"צר לנו מאוד שבנק ישראל ממשיך להקשות על הזוגות הצעירים, כשקיימת סכנה ממשית להתפרקות התא המשפחתי כתוצאה מהגזירות האחרונות שהטיל", כך אומר אוהד דנוס, יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, בתגובה להוראה החדשה של בנק ישראל לפיה , הלוואות של מעל 45% יצריכו מהבנקים ריתוק הון נוסף - ובהתאם הריבית ללקוחות תטפס.

דנוס טוען כי "ביד אחת מושכת בעוצמה ממשלת ישראל, שלא מספקת פתרונות דיור מעשיים במחירים ברי השגה ובדרך של בנייה להשכרה, ובצד השני מושך בנק ישראל ביד השנייה, כשהוא מקשה על הבנקים במתן הלוואות. כתוצאה מכך שיעורי הריבית שייגבו יעלו. הצעד האחרון של בנק ישראל, כל עוד לא יטופל נושא ההיצע, רק יביא להכבדה על הזוגות הצעירים, להקטנה נוספת בכמות התחלות הבנייה, ולפגיעה נוספת בביצועי המשק, דווקא בשנה שבה אנו צפויים לקיצוצים דרמטיים בתקציב, וחבל".

ניסים בובליל, נשיא התאחדות בוני הארץ, אמר בתגובה כי "כל המהלכים של בנק ישראל לא הוסיפו ולו דירה אחת למלאי הדירות המדולדל ולכן גם לא תרמו להורדת המחירים. כפי שראינו גם במהלכים קודמים דחיקת הצעירים מהשוק רק גורמת לעליית מחירי השכירות, מחירי הדיור לא יורדים והזוגות הצעירים סובלים. בנושא ערבויות חוק המכר קיימת תופעה שאין לה אח ורע בעולם. ערבויות חוק המכר נשמרות בבנק גם אחרי שהדייר כבר גר בדירה. מדובר באבסורד."

בובליל מסביר כי בנק ישראל אמנם הוריד את ריתוק ההון בגין ערבויות חוק מכר על דירות שנמסרו מ- 20% ל- 10% וזה מפנה אשראי אך לא במידה הנדרשת. "היה צריך לבטל לחלוטין את הערבות על דירות שכבר נמסרו. זה לא הגיוני שכאשר יש מצוקת אשראי כל כך קשה בענף מרתקים הון של קבלנים על דירות שהדיירים כבר גרים בהם. לא זו אף זו, בנק ישראל צריך להפחית את ההלימות הון על כל תקופת ערבות חוק המכר, שכן הסיכון הגלום למימוש הערבות הוא אפסי והראייה לכך היא שככל הידוע לנו, בחמש השנים האחרונות, לא חולטו כלל ערבויות. הבנקים כתוצאה מהקצאת הערבות ודרישות הלימות ההון, גובים מידיי שנה מאות מיליוני שקלים מהקבלנים, דבר שבסופו של יום מייקר את מחירי הדירות עבור אזרחי המדינה."

ערן כרמל, מנכ"ל טאבו ישיר משכנתאות, מקבוצת קו מנחה, אומר כי "בנק ישראל פוגע שוב בזוגות הצעירים באמצעות דרישה מהבנקים למשכנתאות להגדיל את ההפרשות לחובות מסופקים ל-0.35% ובהתאם לכך הבנקים ידרשו מרווחים (ריביות) גבוהות יותר מהלווים כדי לצמצם את הפסד הרווח."

כרמל מוסיף כי "במהלך של בנק ישראל יש גם מרוויחים והם נוטלי המשכנתאות מעל 60% ומעל 800 אלף, כאשר הדרישה משקלול הסיכון של בנק ישראל מהבנקים למשכנתאות יורד מ-100% ל-75% (גם אם כאשר מבקשים הלווים לקבל חלק ניכר מהמשכנתא במחירים משתנים).".

"המשך גרירת הרגליים של הממשלה תוביל לצעדי הגבלה נוספים"

רפי גוזלן, כלכלן המאקרו הראשי של IBI, אומר כי בנק ישראל אינו יכול להישאר אדיש להתחדשות העלייה המהירה במחירי הדירות לאורך המחצית השנייה של השנה בהתחשב בואקום שנוצר עד להקמת ממשלה חדשה. "הבנק מנסה להפחית את התמסורת שבין הריבית לבין שוק הנדל"ן ולקנות דרגות חופש להפחתת ריבית נוספת על רקע ההאטה המתגברת בפעילות המשק והתחזקות שער החליפין של השקל, התפתחויות הדורשות את המשך הפחתת ריבית, כך שההסתברות להפחתה נוספת באחת משתי ההחלטות הקרובות עלתה מדרגה."

גוזלן מוסיף כי "הצעדים המאקרו-יציבותיים של בנק ישראל לשוק הנדל"ן, הן אלו שננקטו בעבר והן הנוכחיים לא יהיו אלו שיפתרו את הבעיה בשוק הנדל"ן כאשר לשם כך נדרשת התערבות ממשלתית אגרסיבית הן בצד התכנון והן בצד המיסוי. המשך גרירת רגליים מצד הממשלה תוביל אמנם את בנק ישראל לנקיטת צעדים נוספים, שבחלקם מנסים לצנן ביקושים ובחלקם להפחית את רמת הסיכון של המערכת הבנקאית הנובעת מהתנפחות ענף הנדל"ן למגורים, אך מותירים את ענף הנדל"ן בפרט ואת המערכת הבנקאית בכלל ברמת פגיעות גבוהה לתרחיש של הרעה ניכרת בשוק העבודה המקומי."

"יחזרו לשבת על הגדר בטווח הקצר בלבד"

עדינה חכם, מנכ"ל אנגלו סכסון, אומרת כי "הצעדים של בנק ישראל כמתבקש, מטפלים בצד הביקושים אך לא בצד ההיצע ושוב מדובר בטיפול קוסמטי כאשר לפתרון הבעיה מתבקש לעשות טיפול שורש יסודי. אני מאמינה שההנחיה החדשה תשפיע פסיכולוגית על רוכשי הדירות ויש סיכוי שאלו יחזרו לשבת על הגדר, בטווח הקצר בלבד. עדיין, הריבית על המשכנתאות נמוכה, מחירי השכירויות גבוהים ואין באמת אלטרנטיבות טובות להשקעה. מעבר לכך, בעקבות ההנחיה החדשה, הריבית על המשכנתא תעלה בשיעור מינורי בלבד".

לדברי עו"ד יעקב אטרקצ'י, מנכ"ל אאורה ישראל, "בגלל התחרות הגדולה שקיימת היום בין הבנקים למשכנתאות ובגלל שהסיכון האמיתי שלהם במתן משכנתאות לדיור היא נמוכה, אני לא צופה שינוי ברצון של הבנקים לתת משכנתאות בתחום הדיור, גם עם הדרישה החדשה של המפקח על הבנקים. מדובר בצעד נוסף בכיוון הלא נכון, במקום בעצם לעשות את הדברים היחידים שבאמת יכולים להביא לאיזון בין הביקוש להיצע והם הגברת שיווקי הקרקעות באזורי ביקוש, טיפול בבירוקרטיות שיש כיום בוועדות המקומיות והוצאת היתרי בנייה בזמן קצר".

ניר אומיד, סמנכ"ל ניהול תיקי השקעות בתמיר פישמן, אומר כי בנק ישראל אומר בעצם, "אם הבנקים לא שומרים מספיק על עצמם אנחנו נעשה את העבודה במקומם. היקף המשכנתאות הוכפל משנת 2005 מבלי שהבנקים הגדילו את ההפרשות בהתאם."

לדברי אומיד, עלולות להיות לכך שתי משמעויות ירידה בתאבון של הבנקים לתת הלוואות ממנופות לדיור בשל העובדה שיאלצו לרתק יותר הון , או שהבנקים ימשיכו לתת את אותן הלוואות, ירתקו יותר הון אבל יגלגלו את ייקור ההלוואות על הציבור, כלומר , בעסקאות ממנופות הציבור ישלם ריבית יותר גבוהה על המשכנתא . "סביר שזה מה שיקרה בפועל . אז מי צודק ? בנק ישראל או הבנקים ? בנק ישראל מצדו מבצע את עבודתו לשמור על יציבות הבנקים, ואינו אחראי על שוק הדיור,זה תפקידה של הממשלה, הבנקים מצדם מנסים להשתמש בהון כמנוף לרווח ומעונינים לרתק כמה שפחות הון."

כתבות מעניינות נוספות:

יש לכם משכנתא ישנה? כך תוכלו לחסוך 190 אלף שקל - צפו בסרטון