TV

שוק המניות לאן? "התחמושת של הבנקים המרכזיים נגמרה - ויש לזה השלכות"

הכלכלן הראשי של מיטב-דש בראיון ל-BizTV, על המצב הכלכלי הנוכחי והגורמים שיכתיבו את הכיוון
יוסי פינק | (5)
נושאים בכתבה FED ילן ריבית

ימים ספורים לאחר תחילת הרבעון השני של 2016 ואחרי רבעון ראשון סוער במיוחד, הגיע אלכס ז'בז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב-דש לראיון באולפן BizTV.

 

המצב הכלכלי הנוכחי?

"השנה התחילה לא רק מירידות בשווקים, אלא הנתונים הכלכליים בעולם היו פחות טובים וזה הקיף את המדינות והשווקים, אם ארה"ב, אירופה ואסיה, ותחזיות הצמיחה יורדות בהתאם. כנראה נראה עוד פחות משבוע שקרן המטבע מורידה את תחזית הצמיחה ל-2016. התמונה מצטיירת כך שהעולם מתמתן מבחינת צמיחה. ראינו גם נתונים טובים יותר, בעיקר בארה"ב, וכנראה שזה נובע משינוי הכיוון של הנפט והדולר האמריקאי".

היכולת של הבנקים המרכזיים להשפיע?

"אני חושב שבחודשיים-שלושה האחרונים היכולת של חלק מהבנקים המרכזיים הגיעה למיצוי. התחמושת שלהם נגמרה. הצעדים שנעשו על ידם לאחרונה, כמו הורדת ריבית, השפיעו על השווקים לתקופה מאוד קצרה, וגם על הכלכלה ההשפעה לא תהיה חזקה. למשל הצעדים שנעשו ע"י הבנק האירופי לא הצליחו להפחיד את המטבע האירופי, וזה מרכיב מהותי שכל בנק נוקט כדי לעזור למשק שלו. מי שנשאר עם הכלים זה הבנק האמריקאי שצריך להחליט אם להעלות ריבית או לחכות."

מה ההשלכות?

"אם היכולת של הבנקים באמת מצטמצמת או כמעט לא קיימת בחלק מהמקומות, אז התפקיד המרכזי יהיה של הנתונים הכלכליים. נראה תגובות חזקות יותר של השווקים לאותם נתונים, ולא בכיוון תגובת ה-QA?? שהנתונים הלא טובים דווקא גרמו לשווקים לעלות. השווקים, לפחות באירופה, יפן וסין, מצפים היום לנתונים כלכליים טובים יותר כדי לתמוך בהם ולתת להם אפשרות לעלות. אם לא נראה כיוון ברור של הנתונים לחיוב אז השווקים יכולים להיות מאוד עצבניים, הם יכולים לפרש כל נתון שלילי כסימן שהמשק הולך ונחלש וכאמור, אין בנק מרכזי שיבוא ויושיע."

מה הצפי שלך לגבי ריבית הפד'?

"בתקופה האחרונה שמענו נגידים וחברי ועדה מוניטרית, וכל אחד הולך לכיוון אחר, אחד אומר שתהיה עליית ריבית באפריל, אחד אומר ביוני. אני חושב שהנאום של יילן בשבוע שעבר היה מאוד חשוב כי היא שמה קו ברור והצביעה לאן הבנק המרכזי הולך, בהנחה שהיא מובילה והיא באמת מובילה. כל הנאום הוקדש לסיבות למה לא צריך למהר ולהעלות ריבית. אפילו את העליה באינפלציה שבאמת היתה לאחרונה בארה"ב, אמרה הנגידה שהיא לא בטוחה שזו התפתחות בת קיימא ושהיא מוטרדת מהירידה בציפיות האינפלציה לטווח ארוך, כך שאחרי הנאום הזה הגעתי למסקנה שאם נראה שתי העלאות ריבית השנה – זה יהיה המקסימום. יכול להיות שנראה רק אחת."

הרמה של שוקי המניות נוכח ההיחלשות הכלכלית, מצב סביר?

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    קנו מניות מכל הסוגים עליות בטוחות (ל"ת)
    רוני 06/04/2016 19:25
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    לוך 06/04/2016 16:04
    הגב לתגובה זו
    אתם לא באמת יודעים מה יהיה סתם זורקים מחשבות
  • 3.
    נגידים שהרסו עולם 06/04/2016 15:34
    הגב לתגובה זו
    צריך לעלות ריבית כבר לפני שנים ושוק חופשי.
  • 2.
    יצחק 06/04/2016 15:29
    הגב לתגובה זו
    כל מילה שהוא מוציא מהפה נשמעת רצינית כל כך בגלל המבטא הרוסי הכבד שלו , אם היה ממליץ על משהו ספציפי הייתי קונה עכשיו רק בגלל הטון שלו..
  • 1.
    כמו אלי אוחנה בבובה לילה (ל"ת)
    יכול לעלות או לרדת 06/04/2016 14:53
    הגב לתגובה זו
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?