סאגת הכתבה של שרון שפורר ב'דה מארקר' על רני רהב ממשיכה להכות גלים - והיום התייחס לנושא רונן צור, אחד מבעלי משרדי יחסי הציבור הגדולים במדינה, במכתב אשר הועבר לאיציק כגן, יו"ר איגוד יחסי הציבור. "אני האחרון שיצדיק שימוש בשפה מאיימת כנגד עיתונאים או עורכים", אמר צור בראשית דבריו. "עם זאת בחודשים האחרונים הולכת ומתעצמת תופעת השתלחות חסרת תקדים, אישית ונבזית כנגד יועצי תקשורת המבצעים נאמנה את מלאכתם בהגנה על לקוחותיהם. נראה כי היוצרות התחלפו, וחלק מעמיתינו העיתונאים המנהלים מסע ציבורי נגד איש עסקים או איש ציבור, רואים ביועץ התקשורת הפועל להגנת הלקוח, מעין אויב אישי שיש לפגוע בו בדרך להשגת היעד." "כלל ידוע הוא ששיחות אינן מוקלטות ואינן משמשות לניגוח הדדי" צור טוען ש"נחצה קו אדום מהותי במערכת היחסים שבין עיתונאים ליועצי תקשורת. כלל ידוע במערכת היחסים שבין היועצים לבין העיתונאים הוא ששיחות בין הצדדים אינן מוקלטות, אינן מצולמות, אינן מתועדות ואינן משמשות לניגוח הדדי. האם מעתה צריכים הצדדים להיזהר אחד מפני השני? האם צריכה מערכת היחסים לעבור למסגרת חשדנית שבה כל קולגה הוא חוקר פרטי בפוטנציה המתעד את עמיתו ובונה עליו "תיק" לשעת הצורך, כאילו מדובר במעין מאפיה מודרנית?" "שרבוב שמו של רני רהב לטור הביקורתי של שרון שפורר בפייסבוק על לקוחו נוחי דנקנר, משקף את אי ההבחנה בין מי שעושה את עבודתו (כמו עורך דין, רואה חשבון או סוכן ביטוח) לבין מושא הביקורת. איני מצדיק את הטון המאיים של רני רהב אך באותה נשימה ממש, יש לגנות את הניסיון לפגוע ביועץ התקשורת ולהרתיע אותו בדרך זו מלעשות את עבודתו!" צור ממשיך: "לא פלא שרוב מוחלט של עמיתיי למקצוע אינם פוצים פה. רובם חוששים (ובצדק) מנקמה של כלי התקשורת, ושל עיתונאים ספציפיים אשר הפכו את המנדט הציבורי שמכוחו פועל העיתון לכלי חיסול חשבונות אישי כנגד מי שאינו מבטא את עמדתם, או שרחמנא ליצלן, מעז לבקר אותם או את מקורביהם. לצערי, חולשת מועצת העיתונות ובתי המשפט באה לביטוי בכך שחלק מעמיתינו הפך את עטו לסכינו, ואת לשונו לחרב חדה הננעצת במי שאינו מתיישר לפי האג'נדה שקבע העיתון." "מסתבר שהכל כשר בעיני העיתונאי" "עמידתו של רהב לצד לקוחותיו הולידה שורת ביטויי גנאי מכוערים הנוגעים לחיצוניותו ולדרך התבטאותו כאילו היה זה הדבר החשוב. מסתבר שהכל כשר בעיני העיתונאי בבואו לפגוע ביועץ התקשורת אך אבוי לו ליועץ שיעז לפצות פה. כבעלים של אחד המשרדים הגדולים במדינה, איני מתכוון להביט מן הצד בלינץ' המתבצע בשבועות האחרונים בעמית למקצוע. בגילוי נאות אוכל לומר שרני רהב אינו חבר שלי, מעולם לא נפגשנו לשיחה חברית, בעבר התעמתנו בחריפות על רקע מקצועי ומי שמכיר את שנינו יודע עד כמה אנו רחוקים בראייה המקצועית אחד מן השני, על אף שעמידתנו התקיפה והנחושה לצד לקוחותינו קוממה עלינו עיתונאים אשר אינם מוכנים להשלים עם העובדה שאנו לא רוקדים לפי חלילם." צור אומר כי החליט לצאת מגטו השתיקה שגזרו על עצמם עמיתיו שלדבריו, רבים מהם חוששים לומר דעתם בגלוי מפחד נקמה של כלי התקשורת נגדם. "זו אינה דרכי לשבת מכווץ מפחד ואימה ואני אומר את דעתי ללא מורא וללא פחד בין אם מדובר בלקוח ובין אם מדובר בעמית למקצוע. תמוהה בעיניי מאוד שתיקת האיגוד, היעלמותו והתעלמותו. אין לנו אלא להתקנא באגודת העיתונאים שהתייצבה מייד לצד העיתונאית וגיבתה אותה. ראוי היה לאיגוד לפעול להגנה על העוסקים במקצוע ומוטב מאוחר מאשר אף פעם." "לנוכח ההקצנה במערכת היחסים שבין עיתונאים ליועצי תקשורת הכוללת איומים הדדיים, הקלטות, חרמות, ושימוש בלשון מבזה אני פונה אליך להסדיר מחדש את כללי הפעולה בענף, למסד את המקצוע ולקבוע יחד עם מועצת העיתונות ואגודת העיתונאים מנגנון חוקי לבירור מחלוקות בין השותפים למקצוע אשר יחייב את כל הצדדים לפעול על פיו, בדומה למנגנון הקיים בלשכת עורכי הדין."