אגף הכלכלה של לאומי: "עליית תקרת הגרעון עלולה להוות גורם שלילי לדירוג האשראי של ישראל"
תקציב המדינה תקציב המדינה לשנים 2015-2016 אושר הלילה בממשלה ברוב גדול, כאשר כל השרים הרימו את ידם בעדו - פרט לשר הביטחון, משה בוגי יעלון, שנמנע בהצבעה. התקציב החדש, שעבר בממשלה לאחר למספר כיפופי ידיים בין השרים, במיוחד של השר דרעי, כנראה מתוך ראיה טקטית-פוליטית , צריך עוד לעבור במליאת הכנסת, במשוכה לא פשוטה - כאשר הקואליציה מונה 61 ח"כים בלבד.
התקציב כולל בתוכו מספר תוספות כספים למשרדים שונים - דבר שגרם לשרים להתרצות ולהרים את ידם בעדו, לצד קיצוץ רוחבי של 3 מיליארד שקל - שנועד לממן את עלות ההסכמים הקואליציוניים השונים, ובראשם הגדלת קצבאות הילדים והרחבת המימון של מערך החינוך החרדי. באופן כללי, תוספות תקציבים הינה בשורה משמחת לאזרחים, אך כמו תמיד נשאלת השאלה - מה המחיר של כך, ו'מאיפה הכסף'. התשובה לכך נמצאת ביעד הגרעון המעודכן - שצפוי לעלות לרמה של 2.9% מהתוצר, הן השנה והן בשנה הבאה. על פי תכניות האוצר, שיעור הגרעון יירד לרמה של 2% רק בשנת 2019. במילים אחרות - את הקבלה על תוספות התקציב נקבל רק בעוד מספר שנים.
מאגף הכלכלה של בנק לאומי מסרו הבוקר בנוגע להעלאת שיעור הגרעון כי : "עמידה ביעד הגירעון החדש, והגבוה יותר, תהיה מאתגרת נוכח תוספות התקציב להן התחייבה הממשלה במסגרת ההסכמים הקואליציוניים". באופן קצת יותר ביקורתי מסרו מלאומי כי "עלייה בתקרת הגרעון הממשלתי, בעת הנוכחית, עלולה להוות גורם שלילי מבחינת פרופיל הסיכון הפיסקאלי ודירוג האשראי של ישראל" - ואלו כבר חדשות רעות למשק הישראלי.
נזכיר שמדינת ישראל מתנהלת מתחילת שנת 2015 ללא תקציב מסודר, ומשרדי הממשלה פועלים לפי תקציב חודשי, בגובה של 1/12 מהתקציב הקודם. נזכיר כיבשיא הניסיונות לרקום תקציב לשנת 2015, כבר בסוף השנה שעברה, ובמקביל להתפתחויות פוליטית שונות - הלכה המדינה לבחירות. כעת, כשהתקציב עבר ברוב גדול בממשלה, השלב הבא הוא אישורו על ידי הכנסת, וזה צפוי להסתיים רק במהלך הרביע הרביעי של השנה, כך שהצעדים השונים שהציע משרד האוצר צפויים להשפיע רק על חלק קטן משנת 2015.
- ההכנסות ממסים מזנקות - והגירעון ממשיך להצטמצם
- הצעת תקציב המדינה ל-2025: הגירעון יעלה, ההוצאות הממשלתיות יגדלו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במשרד האוצר ציינו כי אישור התקציב במועד מאוחר פוגע ביכולתה של הממשלה לבצע שינויים בסדר העדיפויות התקציבי וליזום תיקוני חקיקה דרושים, באופן שיבטיח עמידה בתקרת הגרעון הקבועה בחוק (הן מצד ההוצאות והן מצד ההכנסות). על רקע זה, משרד האוצר הציע להעלות את תוואי הגירעון כולו לשנים הבאות. אם שנת 2015 אמורה הייתה להסתכם בגירעון של 2.5% מהתוצר ובשלוש השנים הבאות, החל משנת 2016 תוכנן גירעון לעמוד על גובה של 2% מהתוצר, על-פי המתווה המוצע צפוי גירעון גבוה יותר של 2.9% מהתוצר בכל אחת מהשנים 2015-2016, ואילו רק בשנת 2019 צפוי הגירעון לרדת ל-2%.
בהקשר גובה הגרעון, נזכיר כי נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, התייחסה לתוואי הגרעון בישיבת הממשלה שהתקיימה בסמוך לפרסום הצעת התקציב. מדבריה עלה כי לדעת בנק ישראל יש חשיבות רבה לשמירה על תוואי הגרעון לפי החוק הקיים, שכן אחרת עלול הדבר להיתפס כחוסר מחויבות של הממשלה למשמעת פיסקאלית, ובפועל להביא לעלייה של היחס חוב-תוצר: "בתנאים הנוכחיים, כאשר רמת הפעילות היא גבוהה, האבטלה נמוכה, ואין הוצאות ביטחון זמניות חריגות; אין זה סביר להגדיל את יחס החוב לתוצר, ובוודאי שלא את הגירעון. על רקע זה, קרן המטבע המליצה לנצל את התקופה הנוכחית להפחתה אגרסיבית יותר של הגירעון – בהתאם ליעדים הקבועים בחוק".
חיים כצמן מייסד ומנכ"ל קבוצת ג'י סיטי צילום:שלומי יוסףהגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים
הסיבה האמיתית לנפילה בג'י סיטי והאם יהיה קאמבק?
חיים כצמן במובנים רבים אין שום סיבה עסקית לנפילה במניית ג'י סיטי. החברה עשתה מהלך עסקי נכון מבחינת הדוח רווח והפסד - רוכשת את השליטה בסיטיקון במחיר נמוך מההון. ההשקעה צפויה להניב תשואה טובה מהמימון שילקח. במקביל יהיה גם רווח חשבונאי. הכל דבש. בעלי המניות אמורים לשמוח, אבל סיבה אחת גדולה גרמה לנפילה - גרידיות / תאוות בצע.
זה טבע אנושי, אי אפשר להתנגד לזה, אפילו חיים כצמן מהיזמים הוותיקים, המנוסים, המתוחכמים, נופל בזה כל פעם מחדש. כצמן רוצה להרוויח, והוא צודק, אבל אחרי ששנים רבות הוא משדר לשוק שהוא מוריד את המינוף, שהוא ממוקד בצמצום הפעילות למען הורדת חוב, שהוא עושה הכל כדי לשפר את היחסים הפיננסים, שהוא לא פוזל לצדדים לעשות עסקאות, אלא ממוקד בתוכנית, הוא מועד. כנראה שיזמים לא יכולים לשבת בשקט שהם רואים עסקה טובה. כצמן לא לבד יש הנהלה גדולה ואיכותית בחברה, אבל משהו השתבש שם בעסקה האחרונה.
הם רכשו מניות בסיטיקון בידיעה שהם עולים מעל 50% וצריכים להציע לכל בעלי המניות לקנות. למה הם צריכים את זה? אחרי מימוש עשרות נכסים והנפקת הפעילות בברזיל ואחרי שאגרות החוב שהיו בתשואת זבל ירדו לתשואות נמוכות, הם התפתו או פשוט טעו. כל אחת מהאפשרויות רעה לשוק. הוא מבין שהחברה עם כל גודלה וכל הנהלה, וכל הבלמים על חיים כצמן, יכולה בכל נקודת זמן להפתיע.
השוק ובעיקר חברת הדירוג, מעלות, הופתעו. הם לא אוהבים להיות מופתעים. הירידות במניה והירידה באג"ח מייצרים דינמיקה שלילית ובעצם קובעים מציאות בשטח - הירידה באג"ח והעלייה בתשואה האפקטיבית לכ-10% היא התוצאה הכי קשה באירוע הזה והיא עלולה להקשות על גיוסי המשך (גלגולי חוב). אם הנהלה לא יודעת שהמהלך שלה עלול להוביל לתוצאה כזו, אז יש בעיה. היא לא קוראת ולא מבינה את השוק.
- ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%
- ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
היא מנסה לתקן. יש הנפקה של חברה בת שאמורה להכניס כסף ולהקטין את המינוף, אבל השוק מפנים שצריך להגדיל את פרמיית הסיכון בניירות ערך של כצמן - יכולה להיות הפתעה, ולכן מראש נדרוש ריבית גבוה יותר. כלומר, גם אם עכשיו חוזרים למינוף הרגיל, אגרות החוב לא יחזרו לחלוטין למצב הרגיל. הם יבטאו אלמנט של הפתעה-סיכון עתידי.
ראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמןטאואר עם תוצאות מעל הצפי - מעלה תחזית
טאואר טאואר סמיקונדקטור טאואר 11.26% יצרנית השבבים האנלוגיים ממגדל העמק, מפרסמת את תוצאותיה לרבעון השלישי ומציגה ביצועים חזקים בקצת מהציפיות, לצד תחזית שיא לרבעון הרביעי. הכנסות החברה רשמו גידול של 6% ל-395.7 מיליון דולר ועלייה של כ-15% ברווח הנקי ל-54 מיליון דולר לעומת הרבעון הקודם. החברה מספקת תחזית שיא לרבעון הרביעי, עם צפי להכנסות של 440 מיליון דולר.
טאואר מייצרת שבבים שממירים אותות מהעולם הפיזי (כמו אור, קול או טמפרטורה) לאותות חשמליים שניתן לעבד דיגיטלית. היא פועלת כ-"foundry", כלומר מפעל שמייצר שבבים לפי תכנון של חברות אחרות, ולא מפתחת מוצרים סופיים בעצמה.
טאואר מתמחה בטכנולוגיות מתקדמות המשמשות מגוון תעשיות: שבבים לניהול הספק המשולבים במכשירים אלקטרוניים ומערכות רכב, חיישני תמונה למצלמות תעשייתיות, רפואיות
וביטחוניות, שבבים לתקשורת אלחוטית ו־RF למכשירי מובייל, וכן רכיבים אופטיים מתקדמים מבוססי טכנולוגיות SiGe ו-SiPho המשמשים להעברת נתונים במהירות גבוהה במרכזי נתונים וברשתות תקשורת. לטאואר מפעלי ייצור בישראל, בארצות הברית וביפן, והיא מספקת ללקוחותיה שירותים מקיפים
הכוללים פיתוח תהליכי ייצור, העברת טכנולוגיה ואופטימיזציה לייצור סדרתי. לקוחותיה העיקריים הם חברות שבבים, יצרניות רכיבים אלקטרוניים וחברות טכנולוגיה בתחומי התעשייה, הרכב, התקשורת, הרפואה והביטחון.
תוצאות הרבעון השלישי
ההכנסות ברבעון הסתכמו ב-395.7 מיליון דולר, עלייה של 6% לעומת הרבעון הקודם ושל כ-7% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. התוצאה מעט מעל תחזית השוק שעמדה על 394.98 מיליון דולר. הרווח הגולמי עלה ל-93 מיליון דולר לעומת 80 מיליון דולר ברבעון השני, והרווח הנקי הסתכם ב-54 מיליון דולר. הרווח המדולל למניה לפי כללי GAAP עמד על 0.47 דולר, בעוד שהרווח המתואם (Non-GAAP) עמד על 0.55 דולר - גבוה מהתחזית שעמדה על 0.54 דולר.
- למה התחזיות השחורות על מפולת לא מסתדרות עם המציאות
- האם מניות השבבים הישראליות יקרות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תזרים המזומנים מפעילות שוטפת ברבעון עמד על 139 מיליון דולר, לעומת 123 מיליון דולר ברבעון הקודם, וההשקעות נטו ברכוש קבוע הסתכמו ב-103 מיליון דולר.
