הירשמו
  1. ראשי
  2. שוק ההון

דו"ח של האוצר מסביר: מדוע בישראל הרבה יותר יקר לחיות מאשר במדינות ה-OECD?

ישראל יקרה ב-9% ממדינות ה-OECD במונחי כוח קנייה (PPP) - אלו הם הענפים היקרים ביותר
לירן סהר | (23)
נושאים בכתבה יוקר המחיה

מדוע בישראל יותר יקר מאשר בעולם? משרד האוצר פרסם היום (א') דו"ח בנושא יוקר המחייה בישראל במושגים של כוח קנייה (PPP) המשווה את מצבה של ישראל לשאר מדינות ה-OECD.

ה-PPP, או Purchasing Power Parity, מבטא את מספר יחידות המטבע הנדרשות כדי לקנות סל של סחורות ושירותים במדינה מסוימת כפי שדולר אחד היה מאפשר לקנות בארצות הברית. היחס מאפשר להשוות את כוח הקנייה של סכום כסף דולרי נתון במדינות שונות והוא מבטא, במידה רבה, את יוקר המחייה. באוצר מסבירים כי בשנת 2013 עמד יחס ה-PPP  בישראל על רמה גבוהה בכ-9% מהרמה הממוצעת במדינות ה-OECD. בחינת התפתחות יחס ה-PPP על פני זמן מעידה לכאורה על עלייה חדה ביוקר המחייה בין השנים 2005 ל- 2008.

מהם הגורמים לפער במחירים ובכוח הקנייה של הצרכן הישראלי?

ההסבר הפשוט לפערים בכוח הקנייה לפי בדיקת האוצר הוא פערים בהכנסה (תוצר) לנפש. "ככל שהתוצר לנפש גבוה יותר, כך רמת המחירים צפויה להיות גבוהה יותר ("the Penn effect"), זאת כיוון שמוצרים ושירותים שקשה לסחור בהם ברמה הבין לאומית (non-tradable) נוטים להיות זולים יותר במדינות בעלות תוצר לנפש נמוך ויקרים במדינות בעלות תוצר לנפש גבוה. תרשים ש2 מראה בבירור את הקשר החיובי בין נתוני יחס ה- PPP לתוצר לנפש ב- 2013. בנוסף, התרשים מראה שרמת המחירים בישראל גבוהה מהרמה שהיה מנבא קו מגמה פשוט המביא בחשבון את רמת התוצר לנפש בישראל (ישראל נמצאת מעל לקו המגמה). בהינתן אך ורק רמת התוצר לנפש, יחס ה- PPP צפוי היה להיות נמוך ב- 17.3% מהרמה בפועל".

מעבר לרמת ההכנסה לנפש, גורמים נוספים עשויים להשפיע על רמת המחירים – לפי האוצר, בחינה אמפירית מראה שלצד רמת ההכנסה לנפש, גם לגודל האוכלוסייה ולרמת הפתיחות לסחר חוץ (יבוא יצוא כאחוז מהתוצר) יש השפעה על רמת המחירים. "כך, ניתן להסביר מחצית מהפער ביחס המחירים המותאם לרמת התוצר לנפש ב- 2013 (סך הפער שווה ל- 17.3% כמתואר מעלה) באמצעות קוטנה היחסי של האוכלוסייה בישראל ופתיחות מועטה יחסית של השוק המקומי לסחר בינלאומי, וזאת בעיקר בשל מיקומה וגבולותיה הסגורים של המדינה".

באוצר לא מצאו הסבר לכל הפער ביחס ה- PPP בשנת 2013 . לדבריהם, ייתכן שגורמים מיקרו כלכליים, כמו למשל מידת הריכוזיות בענפים ספציפיים, תורמים ליוקר המחייה. "כמו כן, ההסברים המבניים שהוצגו אינם יכולים להסביר את העלייה המהירה ביחס ה- PPP שהתרחשה בין השנים 2008-2005; שהרי לא חל שינוי דרמטי בתוצר לנפש, גודל האוכלוסייה והפתיחות לסחר חוץ בתקופה הנ"ל".

אם כן, מה יכול להסביר את העלייה החדה ביוקר המחייה שהתחוללה בין 2005 ל- 2008?

"בחינת הגורמים לעלייה זו מראה כי היא נבעה במידה רבה מתיסוף חד שנרשם בשקל במהלך אותה תקופה. כלומר, דווקא תיסוף השקל, אשר הפחית את מחירי המוצרים המיובאים לישראל ושיפר את מצבו של הצרכן הישראלי, תרם לעלייה ביחס ה-PPP".

באוצר טוענים כי ההסבר לכך הוא שיחס ה- PPP מבטא את מחירו של סל מוצרים אחיד בדולרים. לכן, גם במידה והמחיר הנקוב בשקלים של מוצר בישראל לא ישתנה או אף ירד, בעת תיסוף מחירו הדולרי של אותו מוצר יעלה ויוקר המחייה, כפי שהוא נמדד ביחס ה-PPP, יגדל. "במילים אחרות, עקב התחזקות השקל מוצרים בחו"ל נהיו זולים לצרכן הישראלי, וייתכן שהדבר יצר אצל ישראלים המבקרים בחו"ל, או משווים מחירים לחו"ל, תפישה לפיה המחירים בישראל עלו משמעותית, למרות שבפועל במקרים רבים רק תרגום המחיר בחו"ל למונחים שקליים הוא שהשתנה".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

אילו ענפים בישראל מתאפיינים ברמת מחירים גבוהה?

לפי האוצר, בחינת רמת המחירים היחסית של קבוצות מוצרים ספציפיות מראה כי (א) העלייה ביחס ה- PPP הייתה כללית והתבטאה כמעט בכל קבוצות המוצרים הנכללות במדד; ו- (ב) קיימת שונות רבה ברמת המחירים וכי קטגוריות מסוימות אכן מאופיינות ברמות מחירים גבוהות במיוחד, בניגוד לקטגוריות אחרות. כך, מוצרי המזון התאפיינו ברובם ברמת מחירים גבוהה ב-2011 (מלבד פירות וירקות), זאת בניגוד למשל לשירותים הממשלתיים שהם זולים יחסית בישראל. ענף התחבורה בישראל מתאפיין ברמת מחירים גבוהה, זאת על רקע שיעורי המיסוי על רכבים פרטיים ועל דלק. כמו כן, ענף התקשורת התאפיין ברמת מחירים גבוהה ב-2011, אך מאז התרחשו שינויים משמעותיים בענף (בעיקר כניסת שחקנים חדשים לתחום הסלולר) שבאו לידי ביטוי בירידות מחירים.

לוח ש1 מציג, עבור קטגוריות מזון הנכללות במדד ה- PPP, את נתח השוק של היצרן הגדול ביותר למול יחס ה- PPP של כלל הקטגוריה. נתח השוק חושב על בסיס נתוני נילסן ומהווה אינדיקציה למידת הריכוזיות הענפית.

תגובות לכתבה(23):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 18.
    נביא בעיר 12/07/2015 22:41
    הגב לתגובה זו
    כשאין יבוא מקביל והכשרות מייקרת את המזון בלפחות 15% אז מה הפלא שהכל יקר יותר מבכל המקומות המתוקנים.הוסף לכך את השכר הנמוך כאן ותקבל תובנה לפיה ישראל יקרה גם נןמינלית במחיר המוצרים וגם בכח הקניה הנמוך של העובד הישראלי בהשוואה למדינות ה oecd.9% היא הערכה מינימליסטית ונשמעת לא משמעותית אבל למרות שהיא נוטה לקולא היא איננה אמיתית שלא לאמר שיקרית.
  • 17.
    האוצר פשוט צוחק על הציבור כי הציבור מטומטם ולכן ישלם (ל"ת)
    תום 12/07/2015 21:07
    הגב לתגובה זו
  • 16.
    שלומי 12/07/2015 20:06
    הגב לתגובה זו
    זה לא סוד שעלינו לעמוד כל הזמן על משמר ביטחוננו וזה מחייב אותנו לממן את המשמר הזה כל עוד העויינות כלפינו נמשכת ואף הולכת ומתגברת מסביבנו....במילים אחרות זה המחיר הנסבל שעלינו לשלם כדי להמשיך לחיות ולשרוד בביטחון , בתנאים נורמליים ובאיכות חיים כמו במדינות ה- OECD .....
  • 15.
    מאיר פ 12/07/2015 18:45
    הגב לתגובה זו
    בישראל מרויחים בממוצע פחות ממדינות oecd , בישראל עובדים יותר ממדינות oecd , בישראל המיסים וארנונה גבוהים יותר ממדינות oecd ... בישראל הריכוזיות בענפים מסויימים גבוה יותר ממדינות או... בישראל אחוז המועסקים בשרות הציבורי גבוהה יותר ממדינות או...בקיצור בדבר אחד האומר צודק ... נגזרים כמו איטק, בנקאות, ביטוח, השקעות מרוויח טוב בישראל.. יש מאיפו לקחת אז המדינה לוקחת.. המחירים עולים ואלו אשר מרויחים משכורת ממוצעת נדפקים
  • 14.
    המסביר 12/07/2015 16:34
    הגב לתגובה זו
    לא צריך הסברים צריך פתרונות .מאסנו מהסברים ,הפתרונות נמצאים אצל המסביר
  • 13.
    עם תקציב בטחון ענק אין שום בסיס להשוואה נקודה (ל"ת)
    משה ראשל"צ 12/07/2015 14:58
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    במילה אחת - ח ז י ר י ם !!! (ל"ת)
    ירושלמי 12/07/2015 13:38
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    ניר 12/07/2015 13:38
    הגב לתגובה זו
    שימו עלכם שרי שרים . נפוח מנגנונים .
  • וישם עליהם פרעה שרי מיסים לענותם ......זה לא חדש . (ל"ת)
    בא 12/07/2015 15:08
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    אורי 12/07/2015 13:28
    הגב לתגובה זו
    לא צריך להיות חכם גדול. ולא צריך ועדות. כשיש ציבור גדול שמקבל דמי לא יחרץ , כשציבור גדול שלא עובד ולא משלם מיסים ולמעשה לא משרת את המדינה ומקבל שוחד כדי שמישהו יהיה בשלטון - אין פלא שיקר בארץ ועוד יהיה הרבהיותר יקר.
  • 9.
    יהויכין פנדלוביץ 12/07/2015 13:18
    הגב לתגובה זו
    התשובה לכך נמצאת בפירסומי הלמ"ס על מדד יוקר המחייה המתפרסם מידי חודש. לפי הלמ"ס האינפלציה בישראל אפסית ולכן המחירים כאן אינם עולים. וזו הסיבה שמדינת ישראל זולה ממדינות ה- OECD מ.ש.ל
  • רז 12/07/2015 16:00
    הגב לתגובה זו
    .
  • 8.
    גמרסני אלי 12/07/2015 13:06
    הגב לתגובה זו
    מבלי להיכנס לפרטים , בגדול החלוקה של תקציב ממשלתי של ישראל בהשוואה לכלל המדינות של ה OECD שונה מאוד בגלל הוצאות ביטחון. במיוחד באשר משווים אחוז הוצאות לחינוך, לבריאות, לתחבורה , למשרד הרווחה וכו.... לדעתי יש לבצע השווה בנטרול של הוצאות הביטחון. בכל הדיווחים בתקשורת לא נאמר שההשוואה מנטרלת הוצאות ביטחון.
  • 7.
    אושרי 12/07/2015 13:03
    הגב לתגובה זו
    הכל מתחיל ונגמר במחירי הנדלן המופקעים. צריך למסות הכנסות משכד במס שולי מהשקל הראשון. להתמקד בהורדת מחירי הדירות. עם מחירי הקוטג׳ והעגבניות היקרים נסתדר לבד..
  • אני 12/07/2015 13:14
    הגב לתגובה זו
    אני מעדיף שיתמקדו ביוקר המחיה ולא במחירי הדירות... אל תעשה בחירה במה צריכים להתמקד כי זה נוח לך. שיטפלו בהכל כי זה תפקידם. יש אנשים שמחירי הדיור לא מעניינים אותם אלה מחירי המזון, חשמל, מים, ארנונה וכו' ואני מאמין שהם הרוב פה...
  • כי מחירי עגבניות וסמרטפונים סבירים בארץ (ל"ת)
    זה למה 12/07/2015 14:33
  • 6.
    יאיר 12/07/2015 13:02
    הגב לתגובה זו
    תמיד מחרטשים בשכל כל יוקר המחיה זה הפקידות הבכירה המשכורות הגבוהות הפנסיות הגבוהות והגנבים בעמ בחסות הפקידוות הבכירב
  • 5.
    יולי 12/07/2015 13:00
    הגב לתגובה זו
    תפסיק למצוא תרוצים תתחיל לבנות בתים ודירות אם לא תהיה אכזבה גדולה וספק אם תיבחר לפעם הבאה
  • 4.
    אלטר אגו 12/07/2015 12:59
    הגב לתגובה זו
    אבל משום מה מוצרי היבוא לא הוזלו: לא מכוניות, לא תשומות בניה, לא מוצרי מזון, כלום.
  • 3.
    בן 12/07/2015 12:58
    הגב לתגובה זו
    הכל "משמיים" - גודל אוכלוסיה, שערי חליפין, וגבולות "סגורים"..
  • 2.
    הריבית הנמוכה 12/07/2015 12:55
    הגב לתגובה זו
    הכפילה נדלן והרגה את הלווים
  • 1.
    שיפוד בפיתה 12/07/2015 12:51
    הגב לתגובה זו
    מספרים לנו סיפורים במקום לפתור את הבעיה. התיסוף בשקל גרם לחרטא ועוד שטויות . גם כאשר חבית נפט ירדה מ-120 דולר לאזור ה-50 דולר ובתחנות לא הייתה הוזלה כזאת דרמטית סיפרו לנו סיפורים שהדולר עלה ועוד שטויות .תמיד ממציאים לנו סיפורים למה המצב קקה במקום לפתור את הבעיה.
  • וסילי גונדר 12/07/2015 13:30
    הגב לתגובה זו
    בלה אחד שלם וגדול ועל זה בטח ישבו 20 פקידי אוצר במשך חודשים. אולי פסימי אולי אופטימי עם נסיון, אני הפנמתי, אין ולא יהיה שינוי מבני אמיתי, יש כיוון שנמשך שנים שרק ילך ויגבר. אבל זה לא נורא החיים קצרים ממילא, חבל רק על הדורות הבאים. סעו אחורה בזמן ונסו להזכר במר אדון ביבי הנשוי לגב' שרה ולנאום "החלחול" המטומטם שלו. מה זה חלחל, חלחל לרוסיה, לרומניה, לבולגריה, אחרי שכמר לחלחל אנחנו קבלנו מטהוריית החלחול תספורת בקצב מחד ובעליית מדרגות התספורת. גם מלל ישראל מר אדון גז סדר לנו קרחת של מעל מיליארד (מכובד מעל מיליארד ). לא בדיוק יודע למה באוצר חיםשו כל כך רחוק כשהתשובות (חלקן לפחות ), מתחת לאף של החוכמולוגים. תכלס, עובדים עלינו בעיניים כבר שנים וימשיכו, למה, כי אנחנו נותנים ומרשים. אז מגיע לנו, כנראה שכן, אחרת היינו עושים משהו כעם, לא כתבה, לא הבעת דעה ולא מיני מילים מכובסות, מרי אזרחי טוטאלי ובכל הכח, אולי יפיל אסימון שם למעלה במיטת המטוס או בבריכה בקיסריה ויובן שכדי להמשיך לשרוד צריך לשלם לעם ולא לחברי קואליציה על כל המשתמע מזה.
טבע תרופות
צילום: סיון פרג'

אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע

בבית ההשקעות אופנהיימר מציינים לחיוב את השיפור בכל חטיבות הפעילות של חברת התרופות, את העלאת התחזיות להכנסות מאוסטדו ויוזדי, והתקדמות בפיתוח מולקולת ה-TL1A; מחיר היעד למניה על 30 דולר עם המלצת "תשואת יתר"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע אופנהיימר

אופנהיימר מפרסמים סקירה חיובית על טבע טבע -1.91%   בעקבות דוחות הרבעון השלישי, שבהם הציגה החברה הכנסות של 4.5 מיליארד דולר - עלייה של 3% מהתקופה המקבילה וגבוהה מהצפי שעמד על 4.34 מיליארד דולר. 

כל חטיבות הפעילות - הגנריקה, הביוסימילרס ותרופות המקור - הראו שיפור בתוצאות, וטבע העלתה את התחזיות השנתיות שלה. בבית ההשקעות אופנהיימר משאירים את המלצת ה-Outperform ומחיר היעד על 30 דולר למניה, כשהם מתבססים על מכפיל 6.7 לרווח התפעולי המתואם של 2026.


צמיחה בכל החטיבות

בחטיבת הגנריקה נרשמה צמיחה של 2% בהכנסות, ל-2.58 מיליארד דולר, מעל תחזית השוק שעמדה על 2.41 מיליארד דולר. בארה"ב בלטה עלייה של 7% (במונחי מטבע מקומי), שהובילה להכנסות של 1.18 מיליארד דולר, בעוד שבאירופה נרשמה ירידה של 5% עקב בסיס השוואה גבוה. שאר העולם הציג צמיחה מתונה של 3%. תחת אותה חטיבה משולבות גם תרופות הביוסימילרס, שמהן כבר הושקו 10 תרופות, ועוד שש צפויות עד סוף 2027. אופנהיימר מציין כי השקת התרופות באירופה ב-2027 צפויה להאיץ את קצב הצמיחה בתחום, כאשר התחזית להכנסות נותרת על 800 מיליון דולר.

בחטיבת תרופות המקור הממוסחרות בלטה צמיחה משמעותית באוסטדו (Austedo) - עלייה של 38% ל-618 מיליון דולר. גם יוזדי (Uzedy) הציגה צמיחה של 24% ל-43 מיליון דולר, ואג’ובי (Ajovy) עלתה ב-19% ל-168 מיליון דולר. טבע מאשררת את תחזית ההכנסות לאוסטדו לשנת 2027 - 2.5 מיליארד דולר - וצופה כי לאחר חדירה לשוק האירופי היא תגיע להכנסות שיא של כ-3 מיליארד דולר. בהתאם לכך, החברה העלתה את התחזית השנתית ל-2025 ל-2.05-2.15 מיליארד דולר. גם יוזדי מתקדמת בקצב מהיר מהצפי - עם תחזית מעודכנת של 190-200 מיליון דולר השנה, לעומת 150 מיליון בתחזית הקודמת. שתי התרופות, יחד עם האולנזפין שצפויה להגיע לשוק ב-2026, מוערכות לייצר בשיאן בין 1.5 ל-2 מיליארד דולר.

בצד של הפיתוח, טבע מתכננת להגיש את זריקת האולנזפין (לטיפול בסכיזופרניה) ל-FDA עד סוף 2025, עם צפי למכירות מ-2026 והכנסות של עד 1.5 מיליארד דולר. מולקולת ה-TL1A, שמפותחת יחד עם סנופי, מתקדמת כמתוכנן, והחברה צופה לקבל בגינה תשלום ראשון של 250 מיליון דולר ברבעון הרביעי של השנה ועוד 250 מיליון נוספים ברבעון הראשון של 2026. בטווח הארוך מעריכה טבע כי מדובר בפוטנציאל הכנסות של 2-5 מיליארד דולר, לא כולל אינדיקציות נוספות.

להמשך הכתבה לחץ כאן
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ג'י סיטי ירדה 6.8%, נקסט ויז'ן עלתה 7.1%, סגירה יציבה במדדים

ת"א 35 סגר סביב ה-0 אחרי יום בו המדד נע בין עליות וירידות; תדיראן ירדה 6.2%, סולרום איבדה 5.4%

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה שער הדולר מדד הבנקים מדד ת"א 35

המסחר בת"א נסגר ביציבות. מדד ת"א 35 סגה ללא שינוי משמעותי ומדד ת"א 90 עלה ב-0.4%. 

במבט על הסקטורים, מדד הבנקים עלה ב-0.2%, מדד הביטוח עלה 1%, מדד הנדל"ן ירד0.1% ומדד הנפט וגז איבד 0.4%.

רוצים לדעת איזה מניות בולטות היום ומה הסיפור מאחוריהן? הכל כאן העולות - היורדות - הסחירות; המניות הבולטות בת"א

בשוק האג"ח נרשמת יציבות לקראת החלטת הריבית בסוף החודש. אג"ח עם מח"מ של כ-10.5 שנים נסחר עם תשואה ברוטו של כ-4.06%. נזכיר כי בסוף השבוע מדד המחירים לצרכן צפוי להתפרסם, במה שיכריע את הכף האם הריבית תרד או לא בסוף החודש. נכון לבוקר זה השוק מתמחר הורדת ריבית באזור 70%.


אחת המניות שבולטת לשלילה בימים האחרונים היא ג'י סיטי. החברה הפתיעה את המשקיעים אחרי שהגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה. לניתוח המלא על מה עשתה החברה, ומה ההשלכות האפשריות - ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%


השבוע הקודם ננעל במחזור ענק של כ-13.4 מיליארד שקל השני בגובהו אי פעם, שלב הנעילה (החדש) רשם מחזור של כ-9.4 מיליארד שקל על רקע עדכון המדדים החצי-שנתי. במסגרת העדכון הצטרפו למדד ת״א-35 מניות מגדל ביטוח מגדל ביטוח 2.17%   ונקסט ויז׳ן נקסט ויז'ן 7.09%  , בעוד שמניות החברה לישראל חברה לישראל 0.35%    ואנרג׳יאן אנרג'יאן -3.37%   הועברו למדד ת״א-90. המהלך גרם לתנודתיות גדולה במיוחד בשתי האחרונות, בעיקר לאחר הצניחה במניית איי.סי.אל איי.סי.אל 0.11%   ובמניית בעלת השליטה בה - החברה לישראל - בעקבות הפשרה עם המדינה סביב זיכיון ים המלח. הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה, גם היום אייסיאל תעמוד במוקד לאחר שהשוק יאכל מחדש את השפעות ההתפתחויות על הרווחיות הליבתית שלה.

להמשך הכתבה לחץ כאן