הותר לפרסום: ב.יאיר היא חברת הנדל"ן שנחשדת בהלבנת הון לארגון אברג'יל

צו איסור הפרסום הוסר היום אחה"צ. מרשות ני"ע נמסר כי "בעקבות שיחות בין הרשות והחברה, הסכימה החברה לוותר על צו איסור הפרסום"

סוף סאגת צו איסור הפרסום. חברת הנדל"ן שנסחרת בבורסה ונמצת פעלה להלבנת הון בהיקף של 60 מיליון שקלים לארגון בפשיעה של אברג'יל היא ב.יאיר רשות ניירות ערך הייתה זו שפעלה להסרת צו איסור הפרסום ולפיו הודעתה, הצו הוסר בהסכמת החברה.

בהודעה לתקשורת מסרה רשות לניירות ערך: "עם פתיחת חקירת המשטרה לגבי החברה הוטל צו איסור פרסום על הפרשה לבקשת משטרת ישראל. צו כללי זה הוסר ביום 20 במאי 2014, אולם לבקשת החברה ניתן מיד לאחר מכן צו איסור פרסום של בית המשפט ביחס לזהות החברה ובעלי השליטה החשודים, וכן כל מידע שעלול לזהות אותם ואת החברה. כתוצאה מכך, התפרסמו באמצעי התקשורת כתבות בנוגע לחקירה והחשדות כלפי חברה ציבורית בתחום הנדל"ן, אולם נאסר פרסום מידע שיזהה את החברה עצמה."

הרשות הוסיפה "בשל צו איסור הפרסום של בית המשפט לא ניתן היה לחייב את החברה בפרסום דוח מיידי מצד החברה, או להשעות את ניירות הערך שלה ממסחר (מחשש שהדבר יזהה מיידית את החברה ויביא בכך להפרת צו איסור הפרסום).

כאמור, מיד לאחר הסכמת המשטרה להסיר את צו איסור הפרסום שניתן קודם לכן לבקשתה, נעתר בית המשפט לבקשה חדשה מטעם החברה לאסור בין היתר פרסום כל מידע שעלול להביא לזיהוי החברה. מרגע זה פעלה רשות ניירות ערך להגשת בקשה דחופה לבית המשפט על מנת שיתיר השעיה של המסחר בניירות הערך של החברה וכן יסיר את צו איסור הפרסום כדי שניתן יהיה להורות על דיווח מיידי של החברה. לעמדת הרשות, לא ניתן לנהל מסחר תקין על בסיס שמועות ומידע לא שוויוני בין המשקיעים, ולפיכך חובת הדיווח גוברת על האינטרסים בהותרת צו איסור פרסום על זהות החברה והחשודים."

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    לכלא=מחירי הזוימעל50%=גונבים את העם=דור צעיר עני=סיכון! (ל"ת)
    חזירות=סוחתי הפראייר 21/05/2014 19:57
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    וואלה? ממש אף אחד לא שיער לעצמו (ל"ת)
    עופר 21/05/2014 19:22
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    צופה 21/05/2014 19:05
    הגב לתגובה זו
    אם חברה מבקשת צו איסור פרסום - זה נשמע כמו שהיא מסכלת במו ידיה את היכולת לעמוד בדרישות הדיווח ע"פ חוק ניע - מדוע הרשות לא פועלת בעניין זה מול החברה ומנהליה שהגישו את הבקשה? אוכפים שטויות - אך כשיש משהו מהותי הפוגע במשקיעים ממש - לא רואים שיניים! העיקר שאוספים צילומי ת.ז. בכל בתי ההשקעות - זה ממש חשוב.
  • דוד 22/05/2014 00:51
    הגב לתגובה זו
    ב יאיר בונה דירות ממש איכותי-האם הון הגיע מחול, הרי לא רק הוא הרבה משקעים מחול קונים מניות כאן ---- אולי שכחנו-מנורה מבטחים הנפיק לפני שנתיים יותר מקטר היה ביקוש בוולסטריט-ב2-מילירד $ {מה כן לבדוק עם זה הון שחור עוקפ מיסים }משרד בתלפיות שכן שלו זה מנהל הלואות אפורות-כך לא הלכו רחוק חב"יאיר
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?