"מניות הבנקים הישראלים נמצאות בין המניות החלשות ביותר במערכת הבנקאות העולמית בשנה האחרונה, וביצועיהן שווים לאלו של בנקים עם חשיפה לאג"ח ממשלתי בעייתי, מקורות מימון חלשות וצורך בגיוס הון", כך קובע דן הרוורד, אנליסט בכיר בדויטשה בנק, בסקירתו את שווי הבנקים הישראלים לקראת תוצאות הרבעון השני. "ביצועי מניות הבנקים הישראלים תואמים באופן כמעט מושלם את אלו של הבנקים האירופיים, וזאת למרות שבאופן מעורר השתאות הבנקים הישראלים השיגו ביצועי חסר על פני אלה של עמיתיהם האירופיים, במיוחד בשלושת החודשים האחרונים. אומר הרוורד ומציין כי "בדויטשה רואים בכך תופעה מעניינת, בהתחשב בסביבה המאקרו-כלכלית הפחות בעייתית והמאזנים היציבים יותר של הבנקים בישראל, ועל כן נראה כי זהו הזמן להמליץ על 'משקל יתר' ביחס לענף הבנקאות הישראלי". תוצאות רבעון 2 מצביעות על מגמות היחלשות בסקירתו מציין הרוורד, כי הוא מצפה לראות בתוצאות הרבעון השני שיציגו הבנקים מגמת המשך לתוצאות רבעון 1, כולל האטה בגידול האשראי, ירידה מתונה באיכות תיק האשראי וחולשה בהכנסות מעמלות. לדבריו, "בנק המזרחי יבלוט כבנק היחיד המציג שיפור ברווחיות לעומת אשתקד, עם 14% תשואה על ההון". השמות המועדפים על דויטשה בנק בסקטור הישראלי הם: מזרחי טפחות, דיסקונט והפועלים נסחרים במכפילים נמוכים יחסית לרווחיות שהם מציגים לשנים 2011-2013, לעומת בנקים בגודל דומה (שווי שוק של מתחת ל7.5 מיליארד דולר) בשווקים מפותחים. המכפילים של הבנקים הישראלים בשפל רב שנתי לדברי האנליסט "הבנקים הישראלים נסחרים כעת במכפילים נמוכים - הן ביחס לבנקים דומים בשווקים המפותחים והן ביחס לרמות ההיסטוריות בארץ, במכפיל רווח של 6 לשנת 2012 (לעומת מכפיל ממוצע של 10 בשווקים מפותחים), מכפיל הון של 0.55 לסוף 2012 (לעומת ממוצע של 0.7 בשווקים מפותחים). "רמות המכפילים הנוכחיות של הבנקים נצפו רק פעמיים בעשור האחרון: בשיא המשבר הפיננסי העולמי ב-2008 ובמהלך המיתון של שנת 2002, כאשר התמ"ג צנח ל-0.6%, יחס החוב הממשלתי לתמ"ג הגיע ל-100%, ותשואות האג"ח לטווח הארוך הגיעו מעבר ל-10%. "הסביבה הכלכלית הנוכחית נראית סבירה ביחס לאותם ימים, כאשר הדאגה העיקרית היא לאיכות תיק האשראי, ככל שהכלכלה מאטה ושוק האג"ח הקונצרני נותר בעייתי. ברבעונים הבאים אנו צפויים לראות מחזור אשראי טיפוסי, אך לא צופים לחץ על רמות ההון של הבנקים" כותב האנליסט בסקירתו. הנתונים הפונדמנטליים קרובים יותר לבנקים של ארה"ב/אסיה המתפתחת, רמות השווי לאירופה הניתוח שהרוורד מציג בסקירתו מצביע על כך שמבנה המאזן והרווחיות של הבנקים הישראלים קרוב יותר לבנקים של ארה"ב ומדינות אסיה המפותחות (אשר נסחרים במכפיל הון ממוצע של 1.0) מאשר לבנקים האירופיים. התופעה בולטת במיוחד אם מסתכלים על יחס ההלוואות/פיקדונות של פחות מ-100% (כלומר, מקורות יציבים מפיקדונות קמעונאיים), מינוף נמוך, וחשיפה נמוכה לחוב ממשלתי בעייתי. ולמרות כל זאת, שווי הבנקים הישראלים דומה לזה של הבנקים האירופיים, והרוורד טוען כי תופעה זו היא בלתי סבירה, בהתחשב בחוזקם היחסי של הבנקים בישראל ובסוגי האתגרים השונים מאד עימם מתמודדות שתי מערכות הבנקאות הללו.