מיוחד

מבט קדימה: הדברים שעלולים להשתבש בשנה הקרובה - וליצור לחץ בבורסות

Bizportal שוחח עם הכלכלנים ב-IBI ובמיטב-דש שדווקא נוטים לאופטימיות - על הסיכונים שקיימים כעת

גיא ארז | 23/12/2015 12:05 (4)

נושאים בכתבה רפי גוזלן

כאשר ימים ספורים נותרו לשנת 2015, צוות Bizportal פותח בסדרת כתבות המכינות את המשקיעים לקראת השנה החדשה. את הסדרה נפתח דווקא באיומים שעשויים להעיב על המסחר בשנה הבאה, בתקופה תנודתית זו של השנה.

Bizportal פנה לשני כלכלנים בכירים בשוק - רפי גוזלן ואלכס ז'בז'ינסקי, ושוחח איתם על הסיכונים בפניהם עשויים שוקי המניות לעמוד. נציין כי השניים התייחסו לאיומים הכלכליים על השווקים, והתעלמו מתרחישים גיאו-פוליטיים כמו משבר פליטים באירופה, פיגועי תופת ברחבי העולם, או החרפת המשבר בין רוסיה לטורקיה.

רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של IBI טוען כי קיימים שני סיכונים עיקריים לשווקים בסיטואציה הנוכחית: שוק הסחורות, ועדכוני הריבית: "כל מה שקשור לעולם התעשייה והסחורות, מידת ההרעה בשווקים המתעוררים ומחירי הנפט - כולם קשורים אחד לשני, ומאיימים על היציבות בבורסות. הדבר גם משפיע על שוק האג"ח בעולם, דבר שכבר ראינו בתקופה האחרונה, כשהלחץ לעליית המרווחים בשוק ה-high yiels בשל סקטור האנרגיה גבר".

גוזלן מרחיב על השווקים המתעוררים, ומסביר כי הסביבה של שווקים אלו נחלשת, בעוד משקלם בעולם דווקא מתחזק: "חשוב לקחת את המשמעות בקונטקסט של הכלכלה העולמית - לשווקים האלה יש משקל גבוה, והם חווים האטה שמציבה את הכלכלה העולמית ב'מוד' הרבה יותר מסובך". לשאלה לאן 'נעלם' האיום הסיני שכה הטריד את השווקים עד לפני זמן לא רב, ענה גוזלן כי היה חשש שסין מתדרדרת ונכנסת לסחרור פיננסי, אך החשש הזה נרגע: "כל עוד אין סימנים שחולשה נוספת בסין, השוק כבר מגלם את המצב הקיים בשיעור הצמיחה".

מבחינת האיום על השווקים בגזרה זו, מסביר גוזלן כי יש לשים את סין ואת השווקים המתעוררים תחת אותה כותרת, היות והשווקים המתעוררים (בדגש על ברזיל, טורקיה, דרום אפריקה) הינם שווקים מוטי סחורות (שמחירן כאמור, נחלש) שנמצאים בלופ בעייתי של אינפלציה גבוהה יחסית, פיחותים במטבעות שלהם, והבנקים המרכזיים שם נאלצים להעלות ריבית: "ההאטה בסין מקרינה לשלילה על היצואניות (השווקים המתעוררים), שיעור הצמיחה מגולם, אבל היחלשות שווקים אלו, יחד עם פיחות נוסף במטבע - זהו תמהיל שעשוי להביא למשבר גדול יותר".

לגבי הסיכון השני, גוזלן טוען כי הפד' נהיה פחות ידידותי עבור שוק ההון: "הפד' כבר לא תומך בשווקים בעזרת הרחבה כמותית זו או אחרת, וראינו איך השנה, עם פחות תמיכה, היה יותר קשה לבורסות לטפס. אנחנו בעידן שונה מהשנים האחרונות, והיסכוי לעצבנות בשווקים גובר".

גוזלן כמובן מודע לעובדה כי ההיסטוריה מראה שבפרקי זמן בהם הפד' מעלה ריבית - שוקי המניות דווקא נהנים מכך, אך לטענתו, העלאות הריבית התרחשו בדר"כ מיד אחרי התאוששות פיננסית, ו"הפעם הדבר הגיע הגיע אחרי מחזור עסקים של 7 שנים של עליות, כשהעלאת הריבית נדחתה בין היתר בשל המשברים באירופה: כל עוד הפד' מכוון להעלאות ריבית, הלחץ על השווקים יימשך. ב-2015, כשהריבית לא עלתה, לשווקים היה קשה. אין שיפור בצמיחה שמצדיק העלאת ריבית".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

לגבי חוסר הוודאות הפוליטית בספרד, גוזלן לא מאמין כי מדובר באיום ממשי, ובטח שלא במקרה שדומה למשבר ביוון: "יש אי ודאות פוליטית במדינה, מתוך חשש שהרפורמות ייעצרו. ספרד דווקא צומחת, אולי בשיעור הכי חיובי באירופה. תוצאות הבחירות והשינויים במפה הפוליטית עשויים לקחת אותה מעט אחורה, אך לא את כל היבשת".

לסיכום, אמר רפי גוזלן כי 2016 תהיה שנה בה העולם ימשיך להיות מוכוון על ידי בנקים מרכזיים: "זו שנה שצריך יהיה לנצל בה הזדמנויות. לדעתי כדאי להיות זהירים בגזרת נכסי הסיכון. אני מרגיש בנוח בעיקר עם אג"ח ארוכים, שבוודאי בישראל שמציעים תמחור טוב".

אלכס ז'בז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב-דש הדגיש כבר בפתח דבריו כי הוא דווקא הרבה יותר חיובי מהקונצנזוס הקיים בעולם לגבי שנת 2016, כשלדבריו הכלכלות בכל העולם משתפרות, ומצבו של הצרכן, שמניע את הכלכלות הללו - טוב יותר. עם זאת, כמובן שגם לדעתו קיימים סיכונים לשוקי המניות, וגם הוא טוען כי העלאת הריבית, המשבר הזמני בסקטור האנרגיה, והשווקים המתעוררים - עשויים לסכן את שוקי ההון ב-2016:

"שיעור הריבית בארה"ב עשוי לעלות מהר יותר ממה שהשוק מעריך וזאת בשל עליית האינפלציה. לא מדובר בסיכון לכלכלה, אלא לשווקים עצמם, שלא חושבים שהיא יכולה להעלות 4 פעמים במהלך השנה הבאה. במידה ונראה את האיפלציה בארה"ב עולה מהר (המשק כבר נמצא בתעסוקה מלאה והשכר מתחיל לעלות), יחד עם מחירי דיור ומחירי החינוך שעולים בקצב של 3% - האינפלציה עשויה להרים ראש גם כן. במידה והאינפלציה תגיע ל-2%, הריבית עשויה לטפס מעלה".

ז'בז'ינסקי מצביע גם על המשבר הנוכחי בשוק האנרגיה שעשוי להוביל לפשיטות רגל בסקטור: "שוק האג"ח עלול להיפגע מזה (וכבר ראינו את אגרות החוב בתשואות גבוהות) – ועשוי לגרור את הבנקים למשבר, שלא ישושו לתת אשראי במצב כזה. להערכתו, החרפת המשבר עשויה להגיע אם מחירי הנפט ימשיכו לרדת וחברות יתחילו לפשוט רגל"

לגבי סין והשווקים המתעוררים, אמר ז'בז'ינסקי כי: "אם סין לא תצליח לייצב את הכלכלה, יחד עם השפעתה על השווקים המתפתחים, בהם החובות גדלו בשנים אחרונות, יחד עם פיחות במטבעות שלהם, שמחריף את הבעיה".

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

4.
חנן 24/12/2015 16:41
הגב לתגובה זו
כל הכלכלנים חכמים בדיעבד במקרה הטוב,ובמקרה הרגיל חכמים לגבי העבר
3.
אלי 24/12/2015 11:43
הגב לתגובה זו
אני מקשיב רק לערן יונגר הוא היחידי שממש מבין
2.
אבי 24/12/2015 11:40
הגב לתגובה זו
השווקים נצבים בפני סיום מלאכותי ארוך טווח של עליות חסרות כל פרופורציה. וודאי שנראה בתום החג את העצבנות שנובעת מחוסר כל איזון . כתבה זו דווקא די מעניינת ומתיחסת בנגיעות לחלקים מנקודות שבר שאין כל ספק שישתקפו על מסכינו. שבת שלום ומבורך..
1.
קשקשנים (ל"ת)
ישראל אמזלגו 23/12/2015 09:44
הגב לתגובה זו

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג

סקירה

מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?

למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?

מערכת ביזפורטל | 25/12/2025 17:29

נושאים בכתבה שער הדולר מדד הבנקים מדד ת"א 35

מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.

זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.

זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת.

ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה".

במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים. כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.

להמשך הכתבה לחץ כאן