מדד ה-PMI: הפעילות העסקית באירופה התכווצה זה החודש השביעי
הפעילות העסקית בסקטור הפרטי ב-17 מדינות גוש האירו המשיכה להתכווץ גם באוגוסט, זה החודש השביעי ברציפות, אולם באוגוסט חלה התמתנות בקצב ההתכווצות הכלכלית ביחס לחודש הקודם.
על פי הנתונים הראשוניים של מדד מנהלי הרכש (PMI) לחודש אוגוסט של Markit, עלה המדד לרמה של 46.6 נקודות לעומת רמה של 46.5 נקודות ביולי. האנליסטים בשוק ציפו שהמדד יוותר ללא שינוי. נזכיר כי מדד הנמוך מרמה של 50 נקודות מעיד על התכווצות בפעילות הכלכלית.
מדד ה-PMI למגזר השירותים ירד ל-47.5 נק' באוגוסט לעומת 47.9 נקודות ביולי, בעוד שמדד ה-PMI למגזר היצרני עלה ל-45.3 נקודות לעומת 44 נקודות בחודש הקודם וצפי לעלייה צנועה בהרבה לרמה של 44.2 נקודות.
ההתכווצות בפעילות הכלכלית נרשמה בכל הגוש כאשר גם המדינות המובילות, גרמניה וצרפת הצביעו על התכווצות בפעילות אם כי הנתונים שם היו מעל לתחזיות. מדד מנהלי הרכש בגרמניה של הסקטור היצרני עלה ל-45.1 נק', מעל לתחזיות ציפו ל-43.5%. גם בצרפת מדד ה-PMI הפתיע לטובה ועלה ל-46.2 נק', מעל לקונצנזוס שציפה ל-43.7 נק'.
"אם מסתכלים על נתוני ה-PMI של אוגוסט ויולי, אשר באופן היסטורי משפיעים על נתוני הצמיחה, נראה שהתמ"ג נפל ב-0.5%-0.6% (במונחים רבעוניים), כך שתידרש קפיצה חזקה מאוד בספטמבר בכדי לשנות את הצפי הזה" כתב רוב דובסון, הכלכלן הבכיר במרקיט.
הנתונים מאירופה מצטרפים לנתונים המקדימים לאוגוסט למדד מנהלי הרכש של HSBC בסין שפורסמו היום והצביעו על נפילה לשפל של 9 חודשים, לרמה של 47.8 נקודות לעומת הנתון הסופי ליולי שעמד על 49.3 נקודות. נתוני ההזמנות החדשות וההזמנות מהיצואנים שניהם התכווצו בקצב מהיר יותר מזה שנרשם ביולי, בזמן שהיקפי המלאים במחסני החברות גדלו בקצב מהיר יותר.
הואנג וליפ בו טאןאנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית
ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.
אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים
מניית אינטל מזנקת 33% לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20%
במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.
מהות העסקה
אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.
- ההשקעה המוצלחת של טראמפ: 5 מיליארד דולר בפחות מחודש
- אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.
ג'נסן הואנג וליפ בו טאן (נוצר על ידי בינה מלאכותית)אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה
ענקית השבבים הוותיקה מקבלת חבל הצלה מהמתחרה לשעבר - האם זה יספיק להחזיר אותה לגדולה?
היום, כאשר אינטל מצויה בשפל תדמיתי ופיננסי, נודע כי חברת אנבידיה תשקיע 5 מיליארד דולר באינטל ותשתף עמה פעולה בפיתוח שבבים חדשים לשוק השרתים, מרכזי הנתונים והמחשבים האישיים. העסקה כוללת רכישת מניות של אינטל במחיר של 23.28 דולר למניה, הנחה של 6.5% ממחיר הסגירה הקודם (הנחה של כ-30% ביחס למחיר החדש - אינטל מזנקת מעל 30%). זה הופך את אנבידיה לאחת מבעלי המניות הגדולים ביותר של אינטל, עם נתח של כ-4% מהחברה. להרחבה: אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית
עבור אנבידיה, מדובר במהלך שמעניק דריסת רגל משמעותית ביכולות הייצור של אינטל, לרבות בחטיבת ה-Foundry שסובלת מקשיים כרוניים. עבור אינטל, זו הזדמנות לקאמבק שכה נדרש. השותפות תאפשר פיתוח שבבים משולבים המשלבים את יכולות ה-AI של אנבידיה עם ארכיטקטורת ה-x86 המסורתית של אינטל. העסקה הזו מגיעה אחרי שלפני כחודש הממשל האמריקאי השקיע כ-9 מיליארד דולר בחברה.
מאחורי העסקה הזו מסתתר סיפור עמוק על אחת מחברות הטכנולוגיה החשובות בעולם, שעברה כברת דרך משמעותית מאז נוסדה. סיפור זה כולל ניצחונות טכנולוגיים היסטוריים, החמצות אסטרטגיות כואבות והתמודדות עם תחרות גלובלית עזה, בעיקר מצד יצרניות כמו TSMC, סמסונג ו-AMD. העסקה עם אנבידיה, עשויה להיות נקודת מפנה לאינטל. היא קיבלה הבעת אמון מהמובילה העולמית. עכשיו, נשאר "רק" להצדיק זאת.
1968: ההתחלה - מהפכה בזיכרון ובמיקרו-מעבדים
אינטל נוסדה ב-18 ביולי 1968 בקליפורניה על ידי רוברט נויס וגורדון מור, שני מדענים פורצי דרך שעזבו את חברת Fairchild Semiconductor, לצד המשקיע ארתור רוק. השם "Intel" הוא קיצור של "Integrated Electronics", ומשקף את החזון שלהם לייצר שבבים משולבים שיהפכו את הטכנולוגיה לזולה ונגישה יותר. בתחילת הדרך, התמקדה החברה בפיתוח זיכרונות מסוג SRAM ו-DRAM, שהיו חידוש טכנולוגי משמעותי בתעשייה. עיקר ההכנסות הגיעו ממכירת זיכרונות אלה, ששימשו במחשבים מוקדמים ובציוד תעשייתי.
- ההשקעה המוצלחת של טראמפ: 5 מיליארד דולר בפחות מחודש
- אינטל זינקה ב-23%, אנבידיה קפצה ב-3.5%; הנאסד״ק עלה ב-0.9%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כבר בראשית שנות ה-70 החלה פריצת הדרך המשמעותית הראשונה: המעבד הראשון בעולם, ה-Intel 4004, הושק בשנת 1971. המעבד, אשר פותח לבקשת יצרנית מחשבונים יפנית בשם Busicom, הכיל 2,300 טרנזיסטורים והיה בעל 4 ביט בלבד. הוא סימן את המעבר ההיסטורי מהעולם האנלוגי לדיגיטלי. הוא אפשר למחשבים לבצע חישובים מורכבים יותר במקום קטן וזול, והפך את אינטל לחלוצה בתחום המיקרו-מעבדים.
