גרף

כיל חתמה על הסכם ראשון בהודו - המניה מגיבה בתנודתיות

לפי הדיווח ב'רויטרס' החוזה בהודו נחתם במחיר שפל של עשור, וירידה של 33% לעומת החוזה האחרון
גיא בן סימון | (10)
נושאים בכתבה כיל

מניית  כיל שזינקה ב-2.22% מוקדם יותר היום עברה לירידות של כ-1% וחזרה כעת לעליות, וזאת על רקע הדיווח כי החברה חתמה על הסכם ראשון בהודו להספקת אשלג. כיל אישרה בדיווח לבורסה כי נחתם חוזה ראשון ובימים הקרובים צפויים להחתם הסכמים נוספים. עם זאת, כיל לא מסרה את המחיר בו נחתם החוזה ואת כמויות המסירה. ב'רויטרס' לעומת זאת דווח כי מחיר ההספקה שנקבע החוזה עומד על 227 דולר לטונה, המהווה ירידה של 33% בחוזה שנחתם ביוני אשתקד. עוד דווח כי כיל תספק 600 אלף טונה ל-IPL ההודית, אחת מיבואניות האשלג הגדולות בחצי היבשת. נזכיר כי זהו מחיר האשלג שנקבע עוד קודם לכן בחוזה בין BPC להודו, מה שמשקף מחיר שפל של 10 שנים לחוזים מסוג זה.  יהונתן שוחט מלידר שוקי הון, אמר בשיחה עם Bizportal: "לפני מספר שבועות בלארוסקלי חתמה על הסכם מכירת אשלג עם הודו לפיו זה המחיר שנקבע. כלומר, ההסכמים הראשונים שנחתמים בשוק הם אלו שקובעים את המחירים בחוזים האחרים, וזה המחיר ש'רויטרס' ציטטו. בהודעה של כיל לעומת זאת לבורסה לא נמסרו כמויות המכירה וזאת מאחר והיא נמצאת במו"מ עם חברות אחרות מלבד החברה הממשלתית אינדיאן פוטאש. אנו צופים שהכמויות הסופיות שכיל תדווח יכללו גם את חברת האשלג ההודית הממשלתית וגם של חברות נוספות בהודו כך שהכמויות יגיעו ל-700-800 אלף טונה". נזכיר כי בדרך כלל חוזי ההספקה נחתמים בחודש מארס, וכעת אנו עדים לאיחור משמעותי. לגבי ההשלכות בהקשר זה אומר שוחט: "עיתוי החתימה על החוזה אומר שתזמון המשלוחים יהיה שונה וכמויות האשלג שיימכרו להודו יהיו גבוהות משמעותית מהרבעון הראשון והשני של השנה בהם כמעט ולא יצאו משלוחים. חשוב לציין שהשוק נושא כעת עיניים לחוזים שייחתמו מול הסינים, וזה עדיין מתעכב. סביר להניח שהמחירים שם יהיו נמוכים יותר מאלו של הודו כי מבחינה היסטורית הם מקבלים מחיר נמוך יותר". מניית כיל במסחר התוך יומי: אילנית שרף מפסגות, על המגמה בשוק האשלג: "הצד החיובי של הירידה במחירי האשלג אמור היה לבוא לידי ביטוי בכמויות המכר, בשל השיפור בנגישות של מחירי דשנים אלה לחקלאים. רמות מחירי דשני הפוספאט נותרו ברמות היסטוריות גבוהות עד לאחרונה, אולם כעת גם הם מראים סימני החלשות. כאשר מתבוננים בהיסטוגרמה של מחירים וכמויות בסקטור האשלג ב-50 השנים האחרונות, מסתבר כי רצף של ירידות מחירים עוקבות במשך 5 שנים התקיים רק פעם אחת לפני כ-50 שנה. נציין, כי שנת 2016 היא השנה החמישית ברצף הנוכחי, אלא שבניגוד למגמת גידול עקבי בכמויות ברצף הקודם, המגמה ברצף הנוכחי אינה אחידה".

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    גיבוב של שטויות 12/07/2016 19:15
    הגב לתגובה זו
    איזו אנליזה מדהימה! לעשות אקסטרפולציה קדימה על 50 השנים האחרונות של שוק האשלג - זה רציני?? 5 שנים ברצף... לא 5 שנים ברצף... הלקוחות השתנו, הספקיות השתנו, הקרטל השתנה, הכלכלות השתנו, העולם השתנה... אבל הי! אל תתנו לנו לבלבל אתכם עם עובדות!! העיקר שמחירים נמוכים יישמע דבר טוב! בעיקר אם זו השנה החמישית ברצף... לא ייאמן...
  • 2.
    זו כתבה מטעם כיל (ל"ת)
    אנליסטים ממש 11/07/2016 21:59
    הגב לתגובה זו
  • מניפולציה זולה 12/07/2016 18:58
    הגב לתגובה זו
    גם יהונתן שוחט וגם אילנית שרף הם "אנליסטים" מוכרזים של כיל (באתר שלהם) ובמילים אחרות - מדבררים של כיל במסווה "אנליזה כלכלית"?
  • 1.
    קורא בין השורות 11/07/2016 14:46
    הגב לתגובה זו
    בדיווח שהוציאה כיל במאיה נכתב כי בימים הקרובים יפורסמו חוזים נוספים...אתם לא קולטים את האיסוף? מוציאים הודעה כביכול שנשמעת שלילית בגלל המחיר הנמוך...עבודה בעיניים, צפו לריצה ישירה לשער 1700 בחודש הקרוב
  • Sassi6 12/07/2016 05:35
    הגב לתגובה זו
    חברים, לפני שנתיים ירד מחיר האשלג מכ-400 דולר, לכ-300 דולר לטון, השנה זה ירד לכ-227 דולר לטון, זה הגיע למחיר העלול לפגוע בכושר התחרות בגלל עלות העובדים השייכים לעשירון התשיעי, אז האם צפויים פיטורי התייעלות? או שמא לא ישאר כסף לדיבידנד בעשירי לאוגוסט? תודה
  • Sassi6 12/07/2016 05:10
    הגב לתגובה זו
    שאלת מיליון הדולר: "מדוע ולמה קנתה הודו אך ורק 600 אלף טון בלבד? וזאת כאשר העיסקא עם בלרוס היתה על 700 אלף טון? והאם באמת יחתמו חוזים נוספים עם הודו? כי אם לא, אז יש כאן ירידה גם בכמות, ואז התקבולים ירדו מעבר ל-30%- המתחייבים מירידת המחיר, אז האם כל זה כבר מגולם במחיר המניה? או לא?
  • יא צעיר 11/07/2016 20:26
    הגב לתגובה זו
    אין שום דבר טוב היום בשוק האשלג , רוב החברות של עידן מדממות ונראה שהבנק של מיה יהיה סגור בזמן הקרוב !!!
  • ב 1700 אני מופסד רק 35% (ל"ת)
    אלון 11/07/2016 18:31
    הגב לתגובה זו
  • לא הבנתי אתה מריץ גם מניות וגם שורות ? (ל"ת)
    אני 11/07/2016 15:12
    הגב לתגובה זו
  • קורא בין השורות 11/07/2016 15:47
    אתה באמת חושב שאפשר להריץ ע"י טוקבק מסכן? כנס למאיה ותראה את ההודעה. בלי קשר שים עיןעל כיל ותבדוק אותי שוב בסוף החודש.....גילוי נאות - לא מחזיק מניות בארץ
ניתוח דוחות
צילום: CANVA

לקראת דוחות הבנקים - יש עוד לאן לעלות? ומה עם מניות הביטוח

תחזיות האנליסטים מצביעות על רווח נקי של עד 9 מיליארד שקל לרבעון השני ותשואות גבוהות על ההון; גם מניות הביטוח נהנות מהגאות בשווקים, אך כמה מהטוב כבר מגולם אחרי העליות מתחילת השנה?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה בנקים ביטוח

הבנקים הגדולים בישראל צפויים לדווח בשבוע הבא, והמשקיעים מצפים לתוצאות חזקות לרבעון השני של 2025 כאשר התחזיות מדברות בעד עצמן: לפי הערכות בשוק, סך הרווח הנקי של חמשת הבנקים הגדולים (פועלים, לאומי, דיסקונט, מזרחי טפחות והבינלאומי) ינוע סביב 8.5-9 מיליארד שקל, עם שיפור בתשואה להון שתעמוד על 16%-17% בממוצע, המשך שיפור ביחס לרבעון הראשון.

מדובר בהמשך ישיר לתקופה חזקה עבור הבנקים, כאשר ברבעון הראשון הם הציגו יחד רווח נקי של כ-6.8 מיליארד שקלים ותשואה ממוצעת להון של כ-15.3%. לאומי ופועלים הובילו את הטבלה עם רווחים של מעל 2.4 מיליארד שקלים כל אחד, בעוד מרבית הבנקים הציגו תשואות מרשימות להון של מעל 15.5%.


ריבית גבוהה וכלכלה יציבה תומכות בשורת הרווח


ברקע התחזיות החיוביות עומדת סביבה כלכלית שעדיין תומכת ברווחיות הבנקים. המדיניות המוניטרית של בנק ישראל לא השתנתה מאז ינואר 2024, והריבית נותרה גבוהה, בשיעור של 4.5%, ולמרות הציפיות להורדות עתידיות הבנקים ממשיכים ליהנות ממרווחי ריבית גבוהים. יתרת העו"ש של הציבור עדיין גבוהה יחסית שם הריבית אפסית מה שמאפשר לבנקים גמישות פיננסית, ומנגד הצרכנים והעסקים ממשיכים לקחת הלוואות, מה שתורם להכנסות מריבית.

גם הכלכלה הישראלית, על אף האתגרים הביטחוניים והפוליטיים, מראה סימני צמיחה. נתוני הצריכה הפרטית ממשיכים להיות חיוביים, התעסוקה בשיא, והאינפלציה אמנם מעט טווח היעד אך נותרת יציבה. אלו מעניקים רוח גבית לפעילות הבנקאית הקמעונאית והמסחרית. בנוסף, ברבעון השני חל גידול בפעילות שוק ההון, כולל עליות במדדים ומחזורי מסחר גבוהים, מה שצפוי להתבטא גם בהכנסות מעמלות ופעילות ניירות ערך בבנקים.

איומי תחרות ורגולציה


גרף ניתוח טכני
צילום: רוי שיינמן
ניתוח טכני

איך לתפוס טרמפ על טראמפ? קרנות הסל שלפני פריצה

טראמפ מזרים השקעות לאמריקה ומאיים להעניש את מי שלא יתיישר על פיו מה שכבר מוביל לגאות בקרנות הסל; זיו סגל פותח את הגרפים ומזהה הזדמנויות טכניות מעניינות

זיו סגל |
נושאים בכתבה ניתוח טכני

שלום לכולם, היום נעמיק בכמה אפשרויות השקעה בקרנות סל מעניינות. 

לפני כן תודה לכל מי שהתעניינו לאן נעלמתי בשבוע האחרון. אני נמצא בנסיעה לחו״ל שפחות מסתנכרנת עם לו״ז פרסום המאמרים. בכל אופן משתדל להתמיד.


להשקיע בתוצרת אמריקה

טראמפ מיצר הרבה רעשים וגלים אבל סביר להניח שמתחת לכול הרעש תהיה תנועה מסוימת לכיוון הייצור האמריקאי. וכשיש תנועה תעשיית קרנות הסל עולה עליה. 

באמצע 2024 הושקה קרן סל עם הסימול MADE. הקרן עלתה וירדה ואז שוב עלתה ונמצאת היום כ-10 אחוזים מעל מחיר ההשקה. טכנית, מעל 27.7 אפשר לבחון להצטרף לתנועת ה- MAGA. 


מכאן נמשיך לקרן שהיא די במרכז תשומת הלב היום IWM iShares Russell 2000 -0.29%   מדובר בקרן סל שעוקבת אחרי מדד הראסל 2000 שמיצג חברות שמוגדרות כבעלות שווי שוק קטן. חברות אלו אמורות לעזור בדחיפת השוק מלמטה כאשר החברות הגדולות מושכות אותו מלמעלה.