אורי גרינפלד מתייחס לראלי אחרי המהלך ביפן, ומסתכל קדימה - המומנטום ימשך?

הורדת הריבית ביפן למינוס 0.1% הציתה ראלי בבורסות. הכלכלן הראשי בפסגות מתייחס למהלך ולסיטואציה כעת
גיא ארז | (5)
נושאים בכתבה אורי גרינפלד

שוקי המניות ברחבי העולם סגרו את ימי המסחר האחרונים של חודש ינואר במגמה חיובית, על רקע הורדת הריבית ביפן ב-0.2% (לשיעור שלילי של 0.1%), ועל רקע נתוני המאקרו הרעים יחסית בארה"ב - מה שהעלה את ההערכות כי הפד' יעכב את מתווה העלאת הריבית במדינה. מדד הניקיי הגיב למהלך בזינוק של 2.8%, ונשאלת השאלה מה תהייה תגובת השווקים לטווח הארוך, ומה המשמעות הכלכלית של הורדת הריבית על שאר הכלכלות בעולם.

אורי גרינפלד, הכלכלן הראשי של פסגות, התייחס בשיחה עם Bizportal למהלך המפתיע של הבנק המרכזי היפני, ועל השלכות המהלך על הבורסות ברחבי העולם:

"על הכלכלה היפנית עצמה אין השפעה דרמטית בשל הורדת הריבית במדינה: מי שלא לקח הלוואה עד עכשיו -  זה לא מה שיגרום לו לקחת אותה כעת, כי השינוי אינו כזה גדול. המהלך בוצע בשל רצון להחליש את המטבע היפני, ה-יין, לאחר שהיואן הסיני נחלש בתקופה האחרונה, וכתוצאה מכך היין התחזק. הדבר כמובן מפריע ליפנים, וכחלק ממלחמת המטבעות, הם בחרו להוריד את הריבית כדי להחליש את ערך המטבע שלהם".

ומה ההשפעה על השווקים הפיננסים?

"הריבית ירדה וכתגובה המניות עלו. גם אגרות החוב היפניות הציגו ירידת תשואות משמעותית - וכל אלו נותנים למשקיעים סוג של תמריץ להגדיל סיכונים, בדמות השקעה במניות. ההיסטוריה  גם באירופה וגם ביפן מראה,  שההשפעה של הורדת ריבית ברובה היא ה'שוק' הראשוני, ומדובר בהשפעה קצרת טווח".

 

עד כמה הדבר משפיע על העלאת הריבית בארה"ב? האמריקנים ימשיכו במתווה העלאות בזמן שביפן מורידים ריבית?

"יילן כבר הראתה שהיא מסוגלת, למרות שהדולר התחזק. התלות של ארה"ב בייצוא - לעומת אירופה ויפן - מאוד נמוכה.  לכן לדעתי, למרות הפעולות של דראגי והבנק המרכזי של יפן, ולמרות התחזקות הדולר - אם הכלכלה האמריקנית תמשיך להיראות טוב, בפד' יעלו ריבית". גרינפלד מדגיש כי להעלאת הריבית קיים גם עניין של תזמון: "כשהשווקים יורדים 6-7 אחוז קשה לבצע העלאת ריבית, אבל השווקים עוד יכולים לתקן. לדעתי, העלאת הריבית לא תשפיע עד כדי כך על השווקים, והסוחרים מצפים לכך". 

 

ואחרי הנתונים הרעים שפורסמו בארה"ב, עוד יש סיכוי להעלאות ריבית בקרוב?

"הנתונים בארה"ב לא היו רעים. שוק העבודה נראה טוב מאוד, והמשק צמח במדינה בשיעור של  2.4 אחוז, משמעותית מעל פוטנציאל הצמיחה שלהם, וזה למרות שהדולר התחזק ב-20% מאז אמצע 2014, ולמרות סקטור האנרגיה שעשוי לקרוס בהמשך. זו כמובן לא הצמיחה המהירה של פעם – אבל צריך להבין שלשם גם לא נחזור".

גרינפלד מפריד בין הכלכלה האמריקנית לבין כלכלות שאר העולם,  כשהסיבה המרכזית לכך לדעתו היא החשיפה לשווקים המתעוררים, כמו סין, אליה חשופים האמריקנים הרבה פחות מאשר אירופה ויפן. בנוסף, הוא מציין כי ההתמודדות של הממשלה והפד' בארה"ב עם המשבר של 2008 התחילה "הרבה יותר מוקדם, עם הרחבות פיסקליות,  יכולת לצמוח יותר מהיר, וצרכן שכבר עשה הפחתת מינופים וחוזר לקחת אשראי. ארה"ב נמצאת לפני שאר העולם מבחינה זו".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"עם זאת, בגלל שאנחנו בעולם גלובלי ויש השפעה גם של הדמוגרפיה, הצמיחה בשנים הקרובות תהיה יחסית נמוכה ביחס למה שהיינו רגילים. זה לא עניין של רע או טוב  - זו המציאות, וצריכים להתרגל אליה: צמיחה איטית וריביות נמוכות (כדי שלא יהיו לחצים אינפלציוניים)".

 

אנחנו מקבלים חדשות לבקרים אזהרות בנושא תחזיות הצמיחה בעולם. מה תהיינה ההשפעות על שוקי המניות?

"פוטנציאל הצמיחה של המשק יורד, נכון. אבל העולם לא במיתון, ולא צפוי להיות שם -  למרות סין והנפט - העולם עדיין צומח. והעלייה במניות תהיה יותר איטית – אבל הן לאו דווקא יירדו. תוסיף לזה גם ריבית אפסית בכל העולם - פרמיות הסיכון קטנו,  ולכן אנשים מתומרצים לקחת יותר סיכונים. גם אגרות החוב של מדינות מציגות תשואות שליליות, ולכן  אנשים יגדילו את רמות הסיכון. אנחנו נמצאים בעולם של צמיחה, גם אם אטית – וזה טוב לשווקים. המגמה תמשיך להיות חיובית".

למרות התחזית האופטימית, גרינפלד גם מצביע על בעיה במצב השוק הנוכחי בעולם: "בגלל שאנשים מתומרצים לקחת יותר סיכונים, פרט שהיה סולידי מטבעו ורצה רק לחסוך את כספו בבנק, משקיע עכשיו בשוק ההון. האופי שלו הרי לא השתנה, רק הסיכון גדל. זה אומר, בהגדרה, שכשיהיו תיקונים בשוק – הם יהו חדים מבעבר: אותו משקיע ייבהל, הוא הרי לא רגיל לתנודתיות שכזו, ורק דחפו אותו לשם, כך שהוא ימהר לצאת מהשוק. אנחנו נראה בתקופה הקרובה יותר תנודתיות, בשיעורים יותר חדים - אבל במגמה כללית של עליות".

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אנליסט עממי 31/01/2016 13:07
    הגב לתגובה זו
    ארה"ב העלתה ריבית ברבע אחוז לאחר כמעט עשור. אירופה, סין ויפן מורידים ריבית והם סביב האפס (מלבד סין) ומתחת לזה. במצב כזה של ריביות ובורסות יורדות, זו תהיה יריה ברגל במידה והפד יחליט להעלות ריבית. לדעתי, הפד ימתין כמה חודשים לבדוק את המצב ורק אז (אם התנאים יהיו חיוביים) יחליט להעלות ריבית. הרי יילן הצהירה על 3 עד 4 העלות ריבית ולכן גם אמינותה עומדת במבחן. לסיכום: עד חודש אפריל, בסיכוי רב, לא תהיה העלאת ריבית!
  • 3.
    האם יש מישהו שיודע מתי מתחילה עונת הדוחות בישראל (ל"ת)
    רוני 31/01/2016 12:25
    הגב לתגובה זו
  • ציון 31/01/2016 14:08
    הגב לתגובה זו
    בדרך כלל זה מאמצע פברואר חושב כך לא בטוח
  • 2.
    בני 31/01/2016 11:37
    הגב לתגובה זו
    למה לא דיברתה על זה ביום חמישי הכנס העובד המיצטין
  • 1.
    בקיצור לא למדו כלום 31/01/2016 11:32
    הגב לתגובה זו
    חבל
שווקים מסחר (AI)שווקים מסחר (AI)

תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?

המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה תחזית

אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות"  ולא ילכו על מניות קטנות. 

אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב, מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט,  מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה. 

ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר: 


 התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026




הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

נעילה חיובית בבורסה: הבנקים ירדו 0.9% חברות הביטוח 1%; ת"א נפט וגז התחזק ב-1.9%

יום ראשון-אחרון של מסחר התסיים לו כשמדדי הדגל שנסחרו בתנודתיות הצליחו לנעול בטריטוריה חיובית עולים 0.4% בת"א 35 ו-1% בת"א 90; הביטוח שהספיק להתממש עד 2.4% התאושש ונעל בירידה של 1%; מחזור המסחר הסתכם ב-2.1 מיליארד שקל

מערכת ביזפורטל |


עוד 4 ימים לסיום השנה וכבר אפשר לסכם שהייתה זו שנה היסטורית בשוק ההון. מדדי הדגל זינקו מעל 50% וכעת מתברר ש'אפקט העושר' רחב ביותר, כך לפי נתוני בנק ישראל המתפרסמים היום מהם עולה כי תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור המשיך להתרחב ברביע השלישי של 2025. יתרת התיק עלתה בכ-265.1 מיליארד שקל, עלייה של כ-4%, והגיעה לרמה של כ-6.9 טריליון שקל. העלייה נרשמת על רקע גידול רוחבי בכלל רכיבי התיק, ובעיקר במניות בארץ, באג"ח קונצרניות ובהשקעות בחו"ל. משקל תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור ביחס לתוצר עלה במהלך הרביע בכ-8.8 נקודות אחוז, והגיע בסוף התקופה לכ-332.7%. העלייה משקפת קצב גידול מהיר יותר של הנכסים הפיננסיים לעומת התוצר במשק - אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל


סנטה קלאוס התעכב השנה ועדיין לא הגיע לוול סטריט, שסיימה את השבוע שטוחה. אבל אולי דווקא לתל אביב הוא נזכר להגיע, באיחור קל. אחרי הירידות החזקות של יום חמישי, היום השווקים נעלו בהתאוששות מסוימת. אם לזקוף את זה לסנטה או להתרגשות מהעובדה שזהו היום הראשון-האחרון שבו נערך מסחר השבוע, קשה לדעת, אבל נראה שהשחקנים רוצים שנישאר עם 'טעם טוב' מהיום הזה. מדדי הדגל טיפסו. ת"א 35 הוסיף 0.43%, ת"א 90 נעל בעליה של 1.06%. ועדיין, לא כולם היו שותפים למגמה החיובית. סקטור הביטוח המשיך במומנטום השלילי אמנם זו לא הצניחה של 6.8% שראינו בחמישי, אבל בשעות השיא הוא ראה ירידה של 2.4% אך לבסוף התאושש מעט ונעל בירידה של 1% למטה.


חלל תקשורת חלל תקשורת -6.36%   ירדה. החברה הודיעה על דחייה משמעותית בתשלום המקדמה (כ-1.6 מיליון דולר) מצד לקוח אסטרטגי בפרויקט ה-LEO (לוויינים נמוכי מסלול) של OneWeb. עבור חברה שנמצאת בשנים האחרונות במאבק הישרדותי ומתמודדת עם הסדרי חוב מורכבים מול מחזיקי האג"ח, כל עיכוב בתזרים המזומנים ובמימוש מנועי צמיחה חדשים מתפרש בשוק כסיכון מהותי. המשקיעים, שקיוו כי הפעילות החדשה תסייע לחברה לייצר יציבות לאחר אובדן לוויינים בעבר ושחיקה בערך נכסיה, מגיבים בחשש לכך שהסכמים מהותיים נותרים "על הנייר" בלבד, מה שמכביד עוד יותר על יכולת השירות של חובות העבר של החברה.


מניית אפקון החזקות 1.85%  זינקה בלמעלה מ-90% השנה, ואחרי שזינקה גם בשנה שעברה בכ-85% בשנתיים האחרונות היא הניבה למשקיעים כמעט 240% והיא נסחרת בשווי שוק של 1.86 מיליארד שקל, מה שעומד מאחורי הזינוק הזה הוא הפקת לקחים, גמישות והרבה מאוד יצירתיות. במשך עשורים, אפקון הייתה מזוהה עם קבלנות תשתיות מסורתית. תחת המטריה של קבוצת שלמה (שמלצר), החברה פעלה במגוון רחב של תחומים, מחשמל ובקרה ועד לבנייה קבלנית מסיבית. אבל, המודל העסקי של שנות ה-2000, שהתבסס על צמיחה דרך פרויקטי "בטון ושלד" היה בעייתי. המרווחים בתחום צרים מאוד בין 2-4%. טעות בתכנון, עיכוב קטן בלוחות זמנים וכל עליה בתשומות היו הורסים את כל הערך הכלכלי של הפרויקט. שינויים כאלה גררו בפועל את הקבוצה להפסדים תפעוליים במגזר ההנדסה האזרחית, שקיזזו את הרווחים מפעילויות הליבה האחרות. דודי הראלי מנכ"ל הקבוצה מסביר בראיון מיוחד למה זו רק תחילת הדרך: "אנחנו בונים את הקפיצה הבאה"


אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהם לא הכו את השוק. השוק היכה אותם. בעיה שלישית, קטנה יותר שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות. המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - אז מי באמת צודק ולמי אפשר להאמין (אם בכלל)? הנה התשובה: תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?