ראיון

פול מקנמרה: "הריבית הנמוכה תשאר לאורך זמן, שוק המניות בסין הוא קזינו"

מנהל ההשקעות הבכיר שמנהל מעל ל-6 מיליארד דולר התארח השבוע בועידת סוהן בתל אביב
מתן בן ברוך | (5)
נושאים בכתבה סוהן פול מקנמרה

ביום רביעי האחרון, התכנסה בתל אביב לראשונה ועידת ההשקעות SOHN, אחת מועידות שוק ההון היוקרתיות בעולם. הועידה כינסה חלק ממנהלי השקעות ומנהלי קרנות הגידור הידועים בעולם כדי לנתח את מצב שוק ההון כיום ולחלוק עם קהל המשתתפים את התובנות שלהם שבדרך כלל נסתרות מעיני הציבור הרחב.

הועידה שמתכנסת מאז 1995 מידי שנה בערים הפיננסיות החזקות בעולם (לונדון, ניו יורק, הונג קונג ועוד) התכנסה השנה גם בתל אביב, במרכז הכנסים של הבורסה לניירות ערך בתל אביב וכל ההכנסות ממכירת כרטיסים נתרמו ל"מלאכיות הדממה" העמותה לתסמונת רט, אותה ייסד כוכב הכדורסל לשעבר, עו"ד שמוליק זיסמן.

אחד מהמשתתפים הבולטים בכנס הוא פול מקמנרה, מנהל השקעות בכיר בפירמת ההשקעות השוויצרית GAM שמנהלת מעל 130 מיליארד דולר. מקמנרה מתמחה בהשקעות באג"ח ובמטבעות בשווקים המתעוררים ותחת ניהולו נמצאים כ-6 מיליארד דולר. בשיחה עם Bizportal מקמנרה חשף כמה מהתובנות שלו על השווקים מסביב לעולם ועל התחזיות שלו להמשך הדרך.

מה התחזית שלך לשווקים ברחבי העולם?

"אני חושב שנמשיך לראות את מה שראינו בשנים האחרונות. הצמיחה לא הולכת להיות גדולה וכך גם הרווחים אבל המכפילים ימשיכו לצמוח והראלי בשוקי המניות צפוי להמשך. בנוגע לשוק החוב, יש הרבה חוב בעולם וזה אומר צמיחה נמוכה וסביבת ריבית נמוכה לתקופה ארוכה מאוד, לפחות לתקופה שנראית לעין. אני לא צופה שינויים משמעותיים, גם העלאת ריבית של רבע אחוז מצד הפד' לא צפויה לשנות את היסודות הפונדמנטליים בשוק היום"

איך אתה רואה את המצב בעולם מבחינה מוניטרית?

"אני חושב ששיעורי הריבית יעלו, אבל בצורה מאוד איטית בגלל שפשוט האינפלציה עדיין נמוכה מאוד. בארה"ב האינפלציה התחילה להרים את הראש מעט וזו הסיבה היחידה שהפד' הוא אגרסיבי יותר מבנקים מרכזיים אחרים בעולם. אם לא הייתה בארה"ב אינפלציה, הפד', כמו כל בנק מרכזי אחר בעולם היה זהיר יותר יותר. אנחנו חושבים שהפד' יבצע כמה מהלכים של העלאות ריבית לקראת נורמליזציה אבל אנחנו בכלל לא חושבים שנראה הידוק מוניטרי אגרסיבי."

אתה רואה המשך להקלות המוניטריות, בסין למשל?

"סין, ככל הנראה תמשיך להוריד את שיעורי הריבית, ובכל מקרה התחזית שלנו היא המשך מדיניות מוניטרית מקלה בכל מקום בעולם לאורך זמן רב"

דיברנו על סין, איך אתה רואה את המצב בשוק המניות הסיני לאחר הזעזועים האחרונים?

"שוק המניות הסיני הוא קזינו. הוא לא דומה בכלל לשוקי המניות בשווקים המפותחים, שוקי מניות שבעצם מהווים מקור חשוב לגיוסי הון וכו'. שוק המניות הסיני הוא קטן בהרבה והוא תמיד היה וכנראה ימשיך להיות תנודתי. זה שוק שמבוסס ברובו על תחזיות לעתיד ולא על רווחים עכשווים. בכל מקרה אני לא רואה השפעה גדולה של שוק המניות על הכלכלה הסינית, סין תלויה הרבה יותר בשוק החוב שלה מאשר בשוק המניות."

אחרי האירועים האחרונים עם משבר החוב ביוון האם אתה רואה מדינה נוספת שנכנסת למצוקה?

"באירופה, אני לא חושב שזה יקרה, אני חושב שיוון הייתה מקרה בפני עצמו. אני לא יודע מה יקרה עם איטליה למשל בטווח הארוך אבל בטווח הקצר הכל מגולם. אם מדברים על השווקים המתעוררים אז אוקראינה היא כבר בתהליך של חדלות פרעון וזה סביר שהיא אכן תגיע לכך. גם ונצואלה בסיכון, כאשר היא ושאר הכלכלות שמבוססות על יצוא סחורות בונות את הכלכלות שלהן סביב רמת מחירים מסוימת וכאשר המחירים נופלים יש להן בעיה."

איזו השקעה אתה מעדיף כיום - השקעה באג"ח קונצרני או אג"ח ממשלתי?

"השקעה באג"ח ממשלתי מכיוון שפרמיית הסיכון כיום באג"ח הקונצרני פשוט נמצאת בשפל היסטורי."

לאילו מדינות בשווקים המתעוררים אתה ממליץ להחשף ומאילו להמנע?

"אני חושב שכרגע צריך להצמד למדינות שהציגו ביצועים גרועים בשנה החולפת. וזה לא בגלל יסודות פונדמנטליים טובים, אלא בגלל שהמטבעות של המדינות האלו נפלו בצורה חריגה, למשל כמו ברוסיה. הרובל הציג ביצועים חלשים בסוף השנה שעברה וראינו אותו חוזר לעלות ברבעון הראשון והשני של השנה הנוכחית. בהקשר הזה אנחנו מציינים לטובה גם את ברזיל, אינדונזיה ודרום אפריקה, ושוב זה נובע יותר מתיקון טכני מתבקש מאשר שינוי פונדמנטלי בכלכלות האלו. מנקודת מבט פונדמנטלית, אנחנו חושבים שהודו נראית מעולה בשל העובדה כי מחירי נפט נמוכים טובים למדינה, שהיא יבואנית נפט גדולה. גם מקסיקו נראית טוב, והיא גם חשופה לארה"ב, שלדעתי היא עתידה לצמוח בצורה נפלאה"

דיברת על נפט מקודם, איפה אתה רואה את מחיר הנפט בעתיד הקרוב?

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    פיני 16/10/2015 20:10
    הגב לתגובה זו
    הדפסת כסף לא היתה תרופה לכלום.אלה דחית הקיץ.
  • 4.
    אלי 16/10/2015 18:58
    הגב לתגובה זו
    הכסף עוזב השקעות סולידיות בתשואה אפסית לטובת שוק המניות המסוכן ואת מגדל הקלפים הזה אף נגיד לא יעיז לזעזע. לעניינינו מחירי הדיור עקב פעולות הממשלה יתייצבו או ירדו קלות ולא יותר מזה.
  • 3.
    שי2 16/10/2015 14:59
    הגב לתגובה זו
    והרולטה זה הריבית הנמוכה שיוצרת תחרות היצף ורמאות למשל vw בן היצרנים ומנפחת כול סקטור עד קריסה וחוזר חלילה. צריך רק לדעת מתי לקחת את הכסף ולברוח ,הכול קזינו.
  • 2.
    אבי 16/10/2015 13:23
    הגב לתגובה זו
    ג'נט ילן תעמוד בראש הפד עם סגנה סטנלי פישר
  • 1.
    הריבית הנמוכה 16/10/2015 13:16
    הגב לתגובה זו
    מספיק עם האיומים. הכלכלה האמריקאית משתפרת לאט אבל בטוח. האינטרסנטים יעסקו בהפחדות כי הם בשורט לא רוצים שוק עולה.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.