רפי דניאלי: "אם לא יאשרו את הסדר החוב לא יהיה מנוס מפירוק צים"

מנכ"ל חברת הספנות התראיין הבוקר לגלי צה"ל; אנטרופי המליצה לבעלי המניות של בעלת השליטה החברה לישראל להתנגד להסדר החוב
אבי שאולי | (3)

מנכ"ל חברת צים, רפי דניאלי, תקף הבוקר בגלי צה"ל את המלצת אנטרופי, להתנגד להסדר החוב בצים: "ההמלצה שלילית, אך היא משאירה שיקול דעת רחב לכל משקיע. אם לא יאשרו לא יהיה מנוס מפירוק של צים", אמר לניב רסקין ויונה לייבזון.

חברת הספנות מקבוצת חברה לישראל נקלעה שוב למשבר תזרימי קשה ואינה יכולה לעמוד בהחזר חובותיה - 3.2 מיליארד דולר ל-140 נושים שמרביתם מחו"ל. הנושים מתבקשים לוותר על חוב של 1.4 מיליארד דולר, אך מנכ"ל צים מבהיר כי "אנחנו לא עושים 'תספורת' - זאת המרת חוב למניות, הכלכלה תתאושש ותהיה עליית ערך למניות האלה".

צים הפסידה 63 מיליון דולר ברבעון הראשון על רקע הירידה במחירי ההובלות והזינוק במחירי ההובלה. הסדר החוב הקודם משנת 2009 כשל, אך רפי דניאלי מסביר שהפעם זה שונה: "מחיר הדלק היה 250 דולר לטון בהסדר החוב הקודם והיום 600 דולר לטון. היה צפי לשיפור בכלכלה העולמית וזה לא קרה ולכן היום אנו מבססים את ההסדר על הנחות הרבה יותר שמרניות".

חברה לישראל תרד משליטה מלאה להחזקה של 32%

לפי הסדר החוב החדש: חברה לישראל תזרים לצים 200 מיליון דולר ותרד מבעלות של 100% להחזקה של כ-32%. כמו כן תעמיד חברה לישראל לצים אשראי של 50 מיליון דולר וכ-10 מיליון דולר ערבות, ותוותר על חוב של 238 מיליון דולר כלפי החברה הבת.

מחזיקי האג"ח הישראלים, להם חייבת צים כ-400 מיליון דולר, יצביעו בקרוב בעד או נגד הסדר החוב. לפני כן, ביום שישי (4.7) תתכנס האספה הכללית של בעלי המניות של חברה לישראל בבוקר להצביע בעד או נגד ההסדר.

מדינת ישראל נגד הויתור על מניית הזהב בצים

מדינת ישראל נגד הויתור על מניית הזהב בצים. אתמול (א'), הגישה המדינה את עמדתה לביהמ"ש המחוזי בחיפה שצפוי לדון מחר (ג') בשאלת הויתור על מניית הזהב לבקשת הנהלות צים והחברה לישראל שהגישו עתירה בנושא לפני כחודש.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    המבצע ב-1.90 שקל 25/06/2014 19:52
    הגב לתגובה זו
    אל תדאגו לעידן - אחרי שלקח מליארד וחצי דולר מצים, בעזרת הנהלה מושחתת או סתם פחדנית ,לא ייתן למישהו להרים מסך (בכינוס או פירוק) כי הוא ודניאלי והסמנכלים והדירקטורים יילכו לכלא להרבה זמן - זה הגזר דין המתקרב - העונש על זה ששיתפו פעולה עם הגניבה הגדולה בתולדות צים ובוצעה על ידי בעלי החברה. גם אם בעלי זכות ההצבעה בחברה לישראל לא יאשרו את ההסדר, עידן ישים כסף מהבית - האלטרנטיבה שלו היא להפסיד הרבה יותר מזה וגם להסתכן בחקירה פלילית בינלאומית של 433 והאינטרפול. אגב, נראה למישהו שבעלי החוב של צים שמוכנים לוותר על 4 מליארד שקל יפסידו את כל ההסדר כי החברה לישראל עושה פוזות על 200 מליון דולר? גם הם ייתבעו את עופר , דניאלי וניר גלעד באופן אישי ודרך החברות שהם מייצגים - סופם של גנבים יהיה להחזיר את הגניבה - חצופים!
  • 2.
    מהיר ועצבני 23/06/2014 09:48
    הגב לתגובה זו
    ולחקור העברת אוניות ונכסים לחברות הפרטיות של משפחת עופר
  • 1.
    אz? 23/06/2014 09:22
    הגב לתגובה זו
    שותפה כשיש רווחים כשיש הפסדים היא לא רואה לא שומעת שמדינת ישראל תשלם את החוב של צים וזהו
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?