רפי גוזלן על העיוות: "למה שמשקיעי נדל"ן לא ישלמו מס כמו על נכסים פיננסיים?"
שר האוצר יאיר לפיד צפוי להיפגש היום (ה') עם ראש הממשלה בנימין נתניהו כדי לדון עמו על עקרונות התקציב לשנים 2013-2014, שצפוי לכלול קיצוצים בהיקף משמעותי של 20 מיליארד שקל. בין הקיצוצים שעלו על הפרק מצד פקידי משרד האוצר ניתן למנות את הקיצוץ המסתמן בתקציב משרד הביטחון, בקצבאות הילדים ובהשקעה בתשתיות. בנוסף, לפיד צפוי להקפיא ולדחות את העלייה בשכר עובדי המגזר הציבורי שנקבעו במסגרת חוזים חתומים. למרות הבטחתו הברורה של ראש הממשלה בנימין נתניהו לפני הבחירות שלא להעלות את שיעור המיסוי לאחר הבחירות, לפי המסתמן נראה כי לא יהיה מנוס מהעלאת שיעור המע"מ ב-1% לרמה של 18%, עלייה של 1% במס החברות לרמה של 26% ועלייה בשיעור מס ההכנסה. על הכוונת של האוצר נמצאים גם ביטול הפטורים ממס לחברות שונות במשק. Bizportal שוחח עם רפי גוזלן, הכלכלן הראשי בבית ההשקעות IBI, על הקיצוצים הצפויים: "אנחנו נמצאים כעת ב'עונת המלפפונים' של עונת התקציב. אני מאוד מעריך את המהלך של יאיר לפיד להקים ועדה ציבורית לבחינת תקבולי המדינה ממשאבי הטבע. מדובר בחשיבה קצת אחרת, מחוץ לקופסא, שהינה אופציה שעדיפה לעין ערוך על 'פתרונות קסם' כמו עלייה בשיעור המע"מ שפוגע באופן ניכר בשכבות החלשות". גוזלן מציע לשר האוצר החדש להימנע מלהעלות את שיעור המיסוי הישיר ולהתמקד דווקא באוכלוסיות ובגופים שנהנים מפטורים או ממס מופחת: "לדעתי יש לצמצם באופן ניכר את הפטורים ממס הניתנים לחברות, גם באמצעות חוק הרווחים הכלואים שעבר לאחרונה בכנסת, ולהקשיח את הפרמטרים לעידוד השקעות. יש לתת תמריצים רק למי שעשוי לעזוב ולא לכל חברה, שהרי את ים המלח, לדוגמא, אין אפשרות להעביר למדינה אחרת ואין כל צורך לתת תמריצים לחברות שאין להן אופציה אחרת". גוזלן מסמן גם את מגזר הנדל"ן שלדעתו יכול להוות יעד להעלאות מיסים מצדה של הממשלה: "אני שמח על כוונת בנק ישראל להמליץ לממשלה להעלות שיעור המיסוי בשוק הנדל"ן, שמאופיין זה זמן רב במחירי דיור גבוהים שתורמת להיווצרותה של בועת נדל"ן. למה שאלה המשקיעים בנדל"ן להשקעה לא ישלמו מס רווחי הון כמו שמשקיעים משלמים על נכסים פיננסיים?, למה אין מס על תזרימי כספים מדירות להשקעה?" עוד הוסיף גוזלן כי "ניתן להביא כסף רב משוק הדיור שיביא לעלייה ניכרת ברמת ההכנסות של המדינה. העלייה בהכנסות מנדל"ן צפויה להביא לצינון במחירי הדיור ובכך לשחרר את הלחץ בו נתון בנק ישראל, שמנוע מלהוריד את שיעור הריבית במשק כפועל יוצא ממחירי הנדל"ן הגבוהים. אני מאוד מקווה שהממשלה תיישם את המלצות בנק ישראל ובכך תגדיל את שיעור הכנסות המדינה באופן ניכר".
- 16.ליאור 11/04/2013 13:07הגב לתגובה זואם מעלים את המיסוי אז לבטל את מס הרכישה שמגיע לסכומים מטורפים. מס שבח קיים בפטורים מסוימים. אי אפשר לחנוק את השוק לגמרי זה יצור יותר נזק מתועלת.
- 15.כותבי תרחיש11-12-13 11/04/2013 13:05הגב לתגובה זומדי שנה יבוא קראוואנים יתנו מענה למחסור לזוגות וחסרי הדיור- בעלות של 100-200 $ לח לזוג צעיר-למשך 2-4 שנים - זה הזמן הנידרש לגמר הבנייה הקבועה החסרה, יבוא הקראוונים : ============== יורידו מחירי דיור ב15-25% בתוך שנתיים, יוריד המדד ב כ 1% מדי שנה,ויחסוך 4-7 מליארד לשנה, חוב המדינה מעל 700 מילארד שח , חסכון זה (4-7 מליארד) יממן את כל הדיור החסר וביתר, מכאן שהמדינה תחסוך את הכספים שמממנים את - אלו שמקבלים הלוואות מסופסדות עח המדינה- כשתגלו את הסכומים יעלה עשן בתיקשורת לידיעת גוזלן
- 14.tzrj 11/04/2013 13:00הגב לתגובה זויעבור לשוק ההון. יהיה לכם יותר כסף לנהל יותר דמי ניהול. ואם יכשלו אז יעשו תספורת בכף שלנו. אתם לא תפגעו אתם לוקחים את דמי הניהול
- 13.שפו לרפי גוזלן- כתבה נכונה ופעולות נכונות נידרשות (ל"ת)כותבי תרחישי11-12-13 11/04/2013 12:54הגב לתגובה זו
- 12.בעברית אין הביטוי-למה ש... (ל"ת)יובל 11/04/2013 12:52הגב לתגובה זו
- 11.ג גז גזל גזלן צודק . (ל"ת)בא 11/04/2013 12:40הגב לתגובה זו
- 10.gubbuy 11/04/2013 12:34הגב לתגובה זומס רכישה על דירה להשקעה עומד על 5 אחוזים כלומר שווה למס רווחי הון בשיעור של 25 אחוזים על רווח ריאלי של 20 אחוז. כלומר מי שקנה דירה להשקעה הרווח 50 אחוז במשך עשור (שזה מצב נורמלי) ירוויח ריאלית 20 אחוז והיה צריך לשלם מס רווחי הון של 25 אחוזים כלומר כ 5 אחוז מערך הנכס המקורי כלומר מס רכישה = למס רווחי הון רק שהוא חל על כולם גם אלה שמפסידים וגם אלא שמרווחים פחות מ 20 אחוז ריאלית וגם אלה שמרווחים יותר. במצב רגיל מס רכישה מכסה לחלוטין את מס רווחי הון על נדל"ן רק שהמדינה לא לוקחת סיכון אם העסקה תהיה מפסידה בסופו של דבר
- 9.יעקב אח של דוד 11/04/2013 11:53הגב לתגובה זוקניתי דירה להשקעה מחסכונות שחסכתי כל חיי ושילמתי על כל פרוטה מס כחוק ועכשיו אתה רוצה עוד להיות עלוקה ולהיות שותף בדירה שלי ובחסכונות שלי? לך תבדוק כמה מס משלמת טבע או כימיקלים לישראל או החברה לישראל . החוק קובע מס כל השכרת נכס שהורד לפני שנה לסכום של 5000 שח אני מרויח מהשכרת הדירה רק 1750 ואתה רוצה עוד מס מזה חחחחחח לך חפס את אלה שמשתכרים מעל 30000 שח בחודש . למה לתת להם ביטוח לאומי בכלל או לכל הבידוים שיש להם כמה נשים כולל נשים מהרשות הפלשתינאית ומקבלים על זה ביטוח לאומי על ילדים שלא תורמים כלום למדינה יש לקבוע חוק שמעל 25000 שח אין צורך לשלם ביטוח לאומי למשפחה. או שמעל 8 ילדים מקסימום אין קיצבת ביטוח לאומי יותר וכמו כן על ילד 5 ועד 8 יקבלו יותר קיצבה.
- 8.אלינור 11/04/2013 11:23הגב לתגובה זולהשקיע ולייצר
- 7.רשקוב 11/04/2013 11:22הגב לתגובה זולטובת מפלצת חסרת פרצוף. צריך לדאוג לפרט הכורע תחת עול המיסים
- 6.בר 11/04/2013 11:20הגב לתגובה זולברוח כמו מאש. גם רעים גם קומוניסטים
- 5.עינת 11/04/2013 11:15הגב לתגובה זולאור המחירים הגבוהים של הדירות למה בכלל כדאי לקנות דירה להשקעה??גם לשלם מחיר גבוה גם להתעסק עם שוכרים,להתעסק עם תיקונים ,מי בכלל צריך את זה. תחשוב טיפה על שוכרי הדירות ,אם השכרת דירות היה כזה עסק משתלם אז למה המדינה לא בונה דירות להשכרה או המוסדיים לא משקיעים בדירות להשכרה .בקיצור לקנות ניירות זה עסק יותר כדאי.
- 4.צודק ב-100%. חובה למסות רווחי נדלן בדיוק כמו רווחי הון. (ל"ת)כלכלן בכיר 11/04/2013 11:14הגב לתגובה זו
- 3.קובי 11/04/2013 11:01הגב לתגובה זויש לכם מושג כמה הון שחור יש? יש לכם מושג כמה כסף הטייקונים באמת משלמים למדינה? יש לכם מושג כמה העלמות מיסים יש ? למה כשיש קיצוצים אתם מתנפלים על החלשים? עליית מחירי הדיור נובעת בעיקרה משחיקת השכר. אילו השכירים היו מקבלים פיצוי הולם לשחיקת השכר לא היינו מקבלים נתונים עגומים ביחס ליכולת השכירים לעמוד במחירי הנדל"ן וכל התאוריות על בועה היו מופרכות
- אחד 11/04/2013 11:19הגב לתגובה זוהסיבה העיקרית לעלית המחירים היא שהריבית צנחה, יש מס על הבורסה ומה קרה? אנשים הוציאו כסף מהבורסה והתחילו לרכוש דירות להשקעה, באופן זה יצרו ביקוש. יש חוק כלכלי בסיסי, שהביקוש עולה כך גם המחירים. קבלנים רואים שהקונים קופצים אז העלו מחירים. ראיה לכך, שפתאום כל הקבלנים עושים מבצעים, קנה דירה שלם בכניסה. איך זה יכול להיות ? כי יש להם מלא כסף.
- איש רע, רע, רע. גם אכול קנאה, קנאה, קנאה (ל"ת)מרקו 11/04/2013 11:29
- כל עוד הביקוש הוא גבוה וספקולטיבי יש לפעול להפחיתו!פשוט (ל"ת)אינפלציה של ביקושים 11/04/2013 11:17הגב לתגובה זו
- 2.אתה צודק גזלן . (ל"ת)בא 11/04/2013 10:56הגב לתגובה זו
- 1.בוקר טוב פישל . (ל"ת)בא 11/04/2013 10:55הגב לתגובה זו

לקראת דוחות הבנקים - יש עוד לאן לעלות? ומה עם מניות הביטוח
תחזיות האנליסטים מצביעות על רווח נקי של עד 9 מיליארד שקל לרבעון השני ותשואות גבוהות על ההון; גם מניות הביטוח נהנות מהגאות בשווקים, אך כמה מהטוב כבר מגולם אחרי העליות מתחילת השנה?
הבנקים הגדולים בישראל צפויים לדווח בשבוע הבא, והמשקיעים מצפים לתוצאות חזקות לרבעון השני של 2025 כאשר התחזיות מדברות בעד עצמן: לפי הערכות בשוק, סך הרווח הנקי של חמשת הבנקים הגדולים (פועלים, לאומי, דיסקונט, מזרחי טפחות והבינלאומי) ינוע סביב 8.5-9 מיליארד
שקל, עם שיפור בתשואה להון שתעמוד על 16%-17% בממוצע, המשך שיפור ביחס לרבעון הראשון.
מדובר בהמשך ישיר לתקופה חזקה עבור הבנקים, כאשר ברבעון הראשון הם הציגו יחד רווח נקי של כ-6.8 מיליארד שקלים ותשואה ממוצעת להון של כ-15.3%. לאומי ופועלים הובילו את
הטבלה עם רווחים של מעל 2.4 מיליארד שקלים כל אחד, בעוד מרבית הבנקים הציגו תשואות מרשימות להון של מעל 15.5%.
ריבית גבוהה וכלכלה יציבה תומכות בשורת הרווח
ברקע התחזיות החיוביות עומדת סביבה כלכלית שעדיין תומכת ברווחיות הבנקים. המדיניות המוניטרית של בנק ישראל לא השתנתה מאז ינואר 2024, והריבית נותרה גבוהה, בשיעור של 4.5%, ולמרות הציפיות להורדות עתידיות הבנקים ממשיכים ליהנות ממרווחי ריבית גבוהים. יתרת העו"ש של הציבור עדיין גבוהה יחסית שם הריבית אפסית מה שמאפשר לבנקים גמישות פיננסית, ומנגד הצרכנים והעסקים ממשיכים לקחת הלוואות, מה שתורם להכנסות מריבית.
- הבנקים יקרים? IBI סבורים שיש עוד 22% אפסייד
- המדריך להבנת דוח אפס - ולמה הוא חשוב לכל מי שקונה דירה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם הכלכלה הישראלית, על אף האתגרים הביטחוניים והפוליטיים, מראה סימני צמיחה. נתוני הצריכה הפרטית ממשיכים להיות חיוביים, התעסוקה בשיא, והאינפלציה אמנם מעט טווח היעד אך נותרת יציבה. אלו מעניקים רוח גבית לפעילות הבנקאית הקמעונאית והמסחרית. בנוסף, ברבעון השני חל גידול בפעילות שוק ההון, כולל עליות במדדים ומחזורי מסחר גבוהים, מה שצפוי להתבטא גם בהכנסות מעמלות ופעילות ניירות ערך בבנקים.
איומי תחרות ורגולציה

מה למדנו השבוע: הסבלנות משתלמת - המקרה של גילת
המשקיעים לא תמיד רואים את התמונה הגדולה, במיוחד בטווח הקצר, אבל לפעמים, מי שמחזיק ומאמין מתוגמל בענק; המקרה של גילת הוא דוגמא שלפעמים הסבלנות משתלמת הרבה יותר מכל ניסיון לתזמן את השוק
השוק לרוב לא מתמרץ משקיעים בטווח הקצר, אלא מתגמל את הסבלניים. כמו שוורן באפט אומר: "שוק ההון הוא כלי להעברת כסף מהפזיזים לסבלניים".
השבוע ראינו דוגמא נוספת עם גילת רשתות לוויין גילת 5.88% , שרשמה שיא שנתי לרמות שלא נראו במניה מאז 2022, לאחר שנה תנודתית במיוחד. זו לא הייתה עלייה תלולה, אלא טיפוס הדרגתי, שעבר דרך ירידות חדות, חוסר אמון בשוק, וניהול שקול שנשאר עקבי גם כשנראה היה שכולם מוותרים. במהלך 2023 - 2024 מניית גילת נסחרה בתשואת חסר משמעותית, גם על רקע סיבות טכניות. לקראת מחצית 2024, עם יציאתה ממדד ת"א 90, גופים מוסדיים שהחזיקו את המניה נאלצו למכור, מה שיצר לחץ נוסף. הירידה נמשכה, כאשר במאי 2024 היא נסחרה באזור 5 דולר בלבד, ובאוגוסט אותה שנה צנחה לשפל של כ-4 דולר.
אכזבה מדוחות הרבעון השני של 2024, וספקות מצד השוק לגבי רכישות שביצעה, גילת הפכה למניה שנשכחה על ידי המשקיעים. ואולי בגלל זה היה בה הזדמנות. זה הזמן לחזור לניתוח שפורסם כאן במאי 2024 ולבחון מה ממנו התממש, ומה בכל זאת הפתיע.
למה אנחנו חושבים שמניית גילת מעניינת?
זו הייתה הכותרת של הניתוח שפורסם כאן בביזפורטל במאי 2024. בקצרה - גילת נסחרה אז לפי שווי של כ-285 מיליון דולר, עם מעל 100 מיליון דולר בקופה ומכפיל רווח חד-ספרתי. הכנסות החברה עמדו על כ-266 מיליון דולר ב-2023, עם תחזית לגידול ל-305-325 מיליון דולר ב-2024. מעבר לכך, ה-EBITDA החזוי הוערך בכ-40-44 מיליון דולר, פי 3 לעומת לפני 3 שנים. אז הערכנו שמדובר באחד מהמקרים הנדירים של מניה עם דאונסייד מוגבל ואפסייד מהותי, בזכות פעילות ליבה חזקה, חדירה עמוקה לשוק הביטחוני וצפי לפרויקטים גדולים בתחום הלוויינים. הניתוח הדגיש את הסיכון הטכני מהיציאה מהמדד, אך הצביע על כך שהערך הפונדמנטלי יוכל לגבור על זה בטווח הארוך.
- מה למדנו השבוע? המכסים של טראמפ לא מפחידים את השוק והריבית לא תחזור לרמות נמוכות
- שוק האג"ח רותח, רואים סימנים של בועה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לקריאה מורחבת למה אנחנו חושבים שמניית גילת מעניינת? התשובה הקצרה והתשובה הארוכה