מבקר המדינה פונה לממשלה: "קיימת אוכלוסייה המתקשה להתקיים בכבוד"
מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, מבקש להקדים את הדיון בוועדה לביקורת המדינה בעניין חוות-דעתו בנושא הפיקוח על מחירי המזון ומחירי החלב. במכתב ששיגר המבקר לח"כ אורי אריאל, יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה בכנסת ולשרים החברים בוועדה, ציין: "בימים האחרונים שב ועולה נושא מחירי מוצרי המזון ומוצרי החלב על סדר היום הציבורי."
"נוכח זאת, כתב המבקר, "מצאתי לנכון לבקשך להקדים ככל שניתן את מועד הדיון בוועדה בנושא חוות-דעת מבקר המדינה והממצאים העולים ממנה, בהשתתפותם של כל הגורמים הרלבנטיים, וזאת על מנת שניתן יהיה להביאם בחשבון עוד בטרם תתקבלנה החלטות משמעותיות בנושא זה".
שפירא מציין במכתבו שחלק מהמחויבות הבסיסית של המדינה לאזרחיה הוא חובתה לספק לכל אזרח ביטחון תזונתי, שמשמעותו היא מתן אפשרות לכלל האוכלוסייה להתקיים בכבוד תוך הבטחת צריכת מוצרי המזון הבסיסיים הנדרשים לה. "לדאבון הלב, קיימת כיום בישראל אוכלוסייה לא מעטה המתקשה להתקיים בכבוד, והיא הנפגעת הראשית של העלאות מחירים מסוג זה".
הדרישה של מבקר המדינה מגיעה בין השאר לאחר שלפני חמישה ימים שטראוס הודיעה שהיא צפויה לעלות את מחירי החלב במקביל לחלוקת דיבידנד. עדכון מחירים כלפי מעלה עדיין לא הוכרז באופן רשמי, אך עליית מחירי החלב הגולמי עלולה להוביל לייקור מוצרי החלב בפיקוח בימים הקרובים. היקף הייקור עדיין לא נקבע אך הוא צפוי לחול על חלב בשקית ובקרטון, גבינה צהובה במעדנייה "עמק" ו"גלבוע", חמאה ומוצרי ניגרת
- 3.היום ביבי ילך הביתה 09/10/2012 18:47הגב לתגובה זוהיום ביבי יכריז על בחירות ובעזרת השם. הוא והסאצ'ו שלו, שטייניץ ילכו הביתה
- 2.רק חרם צרכנים יעזור מול חברות הענק (ל"ת)רק חרם צרכנים 09/10/2012 17:42הגב לתגובה זו
- 1.שום דבר לא ישתנה (ל"ת)ממשלה אטומה 09/10/2012 17:36הגב לתגובה זו
בנק ישראל: להעמיד ערבות מדינה למשכנתאות בחברה הערבית היכן שניתן
לאחר גידול במספר סניפי הבנקים בישובי חברה הערבית לאורך שני העשורים האחרונים, כיום אלה מהווים 10% מכלל הסניפים של הבנקים - בעוד ש-15% מכלל אוכלוסיית ישראל מתגוררים בישובים אלה, כך עולה מסקירה שהציגו היום בבנק ישראל בכנסת אודות בנקאות למשקי הבית הערבים בישראל. כ-27% אחוז מהאוכלוסייה ביישובי החברה הערבית אינם פועלים באמצעות הבנקים, חלקם פועלים בבנק הדואר, זאת מול 4% באוכלוסיה היהודית. 63% מהאוכלוסיה הערבית הבוגרת החזיקה בכרטיס אשראי ב-2020 מול 86% אצל יהודים. מתוך מחזיקי כרטיס האשראי הערבים, 15.3% הוגבלו למסגרת של עד 3,000 שקל לעומת 5.1% בקרב היהודים. 86% מהערבים בארץ שמחזיקים במסגרת עו"ש ניצלו אותה, בהשוואה ל-70% מהיהודים. עוד נכתב כי שיעור הלווים שפיגרו בתשלומי ההלוואה במהלך השנה ביישובי החברה הערבית גבוה משמעותית (11.7% מול 6% בקרב יהודים) ושיעור הריבית ביישובי החברה הערבית גבוה בהשוואה ליתר המגזרים (5.87% מול 4.68%). באשר למשכנתאות הוסבר כי מספר ההלוואות לדיור ביחס לכמות הדירות שנרכשו או נבנו ביישובי החברה הערבית נמוך בהשוואה למגזר היהודי. בחלק גדול מהעסקאות ביישובי החברה הערבית קיימת בעיה במשכון הנכס כתוצאה מהעדר רישום מסודר בטאבו. כמות ההלוואות לדיור בחברה הערבית גדלה ב-42% בשנתיים האחרונות. חלק מהאשראי לדיור בחברה הערבית ניתן כאשראי צרכני בגלל קשיי רישום. לאור אלה, הובאו גם ההמלצות שגיבש צוות בין משרדי המורכב מבנק ישראל (ובתוכו הפיקוח על הבנקים), רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון, המשרד לשוויון חברתי, משרד האוצר, המועצה הלאומית לכלכלה, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים, משרד ראש הממשלה, ורשות המיסים. בין הההמלצות ערבות מדינה למשכנתאות עבור נכסים ברי רישום (ההמלצה נבחנת מחדש על ידי החשכ"ל, כך צוין), תכנית לחינוך פיננסי בחברה הישראלית בכלל ובחברה הערבית בפרט; הסרת החסמים בפני שימוש באמצעי תשלום מתקדמים; הנגשת חלק מהתכנים הבסיסיים של הגופים הפיננסיים בשפה הערבית; בחינת הצורך והחסמים במתן שירותים תואמי כללי השריעה; הגברת ההגנה הצרכנית ללקוח הפיננסי; אופן הנגשת אשראי ועוד.
