"השאלה שעומדת היום למבחן ביוון היא האם יש דבר כזה - פטריוטיות אירופית"
לקראת משאל העם ביוון, שוחח Bizportal עם ד"ר עדו נבו ממכללת ספיר. האם יוון אכן תפרוש מהאיחוד?
17 שנים לאחר שהוקם 'גוש האירו', ו-64 שנים לאחר הקמת התשתית הראשונה ל'איחוד האירופי', הגוש עומד בפני נקודת ציון משמעותית: האם לראשונה תצא ממנו מדינה? אזרחי יוון הולכים היום למשאל עם כדי לקבוע האם על מדינתם לקבל את ההצעה האירופית לטיפול במשבר הכלכלי שלה, כאשר סירוב להצעה עשוי להביא, בסבירות גבוהה, ליציאה של המדינה מהגוש, במהלך שיטלטל לא רק את מדדי הבורסות, אלא את היבשת כולה.
Bizportal שוחח עם ד"ר עדו נבו, מומחה להיסטוריה פוליטית ממכללת 'ספיר' על ההיסטוריה ומהותו של הגוש האירופי, סטיגמות בין המדינות החברות בו, ובעיקר ניסה להבין את האווירה הפוליטית ביבשת, לקראת הצבעה שאולי תשנה את הגוש.
ממה בעצם נוצר האיחוד האירופי?
"האיחוד הוא מבנה שהחל את דרכו כשילוב בין שני רעיונות: למנוע מלחמה בלב אירופה תוך איחוד אינטרסים בין צרפת לגרמניה, וכן כדי ליצור שיתוף פעולה כלכלי של מדינות אירופה, באופן שיהווה משקל נגד לארה"ב. יצירת האיחוד הייתה הגיונית: הדבר החל משיתוף פעולה כלכלי ב-1951 והקמת 'תאגיד הפחם והפלדה' של 6 מדינות בלבד. השיתוף היה מוצלח, ובהמשך עוד מדינות אירופיות הצטרפו אליו. צריך לזכור שמדובר במדינות לאום עם זהות משותפות, עם פטריוטיות – שמתאחדות לשיתוף פעולה ביחד. זה יכול היה להיות איחוד מדיני רופף מהסוג שקיים היום, או שיתוף פעולה כמו בארה"ב - מעין 'ארצות הברית של אירופה'. השאלה היא עד כמה יש דבר שנקרא 'זהות אירופית' או 'פטריוטיות אירופית', וזו שאלה שעומדת היום למבחן בסיפור הנוכחי של יוון. אם נביט קדימה, נשאלת השאלה עד כמה אזרח גרמני ירגיש מחויב לעבוד קשה יותר או לשלם יותר מסים עבור היווני – כדי להציל אותו כשהוא במצוקה. בארה"ב למשל, לאחר תקופת המשבר הכלכלי ב-1929, שמכונה גם ה"ביג דיפרשן" (הדכאון הגדול), האזרחים יצאו דווקא מחוזקים, הרבה בזכות הסולידריות במדינה: לאמריקנים הייתה זהות לאומית משותפת. באירופה זה עוד לא קיים, עדיין לא נוצרה זהות אירופית מספקת, שתגרום לגרמנים להזדהות עם העם היווני".
יש ממש בסטיגמה שהודבקה ליוונים כעם "עצלן"?
"הסטיגמות קיימות לא רק בין יוון לגרמניה, הצרפתים טוענים שהספרדים עצלנים עם ה'סייסטות' שלהם, הצפון איטלקים אומרים דברים דומים על אזור הדרום. אני מניח שיש גרעין של אמת בסיפור הזה. אני לא מכיר מספיק את האופי הים תיכוני-ספרדי, אבל אין ספק שמדינות צפון אירופה, הן יותר מתועשות, בעלות תוצר יותר גבוה ומסורת פוליטית-דמוקרטית יותר עמוקה".
- ארה״ב וקטאר נגד אירופה: חוק הקיימות החדש יוביל להפסקת מסחר וסנקציות
- גוצ'י תשלם מעל ל-100 מיליון אירו לאיחוד האירופי - קנס על תיאום מחירים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה הקשר בין מסורת דמוקרטית להצלחה כלכלית? זה מקרי שיוון וספרד אינן בעלות היסטוריה דמוקרטית, ועכשיו עומדות בפני משברים?
"דמוקרטיה אינה רק ההצבעה בקלפי, מדובר בתהליכים של בניית המדינה כבירוקרטיה מסודרת, שלטון מרכזי יעיל, השתתפות פוליטית, תהליכי תיעוש, עיור ועוד. נושאים כאלה הופכים מדינה ליציבה, חזקה, ויעילה יותר. המדינות בדרום אירופיות הן מדינות שתהליכי המודרניזציה שלהן היו יותר איטיים או באו בשלב מאוחר יותר מבצפון אירופה. יוון, ספרד ופורטוגל לדוגמא, הן מדינות שהפכו לדמוקרטיות רק בשנות ה-70, כשלפני כן היו שם סוגים שונים של דיקטטורות. בנוסף, יש לראות כי קיים שוני בין מדינות ה'פריפריה הגיאוגרפית של אירופה' – יוון, פורטוגל, ספרד אירלנד - למרכזה. בדיוק כמו שמדברים על ת"א מול מקומות אחרים בארץ. ההתייחסות לפריפריה באירופה דומה למה שאנחנו מכירים כאן, התייחסות אל מקום "נכשל יותר", באופן מעט מזלזל ומתנשא. יוון, ספרד או דרום איטליה, הן יותר מדינות 'ים תיכוניות' מאשר אירופיות. התחושה היא גם תדמיתית, אך גם בשל היותן מדינות שהמסורת הדמוקרטית שלהן פחות חזקה מאשר מדינות סקנדינביה לדוגמא (גרמניה היא דוגמא יוצאת דופן כמובן), ואלו גם המדינות שנכשלות כלכלית לעומת מדינות צפון אירופה.
מהן התחושות של המדינות המפותחות יותר כלפי מדינות הפריפריה?
"בהמשך להתנשאות שציינתי, הטענה של המדינות החזקות אל יוון היא 'אתם לא התפתחתם כמו שצריך, לא השקעתם מספיק בחינוך, הפוליטיקאים שלכם מושחתים ומנהלים משטר מושחת שמביא לבזבוז כסף בצורה לא מבוקרת'. כאמור, אלו רעות חולות של מדינות שנמצאות בתהליכים מורכבים של מודרניזציה. עם זאת, יש לשים לב כי המדינות החזקות עושות ועשו מאמצים רבים עבור יוון, ובעיקר גרמניה. היא המדינה החזקה באיחוד ויש לה את כל האינטרסים שהאיחוד יהיה חזק. בכלל, כדאי לשים לב כי גרמניה היא המרוויחה הגדולה ממנו. נקודתית אולי קשה לה עכשיו, אבל ברמת המאקרו היא המרוויחה הגדולה. במובן זה, עיקר העול ייפול עליה אמנם, אבל האיחוד מחזק אותה, ולכן היא מנסה לשמור עליו. גרמניה חוששת שיציאה של יוון יגרום למפולת ויציאה של מדינות נוספות, ואז גרמניה היא שתיפגע".
בתוך המדינות עצמן – בתקופות משבר פורחות התנועות הבדלניות, מדוע?
"בוא נחלק את הבדלנות, היא מגיעה הן משמאל והן מימין: בבריטניה לדוגמא, הייתה מפלגה בדלנית לאומית סקוטית, של השבט הסקוטי. זו בדלנות בתוך בריטניה, בתוך הממלכה. במקביל, יש מפלגה בדלנית שקיבלה מעל 10 אחוזי תמיכה (אך רק נציג אחד), והיא מדברת על פרישה מהאיחוד האירופי, מעין "בריטניה לבדה תשכון". מדובר על תנועת ימין, שרוצה שבריטניה תצא מהאיחוד בגלל סיבות כלכליות, קפיטליסטיות ולאומיות. שתיהן בדלניות, אבל יש הבדל בין בדלנות סקוטית בתוך הממלכה, לבין בדלנות בריטית ביחס לאירופה. ביוון לעומת זאת הבדלנות באה מהמרכז שמאל ועד לקומוניזם, מתוך תחושה כי האיחוד האירופי הוא כלי של הקפטילזם, דרכו רק החזקים ובעלי ההון מרוויחים, במקרה הזה – גרמניה. הבדלנות באירופה אינה נחלתה של ימין או שמאל בלבד. ה"אירו-סקפטים" מהשמאל יגידו שהאיחוד משרת את בעלי ההון, ומימין יפעלו מרגשות של מגאווה לאומית ולאומנות".
- קמטק עקפה את הציפיות אבל תחזית מאכזבת מפילה את המניה
- מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלו המניות שיזכו לביקושים והיצעים בשל עדכון המדדים
איך יוון בכלל 'מעזים' לצאת מהאיחוד?
"כשאתה כמדינה מצטרף לאיחוד האירופי, אתה זוכה להטבות רבות, הרבה מהן כלכליות. לאזרחים שלך מעמד גבוה יותר, כח הדרכון חזק יותר ועוד. הרבה מדינות רצו להצטרף לאיחוד. מצד שני, קיימת פגיעה בריבונות שלך – האפשרות לקבוע את שער המטבע, גובה הריבית, הדפסת כסף וכו'. ליוונים מאוד חורה שפוגעים להם בריבונות – אומרים להם 'בשביל סיוע כלכלי תעשו רפורמות, אנחנו נכפה עליכם אילו', וזה כמובן אובדן של הריבונות. הדבר יוצר כר פורה ללאומיות והלאומנות היוונית".
ואם ננסה להקביל את המצב לספרד?
"אני לא כלכלן, אבל מעריך עם הכלים שיש לי כי יוון לא תפרוש מהאיחוד האירופי: זה פשוט לא כדאי לה, ואני מניח שהעובדה הזו תשפיע גם על ספרד, שגם לה לא כדאי לצאת מהאיחוד. כל התייחסות ליוון תהיה תקדים למקרה הבא. מצד שני, עצם העובדה שהנושא עולה לדיון - זהו סוג של איתות לאיחוד האירופי: איך הוא צריך לפתור משברים, עד כמה כוחני הוא יכול להיות, עד כמה סולידרי הוא צריך להיות, ועוד כהנה וכהנה תמרורים בפניהם הוא עומד".
קיימת דוגמא דומה מההיסטוריה למקרה הנוכחי, של רצון של מדינה לצאת מאיחוד כלשהו?
"ארצות הברית של אמריקה יצאה למלחמת אזרחים בשנת 1861 כי מדינות הדרום פרשו מהאיחוד, והצפון רצה לכפות עליהן להשאר בו. באופן פורמלי הסיבה לא הייתה העבדות, אלא על הזכות של הדרום לפרוש, והרצון של הצפון שיישארו. הסיפור האירופי כמובן שונה, הפדרליזם האמריקאי שונה מהותית מהאיחוד האירופי, אבל זהו מבחן ראשון של היבשת. השאלה היא אם יש מושג שנקרא 'אירופיות', הכולל גם סולידריות בין האזרחים האירופים השונים, או שזה רק משמעות כלכלית, ואין מעבר לזה".
- 11.עמי דבש 06/07/2015 06:35הגב לתגובה זוגרמניה נכשלה בניסיון להשתלט על אירופה במלחמת העולם השניה. ולכן, בעידן המודרני של הדמוקרטיות מנסה להשתלט באצעות הדרך הכלכלית - היורו. הבעיה של גרמניה שבעוד שבארה"ב התאחדו תחת מדינת לאום אחת חזקה, צבא, שפה ודגל, לאירופה אין אף אחד מאלה. להיפך, הלאומיות התחזקה בגלל החשש לאבד את הזהות. יוון לא תפרוש מהאיחוד כי זה לא משתלם לה. ההטבות נוחות מידי. גרמניה לא תוציא אותם למרות המחיר, כיוון שהיא רוצה להמשיך ולשלוט, ולכן תשפר את התנאים. החשש שלה הוא לאבד את השליטה ביוון ובמדינות אחרות שילכו בעקבותיה לעבר האפשרות לשלוט בחייהן. ולכן, אמירה "לא" במשאל היא הרעה זמנית במצבה של יוון.
- 10.מתרגם 05/07/2015 15:16הגב לתגובה זוהשפל הגדול אינו "הדיכאון הגדול"
- 9.לא לגעת בפרוטרום - תתרסק ל 14000 (ל"ת)מיכה 05/07/2015 14:02הגב לתגובה זו
- 8.כמו שנאמר פרוטרום לא שווה כלום (ל"ת)מיכה 05/07/2015 13:20הגב לתגובה זו
- 7.יעקב (יקי) בוסקילה 05/07/2015 13:10הגב לתגובה זוכרגיל אצל ד"ר נבו (שהייתה לי הזכות הגדולה להיות תלמידו), הוא מפליא לעשות את החיבור בין המודלים התאורטיים למציאות. הרקע ההיסטורי שהוא פורס, המיפוי של יחסי הכוחות, חשיפת התפיסות העומדות מאחורי כל גישה, עמדה והחלטה בנושא, מסייעים להבהרת התמונה והבנתה מעבר למישור הכלכלי גרידא. דברי חכמה של אדם חכם (וזה רק חלק קטן מהידע העצום שהוא נושא בקרבו...) שהוא גם איש נהדר.
- 6.בא 05/07/2015 12:13הגב לתגובה זואת הסיפורים האלה תשאיר לסטודנטים פרופסור . לפי דעתי היוונים יבחרו בפשע ויצביעו לא ,אני מצטער .
- 5.שמטוב 05/07/2015 12:06הגב לתגובה זויוון תכנס לצנע ניסבל למספר שנים. ההפחדות על חורבן כלכלי לא רציניות: יוון חיה בעבר לא רע בלי להיות בגוש האירופי, ארצות חבר העמים הרוסי גם כן חיות היום לא רע בלי הקשר הזה. יתכן שיוון תכנס לשיתוף פעולה עם רוסיה כדי לחזק את הכלכלה שלה, למשל יוון תציע בסיס ימי ים תיכוני לרוסיה תמורת סיוע כלכלי וגז זול. ארצות הברית וגרמניה יהפכו לפתע נדיבות מאוד וישלמו ליוון המון כסף תמורת החלשת הקשר עם רוסיה.
- 4.וואצ'ר 05/07/2015 11:52הגב לתגובה זופטריוטיות הומצאה למען המעמד השליט, האוליגרכיה תאבת הבצע.מיליונים נתנו את נשמתם עבור המניפולציות האלה, מאז שחר הציוויליזציה.
- 3.כדאי לשים לב להבדל בין "נחשל" ל-"נכשל". יש שתי מילים... (ל"ת)בן יהודה 05/07/2015 11:37הגב לתגובה זו
- 2.ביבי סביח 05/07/2015 11:36הגב לתגובה זויוון הולכת למשאל עם שישנה את דפוס ההתנהגות של הגוש כלפי כל אותם המדינות התאומות של יוון. ספרד פורטוגל וברוך השם לא חסר. גם אם יגידו לא!!! כפי שזה נראה חברי הגוש יצטרכו להגיע איתם להסדר על אותם תנאים גם אם תקום ממשלה חדשה שזה לא נראה השוק יחזור למצבו הקודם ז"א המשך התייצבות של עליה של עד 10% מעלה הבעיה העיקרית עכשיו היא אירן והמזרח. משם תגיע המפולת. צום קל
- 1.יוגב 05/07/2015 11:34הגב לתגובה זורעיון מבורך, מעניין מאוד!
חיים כצמן מייסד ומנכ"ל קבוצת ג'י סיטי צילום:שלומי יוסףהגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים
הסיבה האמיתית לנפילה בג'י סיטי והאם יהיה קאמבק?
במובנים רבים אין שום סיבה עסקית לנפילה במניית ג'י סיטי. החברה עשתה מהלך עסקי נכון מבחינת הדוח רווח והפסד - רוכשת את השליטה בסיטיקון במחיר נמוך מההון. ההשקעה צפויה להניב תשואה טובה מהמימון שילקח. במקביל יהיה גם רווח חשבונאי. הכל דבש. בעלי המניות אמורים לשמוח, אבל סיבה אחת גדולה גרמה לנפילה - גרידיות / תאוות בצע.
זה טבע אנושי, אי אפשר להתנגד לזה, אפילו חיים כצמן מהיזמים הוותיקים, המנוסים, המתוחכמים, נופל בזה כל פעם מחדש. כצמן רוצה להרוויח, והוא צודק, אבל אחרי ששנים רבות הוא משדר לשוק שהוא מוריד את המינוף, שהוא ממוקד בצמצום הפעילות למען הורדת חוב, שהוא עושה הכל כדי לשפר את היחסים הפיננסים, שהוא לא פוזל לצדדים לעשות עסקאות, אלא ממוקד בתוכנית, הוא מועד. כנראה שיזמים לא יכולים לשבת בשקט שהם רואים עסקה טובה. כצמן לא לבד יש הנהלה גדולה ואיכותית בחברה, אבל משהו השתבש שם בעסקה האחרונה.
הם רכשו מניות בסיטיקון בידיעה שהם עולים מעל 50% וצריכים להציע לכל בעלי המניות לקנות. למה הם צריכים את זה? אחרי מימוש עשרות נכסים והנפקת הפעילות בברזיל ואחרי שאגרות החוב שהיו בתשואת זבל ירדו לתשואות נמוכות, הם התפתו או פשוט טעו. כל אחת מהאפשרויות רעה לשוק. הוא מבין שהחברה עם כל גודלה וכל הנהלה, וכל הבלמים על חיים כצמן, יכולה בכל נקודת זמן להפתיע.
השוק ובעיקר חברת הדירוג, מעלות, הופתעו. הם לא אוהבים להיות מופתעים. הירידות במניה והירידה באג"ח מייצרים דינמיקה שלילית ובעצם קובעים מציאות בשטח - הירידה באג"ח והעלייה בתשואה האפקטיבית לכ-10% היא התוצאה הכי קשה באירוע הזה והיא עלולה להקשות על גיוסי המשך (גלגולי חוב). אם הנהלה לא יודעת שהמהלך שלה עלול להוביל לתוצאה כזו, אז יש בעיה. היא לא קוראת ולא מבינה את השוק.
- ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%
- ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
היא מנסה לתקן. יש הנפקה של חברה בת שאמורה להכניס כסף ולהקטין את המינוף, אבל השוק מפנים שצריך להגדיל את פרמיית הסיכון בניירות ערך של כצמן - יכולה להיות הפתעה, ולכן מראש נדרוש ריבית גבוה יותר. כלומר, גם אם עכשיו חוזרים למינוף הרגיל, אגרות החוב לא יחזרו לחלוטין למצב הרגיל. הם יבטאו אלמנט של הפתעה-סיכון עתידי.
ראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמןמנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"
טאואר סמיקונדקטור טאואר 13.62% יצרנית השבבים האנלוגיים ממגדל העמק, מפרסמת את תוצאותיה לרבעון השלישי ומציגה ביצועים חזקים בקצת מהציפיות, לצד תחזית שיא לרבעון הרביעי. הכנסות החברה רשמו גידול של 6% ל-395.7 מיליון דולר ועלייה של כ-15% ברווח הנקי ל-54 מיליון דולר לעומת הרבעון הקודם. החברה מספקת תחזית שיא לרבעון הרביעי, עם צפי להכנסות של 440 מיליון דולר.
טאואר מייצרת שבבים שממירים אותות מהעולם הפיזי (כמו אור, קול או טמפרטורה) לאותות חשמליים שניתן לעבד דיגיטלית. היא פועלת כ-"foundry", כלומר מפעל שמייצר שבבים לפי תכנון של חברות אחרות, ולא מפתחת מוצרים סופיים בעצמה.
טאואר מתמחה בטכנולוגיות מתקדמות המשמשות מגוון תעשיות: שבבים לניהול הספק המשולבים במכשירים אלקטרוניים ומערכות רכב, חיישני תמונה למצלמות תעשייתיות, רפואיות
וביטחוניות, שבבים לתקשורת אלחוטית ו־RF למכשירי מובייל, וכן רכיבים אופטיים מתקדמים מבוססי טכנולוגיות SiGe ו-SiPho המשמשים להעברת נתונים במהירות גבוהה במרכזי נתונים וברשתות תקשורת. לטאואר מפעלי ייצור בישראל, בארצות הברית וביפן, והיא מספקת ללקוחותיה שירותים מקיפים
הכוללים פיתוח תהליכי ייצור, העברת טכנולוגיה ואופטימיזציה לייצור סדרתי. לקוחותיה העיקריים הם חברות שבבים, יצרניות רכיבים אלקטרוניים וחברות טכנולוגיה בתחומי התעשייה, הרכב, התקשורת, הרפואה והביטחון.
תוצאות הרבעון השלישי
ההכנסות ברבעון הסתכמו ב-395.7 מיליון דולר, עלייה של 6% לעומת הרבעון הקודם ושל כ-7% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. התוצאה מעט מעל תחזית השוק שעמדה על 394.98 מיליון דולר. הרווח הגולמי עלה ל-93 מיליון דולר לעומת 80 מיליון דולר ברבעון השני, והרווח הנקי הסתכם ב-54 מיליון דולר. הרווח המדולל למניה לפי כללי GAAP עמד על 0.47 דולר, בעוד שהרווח המתואם (Non-GAAP) עמד על 0.55 דולר - גבוה מהתחזית שעמדה על 0.54 דולר.
- למה התחזיות השחורות על מפולת לא מסתדרות עם המציאות
- האם מניות השבבים הישראליות יקרות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תזרים המזומנים מפעילות שוטפת ברבעון עמד על 139 מיליון דולר, לעומת 123 מיליון דולר ברבעון הקודם, וההשקעות נטו ברכוש קבוע הסתכמו ב-103 מיליון דולר.
