מיוחד

צבי סטפק: "המוסדיים יושבים על מזומן, וזה כרית ביטחון"; איזה מניות לקנות?

יו"ר מיטב דש בשיחה עם Bizportal על הפדיונות בקרנות בימי מבצע 'צוק איתן', שאלת הבועה בקונצרני - ותימחור שוק המניות
אבי שאולי | (5)

הבורסה בת"א איבדה גובה בימים הראשונים של השבוע וזאת ברקע להסלמה בדרום. אתמול זה כבר נראה אחרת עם עליות שערים נאות במדדים המובילים - אבל הציבור לחוץ ומוכר באגרסיביות. מתחילת השבוע נרשמו פדיונות ענק של 1.7 מיליארד שקל בקרנות הנאמנות.

צבי סטפק, יו"ר בית ההשקעות מיטב דש מסביר בשיחה עם Bizportal כי שיא הפדיונות בקרנות המנייתיות היה ביום שלישי, אך מדובר בעיקר בקרנות אג"ח ולא בקרנות מנייתיות. בקרנות הכספיות נרשמו גיוסים גדולים ונראה שהציבור העביר כספים מהאג"ח לכספיות.

ביום ראשון נרשמו באג"ח הקונצרניות פדיונות של כ-90 מיליון שקל, ביום שני מעל 100 מיליון שקל וביום שלישי מעל 300 מיליון שקל.

צבי סטפק: "בשוק המניות לא הייתה דרמה והמיקוד היה בשוק האג"ח - הממשלתיות והקונצרניות, אך לא הייתה רעידת אדמה. אמנם ירידה של 3% באג"ח זה הרבה יותר מירידה של 3% במניות, אבל יציאת הכספים הייתה היכן שגייסו הכי הרבה כסף בתקופה האחרונה. זה כסף חם שנכנס בחודשים האחרונים נוכח הריבית המאוד נמוכה במשק".

מי משך כספים?

צבי סטפק: "לא תמיד אלה לקוחות שמבינים את המשמעות. אלה ידיים חלשות. עיקר הלחץ לא הגיע מהיועצים בבנקים אלא מהלקוחות עצמם".

האם בתוך הסערה הזאת הייתה קטגוריה ששרדה?

צבי סטפק: "הקטגוריה שהחזיקה מעמד היא של אג"ח מדינה. ביום שלישי, בשיא הפדיונות, נרשם פדיון של 100 מיליון שקל בלבד".

אז לאן עבר כל הכסף?

צבי סטפק: "הצד השני של המטבע - קרנות כספיות. ביום ראשון היו גיוסים של כ-60 מיליון שקל, ביום שני של כ-110 מיליון שקל וביום שלישי של כ-800 מיליון שקל. בשורה התחתונה - הטלטלה הייתה דווקא באג"ח ולא במניות ונראה שכל מה שיצא מאג"ח עבר לכספיות".

עוד לפני המערכה, אתה וכלכלנים אחרים הזהירו מבועה באג"ח?

צבי סטפק: "אני לא אוהב להשתמש במילה בועה כי בועה זה בעיניי מצב שבו נכס משייט באטמוספרה בלי קשר לערכו הכלכלי. אג"ח ממשלית לא יכולה להגיע לשם בהגדרה שלה. זאת לא בועה".

מה לגבי אג"ח קונצרניות?

צבי סטפק: "גם אם באג"ח הקונצרניות יהיו פשיטת רגל - עדיין תקבל כסף. גם כאן זאת לא בועה. מה שכן - המחירים יקרים. אגב, הקונצרניות התחילו לרדת עוד לפני המערכה בדרום והירידה הואצה והצטרפו אליה גם האג"ח הממשלתיות. בנק ישראל התייחס לכך לאחרונה והשפיע גם הוא על המגמה".

מה צפוי בהמשך, בשוק האג"ח?

צבי סטפק: "כרגע יש גיוס שלילי - המדינה מנפיקה אג"ח בהיקף קטן יותר מאשר הפדיונות וזה הזרקת כסף למערכת. כך גם באג"ח קונצרניות - יהיו גיוסי הון קטנים יותר וזה ייצור עודפים. בנוסף, יש את המוסדיים שהקטינו אחזקות באג"חים הקונצרניות בשנה וחצי האחרונות. הם יושבים על הרבה מזומנים ונמצאים בעמדה פוטנציאלית להיכנס לשוק. רמת הנזילות הגבוהה (למוסדיים יש הרבה כסף) היא סוג של כרית ביטחון מול פדיונות, אבל אם הפדיונות יימשכו אז הקרנות ייאלצו למכור".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

אז איפה טמון הסיכון?

צבי סטפק: "הסיכון העיקרי הוא בעיקר 'מכה שנייה באג"ח' - כאשר התשואות בארה"ב יתחילו לעלות. היום זה 2.5% בערך, ובישראל התשואה על אג"ח 10 שנים זה עוד 0.4% - כלומר יש פער קטן מאוד שמזמין צרות ולא משקף את הסיכון הישראלי."

"הכלכלה האמריקנית תפתיע את כולם לטובה ומחיר ההון יעלה מוקדם מהצפוי - כלומר הריבית תעלה מוקדם. זה ישליך על אג"ח ממשלתיות ואח"כ על אג"ח קונצרניות. המרווח של פרמיית הסיכון בין אג"ח ממשלתית לאג"ח קונצרנית בישראל נמוך מדיי ואם יקרה משהו בארה"ב אז גם אג"ח ממשלתית בישראל יצטרכו לרדת".

היסטורית - מה קורה באירועים דרמטיים לבורסה

צבי סטפק: "באוגוסט 2005 שר האוצר בנימין נתניהו הודיע על התפטרותו והבורסה ירדה תוך שעה ב-5%. כעבור 10 ימים מדד המעו"ף כבר היה מעל נקודת הפתיחה.

בקריסת ראש הממשלה אריק שרון ב-4 בינואר 2006 הבורסה נפלה 4% במחזור אדיר, אך כעבור חודשיים מדד המעו"ף היה גבוה יותר.

הדוגמה הכי טובה היא מלחמת לבנון השניה שפרצה ביולי 2006. היא התחילה ביום רביעי והשוק ירד 12% בתוך יומיים וחצי. הרמטכ"ל דאז דן חלוץ מכר את המניות שלו, אבל אנחנו הוצאנו המלצת קנייה לשוק כבר ביום ראשון. השוק באמת עלה והיה יותר מ-10% מהרמה שממנה הוא התחיל לפני המלחמה"

אז מה כן יכול להוריד משמעותית את השוק?

צבי סטפק: "משהו ברמת השוק העולמי".

מה דעתך על הריבית במשק - 0.75%?

צבי סטפק: "הריבית תמשיך להיות נמוכה עוד הרבה זמן. הכיוון הכללי הוא עלייה, אך יתכן שבדרך תהיה עוד ירידה של 0.25%. בעוד שנה הריבית תהיה יותר גבוהה גם כאן וגם בארה"ב".

איזה מניות לקנות?

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    תום 10/07/2014 11:33
    הגב לתגובה זו
    שמלי ונרים
  • 3.
    משקיע 10/07/2014 10:48
    הגב לתגובה זו
    רבד ואפוסנס. לא ממליץ כמובן. דסקונט נסחרת בחצי מההון העצמי בגלל משכורות הענק והפנסיות למנהלים ולעובדים.
  • 2.
    כל פעם שצבי יעץ זה היה הפסד כסף למשקיע רווח לצבי!!! (ל"ת)
    זהירות !!!!!! 10/07/2014 09:58
    הגב לתגובה זו
  • מוכח ! כשמראיינים את צבי סטפק הוא יגיד שיהיו עליות (ל"ת)
    ויהיו ירידות !!!!!!! 10/07/2014 13:36
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אגחי 10/07/2014 09:43
    הגב לתגובה זו
    אני מת על כסף
טבע תרופות
צילום: סיון פרג'

אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע

בבית ההשקעות אופנהיימר מציינים לחיוב את השיפור בכל חטיבות הפעילות של חברת התרופות, את העלאת התחזיות להכנסות מאוסטדו ויוזדי, והתקדמות בפיתוח מולקולת ה-TL1A; מחיר היעד למניה על 30 דולר עם המלצת "תשואת יתר"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע אופנהיימר

אופנהיימר מפרסמים סקירה חיובית על טבע טבע 0%   בעקבות דוחות הרבעון השלישי, שבהם הציגה החברה הכנסות של 4.5 מיליארד דולר - עלייה של 3% מהתקופה המקבילה וגבוהה מהצפי שעמד על 4.34 מיליארד דולר. 

כל חטיבות הפעילות - הגנריקה, הביוסימילרס ותרופות המקור - הראו שיפור בתוצאות, וטבע העלתה את התחזיות השנתיות שלה. בבית ההשקעות אופנהיימר משאירים את המלצת ה-Outperform ומחיר היעד על 30 דולר למניה, כשהם מתבססים על מכפיל 6.7 לרווח התפעולי המתואם של 2026.


צמיחה בכל החטיבות

בחטיבת הגנריקה נרשמה צמיחה של 2% בהכנסות, ל-2.58 מיליארד דולר, מעל תחזית השוק שעמדה על 2.41 מיליארד דולר. בארה"ב בלטה עלייה של 7% (במונחי מטבע מקומי), שהובילה להכנסות של 1.18 מיליארד דולר, בעוד שבאירופה נרשמה ירידה של 5% עקב בסיס השוואה גבוה. שאר העולם הציג צמיחה מתונה של 3%. תחת אותה חטיבה משולבות גם תרופות הביוסימילרס, שמהן כבר הושקו 10 תרופות, ועוד שש צפויות עד סוף 2027. אופנהיימר מציין כי השקת התרופות באירופה ב-2027 צפויה להאיץ את קצב הצמיחה בתחום, כאשר התחזית להכנסות נותרת על 800 מיליון דולר.

בחטיבת תרופות המקור הממוסחרות בלטה צמיחה משמעותית באוסטדו (Austedo) - עלייה של 38% ל-618 מיליון דולר. גם יוזדי (Uzedy) הציגה צמיחה של 24% ל-43 מיליון דולר, ואג’ובי (Ajovy) עלתה ב-19% ל-168 מיליון דולר. טבע מאשררת את תחזית ההכנסות לאוסטדו לשנת 2027 - 2.5 מיליארד דולר - וצופה כי לאחר חדירה לשוק האירופי היא תגיע להכנסות שיא של כ-3 מיליארד דולר. בהתאם לכך, החברה העלתה את התחזית השנתית ל-2025 ל-2.05-2.15 מיליארד דולר. גם יוזדי מתקדמת בקצב מהיר מהצפי - עם תחזית מעודכנת של 190-200 מיליון דולר השנה, לעומת 150 מיליון בתחזית הקודמת. שתי התרופות, יחד עם האולנזפין שצפויה להגיע לשוק ב-2026, מוערכות לייצר בשיאן בין 1.5 ל-2 מיליארד דולר.

בצד של הפיתוח, טבע מתכננת להגיש את זריקת האולנזפין (לטיפול בסכיזופרניה) ל-FDA עד סוף 2025, עם צפי למכירות מ-2026 והכנסות של עד 1.5 מיליארד דולר. מולקולת ה-TL1A, שמפותחת יחד עם סנופי, מתקדמת כמתוכנן, והחברה צופה לקבל בגינה תשלום ראשון של 250 מיליון דולר ברבעון הרביעי של השנה ועוד 250 מיליון נוספים ברבעון הראשון של 2026. בטווח הארוך מעריכה טבע כי מדובר בפוטנציאל הכנסות של 2-5 מיליארד דולר, לא כולל אינדיקציות נוספות.

חיים כצמן מייסד ומנכ"ל קבוצת ג'י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן מייסד ומנכ"ל קבוצת ג'י סיטי צילום:שלומי יוסף

הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים

הסיבה האמיתית לנפילה בג'י סיטי והאם יהיה קאמבק?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה חיים כצמן

במובנים רבים אין שום סיבה עסקית לנפילה במניית ג'י סיטי. החברה עשתה מהלך עסקי נכון מבחינת הדוח רווח והפסד - רוכשת את השליטה בסיטיקון במחיר נמוך מההון. ההשקעה צפויה להניב תשואה טובה מהמימון שילקח. במקביל יהיה גם רווח חשבונאי. הכל דבש. בעלי המניות אמורים לשמוח, אבל סיבה אחת גדולה גרמה לנפילה - גרידיות / תאוות בצע. 

זה טבע אנושי, אי אפשר להתנגד לזה, אפילו חיים כצמן מהיזמים הוותיקים, המנוסים, המתוחכמים, נופל בזה כל פעם מחדש. כצמן רוצה להרוויח, והוא צודק, אבל אחרי ששנים רבות הוא משדר לשוק שהוא מוריד את המינוף, שהוא ממוקד בצמצום הפעילות למען הורדת חוב, שהוא עושה הכל כדי לשפר את היחסים הפיננסים, שהוא לא פוזל לצדדים לעשות עסקאות, אלא ממוקד בתוכנית, הוא מועד. כנראה שיזמים לא יכולים לשבת בשקט שהם רואים עסקה טובה. כצמן לא לבד יש הנהלה גדולה ואיכותית בחברה, אבל משהו השתבש שם בעסקה האחרונה.

הם רכשו מניות בסיטיקון בידיעה שהם עולים מעל 50% וצריכים להציע לכל בעלי המניות לקנות. למה הם צריכים את זה? אחרי מימוש עשרות נכסים והנפקת הפעילות בברזיל ואחרי שאגרות החוב שהיו בתשואת זבל ירדו לתשואות נמוכות, הם התפתו או פשוט טעו. כל אחת מהאפשרויות רעה לשוק. הוא מבין שהחברה עם כל גודלה וכל הנהלה, וכל הבלמים על חיים כצמן, יכולה בכל נקודת זמן להפתיע. 

השוק ובעיקר חברת הדירוג, מעלות, הופתעו. הם לא אוהבים להיות מופתעים. הירידות במניה והירידה באג"ח מייצרים דינמיקה שלילית ובעצם קובעים מציאות בשטח - הירידה באג"ח והעלייה בתשואה האפקטיבית לכ-10% היא התוצאה הכי קשה באירוע הזה והיא עלולה להקשות על גיוסי המשך (גלגולי חוב). אם הנהלה לא יודעת שהמהלך שלה עלול להוביל לתוצאה כזו, אז יש בעיה. היא לא קוראת ולא מבינה את השוק. 

היא מנסה לתקן. יש הנפקה של חברה בת שאמורה להכניס כסף ולהקטין את המינוף, אבל השוק מפנים שצריך להגדיל את פרמיית הסיכון בניירות ערך של כצמן - יכולה להיות הפתעה, ולכן מראש נדרוש ריבית גבוה יותר. כלומר, גם אם עכשיו חוזרים למינוף הרגיל, אגרות החוב לא יחזרו לחלוטין למצב הרגיל. הם יבטאו אלמנט של הפתעה-סיכון עתידי.