אמיר ברמלי: "המגזר העסקי התחיל לשנות דיסקט בעניין האשראי החוץ בנקאי"
הריבית במשק עומדת על 0.25% ובכל זאת יש עסקים שזקוקים לאשראי מחוץ למערכת הבנקאית. איש העסקים אמיר ברמלי, העומד בראש קרן קלע, מסביר בראיון ל-Bizportal על מגמת הצמיחה בשוק זה, ממה היא מושפעת?
מי סוג הגופים שנזקקים לאשראי חוץ בנקאי? באילו נסיבות?
"השנה האחרונה היתה מאתגרת מאוד לכל סוגי העסקים, ואני לא מתכוון רק ל'מעצור הכלכלי' שחווה המשק במהלך 'צוק איתן'. השנה הזו חייבה את כל סוגי העסקים לתור אחר מקורות אשראי נוספים, וההיצע ללא ספק גדל, אך עדיין לא נוצר פה פתרון אמיתי ותחרותי על מתן אשראי לעסקים בינוניים או קטנים. אין ספק שכל גוף שנזקק לאשראי מהבנקים יכול למצוא היום פתרונות בזירת האשראי החוץ בנקאי - אשראי הוא אשראי. אם יש פער ריביות, הוא בדרך כלל משקף פרמיה לגמישות והזמינות המהירה יחסית של האשראי החוץ בנקאי לעומת הבנקים שנחשבים בשוק קצת יותר זולים, אך בעיקר משלמים מחיר על התחרות העזה בינם לבין עצמם".
"המושג 'אשראי חוץ בנקאי' הוא עוד סוג של המצאה ישראלית. הבנקים לא בהכרח צריכים להיות הגופים הממנים העיקריים או הגדולים ביותר. בעולם ישנן לא מעט כלכלות בהן קרנות מימון שולטות בשוק ויש תחרות אמיתית. כאן אצלנו, כתוצאה מהדומיננטיות של הבנקים בשוק האשראי ונתח השוק הגדול שלהם, נולד המושג 'חוץ בנקאי'"
איך היית מסכם את השנה החולפת בשוק האשראי החוץ בנקאי ומה היו המגמות המרכזיות?
"השנה האחרונה הייתה השנה שבה המגזר העסקי התחיל לשנות את הדיסקט כלפי האשראי החוץ בנקאי. ברור שיש פה כרטיס צהוב כלפי הבנקים שלא הצליחו, או לא ממש ניסו, למצוא פתרונות מימון למגזר העסקי בכללותו ולמגזר העסקים הקטנים והבינוניים בפרט".
- המשיך להונות אנשים תוך כדי משפט על הונאה - אמיר ברמלי גנב משקיעים בעוד 18.5 מיליון שקל
- בית המשפט החמיר את עונשו של אמיר ברמלי מ-10 ל-14 שנות מאסר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה מידת הצורך באשראי חוץ בנקאי?
"יש טעות בסיסית בהבנה ובגישה כלפי צרכי האשראי של עסקים קטנים ובינוניים. המהות היא לא מחיר האשראי אלא עצם הקצאת האשראי. יש עסקים לא מעטים שיכולים להכיל תשלום ריבית גבוהה יותר, אך כלל אינם מקבלים את האשראי הנדרש. נכון שטיפול במאות תיקי אשראי קטנים דורשים הוצאות תפעול גבוהות יותר לעומת מספר בודד של תיקי אשראי לחברות הגדולות במשק, אך התחרות צריכה להיות על הזמינות ומסלולי האשראי, ולא על הריבית".
"בשלב הזה, עדיין הנהנים הראשונים משינוי הכיוון המימוני הזה הם העסקים הגדולים, שדי בקלות מגלגלים את החובות לפי האפיק המשתלם והזמין ביותר, אבל המגמה בפירוש התחילה ועם הזמן יותר ויותר אשראי חוץ בנקאי יזרום, מתוך תחרות על תשואה, לתוך תחומי העסקים הריאליים ולתוך מתן אשראי ישיר לכל סוגי העסקים".
קרן קלע מקבוצת רוביקון מבצעת השלמת הון: פעולה שבה החברה משלימה לעסקים וחברות הון הנדרש מהם לצורך ביטחונות לקבלת אשראי סדיר ממקור בנקאי.
ימים של ריבית אפס האם זה מעודד או מפחית את האשראי החוץ בנקאי?
"חד-משמעית זה מעודד את צריכה האשראי החוץ בנקאי, זאת על רקע העובדה שגם לגופים האלה יש עודפי נזילות והם מוכנים לרדת במחיר הכסף כתחרות לבנקים בלי לפגוע בגמישות ומהירות התגובה".
- ה"תכנית אסטרטגית" של אוגווינד נחשפת: הנפקה בדיסקאונט למנהלים
- אלטשולר שחם בדרך לעסקת בעלי עניין: הפעילות הפרטית עשויה להימכר לחברה הציבורית
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלו המניות שיזכו לביקושים והיצעים בשל עדכון המדדים
האם אתם דורשים ביטחונות כנגד האשראי? מה תמונת המצב בהקשר הזה?
"בוודאי. בקרן קלע, בקפיטליקס וברוביקון, שלושתן חברות שעוסקות גם במימון, ניתן אשראי אך ורק כנגד ביטחונות או מנגנונים שמאפשרים רמת ביטחון גבוהה. המפתח הוא היצירתיות ומהירות התגובה, וברוב המקרים האשראי שניתן הוא לטווח קצר. פעילות המימון בקבוצה מתמקדת בענפים הסולידיים ובכלכלה ריאלית ולכן הביטחונות הכרחיים בעת קבלת אשראי. זה מוכיח את עצמו. התשואות שלנו באפיקי המימון מדברות בעד עצמן באופן עקבי כבר למעלה מ-7 שנים".
רוביקון ביזנס גרופ, המחזיקה בקרן קלע, היא חברת החזקות הפועלת בתחומים הנעים מהשקעות ומימון עד לייעוץ עסקי ויזמות סביבתית.
- 2.ראובן 01/10/2014 10:09הגב לתגובה זואני שוקל ומתלבט לגבי השקעה בקרן. רוצה אבל חושש...
- אבי 03/10/2014 00:05הגב לתגובה זומשקיע בקרן קלע יותר משנה
- 1.שרון 01/10/2014 10:05הגב לתגובה זושל עמלות מגוחכות, של מנגנונים מנוונים, של מנהלים מושחתים - המסגרות החוץ בנקאיות פורחות. גם השוק השחור. מאחל לעם ישראל שנה של פעילות בלי בנקים
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%
ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה
ג’י סיטי ג'י סיטי 2.23% , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה, פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.
בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO, "עם השפעה זניחה על המינוף” ג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.
מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.
מה המספרים מספרים
מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch) עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.
- הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים
- ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.

ה"תכנית אסטרטגית" של אוגווינד נחשפת: הנפקה בדיסקאונט למנהלים
אחרי זינוק ביותר מ-50% בעקבות ההבטחות והראיון על "פרק חדש" אוגווינד מודיעה על הנפקה פרטית בדיסקאונט של 30% ובדילול של 42% בהון - המשקיעים הקטנים נשארים בחוץ, וההנהלה "מביעה אמון בחברה" במחיר מבצע; אישור הגיוס תלוי בבעלי המניות - אל תהיו פרייארים!
מתחילת נובמבר אוגווינד זינקה יותר כ-57%, בעקבות הבאזז סביב ה“תוכנית האסטרטגית” וגם ההבטחות שהיו"ר יפתח רון-טל והמנכ"ל טל רז נתנו לנו שעכשיו זו כבר לא חברת מו״פ, אלא “שחקן אנרגיה יזמי באירופה”. אבל היום מתברר מה באמת מסתתר מאחורי כל ההצהרות האחרונות,
דבר שעצוב לומר היה כתוב על הקיר לכל אורך הדרך - גיוס הון בדיסקאונט למקורבים ולבעלי עניין, כשהציבור נשאר בחוץ. כשפורסמה התכנית ניתחנו אותה - מה מסתתר
מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד? כבר בחודש הקודם כתבנו לכם שהחברה לא באמת מתקדמת לשלב מסחרי, אלא מכינה את הקרקע לגיוס הון נוסף. כבר אז כתבנו שאוגווינד מנסה לצייר חזון על התרחבות לאירופה, אבל בפועל זה איתות לשוק שהיא צריכה כסף כדי לשרוד. והנה זה הגיע.
אוגווינד הודיעה כי ועדת הביקורת אישרה הנפקה פרטית של 14.3 מיליון מניות במחיר של 3.5 שקלים למניה יחד עם 14.3 מיליון אופציות במחיר מימוש של 5 שקלים עד סוף 2028. אם לוקחים בחשבון את כל האופציות, זה משקף דילול של כמעט
42% מההון. בשוק המניה נסחרת סביב 4.96 שקלים, כך שהמשתתפים בהנפקה יקבלו את המניות בכ-30% הנחה למחיר המניה בשוק ערב ההנפקה, ובחישוב אפקטיבי קרוב ל-2 שקלים למניה, כלומר דיסקאונט של יותר מ-50%.
בזמן שהמשקיעים
הקטנים רכשו מניות בשערים גבוהים, בזמן שהמשקיעים הסכימו לתת לאוגווינד שאכזבה לא פעם ולא פעמיים - צ'אנס נוסף. אוגווינד חוזרת על הדפוס, ההנהלה תקבל אופציות ומניות במחירי רצפה. ואם זה לא מספיק, החברה גם מודיעה על כוונה לגייס עד
30 מיליון שקל נוספים ממוסדיים באותם תנאים שפירטנו.
לפי ההודעה לבורסה זה עדיין לא סופי ותלוי באישור האסיפה הכללית של בעלי המניות. לכאורה זה בקשה מוגזמת מהמשקיעים שקנו מניות במחיר מלא. להנהלה לא מגיעה כזאת מתנה לפני שיש בכלל הכנסות משמעותיות
שלא לדבר על רווחים, כשכל מה שנראה הוא שהתכנית האסטרטגית בסופו של דבר מדללת את המשקיעים בחיר נמוך.
- יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”
- מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה שהובטח ומה שבאמת קרה
כשדיברנו עם ההנהלה בתחילת החודש, גם אנחנו רצינו להאמין. רצינו לחשוב שאולי הפעם באמת יש שינוי אמיתי, שאוגווינד עברה
שלב. הם דיברו על “פרק חדש באירופה”, על פרויקטים של מאות מיליוני אירו, על מימון מוסדי חכם ועל שלב מסחרי שמתחיל סוף-סוף לקרום עור וגידים - יפתח רון-טל:
“אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”
