משרד המשפטים: פאינה קירשנבאום וסטס מיסז'ניקוב צפויים לעמוד לדין

נמיר קיסר | (8)
נושאים בכתבה ישראל ביתנו

היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, ופרקליט המדינה, שי ניצן, החליטו שיש תשתית ראייתית להעמיד לדין את שר התיירות לשעבר סטס מיסז'ניקוב, סגנית השר לשעבר פאינה קירשנבאום, ובכירים בגופים ציבוריים נוספים, בגין עבירות שחיתות, ועל כן הם יוזמנו לשימוע. זאת, בהתאם לחוות דעת דעתו של מנהל המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, דן אלדד, וצוות הפרקליטים שליווה את החקירה.

מדובר באחת מחקירות השחיתות הציבורית הגדולות שנחשפו בישראל, הן מבחינת מורכבות ותחכום השיטה והמעשים, והן מבחינת היקף הפעילות ומספר המעורבים. מדובר למעשה במספר רב של פרשות שחיתות שונות, אשר נחשפו במסגרת החקירה וביניהן קיים חוט מקשר המצביע על שיטה מאורגנת ושיטתית לביצוע העבירות. העבירות המיוחסות לחשודים התרחשו בין השנים 2009 עד 2014, כאשר חלק מהעבירות הופסקו רק לאחר שחקירת המשטרה הפכה גלויה.

חומר החקירה הועבר לפרקליטות בסוף חודש אוקטובר 2015. במהלך לימוד החומר על ידי הפרקליטות, ובהמשך לישיבות שהתקיימו בנושא בפני פרקליט המדינה והיועץ המשפטי לממשלה, בוצעו השלמות חקירה. בשבועיים האחרונים סיימה יחידת החקירות לבצע את כל פעולות החקירה הנוספות שנדרשו וצוות הפרקליטים המטפל בתיק העביר את המלצותיו ואת כתבי החשדות לאישור פרקליט המדינה והיועץ המשפטי לממשלה.

החקירה חשפה חשדות לכאורה לשורה של פרשיות שוחד, קבלת דבר במרמה, הפרת אמונים, הלבנת הון ועבירות מס. כאמור, מדובר במספר רב של פרשות, חלקן נפרדות זו מזו וחלקן משולבות זו בזו. הפרשיות מקיפות עשרות חשודים אשר נחקרו באזהרה. ביחס לחלק מהחשודים הוחלט כעת על הגשת כתב אישום נגדם בכפוף לשימוע, בשעה שלגבי חלק אחר טרם התקבלה החלטה. לגבי חלק מהחשודים הוחלט שאין מקום להגשת כתבי אישום והודעות בנדון ישלחו אליהם בקרוב.

במהלך ליווי החקירה, זיהתה הפרקליטות מספר תופעות שחיתות חמורות, שחזרו על עצמן באופן שיטתי וזאת במסגרת העברות הכספים הקואליציוניים וחלוקת תקציבי המדינה. בעקבות ממצאים אלה החליט היועץ המשפטי לממשלה להטיל על מחלקות הייעוץ והחקיקה שתחתיו, לפעול לשינוי ההסדרה, הכללים וההנחיות המנהליות, באופן שיצמצם את הסיכון להישנות מקרים דומים בעתיד, וזאת במקביל לניהול החקירה הפלילית.

לפי החשדות, נדרשו הגורמים המתוקצבים לתת שוחד לעובדי ציבור (אנשי מפלגת "ישראל ביתנו") שפעלו להקצאת התקציבים. הגורמים המתוקצבים, בין אם היו אלה רשויות מקומיות, הרשות למלחמה בסמים, עמותת עזרא, עמותת איילים וגופי ציבור אחרים, נדרשו להקצות סכום שנקבע, בהתייחס לסך התקציב שהועבר אליהם – שיוקצה לצרכים שהגדירו אנשי המפלגה: בין אם היה מדובר ברכישת שירותים עבור פעילות מפלגתית ובין אם היה מדובר בהעסקה, אמתית או פיקטיבית, של מקורבים למפלגה על ידי הרשויות המתוקצבות. חלק מהתקצוב הוקדש למימון נסיעות פרטיות של סגנית השר קירשנבאום ובני משפחתה, וחלק מהתקציב הוקדש למימון רכישת מכשירי חשמל וציוד אלקטרוני, שנקנו ע"י הגוף המתוקצב ונתפסו בביתה של סגנית השר קירשנבאום.

קירשנבאום חשודה בביצוע עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים, הלבנת הון ועבירות מס. קירשנבאום שימשה בתקופה הרלוונטית בתפקיד סגנית שר הפנים וחברת כנסת מטעם מפלגת ישראל ביתנו. כחלק מתפקידה במפלגת ישראל ביתנו הייתה קירשנבאום אחראית על חלוקת "הכספים הקואליציוניים" של המפלגה, עשרות מיליוני שקלים שמקורם בתקציב המדינה. על פי החשד, קירשנבאום קיבלה טובות הנאה עבורה, באופן אישי, עבור מפלגת ישראל ביתנו ועבור מקורביה ובתמורה העבירה כספים מתוך הכספים הקואליציוניים לגופים שונים. בין היתר חשודה קירשנבאום כי בדרך זו קיבלה שוחד מהחברה לפיתוח השומרון, מעמותת איילים, מהמועצה המקומית מטה בנימין, מעמותת עזרא, ומהרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול.

קיראו עוד ב"בארץ"

שר התיירות לשעבר, סטס מיסז'ניקוב, חשוד בביצוע עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים, החזקה ושימוש בסם מסוכן ושיבוש מהלכי משפט. על פי החשד, בעת שכיהן בתפקיד שר התיירות, העביר מיסז'ניקוב תקציב של מיליון שקלים לטובת פסטיבל הסטודנטים באילת, ובמקביל ביקש ממארגני הפסטיבל כי יעסיקו את בת זוגו. מארגני הפסטיבל, אשר חפצו בסיוע משרד התיירות, העסיקו את בת זוגו של השר ושילמו לה עשרות אלפי שקלים. בנוסף, חשוד מיסזניקוב כי במספר מקרים בעת ששימש בתפקיד שר התיירות במהלך אירועים רשמיים בארץ ובחו"ל, שלח את אחד מיועציו לרכוש עבורו סם מסוג קוקאין ואף השתמש בסם במהלך אותם אירועים.

רשימת החשודים המלאה:

סטס מיסז'ניקוב (שר התיירות לשעבר): חשוד בעבירות של שוחד, מרמה והפרת אמונים, החזקה ושימוש בסם מסוכן ושיבוש מהלכי משפט.

 

פאינה קירשנבאום (סגנית שר הפנים ומזכ"לית מפלגת ישראל ביתנו לשעבר): חשודה בעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים, הלבנת הון ועבירות מס.

 

דוד גודובסקי (מנהל אגף הארגון של מפלגת ישראל ביתנו): חשוד בעבירות של שוחד, הלבנת הון, קשירת קשר, סחיטה באיומים, והתחמקות במזיד מתשלום מס.

 

רמי כהן (מנכ"ל משרד החקלאות לשעבר): חשוד בעבירות של שוחד, קבלת דבר במרמה, זיוף, רישום כוזב במסמכי תאגיד ושיבוש מהלכי משפט.

בתיה כהן (רעייתו של רמי כהן): חשודה בעבירות זיוף, רישום כוזב במסמכי תאגיד ושיבוש מהלכי משפט.

 

דב ליטבינוף (ראש המועצה האזורית תמר): חשוד בעבירות של שוחד ומרמה והפרת אמונים.

 

ישראל יהושע (לוביסט): חשוד בעבירות של שוחד, קבלת דבר במרמה, הלבנת הון והתחמקות במזיד מתשלום מס.

 

מתן דהן (יו"ר עמותת איילים): חשוד בעבירות של שוחד והלבנת הון.

 

דני גליקסברג (סגן יו"ר עמותת איילים): חשוד בעבירות של שוחד והלבנת הון.

 

אפי פלס, גזבר המועצה האזורית מטה בנימין: חשוד בעבירות של שוחד ומרמה והפרת אמונים.

 

טלי קידר (עובדת בחברה להגנות ים המלח, ולשעבר ראש מטה השר במשרדי התיירות והחקלאות): חשודה בעבירות שוחד.

 

רונן משה (יועץ תקשורת): חשוד בעבירות שוחד והלבנת הון.

 

ויקטוריה רבין (לשעבר עוזרת פרלמנטרית של סגנית השר קירשנבאום): חשודה בעבירות שיבוש מהלכי משפט והשמדת ראיה.

 

אלכס גולדשטיין (בעלי חברת izrus): חשוד בעבירות שוחד והלבנת הון.

 

אירנה וולדברג (מנכ"לית התאחדות היזמים): חשודה בעבירות שוחד.

 

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    בא 03/10/2016 13:57
    הגב לתגובה זו
    להם לשחות כמה דקות עם הכריש הנחמד בתמונה למעלה.
  • 6.
    צפויים? עם רשימה כזו של האשמות לא הגעתם להחלטה? (ל"ת)
    עופר 28/09/2016 12:45
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    גמלאיאמיר 27/09/2016 11:21
    הגב לתגובה זו
    זכור לי מקרה בשנות 90 שופטת דנה עלה חדש ממ חבר העמים לשנה וחצי מאסר על גניבת שוקולד וחפיסה סיגריות בסופר . מענין - לאיזה תקופת מאסר ידונו גונבי מיליונים jQuery20306640203665010631_1474963816975?
  • 4.
    רוסים. גויים. מושחתים. כמו פוטין. (ל"ת)
    תומר 26/09/2016 21:06
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    תירשמו ממי היא לא קיבלה שוחד , (ל"ת)
    בא 26/09/2016 15:11
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    רמי 26/09/2016 13:46
    הגב לתגובה זו
    העמדתם לדין בגין ארון פשיעה
  • 1.
    2 תכשיטים מחבר (זבל ) העמים (ל"ת)
    משה 26/09/2016 12:03
    הגב לתגובה זו
  • בן אדם 26/09/2016 12:39
    הגב לתגובה זו
    כאילו חסרות דוגמאות של אנשים אחרים שסרחו
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי