ג'וזף מנדלבאום: "המודל העסקי שלנו שונה מבבילון, התלות שלנו בגוגל קטנה יותר"

אחרי זינוק של 85% מתחילת השנה, ג'וזף מנדלבאום מסביר ל-BizportalTV כיצד עובד השת"פ עם גוגל שמייצר לחברה כמחצית מהכנסותיה. צפו בריאיון...
תומר קורנפלד | (3)

שוק האינטרנט הוא אחד התחומים החמים בבורסה בשנה החולפת. אחת החברות אשר יותר מוכרות למשקיעים בתחום הזה היא בבילון אשר עיקר פעילותה מבוסס על שיתוף הפעולה עם גוגל. חברה ישראלית נוספת אשר רוכבת על שיתוף הפעולה עם גוגל היא חברת פריון נטוורק (לשעבר אינקרדימייל) פריון אשר מעסיקה כ-150 עובדים מפתחת מוצרים עבור לקוחות המבוססים על האינטרנט. שתי התוכנות המרכזיות של החברה היא תוכנת הדואר אינקרדימייל והשנייה נקראת SmileBox אשר מאפשרת להכין מצגות המבוססות קול ותמונה. בפריון מנצלים את התנועה והביקוש למוצרים כדי לייצר הכנסות מפרסום באמצעות שיתוף פעולה עם גוגל. בריאיון ל-BizportalTV מסביר מנכ"ל החברה ג'וזף מנדלבאום כיצד זה עובד. "שיתוף הפעולה שלנו עם גוגל נמשך כבר שבע שנים ברצף. הלקוחות שמשתמשים במוצרים שלנו מבצעים חיפוש באינטרנט. כאשר הם לוחצים על הפרסום הממומן, אנחנו מקבלים אחוזים מתוך מה שגוגל מקבלת מהמפרסמים". פריון נטוורק צפויה לסגור את שנת 2012 עם הכנסות של יותר מ-55 מיליון דולר ורווח תפעולי של יותר מ-12 מיליון דולר. מתחילת השנה זינקה המנייה ב-85% לשווי של 73 מיליון דולר. בהתייחסות להבדלים בין המודל העסקי של החברה מול זה של בבילון, מסביר מנדלבאום כי "המודל העסקי שלנו שונה מזה של בבילון משתי סיבות. הראשונה הינה שהתלות שלנו בגוגל היא נמוכה יותר ביחס לבבילון. רק 50% מההכנסות שלנו מגיעות מהם, זאת לעומת 90% של בבילון". לדברי מנדלבאום הבדל נוסף הינו האסטרטגיה של החברה. "הדגש שלנו באסטרטגיה זה לייצר הכנסות גם ממנויים וגם מפרסומים אשר לא מבוססים על גוגל - אנחנו מייצרים מוצרים גם ערך ללקוחות וזה הרבה יותר בריא לטווח ארוך".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    יואב 30/10/2012 19:36
    הגב לתגובה זו
    האנליסט מאגוד שמסקר את בבילון העניק לפריון מחיר יעד של 51 ש" ח. אני מושקע ושמח.
  • 2.
    קורא 30/10/2012 12:16
    הגב לתגובה זו
    צמיחה בבילון אדירה, מכפיל רווח בבילון פחות מחצי מהם. בבילון תנפיק בקרוב בארה"ב לפי שווי כפול. אז מה עדיף?
  • 1.
    ארי 30/10/2012 10:57
    הגב לתגובה זו
    האתר שלהם מקום 25 בעולם
אסא לווינגר, מנכ"ל אנרג'יקס
צילום: יח"צ
ראיון

מנכ"ל אנרג'יקס: "בשבועות הקרובים נראה רעידת אדמה רגולטורית בארה"ב"

אנרג'יקס סיימה את הרבעון השני עם ירידה דו ספרתית בהכנסות וב-EBITDA, אך אסא לוינגר, מנכ"ל אנרג'יקס מאמין כי "רעידת אדמה רגולטורית" בארה"ב דווקא תחזק את יתרונם התחרותי ותדחוק שחקנים אחרים החוצה תוך עלייה במחירי החשמל; עם זאת, ניכרת סקפטיות בשוק כאשר המניה מציגה תשואה שלילית בשנה האחרונה

רן קידר |
נושאים בכתבה אנרג'יקס
אנרג'יקס אנרג'יקס -2.72%   סיכמה את הרבעון השני עם ירידה של כ־10% בהכנסות וירידה חדה יותר ב-EBITDA, כאשר הרווח המיוחס לבעלי המניות צנח ל-2 מיליון שקל בלבד, בעיקר בשל ירידת ערך של 36 מיליון שקל בפרויקט אר"ן. למרות זאת, בחברה מדגישים כי מדובר בתנאי השוואה "לא מחמיאים" אך התוצאה בפועל היא שההכנסות והרווחיות יורדת וכרגע השוק מתמחר את החברה על התוצאות העדכניות. 

להערכת המנכ"ל אסא לוינגר, השוק מתעלם מהפוטנציאל הגלום בגל רגולציה חדש בארה"ב, שצפוי לחזק את יתרון החברה מול מתחרים ולהוביל לעלייה במחירי החשמל תוך שאנרג'יקס עשויה לרכוש פרויקטים שיתקעו ללא מימון או ציוד במחירי עלות.

ברקע פרסום דוח הרבעון השני של 2025, שעליו כתבנו בהרחבה, ערכנו ראיון עם מנכ"ל החברה, אסא לוינגר, שבו דיברנו על תנודתיות מחירי החשמל, ההשפעה הצפויה של הרגולציה בארה"ב, והאסטרטגיה לצמיחה.

מחירי החשמל ירדו לאחרונה, מה ההערכה שלכם לגבי ההמשך?

ב-2022 פרצה המלחמה באוקראינה, סוף עידן הקורונה, ומחירי החשמל ראו עליה מאד חדה, באירופה ובכלל. ובזמן של הספייק הזה, שהמחירים הרקיעו שחקים, הצלחנו לקבע את מחירי החשמל בפולין במהלך 2022 ועד סוף 2024. אם היינו יכולים לקבע את המחירים ולגדר אותם לתקופה ארוכה יותר, זה מה שהיינו עושים, אבל כך או כך לאחר מספר חודשים המחירים החלו לרדת ואנחנו בעצם נהנינו ממחירים גבוהים מאד שלא שיקפו את מחירי השוק ב-2023 ו-2024. עבורנו זו הייתה הכנסה עודפת של מאות מיליוני שקלים במהלך השנתיים וחצי הללו, אבל אם משווים במהלך 2025 את מחירי החשמל למה שהצלחנו לקבע, כמובן שהם נמוכים יותר אבל הם מחירי השוק. כך שלכאורה ההכנסות שלנו ירדו אבל למעשה היו שנתיים וחצי שנהנינו ממחירי שיא, גבוהים בהרבה ממחירי השוק. 

ומה לגבי ההכנסות שלכם ממיסים? אם מנטרלים אותם הרווח שלכם היה מינימלי 

ההכנסות ממיסים היא הכנסה שאנחנו מקבלים מהממשל האמריקאי ואותה אנחנו רושמים על פני 5 שנים, במקום להכניס אותם לשנה אחת או רבעון אחד. מה שרואים ברבעון הזה היא הכנסה אמיתית ויציבה, שאינה צפויה להסתיים בקרוב. האם ריבוי הפרויקטים שלכם מוביל להתייעלות? בעקבות העובדה שאנחנו גם היזם וגם חברת ההקמה, אנחנו מצליחים לייעל והתשואות בפרויקטים שלנו בפולין וגם בחלק מהפרויקטים בארה"ב הן גבוהות. לגבי הפרויקטים בישראל, אני חושב שהתשואות אינן מספיק גבוהות באופן כללי בענף כולו.

האם אינכם חוששים מביטול הטבות ה-IRA והחוק הגדול והיפה של טראמפ? 

זוהי בעצם המהות של אנרג'יקס, ואם לרדת לעומקם של הדברים, אנחנו היחידים בישראל שעובדים עם פירסט סולאר ולמעשה אנחנו אחד משלושת הלקוחות הגדולים ביותר שלהם בכל העולם. פירסט סולאר הוא ספק הלוחות הסולריים הייד בארה"ב והעובדה שהלוחות מיוצרים בארה"ב מסתדר היטב עם הרגולוציה החדשה ברוח MAGA, שתפעל נגד ה-Foreign Entity of Concern, זאת אומרת שימוש ברכיבים סיניים במתקנים סולאריים. 

חיסכון חסכון כסף יורו
צילום: Pixabay

שיא בגיוסים: קרנות הנאמנות גייסו 12.5 מיליארד שקל ביולי

התעשיה כולה גייסה ביולי האחרון 12.5 מיליארד שקל, בקרנות המסורתיות נרשם גיוס של 3.9 מיליארד שיא חודשי שלא נראה מאז ינואר 2018; קרנות הסל הוסיפו לגיוס סכום של כ-3.2 מיליארד שקל, זהו הגיוס הגדול ביותר מתחילת השנה הן בקרנות המחקות והן בקרנות הסל

מנדי הניג |
נושאים בכתבה קרנות נאמנות

ברקע העליות בשוק המקומי בזמן האחרון, הקרנות המנייתיות רושמות שיא חודשי של שבע שנים בגיוסים. ביולי האחרון החוסכים-משקיעים הזרימו סכומי עתק לקרנות הנאמנות במה שנראה בלא רק חזרה של האמון מצד הציבור והמוסדיים, אלא גם מיקוד מחודש באפיקים מנייתיים ושקליים תוך הפניית גב מסוימת להשקעות בחו"ל. מספרים כאלה לא ראינו בתעשייה כבר שנים, ויכול להיות שהם מאותתים על שינוי מגמה מבחינה מבנית בהתנהלות של המשקיעים.

על פי סקירה שפרסם נאור כהן, מנהל קשרי יועצים במיטב, תעשיית הקרנות כולה גייסה במהלך חודש יולי סכום יוצא דופן של כ-12.5 מיליארד שקל. מדובר בגיוס החודשי הגבוה ביותר שנרשם בקרנות המסורתיות מאז ינואר 2018, ובשיא מתחילת השנה בקרנות הפסיביות נתון המעיד על דינמיקה חדשה בזירת ההשקעות המקומית. מיטב מציינים כי עיקר ההון זרם לקרנות פסיביות וקרנות כספיות, ובעיקר לאותן קרנות שמתמקדות בשוק הישראלי, הן באג"ח והן במניות.

במרכז חגיגת הגיוסים עומדות הקרנות הפסיביות, עם גיוס מרשים של כ-5 מיליארד שקל ביולי לבדו. חלוקת הסכום מצביעה על העדפה ברורה של המשקיעים לקרנות סל, שגייסו 3.2 מיליארד שקל יותר מכל מחצית השנה הראשונה גם יחד בעוד שהקרנות המחקות גייסו 1.8 מיליארד שקל.

הקטגוריה הבולטת ביותר הייתה מניות בישראל, שבלעה כמעט את כל הגיוסים בקרנות הסל עם כ-3.1 מיליארד שקל, והובילה גם בקרנות המחקות עם גיוס של כ-1.1 מיליארד. מדובר באינדיקציה ברורה לתיאבון הולך וגדל של משקיעים מוסדיים לחשיפה לשוק המניות המקומי.

מאידך, קטגוריות של מניות ואג"ח בחו"ל דווקא סיימו את החודש עם פדיונות. הקרנות המחקות פדו כ-250 מיליון שקל מקרנות מניות חו"ל, ואילו קרנות הסל פדו 110 מיליון שקל מקטגוריית חברות והמרה.