"העלייה במיסים העקיפים עשויה להוביל לעליית המחירים במשק"

מדיוני הריבית לחודש יולי, אשר הופחתה בשיעור של 0.25% לרמה של 2.25%, עולה כי בבנק ישראל חוששים מכך שמצב הכלכלה העולמית יורע.

"נראה כי שיעורי הצמיחה בכמה מדינות בעולם, אף מחוץ לאירופה, ירדו; ובמקביל, תחזיות הצמיחה בעולם של מספר בתי השקעות עודכנו כלפי מטה. הובע החשש שגם ללא החרפה משמעותית במשבר יתקשו חלק מהמשקים המפותחים לחזור לתוואי של צמיחה במהלך השנה או השנתיים הקרובות. בנוסף, ישנן ציפיות בשווקים להורדת ריבית במדינות נוספות לאלו שכבר הורידו החודש, ולפעולות הרחבה מוניטארית נוספות". חברי הוועדה מעריכים כי המשך הירידה בשיעורי הצמיחה בעולם עלול לפגוע בצמיחת המשק הישראלי, בעיקר דרך פגיעה אפשרית ביצוא.

חברי הוועדה מעריכים כי בחודשים האחרונים נמשכה צמיחת המשק בשיעור של כ-3% במונחים שנתיים. אחד מהחברים ציין שהחודש נוספו אינדיקאטורים שקצב צמיחה זה נמשך גם ברבעון השני. עם זאת, הועלו חששות להמשך קצב הצמיחה הנוכחי בשל הירידה בקצבי בצמיחה של התוצר העסקי, והחששות להמשך גידול היצוא.

בנוגע לענף הנדל"ן, סברו חברי הוועדה כי עליית מדד מחירי הדירות בשיעור של 1.4% לחודשים מרץ-אפריל, הגידול במשכנתאות שניתנו במהלך חודש מאי והירידה הקלה בהתחלות הבנייה (שנמצאות עדיין ברמה גבוהה) עוררו דיון סביב השפעת המדיניות המוניטארית על שוק הדיור. ההערכה בדיון הייתה שבשל החלשות מנגנון התמסורת של ריבית בנק ישראל על שוק הדיור בעקבות הצעד המאקרו יציבותי האחרון שננקט שהביא להקטנת משקל הרכיב המשתנה במשכנתאות, ולמרות הורדת הריבית לא נידרש בעת הזאת צעד מקרו יציבותי נוסף.

הוועדה דנה בעלייה בגירעון הממשלה לשנת 2012 ובצורך בצעדי צמצום לקראת תקציב 2013 כדי להבטיח את שימור האמינות של המדיניות הפיסקאלית ואת המשך ירידת משקל החוב בתוצר. במסגרת זו, הודגשה חשיבות העלאת שיעורי המס. במקביל, נדרשת הורדה בשיעורי הגידול של הוצאות הממשלה הנגזרים מה"טייס האוטומאטי" כדי לעמוד בכלל ההוצאה. הצעדים בצד המיסוי וההוצאה נדרשים כדי לשפר יכולת ההתמודדות עם התפתחויות משבריות אפשריות. עלייה במסים העקיפים עשויה, אמנם, להביא לעליית רמת המחירים במשק, אולם עלייה זו צפויה להיות חד פעמית.

לפי חברי הוועדה, ההחלטה להוריד את הריבית לחודש יולי ב-0.25% לרמה של 2.25% עקבית עם מדיניות ריבית שנועדה לבסס את האינפלציה בתוך יעד יציבות המחירים של 1% עד 3% ב-12 החודשים הקרובים, ולתמיכה בצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית. "תוואי הריבית בהמשך תלוי בהתפתחויות בסביבת האינפלציה, בצמיחה בישראל, בכלכלה העולמית, במדיניות המוניטארית של הבנקים המרכזיים העיקריים ובהתפתחות שער החליפין. הפחתת הריבית תתרום לחיזוק יכולתו של המשק להתמודד עם השלכות שליליות אפשריות במשק העולמי על המשק הישראלי."