"החלטת הריבית של בנק ישראל מראה על שינוי במדיניות והרצון שלו להקדים את השוק", כך מגיב היום רפי גוזלן , הכלכלן הראשי של IBI להחלטה של פרופ' קרנית פלוג להוריד את הריבית במשק לרמה של 0.25%. "בפעמים הקודמות שזה קרה, שוק ההון גרר את בנק ישראל להפחתת הריבית". ביחס להחלטה - גוזלן לא סבור שההחלטה הייתה מפתיעה אך הוא העריך כי הריבית תרד עד סוף השנה. "נוצר כאן תמהיל שמשך את בנק ישראל להורדת הריבית ובתוך התמהיל ניתן לראות אינפלציה אשר נמוכה מתחת ליעד של הבנק, האטה במשק טרום מבצע צוק איתן והחשש מהחרפה של אירועים אלו. המטרה המרכזית של ההחלטה הוא לתמוך במגמת הפיחות של השקל מול הדולר". "בנק ישראל שם את ההתעסקות עם הנדל"ן בצד עוד מיימי פישר" כאשר נשאל גוזלן האם בנק ישראל החליט לוותר על ההתמודדות עם מחירי הנדל"ן אשר נמצאים במגמת עלייה הוא ציין כי "בנק ישראל שם את ההתעסקות עם הנדל"ן בצד עוד מימי פישר. הבנק הצביע על כך שיש לטפל בבעיה הזאת בדרכים אחרות". עד למתי יכולה הריבית להישאר ברמה הזאת? "אם המהלך יצליח להשאיר את שער החליפין ברמה הנוכחית אז זה יכול להימשך עוד הרבה זמן. אם זה לא יקרה, לבנק ישראל נשאר עוד כדור אחד במחסנית להתמודדות עם המצב - קביעת רצפה לשער החליפין. זה יהיה שינוי דרמטי שיידרש - בייחוד אם נמשיך לראות את סביבת האינפלציה יורדת. זה עוד מוקדם מדי לדבר על זה, אבל יכול להיות רלוונטי בעוד מספר חודשים". "כמעט ולא תהיה השפעה על המצב המאקרו כלכלי" יניב חברון , הכלכלן הראשי של אקסלנס, אומר כי אינו מבין מדוע נגידת בנק ישראל קרנית פלוג חושבת שהפחתת הריבית תשפיע על ציפיות האינפלציה "בשביל לעודד רכישות צריך שיאמינו שהשכר יעלה, שהמיסים יירדו ושתהיה ירידה במחירי הדירות אלו לא דברים שייקרו כרגע, במיוחד לאור ההוצאות האדירות של מבצע צוק איתן. הריבית משפיעה על מטבע החוץ, אך גם המצב בעולם משפיע, במיוחד באירופה. בנק ישראל מתעלם מהסיכונים בשוק הדיור ובשוק האג"ח. בנק ישראל למעשה ממשיך לנפח את מחירי הדיור ואת מחירי האג"ח, על המצב המאקרו כלכלי של המשק כמעט ולא תהיה השפעה". אורי גרינפלד , הכלכלן הראשי של פסגות, אמר: "היחלשות השקל לא מנעה את ההפחתה ואולי אף היוותה טיעון נוסף שמצדיק הפחתת ריבית מפתיעה שתשדר לשווקים כי בבנק ישראל נוקטים במדיניות אקטיבית יותר מבעבר על מנת להחליש את המטבע. מכיוון שגם באופן תיאורטי אין לריבית עוד הרבה מקום לרדת, בהסתכלות קדימה, בדומה לארה"ב, השאלה שתלווה מעתה את השווקים היא מתי הריבית תחל לעלות? להערכתנו מכיוון שסביבת האינפלציה תוותר נמוכה עוד זמן ממושך והפעילות במשק תוותר מתונה ואף תרשום האטה משמעותית ברבעון הקרוב בגלל השפעות המבצע, הריבית צפויה להיוותר ברמתה הנוכחית עד אשר הריבית בארה"ב תחל לעלות, כלומר לא לפני סוף 2015". "השקל צפוי להיחלש" אלכס ז'בז'ינסקי , הכלכלן הראשי של מיטב דש, אמר: "הורדה שניה ברציפות וכנראה האחרונה, משקפת שמבחינת בנק ישראל המצב הכלכלי במשק מתדרדר לכיוון מסוכן, כפי שבא לידי ביטוי בהאטה בצמיחה עוד לפני המלחמה, בירידה באינפלציה ובעלייה באבטלה. הבעיה היא שהיעילות של הורדה זו אינה גבוהה, זאת לאור העובדה שברמה כל כך נמוכה של הריבית הבנקים כמעט לא יתרגמו את הורדת הריבית ללקוחות החייבים. השקל צפוי להיחלש, אך היחלשותו קשורה לא רק להורדות הריבית ע"י בנק ישראל אלא גם למצב הכלכלי והתקציבי. בנק ישראל "מקווה" ששוק הדיור כבר לא יתאושש וחוק מע"מ אפס לא יאושר, כי הורדת הריבית מתרחשת על רקע מחסור בהיצע של הדירות ובנסיבות רגילות הייתה מחזקת את הביקושים". ז'בז'ינסקי מוסיף כי "תיאורטית, במצב של ריבית כל כך נמוכה בנק ישראל יכול, אם המצב הכלכלי ימשיך להתדרדר, להתחיל ולרכוש אגרות חוב, כפי שעשה בשנת 2009. אולם, הסבירות לכך נמוכה כי יעילות של צעד מסוג זה תהיה נמוכה ומנגד הסיכון רק יעלה. לכן, עם הורדת הריבית האחרונה, בנק ישראל מיצה את יכולותיו לעזור למשק. הכדור נמצא אצל משרד האוצר. רק מדיניות נכונה ונחושה מצדו יכולה לעצור את גלישת המשק להאטה עמוקה עוד יותר". "בנק ישראל שבר את הכלים" שמואל בן אריה , מנהל המחקר בקבוצת פיוניר, ציין כי "בנק ישראל מפתיע ושובר את הכלים, הוא ניצל את כל תחמושת הריבית בשתי ההחלטות האחרונות. בנק ישראל פשוט נלחץ מרמת מדד המחירים כאשר נכון להיום לא נראה כי בשנת 2014 הוא יעמוד ביעד האינפלציה. בנק ישראל מוזיל את הכסף לרמה אפסית במטרה שהאזרח לא יחסוך, הוא פשוט יצא לצרוך. במצב הנוכחי, נראה שמה שהיה ימשיך להיות, מרבית הכסף הזול ילך לשוק הנדל"ן. ללא הגבלות, הכסף ימשיך ללכת לשוק המשכנתאות ולנפח את בועת הנדל"ן וכנראה לא יגדיל את הביקושים במשק". בן אריה מוסיף כי "בהסתכלות על הדולר, הריבית היום שווה לרמתה בארה"ב, כך שאטרקטיביות השקל הינה אפסית. נכון להיום נראה כי שער הדולר הוא בכיוון אחד מעלה. בדומה לשווקים אחרים דוגמת אירופה וארה"ב, כאשר נשק הריבית אזל והביקושים והצמיחה לא התאוששו, הבנק המרכזי החל בהרחבה כמותית, כגון הדפסת כסף. נראה כי בנק ישראל נמצא בפתחו של מהלך זה".