ביום ה' - האירוע המוזר, שעלול ליצור זעזוע באירופה - 'מדד הפחד' כבר זינק בפראות
עד לפני מספר ימים השווקים הפיננסים לחלוטין התעלמו מאפשרות היפרדותה של סקוטלנד מהממלכה הבריטית, המאוחדת שכן כל הסקרים הראו שהמהלך לא צפוי לצאת אל הפועל. אבל אז פורסם סקר אחרון ב'סאנדי טיימס' שמצביע על כך שדווקא הלאומנים הסקוטים הם אלה שתופסים את ההובלה - והסערה החלה. 'מדד הפחד' בבורסה הבריטית קפץ 19% השבוע לרמתו הגבוה מאז נוב' 2008, והפאונד איבד גובה.
זה יקרה ביום חמישי הקרוב שכארבעה מיליון סקוטים, בני 16 ומעלה, יהיו רשאים להצביע במשאל באשר לסוגיית ההיפרדות. אביחי שורצקי, האסטרטג הראשי של בית ההשקעות , IBI מסביר על ההשלכות של המהלך, אם ייצא לפועל.
"היקף הנכסים הפיננסיים בסקוטלנד - כטריליון פאונד"
"נגיד הבנק המרכזי של אנגליה, מארק קרני, ציין כי היקף הנכסים הפיננסיים בסקוטלנד עומד על כטריליון פאונד, פי 10 מהתוצר במדינה. לאור זאת במידה ויוקם בנק מרכזי עצמאי בסקוטלנד, יהיה עליו לבנות רזרבות מט"ח גדולות. ללא צעד שכזה, הבנק המרכזי לא יוכל לשמש כמלווה של מוצא אחרון, כך שהוא לא יוכל לחלץ בנקים שכשלו ולשמור על כספי הפיקדונות. התייחסות זו של נגיד הבנק המרכזי באנגליה מעלה חשש כי החלטה על עצמאות בסקוטלנד עלולה להוביל למהלך אגרסיבי של משיכת פיקדונות בנקאיים אל מחוץ למדינה".
הבנקים הסקוטים RBS ו- LLOYDS עלולים להיפגע מכך ולספוג הורדת דירוג כתוצאה מסיכון מוניטארי, פיסקאלי, חוקתי ורגולאטורי.
"שני הבנקים ציינו כי הם מחזיקים בתוכניות מגירה לפיהן הם צפויים להעביר את כל פעילות המטה ללונדון במקרה של החלטה על עצמאות בסקוטלנד, מה שלא צפוי להוביל לשינוי בפעילות היומיומית של הבנקים. לפי מספר הערכות, צעד שכזה עשוי לעלות לכל אחד מהבנקים כמיליארד פאונד".
- IBI: "השוק לא לבעלי לב חלש בזמן הקרוב" - מה הנתון הכלכלי החשוב?
- IBI מתייחס למשבר ביוון ובנפט: ממה להיזהר ואיפה יש הזדמנויות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סקוטלנד היא מדינה עשירה עם תוצר לנפש גבוה של יותר מ-33 אלף דולר לנפש. למעשה סקוטלנד היא האזור העשיר בבריטניה אחרי לונדון ודרום מזרח אנגליה. בין מקורות ההכנסה הבולטים במדינה: נפט, וויסקי ותייירות.
"קיים חשש לפיו ההתפתחויות האחרונות יובילו לסיכון תמידי באשר לעצמאותה של סקוטלנד, גם אם ההחלטה במשאל הנוכחי תהיה בסופו של דבר על הישארות בממלכה המאוחדת. כדוגמא לכך מביאים את משאלי העם שהתקיימו בנוגע לעצמאות של אזור קוויבק בקנדה, ואשר הובילו לחשש מתמשך מפני אפשרות זו. לכן קיימת סבירות לא מבוטלת לכך שהגופים הבינלאומיים המחזיקים בפעילות משמעותית בסקוטלנד (ביניהם LLOYDS ו- RBS) יעבירו את פעילות המטה שלהם מהמדינה, ללא קשר לתוצאות המשאל הנוכחי".
אביחי שורצקי מסביר ל-Bizportal כי "עד לפני שבועיים היה יתרון לתומכים באי היפרדות מהממלכה, אלא שהתומכים בעצמאות צברו מומנטום ופתאום זאת הפכה להיות אפשרות ריאלית". מאז ראש ממשלת בריטניה, דיוויד קמרון, פועל במרץ לשמירת האיחוד.
- הבובות הפופולריות מסוכנות לילדים: משרד הכלכלה מזהיר משימוש בבובות LABUBU
- ביטוח לאומי דיגיטלי: לנצח את הבירוקרטיה מהספה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
מה יקרה אם הסקוטים יצביעו בעד ההתנתקות?
"חברות שיש להן פעילות משמעותית בסקוטלנד יימכרו וחברת תשתיות כמו למשל חברת החשמל הבריטית SSE עלולות להיפגע. האיחוד האירופי נותן סובסידיות לאנרגיה מתחדשת ויתכן שהוא יפסיק להעניק אותן לחברות סקוטיות".
מה לגבי המערכת הפיננסית?
"החשש הוא שהבנק המרכזי לא יוכל לסייע לבנקים ואז אנשים ידאגו לפקדונות שלהם ועלולה להיות בריחה של פקדונות. בנוסף יש חוסר בהירות לגבי איך תהיה המדיניות הפיסקאלית וכיצד תיראה מערכת המיסוי".
סקוטלנד נחשבת לשמאלנית יותר מאנגליה בנושאים רבים - הסקוטים היו שמחים לוותר על הנשק הגרעיני (שחלק רב ממנו נמצא בסקוטלנד), להעלות את שכר המינימום ולהימנע מחוקים קשים נגד הגירה. הסקוטים נוטים יותר להתקרבות לאיחוד האירופי בעוד האנגלים מצדדים בסוג של בדלנות.
מה החששות מבחינה כלכלית?
"בגלל הסיכונים האלה: מוניטארי, פיסקאלי ורגולטורי, מספר חברות כבר אמרו שיש להן תוכנית מגירה - יעבירו את עיקר הפעילות שלהן ללונדון ובכך למנוע הרבה סיכונים".
בשורה התחתונה - כיצד תשפיע ההיפרדות על סקוטלנד?
"ההשפעה הישירה המיידית - זה הולך להיות רע מאוד עבור סקוטלנד. משקיעים אוהבים יציבות ולכן בשלב הראשון יהיה זעזוע. רק בטווח הארוך תיתכן התייצבות. סקוטלנד היא מדינה קטנה ולכן היא תצטרך להקים מוסדות עצמאיים ולהתוות מדיניות עצמאית. נעשה מאמץ גדול בבריטניה למנוע את המהלך, בין השאר לתת יותר סמכויות אוטונומיות וזה נושא פרי".
סקוטלנד: נפט, ויסקי ותיירות
סקוטלנד היא חלק מהממלכה המאוחדת - מדינה שקמה בשנת 1707 כתוצאה מאיחוד של ממלכות אנגליה וסקוטלנד. בשנת 1921 הפכה אירלנד למדינה עצמאית מלבד צפון המדינה שנותר תחת שלטון בריטי.
שטחה של סקוטלנד הוא קרוב לשליש משטחה של כל הממלכה המאוחדת. המדינה הררית וגרים בה קצת יותר מ-5 מיליון תושבים. העיר הגדולה היא גלזגו, אך הבירה היא אדינבורו, שם יש ממשלה ופרלמנט בנוסף לנציגי סקוטלנד בפרלמנט הבריטי.
- 1.לכו תחפשו מי ינענע 12/09/2014 15:35הגב לתגובה זודבר אחד כן הבנתי. ירידות בארהב בטוח לא יהיו בגלל מאורע זה. חפשו פראיירים אחרים למכור להם פוטים.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
