הירשמו
  1. ראשי
  2. שוק ההון

דו"חות בזן: ירידה של 25% ברווח הנקי ל-87 מיליון דולר

גיא בן סימון | (3)
נושאים בכתבה בזן

חברת בזן, שמנייתה נסחרת בת"א 75, דיווחה הבוקר על תוצאות הרבעון השני של השנה ורשמה ירידה ברווח הנקי כתוצאה מירידת מרווח הזיקוק לעומת הרבעון המקביל של 2015.

הרבעון השני של השנה אופיין בסביבה עסקית מתונה יותר לעומת הרבעון הראשון. מרווח הייחוס הממוצע במגזר הזיקוק הסתכם ברבעון בכ-3.2 דולר לחבית, לעומת מרווח ייחוס ממוצע של 3.8 דולר לחבית ברבעון הקודם ומרווח ייחוס ממוצע של 4.9 דולר ברבעון המקביל אשתקד. מרווח הזיקוק המנוטרל של בזן עמד על 6.3 דולר לחבית, בהשוואה ל-6.8 דולר לחבית ברבעון הקודם ו-10 דולר לחבית ברבעון המקביל אשתקד.

נזכיר כי מרווח הזיקוק הוא המרווח בין ההכנסות ממכירת סל המוצרים לבין עלות חומרי הגלם שהחברה רוכשת. הירידה במרווח הזיקוק בהשוואה לרבעון המקביל מיוחסת בעיקרה כתוצאה מירידת מרווח הייחוס, שחיקה משמעותית בתרומת הגז הטבעי על רקע הירידה החדה שחלה במחיר המזוט (המהווה מדד לאנרגיה תחליפית לגז הטבעי) ובשל קיומה של רצפה למחיר הגז הטבעי וכן משחיקת התרומה של המידן על רקע צמצום מרווח הסולר מעל ה-HVGO (חומר הגלם העיקרי למידן). כמו כן, במהלך רבעון זה הודממו מתקני כאו"ל לצורך טיפולים תקופתיים, דבר שפגע חלקית בתוצאות התפעוליות של כאו"ל בטווח הקצר.

 

במחצית הראשונה של 2016 מרווח הייחוס הממוצע עמד על 3.5 דולר לחבית, לעומת 5.4 דולר בתקופה המקבילה אשתקד. מרווח הזיקוק המנוטרל של בזן במחצית הראשונה 2016 עמד 6.5 דולר לחבית, בהשוואה למרווח זיקוק של 10.9 דולר לחבית בתקופה המקבילה אשתקד.

הירידה במרווח הייחוס נובעת מהירידה בביקוש לתזקיקי ביניים כתוצאה מחורף קל יחסית באירופה, נצילות גבוהה של מתקני הזיקוק ויבוא של תזקיקים מאיזור המפרץ הפרסי. מרווח הייחוס ברבעון השני של 2016 התאפיין בתנודתיות רבה, בין היתר, לאור ההדממה של חלק גדול ממתקני הזיקוק בצרפת והירידה במחיר הברנט בסוף חודש יוני, אשר גרמה לעליה נקודתית במרווחים לרמה של כ-5.7 דולרים לחבית.

בשורה התחתונה, הרווח הנקי ברבעון השני ירד ב-25% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ל-87 מיליון דולר.

אבנר מימון, מנכ"ל קבוצת בזן: "בזן מציגה רבעון חיובי נוסף עם מרווחים גבוהים ממרווח הייחוס, תוך המשך השיפור בפרמטרים הפיננסיים וגידול בהון העצמי. במהלך הרבעון השני השלמנו את החלק הראשון של הטיפולים התקופתיים המתוכננים בשנת 2016, במתקני הפולימרים ובחלק ממתקני הזיקוק. כמו כן, במהלך הרבעון ניכרת עליה בניצולת מתקני הזיקוק לכ-94% ועליה ביעילות התפעולית. מרווחי הפעילות הגבוהים במגזר הפולימרים יחד עם הסינרגיה עם פעילות הזיקוק ממשיכים לתרום באופן ניכר ליציבות התוצאות ולביצועי הקבוצה והניבו תרומה של 46  מיליון דולר ל-EBITDA ברבעון השני של שנת 2016. במהלך הרבעון השני נמשך הטיפול האינטנסיבי בנושאי איכות הסביבה, כחלק מהשקעות הענק שבוצעו במהלך השנים האחרונות על ידי החברה. בזן עומדת כיום בתקני איכות הסביבה המחמירים ביותר, גם בהשוואה לתקנים המקובלים במדינות המתקדמות ביותר באירופה".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אבי 11/08/2016 11:40
    הגב לתגובה זו
    המניה היום מתומחרת גבוה מאד במקרה הטוב היא צריכה להיסחר סביב ה130. ולא שולמו דיבידנטים כפי שהיה צפוי. עד מועד הדוחות הבא אין מה לדבר.
  • 1.
    בזן 11/08/2016 09:27
    הגב לתגובה זו
    שהם יחלקו דיבדנדים ומטרתם להשיא ערך חחחח עידן עופר אוהב להתעסק עם הממשלה קונה כל מה שזבל כמו צים כיל ובזן מסתבך בצרות מפסיד כספים בוזז את המשקיעים ואם זה לא מספיק באים חברי כנסת שרוצים קריירה ומסיתים נגדו ופוגעים במשקיעים. לא ברור לי איך יש לו כסף בפנמה מאיפה הרווחים שלו אם הכל כושל. דווקא שהוא רצה להיפטר מעסק ריווחי באותה תקופה כיל הממשלה הדבילית לא הסכימה. לא ברור מה הוא מחפש בישראל במקום לחסל את העסקים שלו פה למכור את בזן ואת טאואר ואת כיל הוא מחפש צרות כנראה האיש מזוכיסט אחרת אין לי הסבר למה הוא מוכן לסבול הכל .
  • dw 11/08/2016 11:53
    הגב לתגובה זו
    כיל היתה השקעה טובה, שאחרי הפרטתה התייעלה וצמחה. יאיר לפיד שגה כשלא איפשר אקזיט חלומי לפוטאש, וכך הפסדנו עשרות מיליארדי שקלים. בצים מי שעשה שקשוקה זה מדינת ישראל לחברה לישראל, ולא כמו שמקובל לחשוב. אם אפשר היה להחזיר את הגלגל אחורה, שהמדינה תקנה חזרה את צים ותחזיר לחברה לישראל את הפסדי העתק אז המשקיעים היו מריעים בהתלהבות. בזן לא כזה נורא, בהתחשב בזה שחברה לישראל מיצעה את ההשקעה בשקל למניה בהנפקה משנית. בטר פלייס היה פלופ ועדיין לא ברור מה יעלה בגורל מיזם הרכב. חטיבת האנרגיה היא הצלחה. מה שכן, קצת מגזימים בביקורת על עידן עופר, בהשוואה לתשובה. תשובה מקבל מהמדינה שירות אבטחה ספיישל מחיל הים על המתקן שלו, ולכן אך הוגן היה להעלות את שיעור המס. עידן עופר לא מקבל כלום על המתקן שלו. בגדול ניר גלעד, שפורש בקרוב, לא הוכיח עצמו כמנהל כשרוני במיוחד, ולראיה ירידת הערך של מניית החברה לישראל בתקופתו. על ביצועי חסר כאלה למול מדד ת"א100 לא מגיע שקל בונוס.
טבע תרופות
צילום: סיון פרג'

אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע

בבית ההשקעות אופנהיימר מציינים לחיוב את השיפור בכל חטיבות הפעילות של חברת התרופות, את העלאת התחזיות להכנסות מאוסטדו ויוזדי, והתקדמות בפיתוח מולקולת ה-TL1A; מחיר היעד למניה על 30 דולר עם המלצת "תשואת יתר"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע אופנהיימר

אופנהיימר מפרסמים סקירה חיובית על טבע טבע -1.91%   בעקבות דוחות הרבעון השלישי, שבהם הציגה החברה הכנסות של 4.5 מיליארד דולר - עלייה של 3% מהתקופה המקבילה וגבוהה מהצפי שעמד על 4.34 מיליארד דולר. 

כל חטיבות הפעילות - הגנריקה, הביוסימילרס ותרופות המקור - הראו שיפור בתוצאות, וטבע העלתה את התחזיות השנתיות שלה. בבית ההשקעות אופנהיימר משאירים את המלצת ה-Outperform ומחיר היעד על 30 דולר למניה, כשהם מתבססים על מכפיל 6.7 לרווח התפעולי המתואם של 2026.


צמיחה בכל החטיבות

בחטיבת הגנריקה נרשמה צמיחה של 2% בהכנסות, ל-2.58 מיליארד דולר, מעל תחזית השוק שעמדה על 2.41 מיליארד דולר. בארה"ב בלטה עלייה של 7% (במונחי מטבע מקומי), שהובילה להכנסות של 1.18 מיליארד דולר, בעוד שבאירופה נרשמה ירידה של 5% עקב בסיס השוואה גבוה. שאר העולם הציג צמיחה מתונה של 3%. תחת אותה חטיבה משולבות גם תרופות הביוסימילרס, שמהן כבר הושקו 10 תרופות, ועוד שש צפויות עד סוף 2027. אופנהיימר מציין כי השקת התרופות באירופה ב-2027 צפויה להאיץ את קצב הצמיחה בתחום, כאשר התחזית להכנסות נותרת על 800 מיליון דולר.

בחטיבת תרופות המקור הממוסחרות בלטה צמיחה משמעותית באוסטדו (Austedo) - עלייה של 38% ל-618 מיליון דולר. גם יוזדי (Uzedy) הציגה צמיחה של 24% ל-43 מיליון דולר, ואג’ובי (Ajovy) עלתה ב-19% ל-168 מיליון דולר. טבע מאשררת את תחזית ההכנסות לאוסטדו לשנת 2027 - 2.5 מיליארד דולר - וצופה כי לאחר חדירה לשוק האירופי היא תגיע להכנסות שיא של כ-3 מיליארד דולר. בהתאם לכך, החברה העלתה את התחזית השנתית ל-2025 ל-2.05-2.15 מיליארד דולר. גם יוזדי מתקדמת בקצב מהיר מהצפי - עם תחזית מעודכנת של 190-200 מיליון דולר השנה, לעומת 150 מיליון בתחזית הקודמת. שתי התרופות, יחד עם האולנזפין שצפויה להגיע לשוק ב-2026, מוערכות לייצר בשיאן בין 1.5 ל-2 מיליארד דולר.

בצד של הפיתוח, טבע מתכננת להגיש את זריקת האולנזפין (לטיפול בסכיזופרניה) ל-FDA עד סוף 2025, עם צפי למכירות מ-2026 והכנסות של עד 1.5 מיליארד דולר. מולקולת ה-TL1A, שמפותחת יחד עם סנופי, מתקדמת כמתוכנן, והחברה צופה לקבל בגינה תשלום ראשון של 250 מיליון דולר ברבעון הרביעי של השנה ועוד 250 מיליון נוספים ברבעון הראשון של 2026. בטווח הארוך מעריכה טבע כי מדובר בפוטנציאל הכנסות של 2-5 מיליארד דולר, לא כולל אינדיקציות נוספות.

להמשך הכתבה לחץ כאן
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסף

ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%

ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה חיים כצמן ג'י סיטי סיטיקון

ג’י סיטי ג'י סיטי -6.77%  , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה,  פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.

בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO, "עם השפעה זניחה על המינוף” ג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.

מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.

מה המספרים מספרים

מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch)  עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.

כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.

להמשך הכתבה לחץ כאן