כך הקדמת הבחירות היטיבה עם העשירים, אשר ממשיכים לשלם פחות מיסים
הבחירות לכנסת ה-20 הביאו לדחיית רפורמות מתחומים שונים כולל במיסים. ברשימת "המרוויחים" נמצאים בעלי חברות ארנק, שכירים שמרוויחים הרבה כסף מדי חודש ובכדי לשלם פחות מס הקימו חברה שמעניקה שירותים לחברה שבה הם היו מועסקים כשכירים. עו"ד ורו"ח אריאל דרייפוס מציע חשיבה אחרת.
עו"ד ורו"ח אריאל דרייפוס: "אין חולק כי מערכת המס בישראל הפכה למסורבלת מאוד כך שהיא עלולה להוביל גם אנשים נורמטיביים לחוסר ציות מלא לחוקי המס, ונראה כי כיום המחוקק עוסק ב'מרדף' נואש אחרי מתכנני המס בנסיון לסגור פרצות ההולכות ומתרחבות, אך מדובר בטיפה בים. במציאות הקיימת, מתכנני המס תמיד יקדימו בכמה וכמה צעדים את המחוקק, ועל כל פירצה שתסגר יפרצו כמה אחרות".
מה אתה מציע?
"מעבר לשיטת המס האחיד (Flat Tax) אשר מיושמת כיום במדינות רבות בעולם. בשיטה זו, מלכתחילה לא היו קמות חברות ארנק, מאחר והמס המוטל על פעילות ישירה כיחיד או כחברה יהיה אחיד".
ישנן עוד דוגמאות לנושאים שמס אחיד יכול לפתור?
"הטלת מס אחיד גם תמנע את נושא החישוב המאוחד/נפרד לבני זוג העובדים בעסק משותף, נושא שגם גורם לסערה ציבורית והיה נמנע במערכת של מס אחיד. כמו כן מס אחיד גם ימנע את התופעה של שכירים העובדים בכמה עבודות ללא תיאום מס בכדי לא לשלם מס באף עבודה".
- מיסוי חברות ארנק ב-2025: הכסף על השולחן
- החשד: רואה החשבון השמיט הכנסות ושיקר - מה עשתה רשות המסים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האם ישנו מתווה קיים שניתן להשתמש בו?
"ניתן להשתמש במתווה הקיים כבר כיום בסעיף 19 לחוק מיסוי רווחי נפט, לפיו הטלת המס על המשקיעים ברמת התאגיד בו הם שותפים/בעל מניות ניתן להשתמש בו גם להחלת מודל המס האחיד".
ועדת טרכטנברג התניעה את התהליך לבחינת פעילות חברות הארנק
בשנת 2013 רשות המסים הקימה צוות שבחן את נושא חברות הארנק בעקבות המחאה הציבורית וועדת טרכטנברג שקמה בעקבותיה. הצוות הגיע למסקנה שיש להטיל מס מידי שנה על רווחים בלתי מחולקים בחברות מסוג זה במטרה לצמצם את תמריץ המיסוי הקיים.
התומכים במהלך מעריכים שהכנסות המדינה ממסים יגדלו בהיקף של מאות מיליוני שקלים בשנה בדרך של גביית מס משכירים שמשכורתם עולה על 30 אלף שקל בחודש ושהם "מתחמקים" כיום מתשלומי מס באמצעות חברות הארנק.
המודל שהוצע הבחין בין מספר קטגוריות וקבע את אופן המיסוי לכל קטגוריה בנפרד:
קטגוריה ראשונה - ליחידים הנותנים בפועל שירותים של נושאי משרה.
קטגוריה שנייה - חברות שעיקר הכנסתן הינה הכנסה פאסיבית (דיבידנדים, דמי שכירות ריבית ועוד).
קטגוריה שלישית - חברות שאינן כלולות בקטגוריות הקודמות, שלהן רווחיות גבוהה ואשר אינן מחלקות רווחים לבעלי מניותיהן.
בנוסף המליץ הצוות כי משיכות של כספים על ידי יחידים בעלי מניות מהחברות שלהן שלא יוחזרו לחברה תוך 3 חודשים, יחשבו כדיבידנד או משכורת, לפי העניין, בידי אותם יחידים.
- 3.ב2016 יהיה שוב בחירות (ל"ת)מומחה להסתברות 14/03/2015 22:33הגב לתגובה זו
- 2.אם יכריחו אותי לחלק דיבידנד אז אקים חברה בחול. פשוט מאו (ל"ת)זובי 14/03/2015 20:36הגב לתגובה זו
- 1.חחחח 14/03/2015 20:22הגב לתגובה זוטרכטנברג . המיסים יגדלו וזה לטובת החד הוריות . הפרנסה של הגרושות על הציבור.
בנק ישראל: להעמיד ערבות מדינה למשכנתאות בחברה הערבית היכן שניתן
לאחר גידול במספר סניפי הבנקים בישובי חברה הערבית לאורך שני העשורים האחרונים, כיום אלה מהווים 10% מכלל הסניפים של הבנקים - בעוד ש-15% מכלל אוכלוסיית ישראל מתגוררים בישובים אלה, כך עולה מסקירה שהציגו היום בבנק ישראל בכנסת אודות בנקאות למשקי הבית הערבים בישראל. כ-27% אחוז מהאוכלוסייה ביישובי החברה הערבית אינם פועלים באמצעות הבנקים, חלקם פועלים בבנק הדואר, זאת מול 4% באוכלוסיה היהודית. 63% מהאוכלוסיה הערבית הבוגרת החזיקה בכרטיס אשראי ב-2020 מול 86% אצל יהודים. מתוך מחזיקי כרטיס האשראי הערבים, 15.3% הוגבלו למסגרת של עד 3,000 שקל לעומת 5.1% בקרב היהודים. 86% מהערבים בארץ שמחזיקים במסגרת עו"ש ניצלו אותה, בהשוואה ל-70% מהיהודים. עוד נכתב כי שיעור הלווים שפיגרו בתשלומי ההלוואה במהלך השנה ביישובי החברה הערבית גבוה משמעותית (11.7% מול 6% בקרב יהודים) ושיעור הריבית ביישובי החברה הערבית גבוה בהשוואה ליתר המגזרים (5.87% מול 4.68%). באשר למשכנתאות הוסבר כי מספר ההלוואות לדיור ביחס לכמות הדירות שנרכשו או נבנו ביישובי החברה הערבית נמוך בהשוואה למגזר היהודי. בחלק גדול מהעסקאות ביישובי החברה הערבית קיימת בעיה במשכון הנכס כתוצאה מהעדר רישום מסודר בטאבו. כמות ההלוואות לדיור בחברה הערבית גדלה ב-42% בשנתיים האחרונות. חלק מהאשראי לדיור בחברה הערבית ניתן כאשראי צרכני בגלל קשיי רישום. לאור אלה, הובאו גם ההמלצות שגיבש צוות בין משרדי המורכב מבנק ישראל (ובתוכו הפיקוח על הבנקים), רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון, המשרד לשוויון חברתי, משרד האוצר, המועצה הלאומית לכלכלה, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים, משרד ראש הממשלה, ורשות המיסים. בין הההמלצות ערבות מדינה למשכנתאות עבור נכסים ברי רישום (ההמלצה נבחנת מחדש על ידי החשכ"ל, כך צוין), תכנית לחינוך פיננסי בחברה הישראלית בכלל ובחברה הערבית בפרט; הסרת החסמים בפני שימוש באמצעי תשלום מתקדמים; הנגשת חלק מהתכנים הבסיסיים של הגופים הפיננסיים בשפה הערבית; בחינת הצורך והחסמים במתן שירותים תואמי כללי השריעה; הגברת ההגנה הצרכנית ללקוח הפיננסי; אופן הנגשת אשראי ועוד.
