תיקון 20: אילן בן דב נאלץ לוותר על שכר של 150 אלף שקל בחודש בסקיילקס

חברת ההשקעות בפירמידה של בן-דב מנסה שוב לאשר את מדיניות התגמול - הפעם הסעיף של עלות השכר ליו"ר נמחקה מהזימון לאספה
אבי שאולי |

אילן בן-דב מנסה שוב לאשר את תנאי העסקת הבכירים בחברת סקיילקס בהתאם לתיקון 20 - אספת בעלי המניות תתכנס ב-23 במארס במשרדי החברה בפתח תקווה. עלות השכר החדשה בהתאם לתיקונים שדרשה אנטרופי, חברת הייעוץ למוסדיים. אנטרופי דרשה להפחית בגובה השכר ולהתאים אותו לביצועי החברה.

עלות השכר של מנכ"ל סקיילקס יהל שחר הסתכמה בשנת 2012 ב-1.7 מיליון שקל וסמנכ"לית הכספים גלית אלקלעי-דוד 1.3 מיליון שקל. בן-דב עצמו לא היה רשאי למשוך משכורת בחברה מנובמבר 2011, אך למרות זאת החברה שילמה לו 212 אלף שקל בתוספת מע"מ.

לפי הזימון הראשון לאספה כללית של בעלי המניות שפורסם בחודש דצמבר אמור היה בן-דב למשוך שכר בעלות חודשית של 150 אלף שקל בחודש. לפי הזימון החדש - סעיף זה נמחק לחלוטין.

סקיילקס דיווחה בזמנו כי "במסגרת עריכת דוח זה התחוור לחברה כי עקב תקלה הועבר למר בן-דב שכר דירקטורים...התקלה תוקנה ובמארס 2013 בן-דב השיב לחברה את כל התגמולים ששולמו לו עקב התקלה".

בחודש דצמבר פורסם הזימון הראשון לאספה לאישור מדיניות התגמול

בן דב ניסה מספר פעמים לאשר את תנאי העסקתו כיו"ר חברת סקיילקס, אך נאלץ לדחות את האספה מספר פעמים. הזימון הראשון לאספה פורסם עוד בחודש דצמבר מיד לאחר שדירקטוריון החברה אישר את מדיניות התגמול.

סקיילקס: "מדיניות התגמול נועדה ליצור תמריצים ראויים לנושאי משרה בחברה גיוס ושימור מנהלים איכותיים מצטיינים המהווים את הבסיס האיתן לניהול החברה, המשך פיתוחה והצלחתה לאורך זמן".

אנטרופי: לא יתכן שהמנכ"ל ירוויח כמו מנכ"לים של חברות גדולות פי כמה

המחקר של אנטרופי בנושא הגיע לידי Bizportal ובו ביקורת קשה על המשכורת שביקשה החברה להעניק למנכ"ל. באנטרופי מסבירים שמנכ"ל סקיילקס ניצב שני למנכ"ל שמשיג תוצאות דומות עם חברה בשווי פי 4 מסקיילקס.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

אנטרופי: "מניית חברת סקיילקס איבדה 93%! מערכה בשלוש השנים האחרונות וזאת בעקבות ביצוע רכישה ממונפת של מניות פרטנר, רגע לפני הרפורמה בשוק הסלולר אשר הביאה לירידה חדה בהכנסות ורווחי החברות בענף, וכתוצאה מכך בשווי המניות".

מחזיקי האג"ח בסקיילקס הסכימו להסדר חוב שכלל פריסת תשלומים

סקיילקס נקלעה למשבר תזרימי קשה בגלל הרפורמות והתחרות בשוק הסלולר. פרת המזומנים בתחתית פירמידת החברות הציבוריות של בן-דב, חדלה לספק דיבידנדים שמנים וכל החברות של בן-דב נכנסו לטלטלה. מחזיקי האג"ח נאלצו לספוג הסדר חוב שכלל דחיית תשלומים, אך ללא "תספורת".

האג"ח של סקיילקס נסחרות בהתאם לרמת השעבודים: סקיילקס אג 1, סקיילקס אגח א, סקיילקס אגח ד, סקיילקס אגח ו, סקיילקס אגח ז, סקיילקס אגח ח ו-סקיילקס אגח ט.

בן-דב נהנה משכר דרך חברות אחרות בפירמידה שלו

בקצה העליון של הפירמידה של אילן בן-דב חברת סאני ומתחתיה סקיילקס. כאן מגיע הנכס המרכזי של בן-דב - סקיילקס מחזיקה ב-12.56% ממניות פרטנר וסאני מחזיקה בעוד 1.4%. את השליטה בפרטנר (31%) רכש אשתקד חיים סבן מידי ב-דב.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיים כצמן מייסד ומנכ"ל קבוצת ג'י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן מייסד ומנכ"ל קבוצת ג'י סיטי צילום:שלומי יוסף

הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים

הסיבה האמיתית לנפילה בג'י סיטי והאם יהיה קאמבק?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה חיים כצמן

במובנים רבים אין שום סיבה עסקית לנפילה במניית ג'י סיטי. החברה עשתה מהלך עסקי נכון מבחינת הדוח רווח והפסד - רוכשת את השליטה בסיטיקון במחיר נמוך מההון. ההשקעה צפויה להניב תשואה טובה מהמימון שילקח. במקביל יהיה גם רווח חשבונאי. הכל דבש. בעלי המניות אמורים לשמוח, אבל סיבה אחת גדולה גרמה לנפילה - גרידיות / תאוות בצע. 

זה טבע אנושי, אי אפשר להתנגד לזה, אפילו חיים כצמן מהיזמים הוותיקים, המנוסים, המתוחכמים, נופל בזה כל פעם מחדש. כצמן רוצה להרוויח, והוא צודק, אבל אחרי ששנים רבות הוא משדר לשוק שהוא מוריד את המינוף, שהוא ממוקד בצמצום הפעילות למען הורדת חוב, שהוא עושה הכל כדי לשפר את היחסים הפיננסים, שהוא לא פוזל לצדדים לעשות עסקאות, אלא ממוקד בתוכנית, הוא מועד. כנראה שיזמים לא יכולים לשבת בשקט שהם רואים עסקה טובה. כצמן לא לבד יש הנהלה גדולה ואיכותית בחברה, אבל משהו השתבש שם בעסקה האחרונה.

הם רכשו מניות בסיטיקון בידיעה שהם עולים מעל 50% וצריכים להציע לכל בעלי המניות לקנות. למה הם צריכים את זה? אחרי מימוש עשרות נכסים והנפקת הפעילות בברזיל ואחרי שאגרות החוב שהיו בתשואת זבל ירדו לתשואות נמוכות, הם התפתו או פשוט טעו. כל אחת מהאפשרויות רעה לשוק. הוא מבין שהחברה עם כל גודלה וכל הנהלה, וכל הבלמים על חיים כצמן, יכולה בכל נקודת זמן להפתיע. 

השוק ובעיקר חברת הדירוג, מעלות, הופתעו. הם לא אוהבים להיות מופתעים. הירידות במניה והירידה באג"ח מייצרים דינמיקה שלילית ובעצם קובעים מציאות בשטח - הירידה באג"ח והעלייה בתשואה האפקטיבית לכ-10% היא התוצאה הכי קשה באירוע הזה והיא עלולה להקשות על גיוסי המשך (גלגולי חוב). אם הנהלה לא יודעת שהמהלך שלה עלול להוביל לתוצאה כזו, אז יש בעיה. היא לא קוראת ולא מבינה את השוק. 

היא מנסה לתקן. יש הנפקה של חברה בת שאמורה להכניס כסף ולהקטין את המינוף, אבל השוק מפנים שצריך להגדיל את פרמיית הסיכון בניירות ערך של כצמן - יכולה להיות הפתעה, ולכן מראש נדרוש ריבית גבוה יותר. כלומר, גם אם עכשיו חוזרים למינוף הרגיל, אגרות החוב לא יחזרו לחלוטין למצב הרגיל. הם יבטאו אלמנט של הפתעה-סיכון עתידי.

ראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמןראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמן
דוחות

מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"

יצרנית השבבים עקפה את תחזיות השוק עם רווח מתואם של 55 סנט למניה לעומת צפי של 54 סנט והכנסות של 395.7 מיליון דולר מול צפי ל- 394.9 מליון דולר;  מעלה תחזית לרבעון הרביעי ב-5% להכנסות של כ-440 מיליון דולר - המניה מגיבה בעליות - מה אמר  אלוונגר המנכ"ל בשיחת הועידה?
מנדי הניג |
נושאים בכתבה טאואר

טאואר סמיקונדקטור טאואר 13.62%   יצרנית השבבים האנלוגיים ממגדל העמק, מפרסמת את תוצאותיה לרבעון השלישי ומציגה ביצועים חזקים בקצת מהציפיות, לצד תחזית שיא לרבעון הרביעי. הכנסות החברה רשמו גידול של 6%  ל-395.7 מיליון דולר ועלייה של כ-15% ברווח הנקי ל-54 מיליון דולר לעומת הרבעון הקודם. החברה מספקת תחזית שיא לרבעון הרביעי, עם צפי להכנסות של 440 מיליון דולר.

טאואר מייצרת שבבים שממירים אותות מהעולם הפיזי (כמו אור, קול או טמפרטורה) לאותות חשמליים שניתן לעבד דיגיטלית. היא פועלת כ-"foundry", כלומר מפעל שמייצר שבבים לפי תכנון של חברות אחרות, ולא מפתחת מוצרים סופיים בעצמה.

טאואר מתמחה בטכנולוגיות מתקדמות המשמשות מגוון תעשיות: שבבים לניהול הספק המשולבים במכשירים אלקטרוניים ומערכות רכב, חיישני תמונה למצלמות תעשייתיות, רפואיות וביטחוניות, שבבים לתקשורת אלחוטית ו־RF למכשירי מובייל, וכן רכיבים אופטיים מתקדמים מבוססי טכנולוגיות SiGe ו-SiPho המשמשים להעברת נתונים במהירות גבוהה במרכזי נתונים וברשתות תקשורת. לטאואר מפעלי ייצור בישראל, בארצות הברית וביפן, והיא מספקת ללקוחותיה שירותים מקיפים הכוללים פיתוח תהליכי ייצור, העברת טכנולוגיה ואופטימיזציה לייצור סדרתי. לקוחותיה העיקריים הם חברות שבבים, יצרניות רכיבים אלקטרוניים וחברות טכנולוגיה בתחומי התעשייה, הרכב, התקשורת, הרפואה והביטחון.

תוצאות הרבעון השלישי

ההכנסות ברבעון הסתכמו ב-395.7 מיליון דולר, עלייה של 6% לעומת הרבעון הקודם ושל כ-7% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. התוצאה מעט מעל תחזית השוק שעמדה על 394.98 מיליון דולר. הרווח הגולמי עלה ל-93 מיליון דולר לעומת 80 מיליון דולר ברבעון השני, והרווח הנקי הסתכם ב-54 מיליון דולר. הרווח המדולל למניה לפי כללי GAAP עמד על 0.47 דולר, בעוד שהרווח המתואם (Non-GAAP) עמד על 0.55 דולר - גבוה מהתחזית שעמדה על 0.54 דולר.

תזרים המזומנים מפעילות שוטפת ברבעון עמד על 139 מיליון דולר, לעומת 123 מיליון דולר ברבעון הקודם, וההשקעות נטו ברכוש קבוע הסתכמו ב-103 מיליון דולר.