אמיר ברמלי: "המגזר העסקי התחיל לשנות דיסקט בעניין האשראי החוץ בנקאי"
הריבית במשק עומדת על 0.25% ובכל זאת יש עסקים שזקוקים לאשראי מחוץ למערכת הבנקאית. איש העסקים אמיר ברמלי, העומד בראש קרן קלע, מסביר בראיון ל-Bizportal על מגמת הצמיחה בשוק זה, ממה היא מושפעת?
מי סוג הגופים שנזקקים לאשראי חוץ בנקאי? באילו נסיבות?
"השנה האחרונה היתה מאתגרת מאוד לכל סוגי העסקים, ואני לא מתכוון רק ל'מעצור הכלכלי' שחווה המשק במהלך 'צוק איתן'. השנה הזו חייבה את כל סוגי העסקים לתור אחר מקורות אשראי נוספים, וההיצע ללא ספק גדל, אך עדיין לא נוצר פה פתרון אמיתי ותחרותי על מתן אשראי לעסקים בינוניים או קטנים. אין ספק שכל גוף שנזקק לאשראי מהבנקים יכול למצוא היום פתרונות בזירת האשראי החוץ בנקאי - אשראי הוא אשראי. אם יש פער ריביות, הוא בדרך כלל משקף פרמיה לגמישות והזמינות המהירה יחסית של האשראי החוץ בנקאי לעומת הבנקים שנחשבים בשוק קצת יותר זולים, אך בעיקר משלמים מחיר על התחרות העזה בינם לבין עצמם".
"המושג 'אשראי חוץ בנקאי' הוא עוד סוג של המצאה ישראלית. הבנקים לא בהכרח צריכים להיות הגופים הממנים העיקריים או הגדולים ביותר. בעולם ישנן לא מעט כלכלות בהן קרנות מימון שולטות בשוק ויש תחרות אמיתית. כאן אצלנו, כתוצאה מהדומיננטיות של הבנקים בשוק האשראי ונתח השוק הגדול שלהם, נולד המושג 'חוץ בנקאי'"
איך היית מסכם את השנה החולפת בשוק האשראי החוץ בנקאי ומה היו המגמות המרכזיות?
"השנה האחרונה הייתה השנה שבה המגזר העסקי התחיל לשנות את הדיסקט כלפי האשראי החוץ בנקאי. ברור שיש פה כרטיס צהוב כלפי הבנקים שלא הצליחו, או לא ממש ניסו, למצוא פתרונות מימון למגזר העסקי בכללותו ולמגזר העסקים הקטנים והבינוניים בפרט".
- המשיך להונות אנשים תוך כדי משפט על הונאה - אמיר ברמלי גנב משקיעים בעוד 18.5 מיליון שקל
- בית המשפט החמיר את עונשו של אמיר ברמלי מ-10 ל-14 שנות מאסר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה מידת הצורך באשראי חוץ בנקאי?
"יש טעות בסיסית בהבנה ובגישה כלפי צרכי האשראי של עסקים קטנים ובינוניים. המהות היא לא מחיר האשראי אלא עצם הקצאת האשראי. יש עסקים לא מעטים שיכולים להכיל תשלום ריבית גבוהה יותר, אך כלל אינם מקבלים את האשראי הנדרש. נכון שטיפול במאות תיקי אשראי קטנים דורשים הוצאות תפעול גבוהות יותר לעומת מספר בודד של תיקי אשראי לחברות הגדולות במשק, אך התחרות צריכה להיות על הזמינות ומסלולי האשראי, ולא על הריבית".
"בשלב הזה, עדיין הנהנים הראשונים משינוי הכיוון המימוני הזה הם העסקים הגדולים, שדי בקלות מגלגלים את החובות לפי האפיק המשתלם והזמין ביותר, אבל המגמה בפירוש התחילה ועם הזמן יותר ויותר אשראי חוץ בנקאי יזרום, מתוך תחרות על תשואה, לתוך תחומי העסקים הריאליים ולתוך מתן אשראי ישיר לכל סוגי העסקים".
קרן קלע מקבוצת רוביקון מבצעת השלמת הון: פעולה שבה החברה משלימה לעסקים וחברות הון הנדרש מהם לצורך ביטחונות לקבלת אשראי סדיר ממקור בנקאי.
ימים של ריבית אפס האם זה מעודד או מפחית את האשראי החוץ בנקאי?
"חד-משמעית זה מעודד את צריכה האשראי החוץ בנקאי, זאת על רקע העובדה שגם לגופים האלה יש עודפי נזילות והם מוכנים לרדת במחיר הכסף כתחרות לבנקים בלי לפגוע בגמישות ומהירות התגובה".
- סאמיט מנצלת משבר דה זראסאי בהצעה לרכישת נכסים ב-450 מיליון דולר
- לאומי מספק מימון של 1.7 מיליארד לקיסטון בריבית טובה וזה עדיין מעל ריבית המשכנתא שלכם
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הבורסה ננעלה באדום: ת"א ביטוח איבד 6.9%, הבנקים 4.5% -...
האם אתם דורשים ביטחונות כנגד האשראי? מה תמונת המצב בהקשר הזה?
"בוודאי. בקרן קלע, בקפיטליקס וברוביקון, שלושתן חברות שעוסקות גם במימון, ניתן אשראי אך ורק כנגד ביטחונות או מנגנונים שמאפשרים רמת ביטחון גבוהה. המפתח הוא היצירתיות ומהירות התגובה, וברוב המקרים האשראי שניתן הוא לטווח קצר. פעילות המימון בקבוצה מתמקדת בענפים הסולידיים ובכלכלה ריאלית ולכן הביטחונות הכרחיים בעת קבלת אשראי. זה מוכיח את עצמו. התשואות שלנו באפיקי המימון מדברות בעד עצמן באופן עקבי כבר למעלה מ-7 שנים".
רוביקון ביזנס גרופ, המחזיקה בקרן קלע, היא חברת החזקות הפועלת בתחומים הנעים מהשקעות ומימון עד לייעוץ עסקי ויזמות סביבתית.
- 2.ראובן 01/10/2014 10:09הגב לתגובה זואני שוקל ומתלבט לגבי השקעה בקרן. רוצה אבל חושש...
- אבי 03/10/2014 00:05הגב לתגובה זומשקיע בקרן קלע יותר משנה
- 1.שרון 01/10/2014 10:05הגב לתגובה זושל עמלות מגוחכות, של מנגנונים מנוונים, של מנהלים מושחתים - המסגרות החוץ בנקאיות פורחות. גם השוק השחור. מאחל לעם ישראל שנה של פעילות בלי בנקים
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה ננעלה באדום: ת"א ביטוח איבד 6.9%, הבנקים 4.5% - איי.סי.אל זינקה 4.8%
הבורסה ננעלה בירידות חזקות, כשהבנקים וחברות הביטוח בירידות חדות, לאור איומי שר האוצר, סמוטריץ', על הכפלת המיסוי על הבנקים במידה ויגלגלו את המיסוי לצרכנים; סאמיט ירדה לאור ירידת שווי נכסים בניו יורק, ובמקביל הגישה הצעה לרכישת פורטפוליו של דה זראסאי, טורבוג'ן זינקה לאחר איזכור השם רפאל; ומי חברת האנרגיה המתחדשת שהורידה תחזיות ונפלה?
הבורסה ננעלה ביום אדום במיוחד, והפיננסים משכו את מדדי הדגל למטה, כשמספר גופים ירדו במהלך המסחר בשיעור דו-ספרתי, כולל הראל, מנורה, מזרחי ודיסקונט, אך לקראת הנעילה הירידות התמתנו מעט.
דווקא בכזה יום מעניין לראות את המניות שבכל זאת מצליחות לטפס. ארן ארן 15.25% מזנקת דו-ספרתית, ארן היא חברת מו"פ קטנה, היא מספקת שירותי פיתוח הנדסי לחברות בתעשיות שונות (רפואה, ביטחון, מים, פלסטיק), וגם משקיעה בסטארט-אפים, היא הודיעה על קבלת שתי הזמנות, האחת מחברה בטחונית ישראלית והשניה מחברה בטחונית בינלאומית לייצור מוצרים לשוק הבטחוני, בהיקף כולל של כ- 18.45 מיליון שקל, בנוסף להזמנה נוספת של כ-3 מיליון שקל. בהזמנות ארן כותבת שנכללת גם הזמנה לייצור מוצר שנבחר על ידי הלקוח כפתרון ייחודי בתחום מערכות אוויריות בלתי מאוישות (רחפנים).
סאמיט סאמיט -4.78% הגישה הצעה לרכישת פורטפוליו נכסי דיור להשכרה של חברת דה זראסאי גרופ בניו־יורק, בהיקף של כ־450 מיליון דולר, והצעתה נבחרה כהצעה המובילה במסגרת הליך מכירה פומבית המתנהל כחלק מהליכי חדלות פירעון של דה זראסאי מול הבנק המממן. במקביל, עדכנה סאמיט על אינדיקציה לירידת שווי של 65-70 מיליון דולר בנכסי הדיור הקיימים שלה בניו־יורק, נתון שממחיש את הלחץ המתמשך בשוק המגורים האמריקאי.
טורבוג'ן טורבוג'ן 9.25% זינקה היום אחרי שהודיעה על התקשרות עם רפאל כדי להשתמש במיקרו-טורבינה שעליה יש לרפאל קניין רוחני בשביל לעשות פיילוט עם חברה בטחונית, רפאל תקבל תמלוגים של 10% מההכנסות של הפרויקט. מכל ההודעה הזאת נראה שטורבוג'ן בעיקר משתמשת, לכאורה, בשם של רפאל כדי לקבל קרדיביליות מול מערכת הביטחון וגם השוק, נזכיר כי טורבוג'ן הודיעה שהיא בדרך לנאסד"ק: טורבוג’ן הגישה תשקיף ל-SEC
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ג'ין טכנולוגיות 6.41% דיווחה שנבחרה כספק יחיד לאספקת תשתית GenAI ארגונית לאחד משלושת גופי הבריאות הגדולים בישראל - לביזפורטל נודע שמדובר בקופת חולים מכבי. ההתקשרות המתוכננת היא לשלוש שנים וכוללת רישיון שימוש בפלטפורמה של החברה לצד שירותי פיתוח, התאמה, הטמעה וליווי מקצועי. נכון לעכשיו אין הזמנת עבודה מחייבת והמהלך כפוף לאישורים פנימיים אצל מכבי - ג׳ין טכנולוגיות תטמיע AI בקופ"ח גדולה - במי מדובר?

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית
פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע
800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר.
על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית. בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".
עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים.
- יו"ר נקסט ויז'ן: "יהיו עוד הזמנות גדולות, לא יודע אם כזאת, אבל הביקוש מאוד חזק"
- נקסט ויז׳ן: מי הרוויח מהעלייה ומי נשאר מאחור
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה.
