אגף הכלכלה של לאומי: "עליית תקרת הגרעון עלולה להוות גורם שלילי לדירוג האשראי של ישראל"
תקציב המדינה תקציב המדינה לשנים 2015-2016 אושר הלילה בממשלה ברוב גדול, כאשר כל השרים הרימו את ידם בעדו - פרט לשר הביטחון, משה בוגי יעלון, שנמנע בהצבעה. התקציב החדש, שעבר בממשלה לאחר למספר כיפופי ידיים בין השרים, במיוחד של השר דרעי, כנראה מתוך ראיה טקטית-פוליטית , צריך עוד לעבור במליאת הכנסת, במשוכה לא פשוטה - כאשר הקואליציה מונה 61 ח"כים בלבד. התקציב כולל בתוכו מספר תוספות כספים למשרדים שונים - דבר שגרם לשרים להתרצות ולהרים את ידם בעדו, לצד קיצוץ רוחבי של 3 מיליארד שקל - שנועד לממן את עלות ההסכמים הקואליציוניים השונים, ובראשם הגדלת קצבאות הילדים והרחבת המימון של מערך החינוך החרדי. באופן כללי, תוספות תקציבים הינה בשורה משמחת לאזרחים, אך כמו תמיד נשאלת השאלה - מה המחיר של כך, ו'מאיפה הכסף'. התשובה לכך נמצאת ביעד הגרעון המעודכן - שצפוי לעלות לרמה של 2.9% מהתוצר, הן השנה והן בשנה הבאה. על פי תכניות האוצר, שיעור הגרעון יירד לרמה של 2% רק בשנת 2019. במילים אחרות - את הקבלה על תוספות התקציב נקבל רק בעוד מספר שנים. מאגף הכלכלה של בנק לאומי מסרו הבוקר בנוגע להעלאת שיעור הגרעון כי : "עמידה ביעד הגירעון החדש, והגבוה יותר, תהיה מאתגרת נוכח תוספות התקציב להן התחייבה הממשלה במסגרת ההסכמים הקואליציוניים". באופן קצת יותר ביקורתי מסרו מלאומי כי "עלייה בתקרת הגרעון הממשלתי, בעת הנוכחית, עלולה להוות גורם שלילי מבחינת פרופיל הסיכון הפיסקאלי ודירוג האשראי של ישראל" - ואלו כבר חדשות רעות למשק הישראלי. נזכיר שמדינת ישראל מתנהלת מתחילת שנת 2015 ללא תקציב מסודר, ומשרדי הממשלה פועלים לפי תקציב חודשי, בגובה של 1/12 מהתקציב הקודם. נזכיר כיבשיא הניסיונות לרקום תקציב לשנת 2015, כבר בסוף השנה שעברה, ובמקביל להתפתחויות פוליטית שונות - הלכה המדינה לבחירות. כעת, כשהתקציב עבר ברוב גדול בממשלה, השלב הבא הוא אישורו על ידי הכנסת, וזה צפוי להסתיים רק במהלך הרביע הרביעי של השנה, כך שהצעדים השונים שהציע משרד האוצר צפויים להשפיע רק על חלק קטן משנת 2015. במשרד האוצר ציינו כי אישור התקציב במועד מאוחר פוגע ביכולתה של הממשלה לבצע שינויים בסדר העדיפויות התקציבי וליזום תיקוני חקיקה דרושים, באופן שיבטיח עמידה בתקרת הגרעון הקבועה בחוק (הן מצד ההוצאות והן מצד ההכנסות). על רקע זה, משרד האוצר הציע להעלות את תוואי הגירעון כולו לשנים הבאות. אם שנת 2015 אמורה הייתה להסתכם בגירעון של 2.5% מהתוצר ובשלוש השנים הבאות, החל משנת 2016 תוכנן גירעון לעמוד על גובה של 2% מהתוצר, על-פי המתווה המוצע צפוי גירעון גבוה יותר של 2.9% מהתוצר בכל אחת מהשנים 2015-2016, ואילו רק בשנת 2019 צפוי הגירעון לרדת ל-2%. בהקשר גובה הגרעון, נזכיר כי נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, התייחסה לתוואי הגרעון בישיבת הממשלה שהתקיימה בסמוך לפרסום הצעת התקציב. מדבריה עלה כי לדעת בנק ישראל יש חשיבות רבה לשמירה על תוואי הגרעון לפי החוק הקיים, שכן אחרת עלול הדבר להיתפס כחוסר מחויבות של הממשלה למשמעת פיסקאלית, ובפועל להביא לעלייה של היחס חוב-תוצר: "בתנאים הנוכחיים, כאשר רמת הפעילות היא גבוהה, האבטלה נמוכה, ואין הוצאות ביטחון זמניות חריגות; אין זה סביר להגדיל את יחס החוב לתוצר, ובוודאי שלא את הגירעון. על רקע זה, קרן המטבע המליצה לנצל את התקופה הנוכחית להפחתה אגרסיבית יותר של הגירעון – בהתאם ליעדים הקבועים בחוק".
לקראת דוחות הבנקים - יש עוד לאן לעלות? ומה עם מניות הביטוח
תחזיות האנליסטים מצביעות על רווח נקי של עד 9 מיליארד שקל לרבעון השני ותשואות גבוהות על ההון; גם מניות הביטוח נהנות מהגאות בשווקים, אך כמה מהטוב כבר מגולם אחרי העליות מתחילת השנה?
הבנקים הגדולים בישראל צפויים לדווח בשבוע הבא, והמשקיעים מצפים לתוצאות חזקות לרבעון השני של 2025 כאשר התחזיות מדברות בעד עצמן: לפי הערכות בשוק, סך הרווח הנקי של חמשת הבנקים הגדולים (פועלים, לאומי, דיסקונט, מזרחי טפחות והבינלאומי) ינוע סביב 8.5-9 מיליארד
שקל, עם שיפור בתשואה להון שתעמוד על 16%-17% בממוצע, המשך שיפור ביחס לרבעון הראשון.
מדובר בהמשך ישיר לתקופה חזקה עבור הבנקים, כאשר ברבעון הראשון הם הציגו יחד רווח נקי של כ-6.8 מיליארד שקלים ותשואה ממוצעת להון של כ-15.3%. לאומי ופועלים הובילו את
הטבלה עם רווחים של מעל 2.4 מיליארד שקלים כל אחד, בעוד מרבית הבנקים הציגו תשואות מרשימות להון של מעל 15.5%.
ריבית גבוהה וכלכלה יציבה תומכות בשורת הרווח
ברקע התחזיות החיוביות עומדת סביבה כלכלית שעדיין תומכת ברווחיות הבנקים. המדיניות המוניטרית של בנק ישראל לא השתנתה מאז ינואר 2024, והריבית נותרה גבוהה, בשיעור של 4.5%, ולמרות הציפיות להורדות עתידיות הבנקים ממשיכים ליהנות ממרווחי ריבית גבוהים. יתרת העו"ש של הציבור עדיין גבוהה יחסית שם הריבית אפסית מה שמאפשר לבנקים גמישות פיננסית, ומנגד הצרכנים והעסקים ממשיכים לקחת הלוואות, מה שתורם להכנסות מריבית.
- הבנקים יקרים? IBI סבורים שיש עוד 22% אפסייד
- המדריך להבנת דוח אפס - ולמה הוא חשוב לכל מי שקונה דירה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם הכלכלה הישראלית, על אף האתגרים הביטחוניים והפוליטיים, מראה סימני צמיחה. נתוני הצריכה הפרטית ממשיכים להיות חיוביים, התעסוקה בשיא, והאינפלציה אמנם מעט טווח היעד אך נותרת יציבה. אלו מעניקים רוח גבית לפעילות הבנקאית הקמעונאית והמסחרית. בנוסף, ברבעון השני חל גידול בפעילות שוק ההון, כולל עליות במדדים ומחזורי מסחר גבוהים, מה שצפוי להתבטא גם בהכנסות מעמלות ופעילות ניירות ערך בבנקים.
איומי תחרות ורגולציה
מה למדנו השבוע, נוצר ע"י תמיר חכמוף באמצעות GEMINIמה למדנו השבוע: הסבלנות משתלמת - המקרה של גילת
המשקיעים לא תמיד רואים את התמונה הגדולה, במיוחד בטווח הקצר, אבל לפעמים, מי שמחזיק ומאמין מתוגמל בענק; המקרה של גילת הוא דוגמא שלפעמים הסבלנות משתלמת הרבה יותר מכל ניסיון לתזמן את השוק
השוק לרוב לא מתמרץ משקיעים בטווח הקצר, אלא מתגמל את הסבלניים. כמו שוורן באפט אומר: "שוק ההון הוא כלי להעברת כסף מהפזיזים לסבלניים".
השבוע ראינו דוגמא נוספת עם גילת רשתות לוויין גילת 5.88% , שרשמה שיא שנתי לרמות שלא נראו במניה מאז 2022, לאחר שנה תנודתית במיוחד. זו לא הייתה עלייה תלולה, אלא טיפוס הדרגתי, שעבר דרך ירידות חדות, חוסר אמון בשוק, וניהול שקול שנשאר עקבי גם כשנראה היה שכולם מוותרים. במהלך 2023 - 2024 מניית גילת נסחרה בתשואת חסר משמעותית, גם על רקע סיבות טכניות. לקראת מחצית 2024, עם יציאתה ממדד ת"א 90, גופים מוסדיים שהחזיקו את המניה נאלצו למכור, מה שיצר לחץ נוסף. הירידה נמשכה, כאשר במאי 2024 היא נסחרה באזור 5 דולר בלבד, ובאוגוסט אותה שנה צנחה לשפל של כ-4 דולר.
אכזבה מדוחות הרבעון השני של 2024, וספקות מצד השוק לגבי רכישות שביצעה, גילת הפכה למניה שנשכחה על ידי המשקיעים. ואולי בגלל זה היה בה הזדמנות. זה הזמן לחזור לניתוח שפורסם כאן במאי 2024 ולבחון מה ממנו התממש, ומה בכל זאת הפתיע.
למה אנחנו חושבים שמניית גילת מעניינת?
זו הייתה הכותרת של הניתוח שפורסם כאן בביזפורטל במאי 2024. בקצרה - גילת נסחרה אז לפי שווי של כ-285 מיליון דולר, עם מעל 100 מיליון דולר בקופה ומכפיל רווח חד-ספרתי. הכנסות החברה עמדו על כ-266 מיליון דולר ב-2023, עם תחזית לגידול ל-305-325 מיליון דולר ב-2024. מעבר לכך, ה-EBITDA החזוי הוערך בכ-40-44 מיליון דולר, פי 3 לעומת לפני 3 שנים. אז הערכנו שמדובר באחד מהמקרים הנדירים של מניה עם דאונסייד מוגבל ואפסייד מהותי, בזכות פעילות ליבה חזקה, חדירה עמוקה לשוק הביטחוני וצפי לפרויקטים גדולים בתחום הלוויינים. הניתוח הדגיש את הסיכון הטכני מהיציאה מהמדד, אך הצביע על כך שהערך הפונדמנטלי יוכל לגבור על זה בטווח הארוך.
- מה למדנו השבוע? המכסים של טראמפ לא מפחידים את השוק והריבית לא תחזור לרמות נמוכות
- שוק האג"ח רותח, רואים סימנים של בועה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לקריאה מורחבת למה אנחנו חושבים שמניית גילת מעניינת? התשובה הקצרה והתשובה הארוכה
