סטטוס בפייסבוק הוביל לפשיטה על עסק שהפקיע מחירו של חלב ב-43%
אזרח עירני החליט לשים קץ להפקעת המחירים בקיוסקים באזור עבודתו. האזרח גילה שמחירו של קרטון חלב, מוצר הנמצא תחת פיקוח ומחירו 5.87 שקל ל-1% שומן ו-6.27 שקל ל-3% שומן, הופקע בקיוסקים באזור הבורסה ברמת גן.
הגולש שלח הודעה לפייסבוק של משרד התמ"ת אשר בעקבותיו יצא המשרד במבצע אכיפה נרחב. לדברי האזרח, מוכרים הקיוסקים באזור קרטון חלב במחיר של 7-9 שקלים ובחלק מהמקומות לא נותנים קבלה.
במסגרת הביקורת, נבדקו עשרות בתי עסק (קיוסקים, מכולות, מיני מרקטים, פיצוציות ועוד) שבשלושה מהם, נמצאו הפרות ועלה חשד לעבירה על חוק הגנת הצרכן וחוק הפיקוח על המחירים. באחד המקרים, גילו מפקחי מחוז תל אביב של משרד התמ"ת כי בעסק נמכר ליטר חלב 1% (קרטון חלב+ פקק) במחיר של 8 שקלים במקום מחיר של 5.87 וחלב 3% במחיר מופקע של 9 שקלים במקום 6.27 שקלים. במקרה אחר, גילו המפקחים כי עסק הפקיע מחיר חלב 1% ומכר ב 7.50 שקלים במקום 5.87 שקלים. כמו כן, נקנסו בתי עסק באזור אשר עברו על חוק הגנת הצרכן ונמנעו מהצגת מחירים. כנגד כל בתי העסק, נפתחה חקירה פלילית.
מנכ"ל משרד התמ"ת, שרון קדמי, אמר: "בחודשים האחרונים, הפך עמוד הפייסבוק של משרד התמ"ת מ'כרטיס ביקור' המציג באופן וירטואלי ומרוכז את הפרסומים השונים הנוגעים לפעילות המשרד, לאמצעי תקשורת דו-סיטרי בין משרד התמ"ת לציבור האזרחים. אלפי פניות, שאלות ותלונות על עסקים ולא אחת גם על יחידות המשרד עצמן, הגיעו וטופלו ע"י מחלקת הניו מדיה בדוברות."
הממונה על מחוז תל אביב והמרכז, ציפי שיינקמן: "תלונה שמקורה בפייסבוק אמנם חסרה את הבסיס המשפטי הנדרש לפתיחת חקירה פלילית אך היא מהווה מקור מידע מודיעיני לגיטימי שיש בו על מנת לסייע למחוז לדעת על חשד להפקעות מחירים ועבירות כנגד הצרכנים ולהניע תהליך של בדיקה, חקירה ואם הממצאים מאפשרים זאת הטלת קנס או פתיחה בחקירה פלילית. אנו קוראים לגולשי הפייסבוק וכלל הציבור, להתלונן על מקרים של הפקעות מחירים על מנת שנוכל לצאת אל בתי העסק מפרי החוק ולבצע אכיפה יעילה וממוקדת."
- 4.ביאליק 09/12/2012 15:10הגב לתגובה זויש להציף את אתר של סו"ת במאות תלונות אולי יגיסו מפקחים שיעשו את המעשה הנכון ולא אנו. בכל מקרה שאפו לפייסבוק, למשרד הסחר והתעשיה(מי עומד בראשו כיום?) ולאזרח הקטן.
- 3.אנונימי 09/12/2012 14:37הגב לתגובה זואתם רוצים מחיר מפוקח סעו לסופר.
- 2.בפיצוציות האלה מלבינים הון בטונות.... (ל"ת)ממש אכיפה....חחחחח.. 09/12/2012 14:20הגב לתגובה זו
- 1.Bogii 09/12/2012 13:52הגב לתגובה זוישר כוח לי נמאס מכל הרמאים והנוכלים האלה והגיע הזמן שיתחילו לחשוש
- רק חבל שזה האזרחים שעובדים במקומם !! (ל"ת)נוחי 09/12/2012 14:24הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
