השכר הממוצע לשכירים עלה ברבעון האחרון ב-4.8%; באיזה ענף הכי משתלם לעבוד?

הלמ"ס פרסם את נתוני השכר הממוצע לשכירים במשק, והמסקנות העיקריות הן שכדאי לעבוד בתחום הנדל"ן, ושחוק שכר הבכירים לא מונע מעובדי הבנקים לקבל משכורות עתק | ניתוח
אסנת פרץ | (1)

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום (ד') דו"ח מעודכן לחודש יוני המנתח את השכר הממוצע לשכירים בישראל, ונראה שחלה מגמת עלייה הן במספר המשרות הפנויות במשק והן בשכר הממוצע בעבורן, שעומד בחודש יוני על 10,325 שקל, עליה של 7.8% ביחס חודש הקודם חשוב לציין שבחודש זה חברות רבות משלמות דמי הבראה ותוספות שונות כמו ביגוד, ולכן בכל שנה קיימת קפיצה בשכר הממוצע במהלך הקיץ. כמו כן, חשוב לזכור שהנתונים מצביעים על כך שרק 33.7% מכלל משרות השכיר במשק אכן נמצאות בענפים שבהם השכר הממוצע גבוה מהשכר הממוצע במשק.

מבחינת הענפים שבהם משתלם ביותר לעבוד, נמצא במקום הראשון ענף אספקת חשמל ומים, שירותי ביוב וטיהור וטיפול בפסולת, עם שכר חודשי ממוצע של לא פחות מ-18,554 אלף שקל. במינהל המקומי, ציבורי וביטחון וביטוח לאומי, השכר הממוצע עומד על 17,522 שקל לחודש, וזאת אחרי שהנתונים מצביעים על ירידה של 3.5% בשכר הממוצע במהלך אפריל-יוני.

בענף הנדל"ן נראה שהשכר הממוצע עומד על כ-10,761 שקל לחודש שזה אמנם רק מעט מעל הממוצע, אך מדובר בעלייה של לא פחות מ-8.3% בחישוב שנתי במהלך הרבעון האחרון (שמצטרפים לעלייה של הרבעון הקודם של 6.6%), משמע שמדובר בתחום שנמצא בעליית מגמה מתמדת, ולא רק במחירי הנדל"ן.

בתחתית הרשימה נמצא ענף שירותי האירוח והאוכל עם שכר ממוצע של 4,392 שקל לחודש, כ-500 שקלים מתחת לשכר המינימום, אך הסבירות היא שהממוצע נמוך בעקבות ריבוי סטודנטים ותלמידים שעובדים בתחום המסעדנות והמלצרות במשרה חלקית. סיבה נוספת כמובן היא העובדה שהרוב הגדול של המלצרים מרוויחים טיפים שאינם מדווחים או כלולים בתלוש משכורת, כך שהשכר המדווח נמוך בהרבה ממה שבפועל נכנס לכיס. 

למרות חוק שכר הבכירים - שיא המשכורות: במגזר הפיננסי

לפי נתוני הלמ"ס, במגזר החברות הפיננסי השכר הממוצע הוא הגבוה ביותר ועומד על 17,138 שקל לחודש, וזאת על אף שמדובר במגזר הקטן ביותר - כ-3% בלבד מכלל משרות השכיר במשק - 104 אלף משרות. כ-38 אלף מהמשרות נמצאות בבנקים המרכזיים, שם השכר הממוצע מאמיר ל-21,022 אלף שקל בחודש. נזכיר כי חוק שכר הבכירים מגביל את הפער בין השכר הנמוך בחברה לבין הגבוה ביותר לפי 35, אז קחו זאת בחשבון...

במגזר המוסדות ללא כוונות רווח נראה שאכן אין כוונת רווח, והשכר הממוצע עומד על 6,151 שקל לחודש. במגזר הממשלתי השכר הממוצע הוא קצת יותר מכפול מזה - 12,658 שקל. במגזר משקי הבית, שם עובדים כ-226.7 אלף ישראלים, השכר הממוצע נמוך משמעותית ועומד על 4,557 שקל.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    נתונים שווא חירטוט אחד גדול שום הכל הפוך אולי 7000 שח (ל"ת)
    תום 07/09/2016 22:48
    הגב לתגובה זו
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?