זה מתקרב: הכלכלנים מנתחים את האיתות שצפויה לספק היום יילן - תהיו מוכנים

ב-21:00 יפרסם הפד' את עדכון הריבית, ולאחריו תקיים ג'נט יילן מסיבת עיתונאים, הנה התחרישים הצפויים 
גיא בן סימון | (8)
נושאים בכתבה הפד

לאחר שבוע מסחר תנודתי ביותר על רקע הדרמה ביוון, עיני המשקיעים נשואות כעת להודעת הרבית של הפד שתפורסם הערב. בעוד רוב האנליסטים מסכימים לגבי כיוון הריבית הערב. מעבר למלים הספציפיות המשקיעים יחפשו רמזים בנוגע לתחזיות הרבעוניות.

צפי האנליסטים הוא שהנגידה ג'נט ילן לא תעלה עדיין את הריבית, אך הדבר המעניין הוא לא ההחלטה עצמה אלא הסברי הפד להחלטה שיספקו למשקיעים רמזים על הלך הרוחות בקרב הבנק המרכזי.

"הסיכויים להעלאת ריבית כבר השבוע נמוכים מאוד", אמר אורי גרינפלד מבית ההשקעות פסגות. "מצד אחד הפד מעוניין להעלות את הריבית אך מצד שני הוא חושש מתגובת השווקים".

לדברי גרינפלד, התוכנית של הפד היא לא למשוך את הזמן יותר מדי ולהימנע ככל שניתן מתרחיש בו הוא נאלץ להעלות את הריבית מהר יותר מהציפיות בשווקים. "האיתותים לגבי מה שהפד מתכנן לנו למחצית השנייה של השנה יהיו חשובים מאוד. סביר להניח שנוסח ההודעה הערב יאפשר לפד לשמור על האופציה להעלות את הריבית כבר בספטמבר אך רק במידה והנתונים ימשיכו להיות חיוביים".

עופר קליין מהראל פיננסים אומר כי "להערכתנו, הנתונים האחרונים לא חזקים דיים כדי להצדיק העלאת ריבית מיידית. יחד עם זאת, הנתונים כן מצדיקים העלאת ריבית עוד השנה. מכאן, שלהערכתנו היום בערב ה-fed ימשיך לנסות ולהכין את השווקים לקראת העלאת ריבית עוד השנה, אך במקביל ינסה להדגיש את הערכותיו שהעלאת הריבית תהיה מתונה. הדגשה זו עשויה להתבטא בעדכון כלפי מטה של תוואי הריבית הצפוי על פי חברי הפד ועדכון תחזית הצמיחה כלפי מטה."

לדברי ארז צדוק, מקרנות אביב, כי "ברור לכל כי הריבית לא תעלה היום, ההפתעות של הפד נוהגות במהירות של 15 קמ"ש בכביש מהיר. המטרה של הפד היא לחזור לתוואי שוק נורמלי שבו יש מחיר לכסף ולכן הוא ינסה בעדינות להכין את השוק להעלאות הקרובות. אי אפשר מבחינת הפד להסתמך על כל אינדיקטור בודד כסמן להעלאה או אי העלאה של הריבית".

עוד אומר צדוק, כי "דוגמא טובה היא שני האינדיקטורים של הבניה שפורסמו אתמול. הקצב השנתי של התחלות הבנייה ירד מעבר לצפי האנליסטים, בעוד הצפי השנתי של היתרי הבנייה עלה מעבר לצפי האנליסטים. "ההסתכלות על הכלכלה לאורך השנה האחרונה וצפי עתידי מתוך כך - היא שמנחה את ילן ובסך הכל היא מאפשרת לה להמשיך להכין את השוק לעליית ריבית ראשונה שתתרחש, ככל הנראה, בין ספטמבר לדצמבר השנה", אמר צדוק.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

האם הדולר יתחזק?

מלבד ההשלכות על שוקי המניות, מעניין יהיה לראות אתההשפעה של העלאת ריבית על שוקי האג"ח. לדברי צדוק, "שינוי אפשרי בתחזיות של הפד לטווח הארוך עשוי לאותת עוד יותר על כוונת הפד להעלות את הריבית בתהליך איטי במיוחד ולתמוך כתוצאה מכך בשוק האג"ח", אמר אורי גרינפלד. "בכל מקרה, הסקרים בקרב החזאים כמו גם השווקים עצמם מלמדים כי העלאות הריבית הן כבר כמעט עובדה מוגמרת ולכן גם הלחץ בשווקים להתחזקות הדולר ועליית תשואות צפוי להיות נמוך באופן יחסי".

"שוק האג"ח כבר מתמחר העלאת ריבית"

ברק גרשוני מאלומות קרנות נאמנות מעריך שלא נראה בשלב זה שינוי בריבית וסבור כי המתווה הצפוי של העלאות הריבית - זה הדבר החשוב כעת "החשש הגדול שמלווה את חברי הוועדה תמיד הינו תגובת שוק האג"ח האמריקאי, אולם לאחר תקופה של עליית תשואות, יכול להיות שהשוק כבר מתמחר את העלאת הריבית הראשונה וחברי הפד ירגישו בנוח יותר לדבר על העלאת ריבית בצורה וודאית יותר", אמר ברק גרשוני מנכ"ל אלומות קרנות נאמנות. "קשה להעריך אילו השפעות יהיו למהלך של תחילת העלאת הריבית על הדולר. ככל שהטון של חברי הוועדה יהיה נצי יותר ותומך בהעלאת ריבית בצורה נחושה ומדודה סביר שנראה נטיה להתחזקות של הדולר".

האם  יוון תשפיע על הפד?

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    שלמי 17/06/2015 21:18
    הגב לתגובה זו
    עוד הערכות כאלו ו
  • 5.
    שמטוב 17/06/2015 19:49
    הגב לתגובה זו
    בכלכלה מייצרים סחורות ומוכרים סחורות. כלכלה שמבוססת על להטוטים פיננסיים במקום על סחורות מתאימה למי שהעסק שלו שוקע.
  • 4.
    שום העלאה אולי משהוא קטן (ל"ת)
    עו 17/06/2015 19:15
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מדד הדקס 17/06/2015 18:58
    הגב לתגובה זו
    צפוי להגיע עד לרמת ה8400 ! ושם רק אז לבחון אותו בקיצור הדקס נראה לא טוב אפילו רע אולי ביתי מגדיר אותו רע מאוד כמו רכב ששורף שמן מסריח וגם כל עליה קטנה מתעייף
  • 2.
    פופאי 17/06/2015 18:55
    הגב לתגובה זו
    כל אחד מחפש את התשובה שמתאימה לו. לכן המאמר מביא לקורא מבחר דעות. לדעתי כולם מנחשים לו היו אומרים שאינם יודעים , לא היו שואלים אותם.
  • 1.
    מתי פעם אחת,יגיד "המומחה" הישראלי: אני לא יודע. מתי? (ל"ת)
    אחד 17/06/2015 16:00
    הגב לתגובה זו
  • ראיס-פוטין-טיל 400S 17/06/2015 20:39
    הגב לתגובה זו
    בשקרים של עצמו.
  • יוני 17/06/2015 17:45
    הגב לתגובה זו
    הזוי. לא יודעים כלום לבד מניחוש שרוב הסוחרים מנחשים ומבלבלים ת'מוח.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?

למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?

מערכת ביזפורטל |

מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.

זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.

זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת. 

   

ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה". 

במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים.  כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?

למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?

מערכת ביזפורטל |

מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.

זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.

זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת. 

   

ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה". 

במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים.  כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.