אורנשטיין מקבל את עמדת פישמן - דחה את הבקשה למתן צו כינוס לנכסיו

חובותיו של פישמן נאמדים ב-3.4 מיליארד שקל. מנגד, שווי נכסיו - עד 70 מיליון שקל. התיק לא יועבר לגישור
גיא בן סימון | (12)
נושאים בכתבה אליעזר פישמן

שופט בית המשפט המחוזי איתן אורנשטיין החליט היום כי אין מקום, נכון לעכשיו, להטיל צו כינוס זמני על נכסיו של אליעזר פישמן בהמשך לבקשה שהגישה רשות המסים. פישמן טוען כי לא היה מקום לקבל את עמדת רשות המסים שכן היא מחזיקה ב-6% בלבד מכלל חובותיו, ומודה כי הוא חדל פירעון כאשר נטל חובותיו נאמדים ב-3.4 מיליארד שקל, בעוד ששווי נכסיו מוערך ב-70-50 מיליון שקל בלבד.  אורנשטיין לא חולק על כך שפישמן חדל פירעון אך הסביר כי אין לדעתו מקום להפנות את הצדדים לגישור כדי לגבש הסדר נושים, וזאת בגין העדר מחלוקות "של ממש" בין הצדדים. אורנשטיין שולח את הצדדים חזרה לשולחן הדיונים בניסיון להגיע להסדר עד ה-29 לספטמבר. החלטתו של אורנשטיין באה בהמשך לבקשה למתן צו כינוס זמני שהגישה רשות המסים במסגרת תיק פשיטת רגל, וזאת לאחר שהצדדים לא הגיעו לפשרה. להליך הצטרפו נושים נוספים (הבנקים) כאשר החוב של פישמן אליהן מושתת על ערבויות אישיות. לפישמן יש חוב של 1.8 מיליארד שקל לבנק פועלים - הנושה העיקרי -  וכן חוב של 300 אלף שקל בחשבונו האישי כאשר הבטוחות בהן מחזיק הבנק נמוכות מגובה החוב. החוב ללאומי נאמד ב-882 מיליון שקל. על הצורך למנות בעל תפקיד זמני לאפשר פיקוח מטעם הנושים, נכתב בהחלטת אורנשטיין כי "אין די בצו איסור דיספוזיציה בהינתן ניגוד העניינים בו מצוי פישמן נוכח היותו נושא משרה בחלק מהחברות. בכך אורנשטיין מקבל את עמדתו של פישמן שמתנגד כמובן לצו כינוס לנכסיו. פישמן טוען כי הנזק שייגרם מקבלת צו כינוס יעלה על התועלת שתצמח ממנה, ככל שתצמח ממנה, כפי שנכתב בהחלטה. פישמן שטח את הסיבה לקשיים הכלכליים שנקלעה קבוצת החברות שבשליטתו בנפילת הלירה הטורקית בשנת 2006. לעמדתו של פישמן החברות השתקמו מאז וכיום מצבן הפיננסי איתן וכי מינוי בעל תפקיד על ידי בית המשפט יביא לכדור שלג שייפגע בכלל המעורבים. פישמן מבקש לממש את נכסיו בהסכמה. זה המקום להזכיר כם את צניחת הנפט והרובל הרוסי שפגעו בנכסי פישמן ברוסיה.

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    בעוד כמה שנים אנשים ידברו בטלפון הנייד בהלוויה שלו . (ל"ת)
    בא 06/09/2016 17:15
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    חכם 06/09/2016 15:09
    הגב לתגובה זו
    בעוד כמה שנים תראו את אורנשטיין או קרוביו עובדים אצל פישמן.
  • 6.
    פישמן-זון 06/09/2016 13:09
    הגב לתגובה זו
    ענבל איננה פישמן, היא אורזגלו ולכן הטיפול בה "חייב" להיות שונה. גם האצבעות אינן שוות. יש שוות ויש שוות יותר.
  • 5.
    ורד 06/09/2016 13:01
    הגב לתגובה זו
    אליעזר פישמן הוא איש ראוי והגון הוא מעולם לא התחמק מאחריותו לחוב הוא לא הבריח נכסים הוא ניסה לשקם את נכסיו בתאום הבנקים הנושים. השאלה איך הבנקים אישרו לו להגיע לחוב עצום כזה ללא בטחונות מתאימים זו שאלה שצריך להפנות לבנקים.
  • בא 06/09/2016 14:06
    הגב לתגובה זו
    אז ורד תלך במקומו , זה בסדר ורד ?
  • לא ראוי לתגובה (ל"ת)
    ורד 06/09/2016 15:04
  • 4.
    לא פישמן 06/09/2016 12:38
    הגב לתגובה זו
    את ענבל אור ראיתי איך פרקים בחודש פה יש זמן...
  • 3.
    YL 06/09/2016 12:23
    הגב לתגובה זו
    אני ממתין בקוצר רוח ל ספר שאולי הוא יכתוב **אך רושמים כחוק חברות ב חול ו.......משלמים שקל ל מס הכנסה*
  • 2.
    סתם אחד 06/09/2016 12:07
    הגב לתגובה זו
    האיש מודה שיש לו חובות מליארדים ו 0 נכסים. אז לאיזה הסדר הוא שולח אותם??? אם היו קוראים לו בוזגלו ולא פישמן האיש וכל אלה שאישרו לו את ההלוואות כבר היו בכלא על הונאת מליארדים בלי הורדת שליש.
  • 1.
    אלפסי גבי 06/09/2016 11:49
    הגב לתגובה זו
    ככה זה במדינה המושחתת הזאת
  • חזור לאלפסילנד. כאן אנו מקימים מדינה לתפארת. (ל"ת)
    לטמבל 06/09/2016 12:47
    הגב לתגובה זו
ניתוח דוחות
צילום: CANVA

לקראת דוחות הבנקים - יש עוד לאן לעלות? ומה עם מניות הביטוח

תחזיות האנליסטים מצביעות על רווח נקי של עד 9 מיליארד שקל לרבעון השני ותשואות גבוהות על ההון; גם מניות הביטוח נהנות מהגאות בשווקים, אך כמה מהטוב כבר מגולם אחרי העליות מתחילת השנה?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה בנקים ביטוח

הבנקים הגדולים בישראל צפויים לדווח בשבוע הבא, והמשקיעים מצפים לתוצאות חזקות לרבעון השני של 2025 כאשר התחזיות מדברות בעד עצמן: לפי הערכות בשוק, סך הרווח הנקי של חמשת הבנקים הגדולים (פועלים, לאומי, דיסקונט, מזרחי טפחות והבינלאומי) ינוע סביב 8.5-9 מיליארד שקל, עם שיפור בתשואה להון שתעמוד על 16%-17% בממוצע, המשך שיפור ביחס לרבעון הראשון.

מדובר בהמשך ישיר לתקופה חזקה עבור הבנקים, כאשר ברבעון הראשון הם הציגו יחד רווח נקי של כ-6.8 מיליארד שקלים ותשואה ממוצעת להון של כ-15.3%. לאומי ופועלים הובילו את הטבלה עם רווחים של מעל 2.4 מיליארד שקלים כל אחד, בעוד מרבית הבנקים הציגו תשואות מרשימות להון של מעל 15.5%.


ריבית גבוהה וכלכלה יציבה תומכות בשורת הרווח


ברקע התחזיות החיוביות עומדת סביבה כלכלית שעדיין תומכת ברווחיות הבנקים. המדיניות המוניטרית של בנק ישראל לא השתנתה מאז ינואר 2024, והריבית נותרה גבוהה, בשיעור של 4.5%, ולמרות הציפיות להורדות עתידיות הבנקים ממשיכים ליהנות ממרווחי ריבית גבוהים. יתרת העו"ש של הציבור עדיין גבוהה יחסית שם הריבית אפסית מה שמאפשר לבנקים גמישות פיננסית, ומנגד הצרכנים והעסקים ממשיכים לקחת הלוואות, מה שתורם להכנסות מריבית.

גם הכלכלה הישראלית, על אף האתגרים הביטחוניים והפוליטיים, מראה סימני צמיחה. נתוני הצריכה הפרטית ממשיכים להיות חיוביים, התעסוקה בשיא, והאינפלציה אמנם מעט טווח היעד אך נותרת יציבה. אלו מעניקים רוח גבית לפעילות הבנקאית הקמעונאית והמסחרית. בנוסף, ברבעון השני חל גידול בפעילות שוק ההון, כולל עליות במדדים ומחזורי מסחר גבוהים, מה שצפוי להתבטא גם בהכנסות מעמלות ופעילות ניירות ערך בבנקים.

איומי תחרות ורגולציה


מה למדנו השבוע, נוצר ע"י תמיר חכמוף באמצעות GEMINIמה למדנו השבוע, נוצר ע"י תמיר חכמוף באמצעות GEMINI
מה למדנו השבוע

מה למדנו השבוע: הסבלנות משתלמת - המקרה של גילת

המשקיעים לא תמיד רואים את התמונה הגדולה, במיוחד בטווח הקצר, אבל לפעמים, מי שמחזיק ומאמין מתוגמל בענק; המקרה של גילת הוא דוגמא שלפעמים הסבלנות משתלמת הרבה יותר מכל ניסיון לתזמן את השוק

תמיר חכמוף |

השוק לרוב לא מתמרץ משקיעים בטווח הקצר, אלא מתגמל את הסבלניים. כמו שוורן באפט אומר: "שוק ההון הוא כלי להעברת כסף מהפזיזים לסבלניים"


השבוע ראינו דוגמא נוספת עם גילת רשתות לוויין גילת 5.88%  , שרשמה שיא שנתי לרמות שלא נראו במניה מאז 2022, לאחר שנה תנודתית במיוחד. זו לא הייתה עלייה תלולה, אלא טיפוס הדרגתי, שעבר דרך ירידות חדות, חוסר אמון בשוק, וניהול שקול שנשאר עקבי גם כשנראה היה שכולם מוותרים. במהלך 2023 - 2024 מניית גילת נסחרה בתשואת חסר משמעותית, גם על רקע סיבות טכניות. לקראת מחצית 2024, עם יציאתה ממדד ת"א 90, גופים מוסדיים שהחזיקו את המניה נאלצו למכור, מה שיצר לחץ נוסף. הירידה נמשכה, כאשר במאי 2024 היא נסחרה באזור 5 דולר בלבד, ובאוגוסט אותה שנה צנחה לשפל של כ-4 דולר. 

אכזבה מדוחות הרבעון השני של 2024, וספקות מצד השוק לגבי רכישות שביצעה, גילת הפכה למניה שנשכחה על ידי המשקיעים. ואולי בגלל זה היה בה הזדמנות. זה הזמן לחזור לניתוח שפורסם כאן במאי 2024 ולבחון מה ממנו התממש, ומה בכל זאת הפתיע.

למה אנחנו חושבים שמניית גילת מעניינת?

זו הייתה הכותרת של הניתוח שפורסם כאן בביזפורטל במאי 2024. בקצרה - גילת נסחרה אז לפי שווי של כ-285 מיליון דולר, עם מעל 100 מיליון דולר בקופה ומכפיל רווח חד-ספרתי. הכנסות החברה עמדו על כ-266 מיליון דולר ב-2023, עם תחזית לגידול ל-305-325 מיליון דולר ב-2024. מעבר לכך, ה-EBITDA החזוי הוערך בכ-40-44 מיליון דולר, פי 3 לעומת לפני 3 שנים. אז הערכנו שמדובר באחד מהמקרים הנדירים של מניה עם דאונסייד מוגבל ואפסייד מהותי, בזכות פעילות ליבה חזקה, חדירה עמוקה לשוק הביטחוני וצפי לפרויקטים גדולים בתחום הלוויינים. הניתוח הדגיש את הסיכון הטכני מהיציאה מהמדד, אך הצביע על כך שהערך הפונדמנטלי יוכל לגבור על זה בטווח הארוך.

לקריאה מורחבת למה אנחנו חושבים שמניית גילת מעניינת? התשובה הקצרה והתשובה הארוכה