הירשמו
  1. ראשי
  2. שוק ההון

אחרי ההפסד הגדול שהציגה שופרסל: מה חושבים בלידר על מניות הסקטור?

מיכל אלשיך מלידר שוקי הון: "עדיין יש סיכונים בשוק המזון והקמעונאות". מי החברה הכי מסוכנת?
אבי שאולי | (7)
נושאים בכתבה מיכל אלשייך שופרסל

מרבית המניות בסקטור המזון ירדו בשנה האחרונה בעשרות אחוזים (מלבד חברת ויקטורי) על רקע התחרות הגוברת, הרגולציה והתנהגות הצרכנים. האנליסטית מיכל אלשיך מלידר שוקי הון מסבירה מה הם האתגרים הגדולים עמהם מתמודדות החברות בתחום, מה צפוי השנה, והאם נוצרה הזדמנות קנייה אחרי הירידות החדות

האם שוק המזון כבר אחרי איומי הרגולטור? האם הרגולציה הקיימת הביאה לירידה במחירי המזון? "עדיין לא באופן משמעותי כאשר אחד מהצעדים העיקריים של החוק עדיין כלל לא נכנסו לתוקף וזה השקת המאגר המקוון, שצפויה ב-15 במאי. נכון שהקמעונאיות החלו להתכונן לקראת הההשקה אבל מה שתרם לירידה המשמעותית הוא התנהגות הצרכנים שקנו פחות (כמותית). הירידה במכירות הייתה בגלל כמות נמוכה יותר שנצרכה והיא הובילה את הקמעונאיות להוזלות ומבצעים שהשיבו את הצרכנים לקופות כך שבסופו של דבר את הירידה בשוק בשנת 2014 ניתן לייחס לירידות מחירים. התנהגות זאת מעידה על כך שהצרכן הישראלי הפך להיות רגיש למחיר - קונה פחות אם המחירים עולים"

האם אנשים אוכלים פחות? "לא בהכרח, הם פשוט נהיו צרכנים יותר שקולים: קונים מוצר במקום שניים כדי לא לזרוק סתם, בוחנים את המחיר וכולי".

ריבוי השחקנים בתחום הקמעונאות שינה את פני השוק בשנים האחרונות ויש היום עודף בשטחי מסחר שהוביל לירידה במכירות למ"ר ובמקומות מסויימים ממש קניבליזם. "שוק הקמעונאות למעשה מזכיר את הזירה הפוליטית עם שתי שחקניות גדולות והרבה קטנות. כיום שתי 'המפלגות' הגדולות בשוק, שופרסל ומגה, נוקטות באסטרטגיה של צמצום שטחי מסחר, אך זה לא מספיק על מנת לפתור את בעית עודף השטחים. זאת משום שהמפלגות הקטנות יותר (הרשתות הפרטיות) ממשיכות להתרחב ואף צצות 'מפלגות' חדשות כמו פטריות לאחר הגשם. לדוגמא אפשר למנות את שוק העיר, קוסט, רשת אחד, בקרוב סופרקופיקס וכו'. לכן בעיית עודף שטחי המסחר לא צפויה להערכתי להפתר בטווח הקרוב. מבחינת הצרכן למרות מצבן הקשה של הקמעונאיות הוא לא נהנה מירידת מחירים  דרסטית כיוון שמצב הקמעואניות נובע בחלקו מריבוי השחקנים בשוק ומהתחרות העזה".

האם קיים סיכון נוסף לרשתות מעבר לתחרות הקשה ועודף שטחי המסחר? "שכר המינימום עומד היום על 4,300 שקל ובחודש הבא שכר המינימום יעלה ב-8% ל-4,650 שקל. באוגוסט 2016 תהיה העלאה נוספת ל-4,825 שקל ובינואר 2017 ל-5,000 שקל. בסך הכל מדובר בעלייה של 16% וזה עלול להציב אתגר מאוד גדול כיוון שמדובר בתקופה שלא ניתן להעלות מחירים (לגלגל הוצאה על צרכנים). יש כאן תנועת מלקחיים - הרשתות חוטפות משני הכיוונים ושופרסל בסיכון הגבוה מבין החברות. החברה דיווחה על פגיעה של 55 מיליון שקל בשנת 2015 בגין שכר המינימום, עוד 30 מיליון שקל בשנת 2016 ועוד 55 מיליון שקל בשנת 2017. במצטבר תשלומי שכר של עוד 140 מיליון שקל בשנה".

האם שוק המזון עדיין יעניין את הרגולטור לאחר הבחירות? האם יש מקום לרגולציה נוספת? "אצל הקמעונאיים יש כבר תחרות רבה ועדיין חוק המזון נגע בעיקר בסעיפים הקשורים אליהם. לכן יש עוד מקום לטפל בנקודות אחרות בשרשרת, הקשורות בהורדת מכסים ופתיחת מכסות, התייעלות בחוליה החקלאית, הרחבת קשת הספקים וייתכן אף הפרדה בין תחומי הפעילות השונים המאוגדים תחת אותם ספקים. מה שדרוש להורדת המחירים זה שילוב של צעדי רגולציה והתנהגות צרכנית נבונה יותר. יחד עם זאת יש לזכור כי גם אם הרגלוטור ירקום תכנית מצויינת, בסופו של דבר הצרכן עדיין כנראה לא יהנה מספיק ממחירים נמוכים, כאשר יש גורמים שמגולגלים על הצרכן: מחירי נדל"ן הגבוהים ומע"מ גבוה ביחס לאירופה".

אז מה השורה תחתונה? "כשמחד הרגולטור ימשיך לעסוק בתחום המזון ומנגד הצרכנים לא צפויים להיות יותר 'נחמדים' ובעיית עודף שטחי המסחר ממשיכה להעיב, הסיכונים בשוק המזון והקמעונאות עדיין כאן ואנו ממליצים על חשיפה נמוכה לסקטור. לידר שוקי הון בהמלצת 'תשואת שוק' על שופרסל עם מחיר יעד של 8.7 שקלים ו'תשואת שוק' לרמי לוי עם מחיר יעד של 135 שקלים".

חברות ציבוריות בתחום:

שופרסל -0.52%

קיראו עוד ב"שוק ההון"

רמי לוי -0.23%

ויקטורי 0.2%

טיב טעם -0.88%

חברת שופרסל הייתה הראשונה מבין החברות הציבוריות בסקטור לפרסם את התוצאות לסיכום שנת 2014: הכנסות של 11.6 מיליארד שקל והפסד של 110 מיליון שקל. ההפסד כולל הוצאות חד-פעמיות של יותר 125 מיליון שקל. ביום פרסום הדוחות המניה זינקה ב-9% בעקבות שיפור בתוצאות ברבעון האחרון ביחס לרבעון השלישי. "התוצאות עדיין מאוד נמוכות בפעילות הקמעונאית בטח ביחס לנתוני העבר של החברה. שיעור הרווח התפעולי כ-0.5% ביחס ל-2.5% ביחס לרבעון האחרון של 2013 ולכן שופרסל עדיין במגמת שחיקה".

זה רק שופרסל שרושמת שחיקה בשיעור הרווחיות? "מגמת השחיקה בשיעור הרווחיות אינה ייחודית לשופרסל - זה אצל כל הקמעונאיות כולל אצל רמי לוי".

בדוחות הכספיים של אלון רבוע כחול מעדיפים "להצניע" את הדוחות של רשת מגה ויש מי שיאמר מילה חריפה מזאת.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    ליצן 09/03/2015 12:09
    הגב לתגובה זו
    לשופר סל אין זכות קיום בתחרות משוכללת . ללא הקומבינות של נוחי בשוק ליצירת מחירים טובים עם קרטל היצרנים והמשווקים
  • 6.
    אנליסטית מספר 1!! (ל"ת)
    האנליסטית 09/03/2015 09:17
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    שומר נפשו ירחק 09/03/2015 09:02
    הגב לתגובה זו
    מחירים גבוהים במיוחד אחרי שהרימו את שופרסל ב 15-20% בשבועיים האחרונים.
  • 4.
    זה נראה כמו כתבה על מיכל אלשיך, לא על שופרסל (ל"ת)
    דני דין 09/03/2015 08:27
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    איפה האנליסטית שצפתה רווח של שני מיליון לשופרסל בריבעון (ל"ת)
    יוסי 09/03/2015 07:55
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    שישקו 09/03/2015 07:51
    הגב לתגובה זו
    במגה המצב חמור כנראה בגלל עודף מנהלה ופריסה שופרסל די דומה רמי לוי וויקטורי כנראה לא מבזבזים על מנהלה והוצ' שכירות כבדות ויתכן שגם יינות ביטן.
  • 1.
    זה החברות הכי לא סקסיות שיש (ל"ת)
    עמית 09/03/2015 07:35
    הגב לתגובה זו
טבע תרופות
צילום: סיון פרג'

אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע

בבית ההשקעות אופנהיימר מציינים לחיוב את השיפור בכל חטיבות הפעילות של חברת התרופות, את העלאת התחזיות להכנסות מאוסטדו ויוזדי, והתקדמות בפיתוח מולקולת ה-TL1A; מחיר היעד למניה על 30 דולר עם המלצת "תשואת יתר"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע אופנהיימר

אופנהיימר מפרסמים סקירה חיובית על טבע טבע -1.91%   בעקבות דוחות הרבעון השלישי, שבהם הציגה החברה הכנסות של 4.5 מיליארד דולר - עלייה של 3% מהתקופה המקבילה וגבוהה מהצפי שעמד על 4.34 מיליארד דולר. 

כל חטיבות הפעילות - הגנריקה, הביוסימילרס ותרופות המקור - הראו שיפור בתוצאות, וטבע העלתה את התחזיות השנתיות שלה. בבית ההשקעות אופנהיימר משאירים את המלצת ה-Outperform ומחיר היעד על 30 דולר למניה, כשהם מתבססים על מכפיל 6.7 לרווח התפעולי המתואם של 2026.


צמיחה בכל החטיבות

בחטיבת הגנריקה נרשמה צמיחה של 2% בהכנסות, ל-2.58 מיליארד דולר, מעל תחזית השוק שעמדה על 2.41 מיליארד דולר. בארה"ב בלטה עלייה של 7% (במונחי מטבע מקומי), שהובילה להכנסות של 1.18 מיליארד דולר, בעוד שבאירופה נרשמה ירידה של 5% עקב בסיס השוואה גבוה. שאר העולם הציג צמיחה מתונה של 3%. תחת אותה חטיבה משולבות גם תרופות הביוסימילרס, שמהן כבר הושקו 10 תרופות, ועוד שש צפויות עד סוף 2027. אופנהיימר מציין כי השקת התרופות באירופה ב-2027 צפויה להאיץ את קצב הצמיחה בתחום, כאשר התחזית להכנסות נותרת על 800 מיליון דולר.

בחטיבת תרופות המקור הממוסחרות בלטה צמיחה משמעותית באוסטדו (Austedo) - עלייה של 38% ל-618 מיליון דולר. גם יוזדי (Uzedy) הציגה צמיחה של 24% ל-43 מיליון דולר, ואג’ובי (Ajovy) עלתה ב-19% ל-168 מיליון דולר. טבע מאשררת את תחזית ההכנסות לאוסטדו לשנת 2027 - 2.5 מיליארד דולר - וצופה כי לאחר חדירה לשוק האירופי היא תגיע להכנסות שיא של כ-3 מיליארד דולר. בהתאם לכך, החברה העלתה את התחזית השנתית ל-2025 ל-2.05-2.15 מיליארד דולר. גם יוזדי מתקדמת בקצב מהיר מהצפי - עם תחזית מעודכנת של 190-200 מיליון דולר השנה, לעומת 150 מיליון בתחזית הקודמת. שתי התרופות, יחד עם האולנזפין שצפויה להגיע לשוק ב-2026, מוערכות לייצר בשיאן בין 1.5 ל-2 מיליארד דולר.

בצד של הפיתוח, טבע מתכננת להגיש את זריקת האולנזפין (לטיפול בסכיזופרניה) ל-FDA עד סוף 2025, עם צפי למכירות מ-2026 והכנסות של עד 1.5 מיליארד דולר. מולקולת ה-TL1A, שמפותחת יחד עם סנופי, מתקדמת כמתוכנן, והחברה צופה לקבל בגינה תשלום ראשון של 250 מיליון דולר ברבעון הרביעי של השנה ועוד 250 מיליון נוספים ברבעון הראשון של 2026. בטווח הארוך מעריכה טבע כי מדובר בפוטנציאל הכנסות של 2-5 מיליארד דולר, לא כולל אינדיקציות נוספות.

להמשך הכתבה לחץ כאן
בצלאל סמוטריץ
צילום: נגה מסה לעמ

הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה

המדינה בעצם "תרכוש בחזרה" את הזכויות ואז תצא למכרז חדש שבו מלכתחילה הסיכוי של החברה הישראלית לזכות הוא גדול

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה איי.סי.אל בצלאל סמוטריץ'

המדינה הגיעה להסכמות עקרוניות עם ICL לעניין הסדר הנכסים של זיכיון ים המלח. במסגרת מסמך העקרונות שנחתם לקראת תום הזיכיון בשנת 2030, המדינה הגיעה להסדר על שווי נכסי ים המלח וכן עיגנה את כוונתה לבטל את זכות הקדימה של ICL במכרז על זיכיון ים המלח.


על פי מסמך העקרונות ובהתאם להוראות סעיף 24 לחוק זיכיון ים המלח, התשכ"א-1961, ICL תעביר למדינה את כלל הנכסים הנדרשים לצורך תפעול שוטף ומלא של זיכיון ים המלח, תמורת 2.54 מיליארד דולר (בתוספת העלויות העתידיות של פרוייקט קציר המלח בפועל). העברת הנכסים למדינה והתשלום ל-ICL יעשו במועד תום הזיכיון בשנת 2030. 


הסדר הנכסים המתגבש, אשר עוגן במסמך עקרונות לקראת חתימה עתידית של הצדדים על הסכם משפטי מפורט ומלא, יאפשר למדינה לקיים הליך מכרזי תחרותי, בינלאומי ושוויוני על ידי יצירת וודאות להליך הצפוי, הן למדינה ולהן למתמודדים פוטנציאליים במכרז. לצורך כך, ההסדר יכלול גם את שיתוף פעולה של ICL לצורך עריכת המכרז, על ידי העברת הידע והמידע הנדרשים, העברת הסכמים מהותיים ונהלי עבודה, התחייבות להמשך ביצוע השקעות ותחזוקה על מנת לשמר על ערכם הקיים של הנכסים והמפעלים, העברת כלל ההתחייבויות הכספיות כלפי העובדים , ואי-התנגדות מצד ICL לביטול זכות הקדימה. כלל הנושאים שהוסכמו מפורטים במסמך העקרונות שנחתם בין הצדדים, המצורף להודעה זאת.  


במקביל, המדינה נערכת לפרסום להערות הציבור של תזכיר חוק זיכיון ים המלח ופרסום הליך המיון המוקדם (PQ) של המכרז. תזכיר החוק שיפורסם יסדיר מחדש את הזיכיון להפקת משאבי הטבע בים המלח, ונועד לוודא את חלקם הראוי של הציבור והמדינה ממשאב הטבע הייחודי, תוך שמירה על ערכי טבע וסביבה. בנוסף, החוק יתווה את גבולות הגזרה להקצאת הזיכיון ותנאי המכרז העתידי. תזכיר החוק אינו חלק מהמו"מ או מההסכמות עם ICL. 


שר האוצר בצלאל סמוטריץ': ״ים המלח הוא אוצר טבע בעל ערך כלכלי גדול למדינת ישראל. כאיש ימין כלכלי חשוב היה לי להבטיח, מחד, הליך תחרותי אמיתי לקראת חידוש הזיכיון בכדי למקסם את הרווחים עבור אזרחי ישראל, ומאידך לפעול בהסכמות עם החברה בעלת הזיכיון הנוכחי בכדי לא לפגוע בזכויותיה באופן חד צדדי. ההסכמות העקרוניות שהגענו אליהן מול ICL, ובפרט הסדר הנכסים וביטול זכות הקדימה, יסייעו לנו להבטיח את עתיד זיכיון ים המלח תוך מקסום הרווח לטובת אזרחי מדינת ישראל. אני מודה לצוות במשרד האוצר, בראשות החשב הכללי, שמוביל את התהליך הזה במקצועיות ובאחריות רבה״.

להמשך הכתבה לחץ כאן