המהלך האגרסיבי האחרון בשוק המט"ח העולמי - מעביר מסר ברור לשוקי המניות

שוק המט"ח גועש בימים האחרונים, סוחר בכיר בענקית בנקאות יפנית - "יש פה מסר לשוקי לשוקי המניות"
מערכת Bizportal | (8)
נושאים בכתבה אירו

ב-10 במארס הפעיל נגיד הבנק המרכזי האירופי מריו דראגי את התותחים הכי כבדים שלו כאשר הפחית את הריבית על הפקדונות בגוש למינוס 0.5% וגם הרחיב את תכנית רכישות האג"ח בעוד 20 מיליארד אירו לחודש. המהלך האגרסיבי הזה אמור היה להביא להיחלשות האירו, דבר שייתרום להאצת הפעילות הכלכלית. בפועל, מטבע האירו התחזק מעל 5% מאז אותו יום. ב-29 בינואר הפתיע הבנק המרכזי היפני כאשר לראשונה אי פעם העביר את הריבית לריבית שלילית וגם הבהיר כי לא יהסס להמשיך בהפחתות הריבית. תגובת מטבע היין - התחזקות של 11% מול הדולר.

ולאחרונה המגמה הזו הולכת ומחריפה, בימים האחרונים היין היפני התחזק בשיער חד לשיא מאז ספט' 2014, דבר שהביא לנפילות של ממש בניקיי 225 -0.57% היפני (מינוס 3.6% ביום שישי ומינוס 3.1% אתמול). היום המסחר ביפן סגור. ותראו את האירו מול הדולר, המטבע האירופי משלים הבוקר 7 ימים רצופים של התחזקות ונסחר כעת בשיא מאז אוקטובר 2014. הדאקס הגרמני נלחץ מטה לאורך כל אותם ימים (צלל 3.2% בשבוע החולף). 

כלכלן בכיר בענקית הבנקאות היפנית מיצובישי אמר הבוקר לרויטרס כי "השווקים אומרים לנו שהבנקים המרכזיים באירופה ויפן כבר לא מצליחים לבצע את המשימה שלהם, שהצעדים שלהם כבר לא משפיעים - וזה מסר מדכא עבור שוקי המניות".

בשיחה עם Bizportal אומר הבוקר אלכס ז'בז'ינסקי, הכלכלן הראשי במיטב-דש כי "אני בהחלט חושש שאם נגיע שוב לסוג של טלטלה בשווקים כפי שראינו בתחילת השנה, אז לא יהיה מי שייבלום את הדברים. הפד' עוד יכול לעשות משהו אבל השווקים מאותתים שלבנקים המרכזיים באירופה ויפן פשוט נגמרה התחמושת - וזה מדאיג כי אנחנו יודעים שהבנקים המרכזיים הם אלה שתמכו עד כה בשווקים. הם כמובן יכולים להמשיך להוריד את הריבית וכו', אבל עכשיו זה כבר ברור יותר שלריבית שלילית יש גם השפעות שליליות, בעיקר לבנקים". 

היחלשות הדולר באה ברקע להנחה בארה"ב כי הפד' לא יעלה בקרוב את הריבית, ואם יעשה זאת - זה יהיה תהליך הדרגתי מאוד. בתגובה, וול סטריט התקרה לאחרונה עד מרחק נגיעה משיא כל הזמנים אבל לפי שעה מתקשה מאוד לפרוץ לשיאים. 

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אמיר 03/05/2016 13:28
    הגב לתגובה זו
    במצב נוכחי בשווקים יש חשש שלקוחות בנקים עם ריביות שליליות יתחילו להוציא כספם , מה שעלול לערער יציבותם של בנקים . המכה אמיתית יתרחש בשווקים , כשמשקיעים יאבדו סופית את האמון , שהם עדיין רוכשים כלפי מערכת פיסקלית .
  • גידי 04/05/2016 11:17
    הגב לתגובה זו
    ולמה שיאבדו,החשש מהדפסות כספים זו אינפלציה,אף אחד לא רואה שזה קורה,אז מה מפריע לדראגי להמשיך להדפיס ולקנות נכסים בשוק,זה קורה כבר 8 שנים ולא ראיתי מומחה אחד שצופה ארמגדון.
  • 3.
    השווקים צפונה (ל"ת)
    על מיאתה מהלך אימים 03/05/2016 12:22
    הגב לתגובה זו
  • זה ששותה את כספך. (ל"ת)
    מיאני? 03/05/2016 12:51
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    הזהב הוא המלך החדש (ל"ת)
    גור 03/05/2016 12:19
    הגב לתגובה זו
  • לגור 05/05/2016 00:16
    הגב לתגובה זו
    הזהב עד סוף יוני 2016 מחליף קידומת ל-3 ספרות!!! תתכונן ברוך!!!
  • 1.
    ירקרק 03/05/2016 11:41
    הגב לתגובה זו
    ההחלטה שלא לעלות את הריבית בארה"ב היא פוליטית ולא כלכלית. אחרי הבחירות כל הרסן ישתחרר.
  • לירקרק 05/05/2016 00:17
    הגב לתגובה זו
    תרשום לך במבי שכאשר אתה תבוא לקנות דולרים בסוף שנה (כמו שאתה טוען) אז אתה כבר תקנה אותו בשער דולר-שקל 4.27 ועד סוף 2017 ב-5.2. תרשום לך ברוך!!! שלא תגיד שמוטי החיפאי לא אמר לך!!!
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?