב יותר, נראה שהסיכון הגיאו-פוליטי באיחוד האירופי ממשיך לעלות".

בהתייחסות לנתוני המאקרו הגלובליים, כתבו כלכלני לאומי כי "נתוני המאקרו בארה"ב ובאירופה ממשיכים להעיד על שיפור מתון, תוך עליה הדרגתית בקצב האינפלציה, ושיפור בשוק העבודה. המדיניות המוניטארית בשווקים העיקריים בעולם תוסיף להיות מרחיבה, אם כי פחות מאשר בשנים האחרונות. בתוך כך, הריבית המוניטארית בארה"ב צפויה לעלות ביום רביעי הקרוב. אנו מעריכים כי קצב העלאות הריבית בארה"ב צפוי להיות מתון, אך מעט מהיר ביחס להערכה הרווחת בשווקים. ככלל, סביבת הריבית הנמוכה בעולם עדיין תורמת לגידול במינוף משקי הבית והפירמות, וכתוצאה מכך לעליה הדרגתית במכלול הסיכונים הפיננסיים".

בהתייחסותם לאגרות החוב, בלאומי צייני כי "אנו ממליצים להאריך מעט את מח"מ ההשקעה באפיק האג"חי, הן באפיק הממשלתי בישראל והן באפיק הקונצרני בחו"ל, לאור השיפור שחל בחודשיים האחרונים ברמת התמחור באפיקים אלו, והאפשרות להגדלת התשואה השוטפת בתיק ההשקעות. גם לאחר הארכה זו, המח"מ המומלץ בתיקים הוא בינוני-קצר".

"באפיק הממשלתי, אנו ממליצים על מתן עדיפות קלה לאגרות החוב השקליות על פני אלו הצמודות. זאת, בשל ההערכה שעיקר העליה שחלה באינפלציה הצפויה כפי שהיא נגזרת משוק ההון נובעת מגורמי שוק (שינויים על פני העקומים בארה"ב) ולא משינוי בסביבת האינפלציה המקומית. בחודשים הקרובים מדדי המחירים לצרכן בישראל צפויים להמשיך ולהיות נמוכים, ועשויים לתמוך באפיק השקלי".

"בשוק האג"ח הקונצרני, הן בחו"ל והן בישראל, אנו מעדיפים להתמקד באג"ח איכותיות בדירוגים גבוהים חלף הדירוגים הנמוכים, עקב מרווחי הסיכון הנמוכים ששוררים בדירוגים אלו. כאמור, אנו ממליצים להאריך מעט את מח"מ האפיק הקונצרני החו"לי בתיקים. זאת, באמצעות אג"ח איכותיות לטווחים לפדיון של 6-7 שנים".

כלכני לאומי התייחסו לשוק המניות כשהם אומרים "אנו ממליצים על חשיפה מנייתית ממוצעת. בטווח הארוך, שינויים מהותיים במדיניות הפיסקאלית בארה"ב עשויים להביא לשיפור ברווחיות הפירמות, ולצד זאת עלולים להיות מלווים בהתפתחות גורמי סיכון לכלכלה העולמית (קיטון בסחר העולמי, גידול נוסף בחוב הממשלתי, עלייה בסביבת האינפלציה, סיכוני מטבע ועוד). לאור רמת התמחור הגבוהה בשאר אפיקי ההשקעה, האפיק המנייתי נותר אפיק מרכזי בתיק ההשקעות המומלץ. אנו ממשיכים לתת עדיפות לענפי הטכנולוגיה, הפיננסים, התעשייה והתחבורה. אם כי בטווח הקצר יתכן תיקון מסויים לעליות החדות שנרשמו לאחרונה בענפים אלו".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מה עם האג"חים בריבית משתנה? (ל"ת)
    גוני 09/12/2016 15:13
    הגב לתגובה זו
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?