כמה כסף מרוויחים הסופרמרקטים בת"א? בעלי רשת 'סופר זול' חשוד בהעלמת הכנסות של 13 מיליון שקל

יהודה גואטה סירב למסור מידע כמתחייב על פי חוק ואף איים על החוקרים; חשוד בין היתר שהנפיק ללקוחות פיקטיביים זיכויים על קניות
אבי שאולי | (1)

כמה כסף מרוויחים בעלי סופרמרקטים בת"א? הרבה מאוד כסף כנראה, כך לפחות לפי הודעת לשכת דוברת רשות המסים. אמש הותר לפרסום מעצרו של יהודה גואטה (47), בעל רשת המרכולים התל-אביבית 'סופר זול' (שהתפצלה מרשת 'סופר באבא'), החשוד בכך שניסה להונות את רשויות המס בדיווחים כוזבים והעלים 13 מיליון שקל מההכנסות.

השופט ד"ר עודד מודריק מבית המשפט המחוזי בתל אביב התיר לפרסום, לאחר דיונים וערעורים שנמשכו מספר חודשים, את דבר החקירה והמעצר של יהודה גואטה מחולון, שנעצר בתחילת ינואר השנה על ידי חוקרי פקיד שומה חקירות מס הכנסה תל-אביב, לאחר שביקורת שומה שנערכה אצלו על ידי מפקחי פקיד שומה ת"א 1 בשיתוף המחלקה לביקורת מערכות מידע ממוחשבות ברשות המסים, העלתה חשד להעלמת הכנסות.

לרשת 'סופר זול' יש סניפים בתל-אביב ברחובות ישעיהו, קינג ג'ורג', ריינס ואבן גבירול בתל-אביב וכן סניפים בבת-ים ובפתח-תקווה.

החקירה העלתה כי גואטה נהג לכאורה להנפיק זיכויים שלא כדין ללקוחות פיקטיביים בקופות הרשת בשווי מאות אלפי שקלים, ובחקירתו אכן הודה כי הזיכויים בסכומים שמעל 1,000 שקל אינם אמיתיים אבל טען כי אינו יודע מי אחראי להנפקתם.

לדוגמא, החוקרים מצאו כי במהלך חודשיים בשנת 2010 הוצאו זיכויים בגובה 900,000 שקל בארבע פעולות זיכוי בלבד. טרם מעצרו נמצאו עדויות להעלמת הכנסות בשיטה זו בשנים 2008 עד 2010 בגובה 13 מיליון שקל, כאשר מאז נמצאו ראיות להעלמת מיליוני שקלים נוספים.

באותה תקופה בה התחיל להפעיל את העסק הנוכחי, גואטה עבר באחת ממעמד של מוגבל בבנקים לבעל נכסים רבים: מלבד הרשת, בבעלותו מספר נכסי נדל"ן, כלי רכב וכן מכון כושר ויוגורטייה מוכרים בת"א.

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

גואטה סירב למסור לחוקרים כוננים ובהם גיבוי של מערכת הנהלת החשבונות, המכיל מידע על הכנסותיו והוא אף צעק ואיים על החוקרים בעת חיפוש שנערך בביתו ובמשרדו והפריע להם לבצע את עבודתם. מאז טען כי הכוננים אבדו, למרות שחברת הנהלת החשבונות דיווחה כי מסרה לו את הכוננים שבועות מספר לפני המעצר.

בשנת 2013 הסתיים סכסוך עם בעלי 'סופר באבא'

אשתקד שם בית המשפט העליון קץ לסכסוך ארוך שנים בין בעלי 'סופר באבא' ברחוב ירמיהו בתל אביב לבין בעלי רשת המזון הנושאת את אותו השם. בית המשפט הורה ליהודה גואטה, בעלי רשת 'סופר באבא', לשנות את שמה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    סוחר27 21/05/2014 21:22
    הגב לתגובה זו
    אם אייל גולן מקבל עבודות שירות על העלמות מיסים אז גם בעלי הסופרמרקטים יכולים. תעלים מס בשווי מיליונים קבל עבודות שירות. תרצח ותאנוס תקבל 7 שנים, תנכו שליש ויציאות הביתה והופה 3 שנים בפנים. משתלם להיות עבריין פה. יאללה עסקאות טיעון.
התקף לב
צילום: נוצר באמצעות בינה מלאכותית (copilot)

עו"ד חלה לאחר ששמע על פיטוריו - ודרש הכרה מביטוח לאומי

הבחור שעבד בחברת נדל"ן, בדיוק כשלקח משכנתה והקים בית עם אשתו וילדיו, הבין משיחה עם היועץ המשפטי כי הוא בדרך החוצה. כשבוע לאחר שנמסר לו מכתב הפיטורים הוא החל לחוש כאבים, ואובחן כחולה בסוכרת נעורים. בית הדין האזורי לעבודה קבע כי התקיימה שיחה ששימשה "אירוע מיוחד" לפי ההגדרה בחוק, וכי יש למנות מומחה רפואי כדי שזה יבחן אם קיים קשר סיבתי בין הלחץ שחווה לבין פרוץ המחלה

עוזי גרסטמן |

בתחילת דרכו המקצועית, חש עורך דין צעיר, נשוי ואב לילדים, שהקרקע נשמטת תחת רגליו. הוא זה עתה התחיל לשלם משכנתה על בית חדש, כשבמקביל הבוס שלו החל לשדר לו מסרים מטרידים על עתידו המקצועי. שורת אירועים שהחלה בשיחות בעבודה והסתיימה בפיטורים הביאה אותו לתחושות קשות וללחץ עצום. כשבוע בלבד לאחר שקיבל את מכתב הפיטורים הוא החל לחוש כאבים, ובבדיקות רפואיות אובחן כחולה בסוכרת נעורים. מכאן הדרך לבית הדין לעבודה היתה קצרה - שם הוא ביקש כי המחלה תוכר כפגיעה בעבודה. בפסק דין ארוך ומפורט שניתן באחרונה, קבעה השופטת מירב קליימן כי התובע עמד בנטל להוכיח קיומו של "אירוע מיוחד" בעבודתו, המצדיק מינוי מומחה רפואי שיבחן את הקשר בין אותו אירוע לפרוץ המחלה.

על פי פסק הדין, התובע, עורך דין יליד 1987, החל לעבוד באוגוסט 2021 במחלקה המשפטית של חברת נדל"ן העוסקת בהתחדשות עירונית. עד פברואר 2022, היחסים עם ממוניו היו טובים וחבריים, אבל באותו חודש חל שינוי ביחס הממונה הישיר כלפיו. התובע יצא לחופשה שאושרה מראש, אך הובהר לו על ידי מנהלו כי אחד מבעלי החברה לא ראה בעין יפה את יציאתו. במקביל, הצטרפה עובדת חדשה שקיבלה משימות רבות, בעוד שהתובע כמעט שלא קיבל עבודה.

האירוע המרכזי התרחש ב-27 או 28 במרץ 2022, כשהתובע נכח במשרד יחד עם היועץ המשפטי של החברה, עו"ד רפאל גלילוב. בשיחה ביניהם, סיפר גלילוב על כוונה לפטר את אחד מעובדי המחלקה, וציין כי עורכי דין צעירים יוכלו למצוא עבודה בקלות. התובע העיד כי באותו רגע הבין כי גם הוא הבא בתור וכי עתידו בחברה מוטל בספק. לדבריו, "נפל לי האסימון... התחברו לי כל חלקי הפאזל - ההתרחקות של הממונה, אי קבלת משימות, הגעת עובדת חדשה - וחשתי דחק עצום". לאחר השיחה, סיפר התובע, הוא נכנס ללחץ כבד. הוא חשש שלא ימצא עבודה חדשה, ראה בכך כישלון אישי, ושיתף את אשתו והוריו במצבו. התמונה הקשה קיבלה משנה תוקף כשהוזמן לשימוע ב-1 במאי 2022, וב-3 במאי קיבל את מכתב הפיטורים.

הבטוח הלאומי טען שאין פה אירוע תאונתי לפי החוק

כעבור ימים ספורים מהפיטורים, ב-12 במאי 2022, החל התובע לחוש כאבים חריפים בעת מתן שתן. בבדיקות שנערכו התברר כי רמת הסוכר בדמו גבוהה במיוחד, והוא נשלח למיון, שם אובחן כחולה בסוכרת נעורים. מכאן הדרך להגשת תביעה למוסד לביטוח לאומי היתה קצרה: התובע ביקש להכיר במחלתו כפגיעה בעבודה. ואולם הביטוח הלאומי דחה את התביעה, בנימוק שמתח מתמשך אינו נחשב "אירוע תאונתי" לפי החוק.

בפני בית הדין טען התובע כי רצף האירועים, ובעיקר השיחה הדרמטית שהתרחשה במרץ, גרמו לו לדחק נפשי חריג שהוביל להתפרצות המחלה. הנתבע, המוסד לביטוח לאומי, טען מנגד כי מדובר לכל היותר במתח מתמשך שאינו מוכר כפגיעה בעבודה, וכי השיחה עם היועץ המשפטי לא עסקה בפיטורי התובע אלא בפיטורי עובד אחר. עוד טען המוסד כי התובע עצמו דיווח לרופא כי הוא מתמודד עם מתח מזה זמן, ואף נמנע מלזמן לעדות את ממוניו, שהיו יכולים לשפוך אור על השתלשלות האירועים.