"יש מזרח תיכון חדש - אך לא ורוד ואופטימי כמו ששמעון פרס חזה"

ד"ר אודי זומר מרצה באוניברסיטת תל-אביב קיים סדנת הסברה מיוחדת עבור סטודנטים בינלאומיים מהתוכנית ליישוב סכסוכים
אבי שאולי | (5)

מבצע "צוק איתן" פגע קשות בתדמית של מדינת ישראל והביא להגברת האנטישמיות בעולם נגד יהודים. ביום א' התקיימה באוניברסיטת ת"א סדנת הסברה מיוחדת עבור סטודנטים מרחבי העולם המשתתפים בתוכנית בינלאומית של האוניברסיטה ליישוב סכסוכים. המטרה - להפוך את הסטודנטים למעין שגרירי הסברה של ישראל במדינותיהם.

ד"ר אודי זומר, מרצה בכיר בתוכנית: "יש ירי של רקטות ומנהרות וברור שישראל חייבת לעסוק בכך מול החמאס, אך לא ניתן להתעלם מהעובדה שאנו בשנת 2014 והמציאות השתנתה".

מה השינוי המרכזי?

"אין התקוממות עממית, אלא יש אליטה מחומשת ומאומנת על ידי גורמים חיצונים. היה נחמד לו יכולנו לבנות חומה בגובה של 10 ק"מ, אבל גם אותה היו מצליחים לעבור. יש מזרח תיכון חדש, אך לא ורוד ואופטימי כמו ששמעון פרס חזה. האביב הערבי שינה לחלוטין את המציאות במזרח התיכון".

מה המשמעות של השינוי?

"יש סיכונים וסיכויים. הסיכונים הם הארגונים הלא מדינתיים כמו החמאס או דאע"ש, ששולט אפקטיבית במזרח סוריה ובמערב עיראק. אם יש מדינה, אפילו דיקטטורה נוראית, יש חוק בינלאומי ונורמות ומקבלי החלטות - יש עם מי לעבוד. זה משפיע - תראה איך איראן יושבת למו"מ על הנשק הגרעיני והסורים התפרקו מהנשק הכימי שלהם".

ומה הסיכוייים?

"הקונפליקט שלנו עם הפלסטינאים הוא רק חלק מהתמונה - יש עוד לפחות 4 קונפליקטים גדולים במזרח התיכון. הראשון - בין הדיקקטורות לאיסלמיסטים הקיצוניים כמו במצריים שם א-סיסי מתמודד עם האחים המוסלמים. הוא סגר מנהרות שחיסלו כ-20% מהתל"ג של עזה; השני - בין הסעודים לאיראנים למי יהיה ההגמוניה במזרח התיכון וזה יכול להתגלגל למירוץ חימוש אטומי ואז השכונה שלנו תהיה הרבה פחות נחמדה; השלישי - בין השיעים לסונים: הרביעי - סונים מול סונים".

איך ישראל משתלבת בכל הבלגן הזה?

"האמריקנים מצליחים להגביל את תוכנית הגרעין האיראנית ואז הם ימנעו מהסעודים להיכנס למירוץ. הסעודים מסתכלים עלינו ויש כאן הזדמנות לברית איתם - ישראל יכולה ליצור בריתות אסטררטגיות שיוכלו לעזור לה. ישראל זאת אימפריה מבחינה צבאית, טכנולוגית וחקלאית ויש לנו הרבה דבש להציע למדינות נכשלות באזור. המזרח התיכון החדש מאוד מפחיד אבל מטריצת קבלת ההחלטות צריכה להתחשב בכל הסכסוכים באזור".

האם אפשר לדבר עם החמאס?

"המציאות היא שכבר יש לנו היסטוריה של מו"מ עם החמאס גם אם הוא לא ישיר (אחרי עופרת יצוקה ולצורך שחרור גלעד שליט). עושה רושם שאין עם מי לדבר שם - המסמכים המכוננים של החמאס מראים שהם חרטו על דגלם את השמדת מדינת ישראל".

סכסוך עם הפלסטינאים?

"ברגע שמישהו מדבר על פתרון מדיני הוא מייד נתפש כשמאלני. האויבים ובני הברית שלנו מסתכלים עלינו איך אנו מתמודדים עם המחמאס. הצלחתנו מבחינה צבאית והאיתנות שלנו היא במידה רבה - ההרתעה שלנו. הפוטנציאל של מה שאתה עלול לעשות יותר מפחיד ממה שאתה עושה. אקדח נצור שלא ירה יותר חשוב מקווים שנחצו ועלולים להזיק להתרעה שלנו כגורם בעל עוצמה במזרח התיכון".

מה השיקולים עכשיו?

"השיקולים ברצועת עזה רלוונטים למה שקורה עם הפלסטינאים, אבל בהקשר רחב. אם נשתלט על עזה או אם מספר ההרוגים הפלסטינאים יעלה משמעותית אז לישראל יהיה קשה מאוד לייצר ברית אסטרטגית עם מדינות ערביות בגלל לחץ מהרחוב הערבי. אם הרחוב הערבי יעלה באש - האמריקנים יתקשו לעזור לנו".

ד"ר אודי זומר הוא מרצה בחוג למדע המדינה באוניברסיטת תל אביב. זומר חוקר מוסדות פוליטיים בפרספקטיבה השוואתית. המומחיות שלו היא בפוליטיקה אמריקאית, משפט ציבורי, פוליטיקה של בתי המשפט וההתפתחות של מערכות חוקתיות וחוקיות. כמו כן, מתמחה זומר במתודולוגיה פוליטית, בדגש על מחקר כמותני.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    meir 05/08/2014 12:16
    הגב לתגובה זו
    צר לי על שמעון פרס . הוא השקיע 40 שנות פעילות ביצירת מסך שיקרי של שלום עם הפלסטינאים. ביום הולדתו ה 90 לא נמצא מנהיג ערבי אחד שהיה מוכן לברכו בגלוי בשידור טלוויזיוני. רחמים על מר פרס שכל עולמו חרב. החמאס רוצה לנקות את המזה"ת מיהודים כולל מר פרס ותומכיו.אפילו הידיד הטורקי , ארדואן אינו מוכן לדבר עם פרס אלא להשמיצו . מר פרס עדיין יש לך זמן להתנער מרעיונות ה"שלום" במזה"ת
  • 4.
    אמיר 05/08/2014 09:29
    הגב לתגובה זו
    לצערי אני שותף להרגשה שמותם של חיילנו היה לחינם חרף עבודת הקודש והלחימה העזה מצידם. שלא תבינו לא נכון, אני חושב שחיילנו אמיצים מהן כמותם, לחמו כאריות כדי להגן על המדינה, אך אותה מדינה והעומדים בראשה הגבילו את אותם לוחמים ובהרבה מקרים במקום לייצר התקפה הביאו אותם למצבי הגנה שגבו קורבנות רבים יותר. היינו צריכים להסיר את הכפפות הרבה לפני ולהכנס במלוא העוצמה הקרקעית. השקט הינו שקט מדומה והכנה לסבב הבא בו חמאס יפיק לקחים מהסבב הנוכחי. אנחנו צריכים להיות מכתיבי הקצב ובעלי ההרתעה. בפועל חמאס הוא זה שהכתיב את הקצב, החזיר עצמו לתודעת הציבור העזתי והסית את העולם נגדנו במלחמה הכי צודקת מבחינתנו.
  • 3.
    אמיר 05/08/2014 09:24
    הגב לתגובה זו
    פרס ורבין צמד "השפים" של הסכמי אוסלו ראו רק את הטוב שבהסכמי "השלום" התעלמו מכל הסכנות. ההתראות, תרחישי האימה, סימני השנאה והקולות הקוראים להשמדתנו מפי אלה הרוצים "בשלום" לכאורה וטמנו ראשם בחול. בסופו של יום כל אותם תרחישים התממשו ואף חמור מכך. מציגים את אזרחי עזה כקורבנות ואני אומר, מי שתומך בטרור, שולח את בנו להיות שאיד ו/או לקייטנות חמאס שכל מטרתן חינוך לשנאת ישראל והשמדתה אינו קורבן אלא פעיל חמאס בעצמו ודינו אחד. תושבי עזה 1.8 מיליון יכולים וצריכים להוקיע את חמאס מתוכם, הם יכולים אך לא רוצים ועל כן עליהם לשאת בתוצאות. מעניין אם אותו חמאס וקטאר יממנו את שיקום ההריסות או שמא יחזרו לבניית מנהרות!!! אני מהמר על האפשרות השנייה
  • 2.
    השקר הגדול ביותר שהיה פה ועוד עלה לנו 60 מיליון !! (ל"ת)
    שמעון פרס 05/08/2014 09:15
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    uridror1 05/08/2014 08:59
    הגב לתגובה זו
    כאשר מדינאים עושים טעות - התוצאות בשטח אינן משקרות ! הסכמי אוסלו הוכחו כטעות , כבר שנה לאחר שיבש הדיו עליהם. היום אנחנו יודעים את התוצאות האזוריות ולא רק המקומיות . המסקנה : מי שהוביל להסכמי אוסלו - היה מנותק מהמציאות בארץ ובמזרח התיכון , והוביל מהלך שכולו הימור על כך שחבורת רוצחים תנהיג לשלום אוכלוסייה ערבית.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).