כיל והממשלה חתמו על מתווה פתרון הקבע לעליית מפלס ים המלח
כיל והחברה לישראל דיווחו כי אתמול (א') נחתם בין החברה הבת, מפעלי ים המלח לבין ממשלת ישראל מתווה העקרונות לפתרון הקבע לעליית מפלס ים המלח, או כפי שהוא מוכר לציבור - קציר המלח, כפי שפורסם בדוחות החברה לשנת 2011.
עלות קציר המלח נאמדת בכ-3.8 מיליארד שקל (מהוון לאוקטובר 2010 לפי ריבית ראלית של 7%). 80% מעלות קציר המלח תוטל על כיל המחזיקה במפעלי ים המלח, כלומר סך של 3.04 מיליארד שקל. יתרת העלות בשיעור של 20% תוטל על הממשלה. בנוסף הוחלט במתווה העקרונות גם כי התמלוגים שתשלם החברה למדינה, מעבר לכמות מסויימת של אשלג שתמכור, יעלו מ-5% ל-10%.
בעיית עליית המפלס בים המלח נובעת בשל כך שהמינרלים מים המלח מופקים על דרך של אידוי סולרי שבמסגרתו, שוקע מלח בקרקעית אחת מבריכות האידוי בסדום 27 באתר פעילותה של מי"ה מכיל דשנים. המלח השוקע יוצר שכבה על קרקעית הבריכה בגובה של כ-20 ס"מ מדי שנה. תהליך יצור חומר הגלם מחייב שמירה על נפח תמיסות קבוע בבריכה. למטרה זו מועלה דרך קבע מפלס התמיסות בבריכה בכ-20 ס"מ מדי שנה.
בחוף המערבי של הבריכה הנ"ל ממוקמים בתי המלון של עין בוקק וחמי זוהר, היישוב נווה זוהר ומתקנים ותשתיות אחרים. עלית מפלס מי הבריכה מעל לגובה מסוים עלולה לגרום נזק ליסודות ולמבנים של בתי המלון הנמצאים בסמוך לשפת הבריכה, ליישוב נווה זוהר ולתשתיות אחרות המפוזרות בחוף המערבי לאורך הבריכה; הכל לפי גובה העלאת המפלס ומיקום האובייקט הרלבנטי.
פיתרון הקבע לעליית מפלס ים המלח הינו בדרך של קציר המלח המלא בבריכה מספר 5 של מפעלי ים המלח באופן שלא תידרש העלאה של מפלס המים בבריכה לאחר השלמת מערך הקציר.
במהלך חודש דצמבר 2011 הגיעה כיל להסכמה עם משרד האוצר על מתווה העקרונות לפתרון הקבע שעיקריו הם:
1. תכנון וביצוע קציר המלח יעשו על ידי מי"ה (מפעלי ים המלח).
2. הממשלה תקבל החלטה כי פרויקט קציר המלח, לרבות תחנת השאיבה החדשה שתוקם, מהווים פרויקטים של תשתית לאומית שיקודמו בועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל). הממשלה תנחה בהחלטתה את הות"ל ואת מי"ה, כיזם הפרויקט, לעשות את מירב המאמצים על מנת שתכנית המתאר הנוגעת לפרויקטים תקבל תוקף עד ליום 30 ביוני 2013.
3. החל מתחילת שנת 2017 מפלס המים בבריכה מספר 5 לא יעלה על 15.1 ברשת מפעלי ים המלח. במידה ותהיה חריגה מהותית מלוחות הזמנים לביצוע פרויקט הקציר כתוצאה מדרישת שינויים על ידי מוסדות תכנון, שבעטייה לא אושרה התכנית במועד, מבלי שמי"ה הפרה את חובותיה, תהיה מי"ה רשאית לבקש את העלאת המפלס מעבר לאמור בפסקה זו. מי"ה תידרש לפצות בגין נזקים שיגרמו, אם יגרמו, כתוצאה מעליית המפלס.
4. בהתאם לתחשיב מי"ה, עלותו הכוללת של קציר המלח נאמדת, נכון לחודש אוקטובר 2010 , בסכום של כ- 3.8 מיליארד שקל, בערכים מהוונים לפי שיעור היוון ריאלי של 7% . הממשלה תישא ב-20% מסכום עלות קציר המלח ולא יותר מסכום של 0.76 מיליארד שקל. התחייבותה המרבית של הממשלה צמודה למדד ונושאת ריבית של 7% . חלקה של הממשלה במימון קציר המלח כולל גם סכום של 30 מיליון דולר שקיבלה הממשלה בשנת 1992, כדיבידנד חד פעמי, כחלקה של מי"ה בפתרון הקבע למפלס ים המלח.
5. מי"ה מסכימה להעלאת שיעור התמלוגים, בעד כל כמות של כלוריד האשלג שתמכור החברה בשנה נתונה, מעבר לכמות של 1.5 מיליון טון, באופן שבמקום תשלום תמלוגים בשיעור של 5% מהמכירות, יבוא שיעור של 10% מהמכירות. עדכון שיעור התמלוגים, כאמור, יחול בגין מכירות מיום 1 בינואר 2012 , למעט בשל כמויות מכירה שנתיות שמעבר ל-3 מיליון טון, בגינן יעודכן שיעור התמלוגים על מכירות שנעשו לאחר 1 בינואר 2010 .
החלק בכתב התביעה בבוררות המתקיימת בין המדינה לבין מי"ה במחלוקת הנוגעת לתמלוגים בשל מכירות שמעבר לכמות שנתית של 3 מיליון טון יבוטל.
6. הממשלה תקבל החלטה כי, לעת הזאת, היא אינה רואה צורך בביצוע שינויים נוספים במדיניותה הפיסקאלית הספציפית בקשר עם כריית המחצבים בים המלח, לרבות ניצולם המסחרי, ולכן, לעת הזאת, לא תיזום וכן תתנגד, לפי הענין, להצעות חוק בעניין זה. הסכמת מי"ה, להעלאת שיעור התמלוגים, כאמור בסעיף 5 לעיל, מותנה ביישום החלטת ההממשלה, כאמור בסעיף זה.
7. הסכם מפורט ייחתם בין החברה לבין ממשלת ישראל.
