photos

השטר הראשון של 50 שקלים נכנס היום למחזור - שאלות ותשובות

השטר הירוק נושא את דיוקנו של המשורר שאול טשרניחובסקי. צפו ברשימה של פרטים שיעזרו לכם להימנע מקבלת שטר מזויף
אבי שאולי | (4)

שטר ה-50 שקלים החדש נכנס היום לשימוש. בנק ישראל קורא לציבור להכיר את השטר החדש ואת סימני הביטחון, באמצעות עלוני ההסברה, באתר האינטרנט, ובאפליקציה סלולרית שהושקה היום ("שטר ה-50 החדש") ואפילו מוקד טלפוני והמוקד הטלפוני 1-800-300-018.

הבוקר מופץ השטר החדש לציבור הרחב בקופות הבנקים המסחריים, במכשירים האוטומטיים למשיכת מזומנים ובסניפי חברת הדואר. הבעיה היא שהשטר החדש דומה לשטר הקיים של ה-20 שקלים, הנושא את דיוקנו של משה שרת - ראש הממשלה השני של מדינת ישראל.

שטר ה-50 שקלים החדש (הראשון בסדרת השטרות החדשה), נושא את דיוקנו של המשורר שאול טשרניחובסקי. בהמשך יושקו שטרות חדשים של 20 בצבע אדום (רחל המשוררת), 100 בצבע כתום (לאה גולדברג) ו-200 בצבע כחול (נתן אלתרמן).

השטרות החדשים מציגים רמה של בטחון, חדשנות ונגישות מהמתקדמות בעולם, ומשולבים בהם מגוון סימני ביטחון מתקדמים נגד זיופים, המיוצרים בטכנולוגיות שונות. בנוסף, בשטרות החדשים משולבים סימנים ייעודיים לטובת אוכלוסיית העיוורים ובעלי לקויות הראיה.

איך תזהו שטר מזוייף?

1 - הדיוקן השקוף - סימן מים בצורת דיוקן זהה לדיוקן שעל השטר ולצדו הערך הנקוב.

2 - הערך המנוקב - ערך השטר (50) מנוקב בחלקו העליון של השטר בחורים זעירים.

3 - חוט חלון - חוט הביטחון, בגוון ירוק, שזור במצע השטר ונגלה בשלושה "חלונות" בגב השטר. בהטיית השטר ישנה החוט גוון.

4 - דיו הבולטת - הדיוקן, חתימת הנגיד, השנה העברית והלועזית, הטקסטים בשלוש השפות, וכן הסימן הייעודי לעיוורים בשולי השטר, מודפסים בדיו בולטת.

5 - הפס הזוהר - פס שקוף וזוהר משולב לרוחב השטר, לצד הדיוקן. בהטיית השטר, מופיעים ונעלמים על גבי הפס לסירוגין, סמל המנורה והערך הנקוב.

6 - הספר המוזהב - פרט עיצובי בצורת "ספר פתוח ומוזהב". בעת הטיית השטר, משנה הספר את צבעו מזהב לירוק ובמקביל, קו אופקי נע כלפי מעלה ומטה על פני הספר.

פרטים נוספים על השטר החדש של ה-50 שקלים

דיוקן: שאול טשרניחובסקי.

הצבע השליט: ירוק.

מידות: 71 136 מ"מ.

עיצוב צד הפנים: דיוקן המשורר על רקע עץ הדר ופירותיו.

עיצוב צד הגב: עמוד בסגנון קורינתי וכן שורות מתוך שירו של שאול טשרניחובסקי "אני מאמין".

סימן לעיוורים: שני צמדי קווים הממוקמים בשוליים התחתונים של השטר, משמאל ומימין.

מה עם השטרות הישנים של 50 שקלים?

השטרות הקיימים של 50 שקלים (יש כ-50 מיליון שטרות כאלה) הנושאים את דמותו של הסופר ש"י עגנון, ימשיכו לשמש הילך חוקי למשך מספר שנים, ויהלכו במחזור במקביל לשטרות החדשים. כאשר שטרות אלו יופקדו בבנק ישראל הם יוחלפו בהדרגה בשטרות מהסדרה החדשה. הואיל ומהלך ההחלפה הוא הדרגתי, הציבור אינו נדרש לבצע בשלב זה כל פעולת החלפה של שטרות. בהמשך, יפרסם בנק ישראל את המועד שבו שטרות מסדרה ב' יפסיקו לשמש הילך חוקי, וכן יקבע את משך התקופה להחלפת השטרות מסדרה ב'.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    דן 17/09/2014 13:43
    הגב לתגובה זו
    עכשיו יהיו חייבים להחליף את הצבע של השטר של 20 ₪. האם אותו גאון ישלם את עלות ההחלפה או שאנחנו נשלם ?
  • 3.
    קרנית 17/09/2014 13:08
    הגב לתגובה זו
    הכל בשביל שקרנית פלוג תהיה רשומה על השטר עם החתימה המעמיס שלה
  • 2.
    למה השקעה פירסום בטלוויזיה לשטר חוששים שלא נשתמש בו (ל"ת)
    אבי 16/09/2014 11:42
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    למה אותו צבע כמו 20?!כמה טיפשים אפשר להיות (ל"ת)
    ד 16/09/2014 11:21
    הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).