נתניהו וכחלון החליטו על הכנת תקציב דו שנתי - ומה יש לבנק ישראל לומר על כך?

מהפגישה בין השניים יצא ראש הממשלה עם ידו על העליונה - ובמידה והתקציב יעבור - יזכה לכהן לפחות עד 2019

גיא ארז | 08/05/2016 14:26 (4)

לאחר כיפופי הידיים - נתניהו וכחלון הסכימו על הכנת תקציב דו-שנתי: במשרד האוצר אמנם לא התלהבו מהכנת תקציב שכזה, שר האוצר הביע חוסר רצון, אך סייג בכך שהוא 'התחייב לכך בהסמכים הקואליציוניים', ונראה כי רצונו של ראש הממשלה להעביר עד סוף השנה תקציב לשנים 2017-2018 גבר - והוא יזכה לשקט בגזרה הפוליטית, לפחות עד 2019.

בפגישה בין ראש הממשלה ושר האוצר, שהתקיימה היום (א') השתתפו גם נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אלי גרונר, ראש המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון, ובכירים אחרים במשרד האוצר.

נציין כי בשל הדאגה ממצב בו התקציב לשנה השניה, 2018, יהיה לא רלוונטי במידה והכנסות המדינה תהיינה שונות מהצפוי, מנסים במערכת הפוליטית להכניס מעין "סייג" לתקציב הדו שנתי, לפיו יוכלו לשנות את התקציב לקראת שנת 2018, למרות שזה יעבור כחוק בכנסת יותר משנה קודם לכן. באופן זה, התקציב אמנם יעבור "מראש" - אך הממשלה תוכל לבצע בו שינויים. במקרה זה - הדבר מדגיש את היתרונות הפוליטיים בהעברת התקציב ארוך הטווח (מייתר הצבעה גורלית נוספת עבור הקואליציה הצרה).

עוד טרם הפרסום בדבר ההסכמה, הציג בנק ישראל את עמדו לגבי אפשרות של תקציב דו שנתי. לפי ב"י, לא מדובר בסוגיה קרדינלית מההיבט של ניהול המדיניות הכלכלית, אם כי תקציב דו שנתי עלול להקשות על הממשלה להגיב לשינויים לא צפויים בנסיבות. לפי ב"י, "ניתן לצמצם את הסיכונים באמצעות הקצאת רזרבה פנימית גבוהה יותר, יתר גמישות בתוךהתקציב, ושימוש הדוק בנומרטור".

"הדבר החשוב ביותר בעיצוב התקציב", נכתב בהודעה, הוא שהתקציב יתמקד כבר היום באתגרים של הטווח הארוך. חשוב שהתקציב הדו-שנתי יקצה מקורות בהיקף ראוי להשגת יעדי הממשלה ובכלל זה תמיכה במנועי הצמיחה, ובתשתיות פיסיות ושל הון אנושי. ככל שהתקציב הוא לאופק ארוך יותר, כך חשוב יותר שהוא יתמקד בהתמודדות עם האתגרים ארוכי הטווח של המדינה".

בבנק ישראל גם התייחסו לפעם האחרונה בה בחרה הממשלה לפעול בתקציב דו שנתי, ואז הגיעה המדינה לגרעון עצום של כ-40 מיליארד שקל: "אם הממשלה והכנסת יבחרו לאמץ תקציב דו שנתי חשוב מאוד להימנע מהבעיות שראינו בעבר עם תקציב כזה, ובראשן צבירה של התחייבויות תקציביות שלאחר זמן יותר קשה לכנס אותן. ניתן להתגבר על בעיה זו באמצעות שימוש הדוק בנומרטור שהתחיל לפעול ויסייע לוודא שהממשלה תתחייב רק להוצאות לאורך זמן שיש להן מקורות במסגרת המצרפים הפיסקליים שהוגדרו".

בבנק קוראים לממשלה להקצות רזרבות גדולות יותר משאר מבתקציב שנתי, כדי שזה "תאפשר להתמודד באופן יעיל עם צרכים בלתי צפויים להוצאות שיעלו קרוב לוודאי בתקופת יישום התקציב, כפי שאירע בתחילת 2012. בצד ההכנסות, ככל שתתפתח סטייה משמעותית בהכנסות ממיסים ביחס לתחזית, יהיה מקום לבחון גם שינויים בשיעורי המס, במידה ויידרשו".

קיראו עוד ב"בארץ"

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

3.
טוב שכך ורצוי מאוד במדינה שלנו תקציב דו שנתי . (ל"ת)
רוני 08/05/2016 16:16
הגב לתגובה זו
2.
כחלון מבין שהוא עם נתניהו עד הסוף וזה הצעד הנכון (ל"ת)
משה ראשל"צ 08/05/2016 15:08
הגב לתגובה זו
1.
אצל נתניהו העלוב הכל הישרדות פוליטית אין כלכלה וטובת עם (ל"ת)
תום 08/05/2016 14:49
הגב לתגובה זו
תגובה לתום - אתה פשוט טפש או שכיר יום של השמאל ההזוי (ל"ת)
משה ראשל"צ 08/05/2016 15:07
הגב לתגובה זו

משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר | 24/12/2025 17:07

נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.

להמשך הכתבה לחץ כאן