סיבה לדאגה? הלמ"ס - 28% מהמשפחות בישראל נזקקות לשירותי רווחה
תמונת מצב מדאיגה - בישראל כ-520 אלף משפחות הרשומות במחלקות לשירותים חברתיים, כ-28% מכלל המשפחות בישראל כ-1.83 מיליון, כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו היום לרגל יום המשפחה המבוססים על נתוני שנת 2011.
מתוך המשפחות הרשומות במחלקות לשירותים חברתיים כ-15% הן משפחות חד-הוריות, בקרב 75% מהמשפחות, ראש המשפחה הוא יהודי וב-20% מהמשפחות ראש המשפחה הוא ערבי. כ-4% מראשי המשפחה הם ממוצא אתיופי, בעוד שכ-17% ממוצא ברה"מ לשעבר שעלו החל משנת 1990. כ-11% מהמשפחות מונות 6 נפשות ומעלה וב-40% מהמשפחות יש לפחות קשיש אחד בן 65 ומעלה וב-29% לפחות קשיש אחד בן 75 ומעלה.
וכמה כסף הוציאה המשפחה הממוצעת כל חודש? בשנת 2011 הוציא משק בית בישראל על מצרכים ושירותים שרכש 13,967 שקל, כאשר משק בית עם ילדים הוציא בממוצע פי 1.3 ממשק בית ללא ילדים. אחוז ההוצאה על מזון מסל ההוצאה החודשית הממוצעת לתצרוכת למשק בית, גדול יותר במשקי בית עם ילדים - 16.9%, בהשוואה ל-15.3% במשקי בית ללא ילדים.
משקי בית ללא ילדים מוציאים כמחצית מההוצאה שמוציאים משקי בית עם ילדים על סעיף חינוך, תרבות ובידור (1,166 שקל ו- 2,367 שקל בהתאמה). במשקי בית ללא ילדים אחוז ההוצאה על בריאות גבוה יותר מאשר במשקי בית עם ילדים (6.4% לעומת 4.3%, בהתאמה). כחמישית מההוצאה על סל המצרכים והשירותים במשקי בית ללא ילדים ובמשקי בית בהם יש עד שני ילדים, היא עבור תחבורה ותקשורת. במשקי בית עם שלושה ילדים, אחוז ההוצאה על סעיף זה נמוך יותר - 18.5%.
מעניין לראות שההוצאה על דיור פוחתת ככל שיש יותר ילדים רכיב הדיור בקרב זוג ללא ילדים, אשר הוצאתו החודשית לתצרוכת מסתכמת ב-12,276 שקל, עומד על 28.1% (כ-3450 שקל), זאת לעומת זוג עם עד שני ילדים אשר מוציא 22.9% מהוצאה כוללת של כ-15.8 אלף שקל (כ-3,618 שקל), וזוג עם שלושה ילדים ויותר המוציא 21.4% מהוצאה כוללת של 16,386 שקל (כ-3,506 שקל). ממוצע ההוצאה על דיור עמד על 25.1%, כ-3,505 שקל
במשקי בית עם מספר ילדים קטן (עד שני ילדים) אחוז הבעלות על מוצרי תחבורה ותקשורת גבוה יותר מאשר במשקי בית עם מספר ילדים גדול (שלושה ילדים ויותר). במשקי בית עם ילדים ל-86.4% בעלות על מחשב ו-76.1% מנויים לאינטרנט, ואילו במשקי בית ללא ילדים
ל-71.4% בעלות על מחשב ו-65.4% מנויים לאינטרנט.
אחוזי הבעלות על טלוויזיה ושיעור המנויים על טלוויזיה בכבלים או בלווין גבוהים יותר במשקי בית ללא ילדים מאשר במשקי בית עם ילדים, כמו-כן, ככל שמשק הבית עם מספר ילדים גדול יותר כך אחוזי הבעלות על טלוויזיה ושיעור המנויים על כבלים או לווין קטנים יותר. ל-73.5% ממשקי הבית עם ילדים יש מכונית אחת לפחות, לעומת 55.8% בלבד ממשקי בית ללא ילדים.
- 5.גולם אחד 12/02/2013 17:53הגב לתגובה זומיילא אלה שבאמת אין להם.....הבעיה שאני גם צריך לממן את כל המתחזים והכי נורא: את הכלומניקים שנקראים ״עובדי מדינה״ שעורכים בין היתר סטטיסטיקות מטופשות ולא שימושיות כמו הכתבה המפגרת הזאת !!!!! ל ה ע י ף. א ו ת ם. ושילכו לעבוד.
- 4.בעלי הדירות הפרטיים מכערים את המדינה כל שנה עוד 10% (ל"ת)לשים לזה סוף 06/02/2013 11:42הגב לתגובה זו
- 3.כששכר מינ בדיחה ובעלי הדירות שודדים שכד מה הפלא (ל"ת)לעשות כבר סדר 06/02/2013 11:39הגב לתגובה זו
- 2.אם היו חברי הכנסת מקצצים הכל היה שונה (ל"ת)איתן 06/02/2013 11:08הגב לתגובה זו
- 1.דאגה למי? חברי הכנסת מצפמפים -מרווחים הון!!! (ל"ת)אבי 06/02/2013 11:08הגב לתגובה זו
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
