לוקחים את הזמן: טירקל בודק בציציות, ועניין מינוי הנגיד נדחה
כשלושה חודשים לאחר שסטנלי פישר עזב את בנק ישראל, וראש הממשלה ושר האוצר עדיין לא הצליחו למצוא לו מחליף. המועמדים המובילים הם: מריו בלכר, צבי אקשטיין ו-ויקטור מדינה. ד"ר קרנית פלוג, המשנה לנגיד ומחליפתו בפועל, מועמדת ראויה מבחינת כישוריה - אינה ברשימת המועמדים. מינוי הנגיד מתעכב כמו נושאיים חשובים אחרים ל"אחרי החגים", עד שטירקל יאשר את המועמדים.
מריו בלכר: לשעבר נגיד הבנק המרכזי של ארגנטינה
המועמד הראשון ולפי הערכות גם המוביל הוא מריו בלכר (65), יליד קורדובה שבארגנטינה ולשעבר נגיד הבנק המרכזי של המדינה. בלכר יהודי דובר עברית ומגיע לישראל מספר פעמים בשנה, בעיקר כדי לבקר את ביתו שמתגוררת כאן.
בגיל 22 הוא סיים לימודי תואר ראשון והיסטוריה יהודית בהצטיינות יתרה באוניברסיטה העברית בירושלים. את הדוקטורנט השלים באוניברסיטת שיקגו בארה"ב בשנת 1975 ובהמשך התמנה לפרופסור אורח באוניברסיטת בוסטון, בה לימד עד 1980.
בהמשך הרצה במספר אוניברסיטאות בעולם וגם בישראל ובמקביל כיהן בתפקידים שונים בבבנק העולמי ובקרן המטבע הבינלאומית. במגזר הפרטי שימש כיועץ לבנקים מרכזיים וחברות ענק, כולל דירקטור בחברת IRSA, קבוצת אחזקות בארגנטינה הנמצאת בבעלות איש העסקים אדוארדו אלשטיין.
פרופ' צבי אקשטיין: פרש מבנק ישראל בחודש יוני מתפקיד משנה לנגיד
מי שאמר רק בחודש שעבר "אני לא רואה עצמי כמועמד לנגיד", נמצא ברשימת המועמדים המובילים. אחד היתרונות של אקשטיין הוא קירבתו לשר האוצר -
כשיאיר לפיד מונה לתפקיד היה אקשטיין חבר בצוות המורים הפרטיים שלו לכלכלה.
אקשטיין (64), יליד פולין, סיים את תפקידו כמשנה לנגיד בנק ישראל לאחר חמש שנים, ביוני 2011. מאז כניסתו לתפקיד ביולי 2006, היה פרופ' אקשטיין חבר בפורום המוניטרי המצומצם בבנק ישראל.
אקשטיין היה אחראי על הקמת קבוצת העבודה של המודלים האקונומטריים למדיניות המוניטרית. כמו כן, היה מופקד על חטיבת השווקים ועל החטיבה למידע וסטטיסטיקה, שאת הקמתה הוביל. אקשטיין שימש גם כיו"ר מועצת מערכות התשלומים והסליקה, וכיו"ר ועדת הביקורת של הבנק.
ויקטור מדינה: לא ברור אם מדובר במועמד אמיתי או השם נוסף לרשימה
המועמד האחרון הוא ויקטור מדינה (74), לשעבר משנה לנגיד בנק ישראל ומנכ"ל משרד האוצר. מדינה כיהן כמנכ"ל בנק מזרחי בין השנים 1995 ל-2004 ובסוף כהונתו נרשמה פרשה מביכה - הבנק לא דיווח על מענק פרישה שקיבל בגובה של 14 מיליון שקל.
מדינה הגיש את מועמדותו לתפקיד הנגיד לאחר שהתבקש לעשות זאת. לא ברור האם מדובר במועמדות אמיתית או שנתניהו ולפיד ביקשו להרחיב את הרשימה המצומצמת של מועמדים לתפקיד הנגיד.
ועדת טירקל: בודקת בציציות של כל המועמדים בכדי למנוע מבוכה נוספת
בינואר השנה הפתיע פישר והודיע על כוונתו לסיים את תפקידו בחודש יוני - חודשיים לפני מועד סיום הקדנציה שלו. הראשונה הייתה בין השנים 2005 ל-2010 והשניה הייתה אמורה להסתיים ב-2015. פישר זכה להערכה רבה והבורסה הגיבה באותו יום בירידות שערים.
מאז עלו מספר שמות של מועמדים מכובדים רבים, כולל יעקב פרנקל וליאו ליידרמן, אך הם נפלו בזה אחר זה, בעקבות חשיפת פרט כזה או אחר מעברם. ועדת טירקל בודקת בימים אלו דיווחים אנונימים על המועמדים המובילים בכדי להימנע מהמבוכה שהייתה בהסרת מועמדותם של פרנקל וליידרמן.
איוש התפקיד חשוב מאוד גם מבחינת הנראות הבינלאומית. היעדים העיקריים של בנק ישראל הם שמירה על יציבות מחירים, תמיכה במדיניות הכלכלית של הממשלה (צמיחה, תעסוקה וצמצום פערים חברתיים) ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית.
קרנית פלוג: משנה לנגיד בנק ישראל, סטנלי פישר והמועמדת המובילה שלו
אם היו נערכות בחירות לתפקיד הנגיד בקרב כלל הציבור, סביר להניח שד"ר קרנית פלוג הייתה בעלת הסיכויים הגבוהים ביותר לזכות בתפקיד. אך מנהלים מתמנים לתפקיד לא רק על פי כישורים, אלא גם לפי פוליטיקה ויישור קו עם רוח המפקד.
פלוג מכירה היטב את בנק ישראל - היא מכהנת כמשנה לנגיד בנק ישראל החל מיולי 2011. בשנת 1980 השלימה בהצטיינות, לימודי MA בכלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים, ובשנת 1985 השלימה לימודי דוקטורט בכלכלה באוניברסיטת קולומביה בניו יורק.
בשנת 1984 הצטרפה ככלכלנית לקרן המטבע הבין-לאומית, ובשנת 1988 חזרה לישראל והחלה לעבוד במחלקת המחקר של בנק ישראל. כאן עסקה בנושאי מקרו-כלכלה ושוק העבודה ביניהם שכר המינימום, קליטת העלייה והעוני ופרסמה מאמרים וניירות עבודה בנושאים אלו.

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?
באוצר טוענים שהרכבת לא יעילה - היקף העובדים שלה מופרז ודורשים להפריט חלק משמעותי מהפעילות עד 2029
הנתונים שמציגה התכנית הכלכלית מציירים תמונה עגומה של מצב הרכבת. מאז 2019, מספר הנוסעים ברכבת לא עלה כלל, וזאת למרות השקעה נוספת של כ-2 מיליארד שקלים בסובסידיה הממשלתית. במקביל, החברה הממשלתית הגדילה משמעותית את מצבת כוח האדם שלה, כשכיום מועסקים בה למעלה מ-5,000 עובדים - גידול שלא תאם כלל את הגידול בפעילות.
המצב החמיר לאחרונה עם ריבוי אירועי בטיחות, תקלות חמורות ושיבושים בתנועת הרכבות, שהביאו לירידה חדה באמון הציבור ובאיכות השירות. העיכובים החוזרים ונשנים בפרויקטי תשתית רק הוסיפו שמן למדורה, וחיזקו את התחושה שהמודל הנוכחי של ניהול הרכבת מיצה את עצמו.
על פי התכנית המוצעת, רכבת ישראל תמשיך להתקיים כחברה ממשלתית, אך תפקידיה ישתנו מן היסוד. במקום להפעיל ולתחזק את הרכבות בעצמה, החברה תתמקד בתכנון, ניהול, פיקוח ובקרה. היא תישאר אחראית על קביעת התכנית התפעולית, ניהול זמני המסילה, והתקשרות עם הזכיינים הפרטיים שיבצעו את העבודה בפועל.
המודל המוצע דומה למודלים מוצלחים אחרים בתחבורה הציבורית הישראלית. הרכבת הקלה בירושלים ובגוש דן מופעלות כבר היום על ידי זכיינים פרטיים, וכך גם מערך האוטובוסים הציבוריים. ההצלחה היחסית של מודלים אלה מספקת תקווה שגם ברכבת הכבדה ניתן יהיה להשיג שיפור משמעותי באיכות השירות. מעבר לכך, הגוף הגדול והשמן הזה יהפוך להיות יעיל, ויעבוד לפי "חוקי הכלכלה" - למטרת רווח.
- טראמפ בישראל: צפי לעומסים גדולים בירושלים; הרכבות יתוגברו
- תנועת הרכבות - חזרה לשגרה; תחנת השלום חוזרת לפעילות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התכנית מגדירה לוח זמנים ברור ומדורג להעברת הפעילות. עד סוף 2029, כלל שירותי ההפעלה והתחזוקה יועברו לזכיין אחד או יותר. הממשלה תוכל למכרז את פעילות החטיבות השונות - נוסעים, מטענים, תחזוקת ציוד נייד ותחזוקת תשתיות - יחד או בנפרד, בהתאם לצרכים ולהיערכות.
