חברת פיתוח מדפסות ה-3D טסה 50% בשבוע: "החזון - להגיע לארה"ב"
שוק מדפסות התלת מימד ממשיך להלהיט את המשקיעים ברחבי העולם. רק אתמול (ב') פרסמה קמטק כי קיבלה הזמנה מארה"ב והמניה שלה השתוללה. אחת מהחברות שמתחילה לעלות על רדאר המשקיעים היא ננו דיימנשן שנחשבת עדיין לסטארט אפ ומפתחת מדפסת תלת מימד (3D) למעגלים מודפסים.
בתוך כשבוע זינקה מניית החברה בלמעלה מ-50% מערכה לאחר שדיווחה על שתי עסקאות: העסקה המהותית נחתמה בסין - שיתוף פעולה עם חברה סינית ממשלתית גדולה. החברה הסינית התחייבה להקים מפעל לייצור ננו-חומרים עבור ננו דיימנשן בהשקעה של 3 מיליון דולר. העסקה תמומן על ידי הממשלה הסינית אשר תחזיק ב-50% מהזכויות בשותפות תקום.
מטרת המפעל הוא לייצר ננו-חומרים ייחודייים המובוססים על הטכנולוגיה של ננו-דיימנשן. החומרים יהיו מיועדים לשווקים שונים למעט שוק המעגלים האלקטרוניים (PCB) שבו פועלת ננו דיימנשן.
חברת ננו דיימנשן המנוהלת על ידי עמית דרור מפתחת מדפסת תלת-מימד המדפיסה מעגלים אלקטרוניים מודפסים (PCB) רב שכבתיים. כלומר, היא מדפיסה דיו המוליך חשמל בקוים מזעריים שרוחבם עשרות מיקרונים ודיו מבודד המאפשר ייצור מספר שכבות מוליכים אחת מעל השניה. סוגי הדיו שאנו מפתחים מבוססים על ננוטכנולוגיה שפותחה ע"י ננו דיימנשן ודיו-מבודד שגם כן פותח במעבדת הננו-כימיה שלנו, שבסופו של דבר יוצרים כרטיס אלקטרוני כמו למשל לוח-אם במחשב, ללא השבבים כמובן
- האם מניית סטרטסיס מעניינת ומה לגבי ננו דיימנשן?
- המניה שמזנקת ב-96% ומה הקשר הישראלי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההודעה השנייה של החברה שסיפקה נחת למשקיעים קשורה להשקעה של 1.2 מיליון דולר שבוצעה בחברה. מטרת המהלך הייתה לחזק את החוסן הפיננסי של החברה ובוצעה במחיר של 1.65 שקלים למניה כאשר למשקיעים ניתן מנגנון הבטחת מחיר (ראצ'ט) במידה והמניה תהיה בשער נמוך יותר בעוד 18 חודשים מהיום.
בין המשקיעים בחברה נמצא גם התעשיין צבי ימיני אשר השקיע סכום של 500 אלף שקל. כמו כן, גם פרופ' בנעד גולדווסר המתמחה בתחום האורולוגיה לקח חלק בסבב הגיוס. Bizportal שוחח עם ימיני אשר בשנים האחרונות רשם אקזיטים בהיקף של יותר מ-200 מיליון דולר.
"הקשר שלי לחברה נוצר דרך איציק שרם (היו"ר). הוא לקח אותי לראות את החברה ואז התרשמתי מהחזון, מהחלום ומהאנשים ומהעבדות ומהטכנולוגיה שיצאה מהאוניבריסיטה העברית. כיו"ר שנקר התייעצתי גם עם אנשי המעבדה שלנו בתחום ה-3D וראיתי שהמוצר שמפתחת ננו דיימנשן מאוד מעניין ולכן החלטתי להשקיע".
- אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
- אהרון פרנקל מגדיל שוב את אחזקתו בתמר פטרוליום – נותר ללא מתחרים בקרב על השליטה אחרי שרק אתמול ר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את...
צבי ימיני הוא אחד התעשיינים הבכירים במשק. בגיל 64 הוא רשם אחריו מספר מהלכים להנפקת חברות. את צ.א.ג תעשיות הנפיק בנאסד"ק ואת פולימר לוג'יסטיק הנפיק בבורסת לונדון. ימיני לא פוסל את האפשרות שגם ננו דיימנשן תגיע לשוק האמריקני.
"התקופה הקרובה תגיד לאן הולכים. החזון של כולם זה להגיע לשוק האמריקני. מהניסיון שלי, אני לא הנפקתי בישראל. הנפקתי בלונדון, ובארה"ב וההבדל בשווי היה משמעותי. צריך לזכור שהנפקה זה לא רק כסף, אלא גם חשיפה, קשרים ועוד".
ביחס לטווח היותר ארוך, ימיני אשר גם מונה לדירקטור בחברה משדר אופטימיות: "אני מקווה שננו דיימנשן תמשיך להישאר ולעבוד גם מהארץ. החברה לא נסמכת רק על מוצר אחד ויכולה להתפתח לכיוונים אחרים. קשה לאמוד היום את הפוטנציאל של החברה - אבל בעוד כמה שנים אני מקווה שהתמונה תהיה שונה".
- 2.כל הכבוד לחברה 04/02/2015 04:12הגב לתגובה זושימו לב איזה אנשי עסקים מהשורה הראשונה גייסה החברה זה אומר המון
- 1.חימוביץ 03/02/2015 12:22הגב לתגובה זוהחברה רק סטרט אפ שלא הצליחהלגייסונכנסה בדלת האחורית כדי לרמות את הציבור איציק שרם מחק כבר מעל 500 מיליון כספי ציבור בסוף רק הניצאים מרויחים כי הם מוכרים לנו חלומות ותו לא

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?